הרעיונות הולכים ומתפתחים. מה שהיה עבורי חידוש לפני חודש, היום הוא כבר מובן מאליו, ורעיונות בוסריים הפכו בשלים יותר, מפורטים יותר. כשאני קוראת פוסט שכתבתי לפני שבועיים אני מוצאת בו רעיונות שהיום אני כבר מדברת עליהם בחופשיות כאילו היו כאן תמיד, ואילו חלק מהם מזמן נגנזו ונשכחו מלבי. ונדמה לי, שאולי משהו אכן נבנה כאן ויש לו כיוון.
כחלק מהבניה הזו, אני ממשיכה לשאול גם בפוסט הזה: מה הקשר בין מוטיבציה לבין חוויות למידה משמעותיות? נראה שדרך שלושת הפוסטים האחרונים בנושא הזה משהו כאן נבנה. אבל תשפטו בעצמכם.
בפעם הקודמת דיברתי על מנוע המעורבות. הפעם, אני רוצה להתייחס אל מנוע המעורבות ואל מנועי המוטיבציה ביתר תשומת לב ולבחון את יחסי הגומלין ביניהם. ניקח לדוגמה שתי חוויות למידה. האחת היא חווית למידה אפקטיבית וטובה, שאינה חווית למידה משמעותית. השנייה היא חווית למידה משמעותית. בראשונה מתפתח קשב, ובהמשך גם מתפתח מפגש עם התוכן, אך ללא הדהוד. בשנייה מתפתח קשב, מפגש עם הדהוד והתמרה. הנה הגרף שמתאר את התפתחות המעורבות במהלך חווית הלמידה הראשונה.
והנה הגרף המתאר את התפתחות המעורבות בזמן חווית הלמידה השנייה – חווית הלמידה המשמעותית.
בשתי חוויות הלמידה, מתפתחת מעורבות בשלבים הראשונים של הפעילות, עם התייצבות הקשב והתבוננות והעיבוד של התוכן. אולם בחוויית הלמידה המשמעותית יש התפתחות דרמטית, והמעורבות הופכת להיות מאד אינטנסיבית כתוצאה מההדהוד ומההתמרה. האדם נרגש ועובר לעיסוק וחשיבה אינטנסיביים מאד בתוכן. בחוויית הלמידה הראשונה, זו שאינה מוגדרת כחוויית למידה משמעותית, אם כי היא חווית למידה טובה, המעורבות נשמרת לאורך כל הפעילות, ויש בה גם קפיצות קטנות בכל פעם שיש הבנה, או כאשר יש נקודת עניין. אבל אין התפתחות דרמטית במעורבות כפי שקורית בחוויית למידה משמעותית.
הדבר המעניין באמת (לדעתי) הוא יחסי הגומלין בין סוגי המוטיבציה השונים לבין התפתחות המעורבות במהלך הפעילות. זה החידוש בפוסט הזה. אני רוצה לתאר את הרעיון שהמעורבות בכל זמן נתון היא למעשה שקלול של סוגים שונים של מוטיבציה שפועלים יחד ומניעים את התהליך. הרמה של כל סוג מוטיבציה משתנה כתוצאה מחוויית הלמידה שמתרחשת.
נזכיר את סוגי המוטיבציה לפי תיאוריית ההכוונה העצמית. (פירוט התיאוריה בפוסט מנוע המוטיבציה ומנוע המעורבות).
|
Extrinsic motivation – External regulation
|
הנעה מתוקף חיזוקים חיוביים ושליליים, מוטיבציה חיצונית טהורה.
|
|
Extrinsic motivation – introjected
|
הנעה הנשלטת מבחוץ גם אם הגורם החיצוני כבר לא פועל. השליטה החיצונית למעשה הופנמה והאדם ממשיך להתנהג כפי שמצפים ממנו. זו מוטיבציה שמונעת מהאגו שעוצב בתהליכי הפנמה של ערכים חברתיים.
|
|
Extrinsic motivation – identified
|
מוטיבציה אוטונומית יותר ומכוונת עצמית. האדם מזוהה באופן אישי עם החשיבות של הרגולציה, ומקבל על עצמו את הרגולציה כשלו.
|
|
Extrinsic motivation – integrated
|
הצורה האוטונומית ביותר של מוטיבציה חיצונית. התמזגות מתרחשת כאשר הרגולציות הופנמו במלואן, והפכו לחלק אינטגרטיבי מהעצמי.
|
|
Intrinsic motivation
|
הנעה מעניין והנאה שאינהרנטיים לפעילות עצמה, ללא תכלית חיצונית.
|
הטענה היא שבכל נקודה בזמן מניעים את האדם לפעולה סוגים שונים של מוטיבציה במקביל, כל סוג בעוצמה אחרת וברמת השפעה אחרת. ייתכנו, כמובן, פעילויות בהן האדם יהיה מונע בעיקר על-ידי סוג מוטיבציה אחד והאחרים יהיו נמוכים מאד, אבל בדרך-כלל מדובר בשילוב של סוגים שונים.
