שנה מוזיקלית נהדרת מתקרבת לסיומה. אולי השנה המוצלחת ביותר בעשור שמסתיים. קולות חדשים, שאולי יעצבו את הפסקול של שנות העשרים המתקרבות, עלו על הבמה בביטחון והתייצבו בקדמת הבמה כאילו תמיד היו שם.
אמנים וותיקים הוכיחו שאפשר לסמוך עליהם גם אחרי שלושה וארבעה וחמישה עשורים של פעילות. רשימת האלבומים שנשארו מחוץ לעשרת האלבומים הטובים של 2019 שלי, מעידה איזה בציר משובח היה הבציר המוזיקלי של 2019.
שנה מוזיקלית נהדרת מתקרבת לסיומה. אולי המוצלחת ביותר בעשור שמסתיים. קולות חדשים, שאולי יעצבו את הפסקול של שנות העשרים המתקרבות, עלו על הבמה בביטחון והתייצבו בקדמת הבמה כאילו תמיד היו שם
אלה, לדוגמא, נשארו בחוץ: שני אלבומים נהדרים של Big thief, שיצאו בהפרש של כמה חודשים, ומוכיחים שהלהקה של אדריאן לנקר (וכן, גם של מקס אולארצ'יק, הבן של) נמצאת בתנופה יצירתית יוצאת דופן. להצליח להוציא שני אלבומים ברמה גבוהה בזה אחר זה באותה שנה (אני חושד שהם עבדו בעצם על אלבום כפול, והחליטו ברגע האחרון לפצל אותו) זה לא עניין של מה בכך.
גם I’m easy to find של "הנשיונל" הוא אלבום בהיקף של אלבום כפול, שיצא שנה וחצי בלבד אחרי sleep well Beast המעולה וסגר לנשיונל עשור חלומי, שמשאיר אותם בפסגה כלהקה הבולטת של העשור בלי תחרות אמיתית (אבל על כך בסיכום העשור שיגיע בקרוב).
היה גם אלבום רושף ומלא כריזמה של "סליטר קיני". ואלבום סולו אלקטרוני נהדר של תום יורק. ואלבום עמוס שירים מצוינים של ליאם גלאגר, שאם רק היה יוצא בניינטיז, היינו מחשיבים אותו כאלבום מעולה של "אואזיס".
והיה אלבום מהנה ביותר של מייקל קיוונוקה, שגם אם הוא לא מחדש הרבה, ונשאר נטוע בריתם-אנ-בלוז של הסיקסטיז-סבנטיז, עדיין תענוג להקשיב לו. והיה אלבום מוזר ומקורי של FKA Twigs המוזרה והמקורית. וגם אלבום מוזר, שפחות הצלחתי להתחבר אליו, של בון איבר (שנותר בכל זאת מאהובי ליבי בעשור הזה. גם על כך בסיכום העשור).
אלה היו עשרת האלבומים שעשו לי את 2019
10
Lizzo – Cuz I Love You
33 דקות של המנונים נוטפי סקס אפיל וברק של סול ורית'ם-אנ-בלוז, שמתחתיהם שוצפת אנרגיה היפ-הופית בועטת. לא במקרה, ליזו היתה בת הטיפוחים של "סליטר קיני", לביאות ה"ריוט גירררל", שאימצו את ליזו בחום כמופע פותח לסיבוב הקאמבק שלהן ב-2015 ונתנו לה את הדחיפה הראשונה.
רוחו של פרינס המנוח מרחפת מעל האלבום הנהדר הזה, שיש לו גם עטיפה בלתי נשכחת – צילום עירום של ליזו, אישה מאוד לא רזה, על רקע דרמטי שחור. זה פס הקול המושלם לעידן Metoo
רוחו של פרינס המנוח מרחפת מעל האלבום הנהדר הזה, שיש לו גם עטיפה בלתי נשכחת – צילום עירום של ליזו, אישה מאוד לא רזה, על רקע דרמטי שחור. זה פס הקול המושלם לעידן Metoo. פס קול מושלם למהפכה הפמיניסטית. בכל שנה אחרת זה היה אלבום הפריצה של השנה וגם היה מקנה לליזו בלי תחרות את תואר הזמרת החדשה המבטיחה של השנה. אבל 2019 היא כאמור שנה כה גדושה ומוצלחת, שאפילו בשתי הקטגוריות הללו – יש מישהי שהצליחה יותר.
9
Lana del Ray – Norman fucking Rockwell
לנה דל ריי היא גירסת הנגטיב (או הפוזיטיב, תלוי איך בא לכם להסתכל על זה) של ליזו. היא לבנה, היא רזה, היא נוגה, היא מהורהרת. כשהיא שרה על האהובים שלה, היא נזכרת בהתמזמזויות במושב האחורי של המכונית, של מי שאולי היה הקווטרבק של המחזור. והם בטח שמעו ברקע ההתמזמזות את ספרינגסטין או דילן. ועל הריצפה אולי היה זרוק עותק מקומט של המינגווי. זה פס הקול של אמריקה הלבנה.
כשהיא שרה על האהובים שלה, היא נזכרת בהתמזמזויות במושב האחורי של המכונית, של מי שאולי היה הקווטרבק של המחזור. והם בטח שמעו ברקע ההתמזמזות את ספרינגסטין או דילן. ועל הריצפה אולי היה זרוק עותק מקומט של המינגווי
נורמן רוקוול, מהכותרת של האלבום, הוא כותב, צייר ומאייר אמריקאי שמת ב-1978, והתפרסם בעיקר באיורי השער שעיצב למגזין "סאטרדיי איבנינג פוסט" במשך כמעט חמישה עשורים. העבודות שלו – קצת כמו המוזיקה של לנה דל ריי – נתקלו גם בביקורות על כך שהן מתקתקות, מציגות דימויים קיטשיים ואידיאליסטיים של אמריקה.
אז כן, גם לנה דל ריי קצת כזאת. קיטשית לפעמים. מציגה דימויים אידיאליסטיים של עצמה ושל אמריקה. אבל היא גם כותבת בלאדות מושלמות, וב"נורמן פאקינג רוקוול" היא בשיאה.
8
Neil Young & Crazy Horse – Colorado
שתי האזנות הספיקו כדי להבין שהנס הזה אכן קורה: "קולורדו" של ניל יאנג והקרייזי הורס לא נופל מפסגות יצירותיו של יאנג. זה אלבום שאם היה יוצא לאור לפני עשרים-שלושים שנה, הוא היה נחשב היום לקלאסיקת רוק, מהסוג שמעריצי יאנג המושבעים מתווכחים בלהט אם היא משתווה או עולה על "אפטר דה גולד ראש", "הארווסט" ו"ראסט נוור סליפס" מהסבנטיז או "הארווסט מון" ו"מירור בול" מהניינטיז.
בדרך כלל, אנחנו לא מצפים מאמנים עם קריירה מפוארת שהגיעו לעשור השמיני לחייהם, לעמוד בסטנדרטים היצירתיים הגבוהים שהם עצמם הציבו בשנות השיא שלהם. אבל ניל יאנג מתעקש להיות רלבנטי
ניל יאנג בן 74. גם החברים שלו מקרייזי הורס בני גילו. בדרך כלל, אנחנו לא מצפים מאמנים עם קריירה מפוארת שהגיעו לעשור השמיני לחייהם לעמוד בסטנדרטים היצירתיים הגבוהים שהם עצמם הציבו בשנות השיא שלהם. וב-2019 אנחנו ממילא לא מצפים מאלבום רוק חדש, שיהיה משמעותי עבורנו כמו שאלבומי רוק היו פעם, בין שנות השישים לסוף שנות התשעים. אבל ניל יאנג מתעקש להיות רלבנטי (תקשיבו לשירים שלו על משבר האקלים. מי עוד כותב על כך כמוהו?)
ליאנג לא חסרים בקטלוג שירי זעם על אמריקה שאיבדה את דרכה. מ"אוהיו" בסיקסטיז (אחרי ששוטרי המשמר הלאומי הרגו ארבעה סטודנטים בהפגנה באוניברסיטת קנט סטייט) ועד "קיפ און רוקינג" שביקר בחריפות את המדיניות הכלכלית חסרת החמלה של עידן רייגן. גם ב"קולורדו" הוא שר על אמריקה שבגדה בייעודה ואיבדה את דרכה ומציע בפשטות "לסגור את כל העסק ולפתוח אותו מחדש".
אבל הפעם הוא לא רק כועס ומודאג אלא גם מאוהב (בשחקנית והאקטיביסטית דריל האנה), וחזר לכתוב שירי אהבה מהסוג שרק הוא יודע לכתוב. ב"נצח", אחד השירים היפים באלבום, שכמו נשלף מ"הארווסט מון" המופתי, הוא שר "התעוררתי הבוקר בבית האהבה / הציפורים שרו בשמים שמעלי / הכלבים נבחו והצבאים שוטטו חופשיים / ואנחנו היינו בבית האהבה / הו, קמתי הבוקר בבית האהבה / למרבה המזל / אני מקווה שנחיה בבית האהבה לנצח".
7
Tyler, The Creator – Igor
טיילר, דה קריאייטור (בשנות השבעים הנשכחות בטח היו מתרגמים את שמו לעברית במצעדים כ"טיילר, הבורא) הוא כוכב ההיפ-הופ האולטימטיבי. שר, כותב, מלחין, מפיק, מחזיק הופעה על הכתפיים לבד לגמרי על הבמה. מטייל בקלילות בין ראפ אגרסיבי לבלדות סול, קומוניקטיבי ופראי לסירוגין. מארח כוכבי ענק (סולאנג', קניה ווסט, ג'ק וויט) אבל משאיר אותם ברקע, לא דוחף אותם לפרונט.
הוא הוציא את האלבום בלי סינגלים מקדימים ובלי קליפים, רק עם בקשה מהמעריצים באינסטגרם: תקשיבו לאלבום בלי הסחות דעת, בלי לבדוק הודעות בטלפון, תקדישו לו את כל תשומת הלב שלכם. וזה אלבום שראוי להאזנה כזו
אחרי "ילד פרחים", האלבום מ-2017 שהזניק את הקריירה של טיילר לגבהים חדשים, הוא בטוח בעצמו ובמעמדו, וסומך על הקהל שלו שיילך אחריו לכל מקום. הוא הוציא את האלבום בלי סינגלים מקדימים ובלי קליפים, רק עם בקשה מהמעריצים באינסטגרם: תקשיבו לאלבום בלי הסחות דעת, בלי לבדוק הודעות בטלפון, תקדישו לו את כל תשומת הלב שלכם. וזה אלבום שראוי להאזנה כזו.
6
Purple Mountains – Purple Mountains
האלבום של "פרפל מאונטיינז" שבר את הלב כבר בהאזנות הראשונות. דיוויד ברמן שר שם, בכנות שקשה לעמוד בפניה, על האימה שבדיכאון, על המוות שאורב מעבר לפינה, על התבגרות ובדידות, על תחושת הכישלון.
שבוע חלף מאז שהוא יצא, ואז נודע שברמן התאבד.
האלבום של "פרפל מאונטיינז" שבר את הלב כבר בהאזנות הראשונות. דיוויד ברמן שר שם, בכנות שקשה לעמוד בפניה, על האימה שבדיכאון, על המוות שאורב מעבר לפינה, על התבגרות ובדידות ותחושת הכישלון. שבוע חלף מאז שיצא, ואז נודע שברמן התאבד
מכאן ואילך – אי אפשר יותר לשמוע את האלבום הזה בלי לזכור כל הזמן, שהקול ששר אלינו באגביות כזאת על כאביו, על נשמתו המיוסרת, עומד ליטול עוד מעט את חייו. כשברמן שר איך "כל האושר שלי נעלם" או מתאר חיים של "חשיכה וקור" או מספר על "לילות שכבר לא יקרו" – אתה יודע שלא רק שהוא מתכוון לכל מילה שהוא שר. הוא גם מתעתד בקרוב לעשות את הצעד הקיצוני ביותר ולעצור במו ידיו את הסבל הזה.
והדבר המוזר ביותר בחוויית ההאזנה המורכבת ל"פרפל מאונטיינז" הוא שהשירים עצמם קליטים, מלודיים, כמעט פופיים באופיים. המילים קודרות. המוזיקה מחייכת. והחיבור הזה מתעתע ומבלבל. יפהפה ומבהיל.
5
Nick Cave and The Bad Seeds – Ghosteen
התלבטתי בנוגע לבחירה הזאת.
מצד אחד – "גוסטין" הוא אלבום שיופיו לפעמים עוצר נשימה, במלוא מובן הביטוי השחוק הזה. ניק קייב מגיע כאן לכמה משיאיו ככותב וכמבצע. העיבודים התזמורתיים מהפנטים. שירת הפאלצט הגבוהה שהוא מאמץ כאן מפתיעה, חושפת בקולו צדדים לא מוכרים.
אבל זה כל הזמן אלבום של אב שמקונן על בנו. זה אלבום על שכול. על אבל. על געגוע. על כאב אינסופי שאין לו נחמה. וכך הוא – מתחילתו ועד סופו. לכן קשה להאזין לו ולפעמים ממש בלתי אפשרי להתמסר לו במלואו. עשיתי את זה כמה פעמים, בכל פעם בהתכוונות מלאה, כשידעתי שאני יכול להאזין לאלבום מתחילתו ועד סופו בלי הסחות דעת. ובסיום כל האזנה כזאת מצאתי את עצמי סחוט רגשית. מותש.