כאשר מסתכלים על פעילות מסוימת בטווח הקצר, ועל ההשתנות רגע-אחר-רגע (התפתחות מיקרוגנטית), אפשר להבחין בשינויים בתמהיל סוגי המוטיבציות לאורך הפעילות. זה מה שאנסה להראות בתרשימים הבאים.
נסתכל בגרף המעורבות והמוטיבציות השונות בחוויית הלמידה הראשונה. נניח שמדובר בהשתתפות בשיעור היסטוריה בכיתה. מה שמאפשר להתחיל בפעילות ולפתח קשב ולקיים מפגש עם התוכן לאורך זמן השיעור הוא שילוב בין חמש המוטיבציות, אבל הדומיננטיות שביניהן במקרה זה, הן מוטיבציה חיצונית ומוטיבציית הזדהות (identified) שבה התלמיד מזדהה עם הערך של הצלחה בלימודים, ובכללם לימודי היסטוריה, כמפתח להצלחה בעתיד. במהלך השיעור מתפתח גם עניין והנאה ששיאה בהבנה של רעיון כלשהו, מה שמגביר את פעולת המוטיבציה הפנימית.
נסתכל בגרף המעורבות והמוטיבציות השונות בחוויית הלמידה השנייה – חווית למידה משמעותית. נניח שגם הפעם מדובר בהשתתפות בשיעור היסטוריה בכיתה. נקודות הפתיחה הן דומות. מה שמאפשר להתחיל בפעילות ולפתח קשב ולקיים מפגש עם התוכן לאורך זמן השיעור הוא שילוב בין חמש המוטיבציות, וגם כאן הדומיננטיות שביניהן הן מוטיבציה חיצונית ומוטיבציית הזדהות (identified). אולם במהלך הדיון הכיתתי סביב רעיון מסוים מתרחש הדהוד אצל התלמיד והוא רואה את הקשר בין הרעיון שנידון בכיתה לבין אירועים אחרים שלא הבין עד כה באופן כזה, והרעיון שעלה בכיתה שופך עליהם אור חדש ומשמעות שמרתקת אותו. הוא ממשיך לחשוב על הרעיונות הללו גם אחרי השיעור ולפתח אותם. מה שמעניין כאן זה שהמוטיבציה הפנימית גדלה מאד, אבל הפעם גם מוטיבציה של אינטגרציה (integrated) זינקה, מוטיבציה שנובעת מתוך הפנמה עמוקה מאד של המשמעות של הפעילות.
מה שנראה לי חשוב כאן הוא לשים לב שהמוטיבציה הפנימית רגישה מאד לחוויה ומשתנה בהתאם לעניין וההנאה שחווים. לעומת זאת, המוטיבציות החיצוניות האוטונומיות מסוג הזדהות (identified) ואינטגרציה (integrated) הן תוצרים של הפנמה והן מניעות את האדם אל תוך הפעולה מתוך מחויבות, אחריות ואוטונומיה. בתהליך של חווית הלמידה המשמעותית, ערכי המוטיבציות החיצוניות האוטונומיות גדלו מאד, והן אלה שיניעו את הלומד גם בהמשך, גם ללא ענין והנאה ישירים.
חווית הלמידה המשמעותית נמשכת זמן מה, ואחר-כך דועכת, או מופסקת בגלל הצורך לעבור לפעילות אחרת. המשך העיסוק בנושא יקרה בזמן אחר – למחרת, או ימים מספר לאחר שהתרחשה חווית הלמידה המשמעותית. בפעם הבאה, הפעילות לא תתחיל ברמות המעורבות הגבוהות שנחוו במהלך חווית הלמידה המשמעותית, אבל המוטיבציה לעסוק בנושא תהיה עדיין גבוהה מאד מתוך המוטיבציות החיצוניות האוטונומיות שהתפתחו מאד בזמן חווית הלמידה המשמעותית. כלומר, חווית הלמידה המשמעותית שינתה משהו מאד משמעותי במוטיבציה ובאיכותה כלפי אותו נושא.
כמה תובנות:
- המעורבות בפעילות נוצרת משילוב של סוגים שונים של מוטיבציה שכל אחד נמצא ברמה אחרת.
- אפשר להסתכל באופן מיקרוגנטי על פעילות ולנתח את השתנות הרמות של סוגי המוטיבציה השונים.
- ההדהוד וההתמרה בחוויית למידה משמעותית מביאות לעלייה דרמטית ברמה של המוטיבציה הפנימית, מה שיוצר פעמים רבות חווית זרימה, אבל יותר חשוב, גם ברמות של המוטיבציות החיצוניות האוטונומיות.
- העלייה הדרמטית ברמות המוטיבציות החיצוניות האוטונומיות נשמרת לאורך זמן ויוצרת שינויים גם בתהליכים ארוכי טווח (אונטוגנטיים). זה מאפשר את התפתחות העיסוק בנושא לאורך זמן, גם כאשר המוטיבציה הפנימית דועכת.
Meaningful Learning Experiences 