זה אלבום של אב שמקונן על בנו. אלבום על שכול. אבל. געגוע. כאב אינסופי שאין לו נחמה. מתחילתו ועד סופו. לכן קשה להאזין לו ולפעמים ממש בלתי אפשרי להתמסר לו במלואו. בסיום כל האזנה כזאת מצאתי את עצמי סחוט רגשית. מותש
"גוסטין" הוא אמנות נעלה. ואמנות גדולה יכולה להיות גם תובענית. יכולה לרסק.
מותו של ארתור, בנו של ניק קייב, ב-2015, היה נקודת מפנה דרמטית לא רק בחייו של קייב כאדם וכאבא, אלא גם בחייו כאמן. האמנות של ניק קייב השתנתה לחלוטין ב-2015. הופעות הבמה שלו הפכו לאירועים בעלי אופי כמעט דתי (כמו שיכול להעיד כל מי שזכה לראות אותו בהופעות הבלתי נשכחות ביד אליהו).
"גוסטין" הוא שיאו היצירתי של התהליך שקייב עובר מאז, בחיפוש אחרי הקול החדש שהוא נזקק לו עכשיו. יש ב"גוסטין" שיאים רבים, ופסגה אחת שמתנשאת מעל: השיר שסוגר אותו, "הוליווד". "אנחנו זוחלים לתוך הפצעים שלנו", שר קייב, "ואני רק מחכה עכשיו / לזמן שלי שיגיע / ואני רק מחכה עכשיו לזמן שלי שיגיע / ואני רק מחכה עכשיו / לזמן שלי על השמש / ואני רק מחכה עכשיו שהשלווה תגיע".
הוא שר ואז נכנסת להקת מקוננים, שממלאים האוויר בקול החשוף של הצער האינסופי, הצער על האובדן הכי גדול, שעוטף הכל ושאי אפשר לברוח ממנו. "אני יודע שגם הזמן שלי יגיע בקרוב", ניק קייב ממשיך לשיר, וקולו נשבר יחד עם ליבנו
הוא שר ואז נכנסת להקת מקוננים, שממלאים האוויר בקול החשוף של הצער האינסופי, הצער על האובדן הכי גדול, שנוכח ועוטף הכל ושאי אפשר לברוח ממנו. "אני יודע שגם הזמן שלי יגיע בקרוב", ניק קייב ממשיך לשיר, וקולו נשבר יחד עם ליבנו.
4
Weyes Blood – Titanic Rising
אם הצלחתם להקשיב ל"גוסטין" של ניק קייב מתחילתו ועד סופו ואתם מחפשים נחמה מוזיקאלית – "טיטאניק רייזינג" של וויז בלאד הוא אופציה טובה.
"וויז בלאד" הוא שם הבמה של נטלי מרינג, בת 32 מפנסילבניה. "טיטאניק רייזינג" הוא האלבום הרביעי שלה. לי היא מזכירה תמיד את קרן קרפנטר, גם בצבע הקול ולפעמים גם במלודיות.
"אני רוצה לוודא שכולם מרגישים שהם ראויים לחיות את החיים", היא אמרה באחד הראיונות שליוו את הוצאת האלבום ותיארה את עצמה כ"עתידנית נוסטלגית". זו כותרת מצוינת לאלבום הזה, שכולו נוסטלגיה עתידנית
"אני רוצה לוודא שכולם מרגישים שהם ראויים לחיות את החיים", היא אמרה באחד הראיונות שליוו את הוצאת האלבום ותיארה את עצמה כ"עתידנית נוסטלגית". זו כותרת מצוינת לאלבום הזה, שכולו נוסטלגיה עתידנית: הטקסטים עוסקים בהווה ובעתיד, בניכור שהטכנולוגיה הכניסה לחיינו, בפחד מאפוקליפסה מעבר לפינה, באהבה שמנווטת על ידי אלגוריתמים. אבל המוזיקה של וויז בלאד תמיד חמה, עוטפת, מלודית, עם עיבודי כלי קשת בסגנון ההפקות הגדולות של הסבנטיז. זה אלבום כובש ומרומם נפש מתחילתו ועד סופו.
3
Apparat – LP5
אלבום האלקטרוניקה הגדול של השנה. לטעמי, גם אחד מאלבומי האלקטרוניקה הטובים של העשור. סשה רינג, הוא אפארט, מוכר לקהל הישראלי בעיקר כשליש של ההרכב חורך הרחבות "מודראט", יחד עם גרנוט ברונסרט וסבסטיאן סארי, שיחד מרכיבים את הצמד "מודסלקטור". שלושתם שולטים ברמה בזירת המוזיקה האלקטרונית הגרמנית של העשור האחרון, ביחד ולחוד, וגם פירקו רחבות בישראל בעבר, מול קהל נלהב.
ב-5LP אפאראט לוקח את המאזינים למסע מוזיקאלי מאתגר ועמוק, וגם מתגמל מאוד. יחד עם הצ'לן והמולטי-אינסטרומנטליסט המוכשר פיליפ טים, אפאראט רקח מיקס מרשים מאוד, אינטליגנטי ומפעים, של שכבות מוזיקה אלקטרונית
ב-5LP אפאראט לוקח את המאזינים למסע מוזיקאלי מאתגר ועמוק, וגם מתגמל מאוד. יחד עם הצ'לן והמולטי-אינסטרומנטליסט המוכשר פיליפ טים, אפאראט רקח מיקס מרשים מאוד, אינטליגנטי ומפעים, של שכבות מוזיקה אלקטרונית, בשילוב כלי קשת, חצוצרות וטרומבונים, כשמעל מרחף קולו הגבוה, הנערי, המלאכי, הפגיע, שמוגש תמיד בתיווך אוטוטיון ופילטרים משוכללים, אבל איכשהו גם מצליח להרגיש קרוב ואינטימי להפליא.
לפעמים נדמה שבון איבר קפץ לבקר באלבום. לפעמים מורגשת השפעה של פור-טט. ועל הכל שורה אווירה מלנכולית. קולנועית באופייה. כמו נסיעת רכבת ארוכה באירופה גשומה, אפרורית ויפה מאוד. אם אין לכם סבלנות או חשק לכל זה, עשו לעצמכם טובה ותקשיבו לפחות ל-Caronte, הטרק השביעי באלבום. קסם של דבר.
2
Billie Eilish – WHEN WE ALL FALL ASLEEP, WHERE DO WE GO?
אם כבר קסם של דבר: מי יכול לעמוד בפני בילי אייליש? סנסציית הפופ, שהוציאה עם אחיה פיניאס מהחדר בביתם בלוס אנג'לס, אלבום שהזניק את אייליש, שבסוף השנה תחגוג 18, לשורה הראשונה של אמני העולם.
הדליינרית של פסטיבלים גדולים. בטור עולמי מצליח, שכולל הופעות סולד אאוט בכל מקום. עשרות מיליוני עוקבים ברשתות החברתיות. עם "בד גאי", מועמד בולט לשיר השנה (הוא בוודאי יזכה בתואר הזה בלא מעט מצעדים). ועם אלבום שכולל שירים מנצחים, שיכולים להניח תשתית לקריירה ארוכה.
אם כבר קסם של דבר: מי יכול לעמוד בפני בילי אייליש? סנסציית הפופ, שהוציאה עם אחיה פיניאס מהחדר בביתם בלוס אנג'לס, אלבום שהזניק את אייליש, שבסוף השנה תחגוג 18, לשורה הראשונה של אמני העולם
קשה לדעת, כמובן, מה יעלה בגורלה. אנחנו מנוסים בפריצות מסחררות ובמחיר שהן גובות, וכבר ראינו הכל. אבל אם להמר: בילי אייליש פרצה ב-2019 כדי להישאר איתנו. יש לה הרבה מה להציע – ואם רק תצליח להתגבר על הטירלול שמין הסתם מלווה פריצה בסדר גודל כזה – יהיה לה מקום מכובד גם בסיכומי שנות העשרים.
1
James Blake – Assume Form
ג'יימס בלייק הוא אחד המנסחים הבולטים של הסאונד של העשור שמסתיים. באלבומים שלו ובשיתופי הפעולה הרבים שלו עם צמרת אמני ההיפ הופ של אמריקה, הוא עזר לאפיין ולהגדיר את הצבע של התקופה.
בחור אנגלי לבן ומלנכולי שנערץ על ידי ביונסה, קנדריק לאמאר, ג'יי-זי ופרנק אושן (כולם עבדו איתו או נעזרו בשירותי האולפן המעולים שלו). מאחורי אלבומי הסולו של בלייק לאורך העשור הסתדרו תמיד שני טורים של מאזינים: אלה שבטוחים שהוא אחד האמנים היומרניים, הנפוחים ובעיקר המשעממים בעולם, ואלה שמעריצים כמעט כל מה שיוצא תחת ידיו. המיקום הגבוה שלו ברשימה הזו רומז באיזה טור אפשר למצוא אותי.
ג'יימס בלייק הוא אחד המנסחים הבולטים של הסאונד של העשור שמסתיים. באלבומים שלו ובשיתופי הפעולה הרבים שלו עם צמרת אמני ההיפ הופ של אמריקה, הוא עזר לאפיין ולהגדיר את הצבע של התקופה
"אסיום פורם" הוא האלבום הכי קומוניקטיבי וידידותי של ג'יימס בלייק. אם פספסתם אותו עד היום, כדאי לכם להתחיל דווקא כאן ואז לחזור בהדרגה אחורה – אל The Colour in anything מ-2016 ובעיקר ל-Overgrown המופתי מ-2013.
ג'יימס בלייק החדש מאוהב (בשחקנית ג'מילה ג'מיל) והאהבה – הפתעה, הפתעה – עושה לו רק טוב. הוא מפנה את מרכז הבמה לאמנים שהוא אוהב. טראוויס סקוט מתארח ב"מייל היי", מוזס סאמני הנפלא ומטרו בומין ב"תגיד להם", אנדרה 3000 ב-Where’s the catch? וכמובן רוזליה, נערת הפלא הקטלאנית ב"יחפים בפארק", שהוא השיר היפה ביותר באלבום, שמלא בשירים אדירים. בעצם – שיר השנה שלי.
אמיר בן-דוד אוהב מוזיקה מאז סוף שנות השישים. כותב, מלחין, מנגן ושר ב״אבטיפוס״ מאז שנות השמונים. כותב בכיר וחבר מערכת בזמן ישראל
ביום הבחירות הקודמות, ב-17 בספטמבר, הגיע ראש הממשלה בנימין נתניהו לגני התערוכה. השעה הייתה קרוב לשלוש לפנות בוקר ונתניהו נראה חיוור ועצבני אחרי שנודעו לו התוצאות.
במטה הליכוד, לפני שעלה לנאום ולפרוק את הזעם על השמאל והערבים, הוא דיבר בקצרה עם מקורביו. ״הייתה לנו תקלה, נתקן בפעם הבאה״, אמר.
נתניהו כיוון כבר אז לבחירות נוספות. כמו תמיד, הוא הקדים את כל יריביו בכמה צעדים. את מה שהוא ראה אז, הם לא מבינים היום. נתניהו רצה ורוצה בחירות חדשות. השעון הפוליטי חייב לשבש כל הזמן את מהלך השעון המשפטי. הוא חייב לקנות לעצמו מרחב פעולה, לשמור על המעמד שלו כראש הממשלה ולקדם לעצמו חסינות בכל מחיר.
וכאשר כל המדינה והחברים בצמרת כחול-לבן מדברים על ממשלת אחדות, נתניהו נמצא כבר עמוק בתוך מערכת הבחירות הבאה. היום (רביעי) הוא יוצא לליסבון לא רק כדי לשוחח עם מזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפיאו, הנמצא בפורטוגל בנחיתת ביניים, אלא כדי להשתמש בו.
הנה המדינאי שבא לדאוג לישראל מול איראן, לקדם ברית הגנה חסרת תקדים ולהחיל את הריבונות על בקעת הירדן. מה זה אם לא עיצומו של קמפיין. נתניהו בליסבון עם פומפיאו, בני גנץ ברמת הנגב.
הנה המדינאי שבא לדאוג לישראל מול איראן, לקדם ברית הגנה חסרת תקדים ולהחיל את הריבונות על בקעת הירדן. מה זה אם לא עיצומו של קמפיין. נתניהו בליסבון עם פומפיאו, בני גנץ ברמת הנגב
נתניהו הוא אלוף איחוד האינטרסים, על זה אין ויכוח. פעמים רבות הוא דיבר אתי על הגאונות של חוזה המדינה תיאודור הרצל, אשר ידע לדבר אל המנהיגים באירופה שרצו להיפטר מהיהודים – והציע להם את ארץ ישראל. היום נתניהו מתחבר אל האינטרס הרפובליקאי מול האוונגליסטים. איך אמרה לי דמות מדינית בכירה מאד? "הנשיא טראמפ ייתן את הכל, רק שנתניהו ייקח".
אגב, פומפיאו כבר הכיר בחוקיות ההתנחלויות, אחרי עבודה של נתניהו מול הממשל. מעניין מה יגיד פומפיאו היום.
הכותרות הראשיות עכשיו
אל שרשרת הפעולות העלומות ואפופות הסודיות של מדינת ישראל, הצטרפה בשנים האחרונות אחת חדשה. ישראל מממנת בחשאי משרדי עורכי-דין בעולם, כדי להיאבק בפעילים ובפעילות הכוללת קריאה לחרם על ישראל מצד אזרחים וארגונים אזרחיים לא ממשלתיים באירופה (מה שמוכר אצלנו כ"פעילות BDS").
על מזבח הסודיות הישראלית, מותר גם להקריב את האמת. הניסיון מלמד, שכשמשהו מוגדר בישראל כ"סודי", לרוב מתברר שהוא מבקש להסתיר אחריו משהו עמוק הרבה יותר. אפל, ליתר דיוק
על מזבח הסודיות הישראלית, מותר גם להקריב את האמת. הניסיון מלמד, שכשמשהו מוגדר בישראל כ"סודי", לרוב מתברר שהוא מבקש להסתיר אחריו משהו עמוק הרבה יותר. אפל, ליתר דיוק. החיסיון נועד לחפות על טירוף מערכות כללי ולסייע לניסיונות הלבנה של פשעים. המשרד הממשלתי לנושאים אסטרטגיים והסברה בראשות השר גלעד ארדן אף מגדיר את ארגוני ופעילי ה-BDS כ"רשת אדומה".
הראייה לגישת המדינה, מתגלמת בתשובה שמסר משרד המשפטים לעתירה שהוגשה באוגוסט שנה שעברה לבית-המשפט לנושאים מנהלתיים. בעתירה, שהוגשה באמצעות עורך-דין איתי מק, נתבקש בית-המשפט להורות למשרד המשפטים ולמשרד לנושאים אסטרטגיים לחשוף מידע לגבי זהות משרדי עורכי דין בין-לאומיים עמם התקשרה המדינה במסגרת מאבקה בפעילות ה-BDS וכן על מהות השירות שנותנים משרדים אלה לישראל.
בעתירה, שהגיש עו"ד איתי מק, נתבקש ביה"מ להורות למשרד המשפטים ולמשרד לנושאים אסטרטגיים לחשוף מידע לגבי זהות משרדי עורכי דין בין-לאומיים עמם התקשרה המדינה במסגרת מאבקה ב-BDS
מהעתירה עולה, כי שעה שהמשרד לנושאים אסטרטגיים השיב לפניית העותרים אליו במסגרת חוק חופש המידע, שאין לו מעורבות בהתקשרויות עם "גורמים זרים", הרי שמסמכים של משרד המשפטים חשפו דווקא, כי פרויקט גיוס עורכי-הדין הזרים למאבק בתנועת החרם על ישראל "מובל על-ידי המשרד לנושאים אסטרטגיים בליווי משפטי של משרד המשפטים".
בנוסף, המנכ"לית-לשעבר של המשרד לנושאים אסטרטגיים היתה מעורבת אישית באישור משרדי עורכי הדין איתם התקשר משרד המשפטים.
בערעור שהגיש מק לבג"צ על החלטת בית-המשפט לנושאים מנהלתיים לדחות את העתירה, נאמר, כי בהתנהלותו "המשרד לנושאים אסטרטגיים פעל במכוון כדי להטעות או לשקר למערערים/ות ולציבור".
בערעור שהגיש מק לבג"צ על החלטת בית-המשפט לנושאים מנהלתיים לדחות את העתירה, נאמר, כי בהתנהלותו, "המשרד לנושאים אסטרטגיים פעל במכוון כדי להטעות או לשקר למערערים/ות ולציבור"
את ההטעיה הזאת צריך, כמובן, לראות בהקשר רחב יותר: בזמן שממשלת ישראל ניהלה מאבק ציבורי בהובלת משרד המשפטים ושרת המשפטים לשעבר, איילת שקד, לחקיקה בכנסת שתטיל שקיפות מוגברת על המימון הזר שמקבלים ארגוני זכויות האדם בישראל – היא עצמה עסוקה במימון חשאי של גורמי חוץ.
זה לא הדבר המביך היחיד שנחשף בעתירה של מק. מתברר, כי בתשובה לפנייה לקבלת המידע בהתאם לחוק חופש המידע, החליט משרד המשפטים להסתיר חלק מנוהל "התקשרות עם משרדי עורכי דין ומומחים משפטיים בחו"ל", מטעמים של חשש לפגיעה ביחסי החוץ. אלא שבתגובה להגשת העתירה, חזר בו משרד המשפטים מתשובתו לאחר שהתברר שהמידע כבר פורסם לציבור בהחלטת ממשלה פומבית.
בזמן שהממשלה ניהלה מאבק ציבורי בהובלת משרד המשפטים והשרה שקד, לחקיקה שתטיל שקיפות מוגברת על המימון הזר שמקבלים ארגוני זכויות האדם בישראל – היא עצמה עסוקה במימון חשאי של גורמי חוץ
בנוסף התברר, כי על-אף שמשרד המשפטים טען כי מעצם טיבו המשפטי, ניתן לסמוך עליו ואין צורך בפיקוח ציבורי על פעילותו בנושא, אחד ממשרדי עורכי-הדין שנבחר לפרויקט על ידי משרד המשפטים, הוחלף בשל חשד לניגוד עניינים.
המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה הוקם בשנת 2007 ומאז נסגר והוקם מחדש מספר פעמים, מה שאולי יכול ללמד על מידת נחיצותו האמיתית.
בדיון שנערך בוועדת השקיפות של הכנסת באוגוסט 2016, אמרה ראש-הוועדה, חברת-הכנסת סתיו שפיר, כי "אנחנו זקוקים לפיקוח פרלמנטרי וציבורי ולכך שמקבלי ההחלטות ידעו שהם יהיו מחויבים בדין וחשבון ולא יעבירו משרדים וסמכויות משר לשר ככלי סחר פוליטי, ללא כל קשר לצרכים המקצועיים של המדינה. המשרד (…) הוקם ופורק ותחומי פעילותו השתנו דרמטית עם כל בחירות".
סימה ואקנין-גיל, מנכ"לית המשרד ובעברה הצנזורית הצבאית הראשית, הסבירה בדיון כי, "בשורה התחתונה, היום במדינות העולם מדינת ישראל היא מדינה מצורעת… מטרתנו היא שבשנת 2025 – אף אחד לא יעלה את השאלה אם למדינת ישראל יש זכות קיום".
הדברים של ואקנין-גיל הם תמצית הפסיכוזה ועיוות התודעה, שעבורם, כנראה, הוקם המשרד לנושאים אסטרטגיים. ישראל "מדינה מצורעת" בגלל כיבוש ואפרטהייד מתהווה, בגלל דיכוי אוכלוסיות, הפרות חוזרות ונשנות של זכויות אדם מקובלות במשטר דמוקרטי, ובגלל חוסר ההכרה שלה בסימטריה בדבר זכותם של אחרים להגדרה עצמית וזכות קיום. ולא, ישראל איננה מדינה תחת איום בדבר זכותה לקיום; אם היא תתעקש להתנהג כפי שהוא נוהגת, היא עלולה להיות כזאת בשנת 2025, וגם זה בספק גדול.
ישראל "מדינה מצורעת" בגלל כיבוש ואפרטהייד מתהווה, בגלל דיכוי אוכלוסיות, הפרות חוזרות ונשנות של זכויות אדם מקובלות במשטר דמוקרטי, ובגלל חוסר ההכרה שלה בסימטריה בדבר זכותם של אחרים להגדרה עצמית וזכות קיום
הבחירה להגדיר אזרחים וארגונים אזרחיים לא ממשלתיים באירופה כ"אויב" וכרשת "אדומה", יותר משהיא בחירה אומללה, היא שיקוף לאותה הפסיכוזה. מק אומר שהיא מעלה זיכרונות רעים מהעבר ומזכיר שמשך עשרות שנים נתנה ישראל סיוע לדיקטטורות ברחבי העולם כדי לרדוף ולחסל את ה"אדומים" או מי שנחשד בתמיכה בהם – מצ'ילה של פינושה, קונגו של מובוטו, משטר האפרטהייד בדרום אפריקה ועד הפיליפינים של מרקוס.
נכון ליום הדיון בכנסת, עוד לא היה בכלל למשרד לנושאים אסטרטגיים אתר אינטרנט, כעשור לאחר הקמתו. וזה משרד שעל-פי הגדרתו, אמור להיאבק בכלים הסברתיים.
עניינו של המשרד לנושאים אסטרטגיים עלה גם בדוח מבקר המדינה לשנת 2015. "עד שלהי שנת 2015 הייתה אי-בהירות בחלוקת הסמכויות והמשאבים בין משרד החוץ ובין המשרד לנושאים אסטרטגיים לעניין ריכוז הטיפול בנושא, וסיכומים שהושגו בעניין זה בין המשרדים האמורים בשנת 2012 לא מומשו", נכתב בדוח המבקר.
משך עשרות שנים נתנה ישראל סיוע לדיקטטורות ברחבי העולם כדי לרדוף ולחסל את ה"אדומים" או מי שנחשד בתמיכה בהם – מצ'ילה של פינושה, קונגו של מובוטו, משטר האפרטהייד בדרום אפריקה ועד הפיליפינים של מרקוס
בהתאם להחלטת הממשלה, התקשר בשנת 2018 המשרד לנושאים אסטרטגיים בחוזה עם חברת "קלע שלמה" לטובת "מיזם ללא כוונת רווח… על-מנת שזו תפעל למען המאבק בדה-לגיטימציה". על-פי החוזה, תגבש "קלע שלמה" תוכנית פעולה שתובא לאישור ועדת היגוי משותפת ותפעל לאתר שותפים אסטרטגיים למימון המיזם והפרויקטים, וכן צדדים שלישיים, אנשי מקצוע "בעלי רמה גבוהה וניסיון מוכח בתחום" ו"גיוס שותפים חדשים ויצירת קשרים חדשים".
ההסכם עם "קלע שלמה" קובע גם, כי היא ש"תהיה אחראית להעמיד את המימון לכך מגופים חוץ-ממשלתיים". הסכום הכולל שהקצתה המדינה להתקשרות זאת עומד על עד 128 מיליוני שקלים בשלוש שנים. במילים אחרות, המדינה מתקצבת פעילות בהיקף של למעלה מארבעים מיליוני שקלים בשנה עבור משרד ממשלתי שתפקידו לגייס מימון זר לפעילות שהיא עצמה מבקשת ליזום.
ככה נראה מיזוג בין הפרטה לדלת מסתובבת. שחיתות תמיד תצמח במקום של ערכים מקולקלים והיעדר מוסר. בשלב כלשהו, הם יחברו יחד לפעילות משותפת.
המדינה מתקצבת פעילות בהיקף של למעלה מארבעים מיליוני שקלים בשנה עבור משרד ממשלתי שתפקידו לגייס מימון זר לפעילות שהיא עצמה מבקשת ליזום
בעקבות ההתקשרות בין המשרד לנושאים אסטרטגיים עם "קלע שלמה", פנה בספטמבר 2018 עורך-דין שחר בן-מאיר בתלונה ליועץ-המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. "מסתבר כי גופים פוליטיים המעורבים בקמפיינים פוליטיים בישראל – בחלק מאותם קמפיינים יש בהם סממנים פשיסטיים – מממנים את תקציב המדינה ואת פעילות הממשלה, באופן שתקציבו העיקרי של משרד ממשלתי זוכה למימון מגורמים פוליטיים בעלי אינטרס פוליטי בישראל", נכתב בתלונה.
דוח הכספים של "קלע שלמה" לשנת 2017 גילה כי מאחורי התקציב שלה עומדות תרומות משני ארגונים בלבד. האחד, "הקרן המרכזית לישראל", תרם בשנת 2016 מיליון-ורבע שקלים לארגון "אם תרצו". השני, one Israeli fund, תרם אף הוא ל"אם תרצו" (כ-23 אלף שקל בשנת 2015).
שחר בן-מאיר צחק כשנשאל השבוע מה עלה בגורל התלונה שלו. "אני אפילו לא זוכר אם היועץ-המשפטי לממשלה או משרד המשפטים ענו לה בכלל, ואם כן, מה היתה התשובה שלהם, אבל מה שבטוח שלעשות משהו עם התלונה הם לא עשו", הוא אומר.
מי שייסד, אגב, בשנת 2016 את "קלע שלמה" הוא יוסי קופרווסר, ראש-חטיבת המחקר באמ"ן בעברו. אלא שבשנים 2016-2011 שימש קופרווסר כמנכ"ל של אותו המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה. אפרופו דלתות מסתובבות
מי שייסד, אגב, בשנת 2016 את "קלע שלמה" הוא יוסי קופרווסר, ראש-חטיבת המחקר באמ"ן בעברו. אלא שבשנים 2016-2011 שימש קופרווסר כמנכ"ל של אותו המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה. אפרופו דלתות מסתובבות. חשיפת יומני הפגישות של השר לנושאים אסטרטגיים, ארדן, גילתה כי הקדיש פגישות רבות בשנת 2018 להקמת "קלע שלמה", המוגדרת כ"חברה פרטית לתועלת הציבור".
נחזור לפנייתו של מק למשרדי המשפטים ולנושאים אסטרטגיים לקבלת המידע, ולהליך המשפטי שנפתח בעקבות סירוב המשרדים להיענות לבקשה. המסמכים שהגיש משרד המשפטים לבית-המשפט להמחשת טענותיו, צונזרו כך שיהיו לעיניהם של השופטים בלבד. אלא שבשל צנזור רשלני, חשפו הממסכים כי משרדי עורכי-דין בעולם נדרשו לתת ייצוג משפטי (תביעה והגנה), להכין חוות דעת משפטיות ולתת ייעוץ משפטי.
משרד המשפטים חזר וטען, כאמור, כי אם ייחשפו המילים והמשפטים שהושחרו במסמכים לגבי מהות השירות, ייפגעו יחסי החוץ והאפשרות להמשיך בפרויקט הסודי. ואולם, אחד מצוות השופטים בערעור, יצחק עמית, אמר בדיון כי "לא נפל מהכיסא" מהמידע שהושחר. בפסק-הדין בערעור נכתב, כי מרבית המקומות שהושחרו במסמכים עוסקים בתעריף שמשולם לאותם עורכי-דין ובזהותם. לא בדיוק איום על יחסי החוץ של ישראל. כל זה, אגב, לא מנע מהערעור בפני בג"צ להידחות אף הוא לפני כחודש.
"מתבקשת השאלה, האם ייתכן שבעצם לא קיים במסמכים מידע נוסף שמשרד המשפטים טען שיש חובה להסתיר?", אומר מק, "יכול להיות שמשרד המשפטים ניסה ליצור עמימות יש מאין בנוגע לפרויקט 'סודי', שבעצם אין בו משהו סודי או מעניין?"
משרד המשפטים מחויב בשקיפות כלפי הציבור הישראלי, שזכאי לדעת למי המדינה משלמת מיליוני שקלים ומה השירות שניתן בתמורה. הציבור לא יוכל לפקח כל עוד משרד המשפטים מסרב לחשוף את גורמי החוץ הללו
לדברי מק, "משרד המשפטים מחויב בשקיפות כלפי הציבור הישראלי, שזכאי לדעת למי המדינה משלמת מיליוני שקלים ומה השירות שניתן בתמורה. הציבור הישראלי אינו יכול לפקח באופן אפקטיבי על משרד המשפטים והפרויקט שהוא מלווה בעניין באירופה, כל עוד שמשרד המשפטים מסרב לחשוף מי הם גורמי החוץ איתם נעשתה ההתקשרות ומה מהות השירות. קיימת גם סכנה של 'מדרון חלקלק' אנטי-דמוקרטי בהסתרה, בגישה הצבאית, ובבלבול ההגדרות אצל משרד המשפטים והמשרד לנושאים אסטרטגיים המוביל את הפרויקט".
כדי להיווכח שמק לא מדבר ללא כיסוי, צריך לחזור לדבריה של ואקנין-גיל, מנכ"לית המשרד לנושאים אסטרטגיים, בוועדת השקיפות של הכנסת.
את המאבק במבקרים את מדיניות ישראל בעולם הציגה ואקנין-גיל כ"מערכה צבאית", והשוותה את עבודתה לפעילותה בתפקידיה בצבא כלפי "סוגית צבאיות כמו חיזבאללה או כספי טרור או סוריה או כל מדינה אחרת שניהלתי מערכה". היא גם העידה שהיא משתמשת בעבודתה בלוגיקה של חיל-האוויר, הכוללת איסוף מודיעין, הסברה והתקפה.
* * *
מקארתיזם ושחיתות שלטונית-כלכלית תמיד יילכו יחד. סיפורו של המשרד לנושאים אסטרטגיים ופעילותו מגלם את כל אלה יחד. מקימים משרד ממשלתי שתפקידו להילחם בתוצר לוואי טבעי ומתבקש של רעה חולה. המטרה: להסדיר את הרעה החולה או למצער, להרחיק אותה מדיון, קרי, מהתודעה.
האמצעים: יצירת תודעה כוזבת ורדיפה. האסטרטגיה: להטיל על האחר אחריות למצב שאתה יצרת; הסטה; ואולי חשוב מכל – כל טענה שתאשים בה את הצד השני, היא לא יותר משיקוף מדיניות ותודעה שלך.
את המשרד הממשלתי מתקצבים. המשרד שולח זרועות מעבר לים. מי שנהנים מכספים ציבוריים של משלם המסים הם בכלל משלמי מסים במדינות אחרות
את המשרד הממשלתי מתקצבים. המשרד שולח זרועות מעבר לים. מי שנהנים מכספים ציבוריים של משלם המסים הם בכלל משלמי מסים במדינות אחרות. ישראל כמפלט מס.
אחר-כך קמה חברה לתועלת הציבור שאמורה למעשה להיות צינור, קבלן-משנה, של פעילות המשרד בעולם. התוצאה בפועל היא שהחברה מייתרת את המשרד הממשלתי.
מי שמייסד את החברה "לתועלת הציבור" הוא מי שעד אותו רגע היה מנכ"ל המשרד הממשלתי, שהיה שותף להתוויית המדיניות וקבלת ההחלטות של אותו משרד. מי שיתקשר בעוד רגע עם אותה החברה שעוד רגע תקום. כמנכ"ל המשרד הוא אחראי על המדיניות; כמייסד החברה הוא מופקד על הביצוע של אותה מדיניות.
זו תמצית האידיאולוגיה האמיתית של נתניהו וחבריו לקפיטליזם התאגידי שמעל למדינות: ייבוש וריקון הדמוקרטיה ומשרדי הממשלה מתוכן; אחרי שנים, אנשים אומרים, אם ככה, בשביל מה בכלל אני צריך את המשרד הזה
זו היא תמצית האידיאולוגיה האמיתית של נתניהו וחבריו לקפיטליזם התאגידי שמעל למדינות: ייבוש וריקון הדמוקרטיה ומשרדי הממשלה מתוכן; אחרי כמה שנים, אנשים קמים ואומרים, אם ככה, בשביל מה בכלל אני צריך את המשרד הזה? מערכת בריאות ציבורית, חינוך, בכולם עובד העקרון הזה. מתישהו מקימים משרד ממשלתי שכולו עסקי אוויר, תפקידו לשמר את המלכוד.
כדי לשמר מלכוד חייבים לשלוט בתודעה. הנה, אנשי המשרד אפילו מופיעים בדיונים בכנסת אליהם הם מוזמנים. ועוד בנושאי שקיפות. הם מברברים את עצמם לדעת. למילים שלהם אין שום תוכן ממשי, אבל הן נשמעות מצוין, ובעיקר ברורות מאד לציבור. ספק אם הפקידים עצמם מודעים לזה. על הדרך, כל מיני אנשים עושים המון כסף מתקציבים ממשלתיים שמקורם במשלם המסים שהתרגל להאמין שלא צריך מערכת ציבורית ושעדיף להפריט.
התמנון עיוור-במודע למציאות. הוא חייב לסמא את הציבור. הציבור לא-מודע לכך שהוא מתעוור. ואז התמנון שולח זרועות למסע בעולם. שם הוא מלבה את מה שהוא עצמו יצר וגורם לציבור להאמין שמדובר באיום והוא נאבק בו
התמנון עיוור-במודע למציאות. הוא חייב לגרום לציבור להתעוור. הציבור לא-מודע שהוא מתעוור. ואז התמנון שולח זרועות למסע בעולם. שם, הוא מלבה את מה שהוא עצמו יצר וגורם לציבור עיוור להאמין שמדובר באיום והוא נאבק בו. שהמשרד הממשלתי מגשים את ייעודו. המשרד לנושאים אסטרטגיים הוא שיקוף לתודעה ולמדיניות הישראלית כולה.
חיים שדמי עושה סרטים, כותב ספרים והרבה שנים שהוא עיתונאי (לרוב בפרינט או בכתובה, אבל גם בטלוויזיה). הוא פיראט מחבורת הקריים-מיניסטר גאנג ובסוף יפליג בנחת אל האופק, אבל עד אז – יש לו כמה עניינים לסדר
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
לאחר שדובר צה"ל הוציא הודעה כי הדיווח על כך שצה"ל זייף את מספר החרדים המתגייסים, ח"כ איציק שמוליק (העבודה-גשר): "זו הונאה. זיוף בזדון. תגובה מתחפרת מסוג זה במקום לקיחת אחריות רק מגיבה את חוסר האמון".
הבהרה ל-@DotzMR לאור תגובתכם- ״טעות בספירה״ זה ב-1, 2, 30 אולי 100… לא באלפי אחוזים לאורך כמה וכמה שנים. זו הונאה. זיוף בזדון. צהל באמת יקר לכולנו, תגובה מתחפרת מסוג זה במקום לקיחת אחריות רק מגבירה את חוסר האמון@ela1949
— איציק שמולי (@ishmuli) December 4, 2019
ח"כ מיקי זוהר לא מתרגש מכך שראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר מפלגתו, טעה בשמו
כנראה שאני חייב להופיע יותר בתקשורת, אולי כך יכירו טוב יותר את השם שלי 🙂 https://t.co/8HXz3jGtfa
— Miki Zohar מיקי זוהר (@zoharm7) December 4, 2019
יו"ר כחול לבן בני גנץ: "למרות ההאשמות אנחנו עושים את כל המאמצים וחותרים לאחדות".
בסיור במועצה האזורית רמת נגב הביע גנץ תקווה כי המערכת הפוליטית תצליח להימנע מבחירות נוספות. לדבריו, "אני מקווה שהכהונה של הכנסת הנוכחית תהיה ארוכה ולא קצרה כמו שמסתמן כרגע".
הותר לפרסום שמה של חברת הכנסת לשעבר שנחקרה במשטרה בעקבות תלונה על תקיפת ילד – ד"ר עינת וילף. וילף ליוותה את ילדיה במהלך פעילות בית ספרית, ובמהלכה, לדברי מקורביה, אחד הילדים החל לתקוף אותה בפרעות מול בנותיה וקרע ממנה את הבגדים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו לפני המראתו לפורטוגל, שם הוא צפוי להיפגש עם מזכיר המדינה האמריקני מייק פומפאו: "אני רוצה אחדות", אמר נתניהו והתייחס לדבריו של ח"כ מיקי כהן (התכוון למיקי זוהר) שאמר שנגמרו שיחות המו"מ עם כחול לבן: "הוא מבטא תסכול של רבים בציבור שאחרי ההצעות הנדירות שהצענו לכחול לבן הם לא זזים מילימטר או ננומטר", את דבריו של ראש הממשלה הביא פרשננו הפוליטי שלום ירושלמי.
נתניהו המשיך ותקף את מספר 2 בכחול לבן. "זה מתנגד עם אינטרסים לאומיים גדולים מאוד ואינטרס פרטי של אדם אחד – יאיר לפיד". עוד הוסיף כי הוא עושה כל מאמץ כדי "שעדיין נמצה את האפשרות של אחדות. אני עדיין פתוח לשיחות. ליברמן. תמיד יכול ועדיין יכול לעשות ממשלה איתנו זו החלטה שלו. העדיפות הראשונה של המדינה היא אחדות אנחנו לא זקוקים לבחירות מיותרות לגמרי. אם ניקלע לבחירות – ננצח בהן".
כמו כן הודיע נתניהו כי בכוונתו לשוחח עם פומפאו על שני נושאים: ברית ההגנה עם ארצות הברית וסיפוח בקעת הירדן.
זיוף מספר החרדים המתגייסים לצה"ל. ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי): "לא זה הנושא שצריך להדאיג את החברה הישראלית בימים אלו, אלא הקמתה של ממשלה, האתגרים החברתיים והביטחוניים העומדים לפתחנו. ככל שפוליטיקאים ומשפטנים יתערבו פחות, כך גיוס החרדים יהיה יותר".
>>לא זה הנושא שצריך להדאיג את החברה הישראלית בימים אלו, אלא הקמתה של ממשלה, האתגרים החברתיים והביטחוניים העומדים לפתחנו.
ככל שפוליטיקאים ומשפטנים יתערבו פחות, כך גיוס החרדים יהיה יותר.— מוטי יוגב Moti Yogev (@MotiYogev) December 4, 2019
עוד יוזמה חדשה או עוד ספין? ח"כ אלכס קושניר שיגר מכתב ליו"ר מפלגתו, ח"כ אביגדור ליברמן בבקשה לדון באפשרות של הקמת ממשלת מומחים זמנית לתקופה של שנה.
על פי ההצעה שפורסמה במעריב, הממשלה תכלול 11 שרים כולל ראש הממשלה. בין היתר, הממשלה תהיה רשאית להעביר תקציב המדינה ללא צורך בהצבעה בכנסת. לדברי הגורמים בישראל ביתנו, כבר התקיימו מספר שיחות עם נציגי הליכוד וכחול לבן ונוצר רושם ראשוני כי יש היתכנות למהלך.
ח"כ אסף זמיר עונה לח"כ מיקי זוהר: "מעולם לא ניהלתם איתנו גם ככה משא ומתן"
מיקי, האמת היא שגם עד עכשיו לא ניהלתם משא ומתן. https://t.co/C4ZBIUpC8J
— Asaf Zamir אסף זמיר (@asafzamir) December 4, 2019
ח"כ איציק שמולי מתרעם על הדיווח לפיו צה"ל זייף את מספר המתגייסים החרדים: "חמור ובלתי מתקבל על הדעת. זו שבירת אמון גדולה שהשלכותיה מרחיקות לכת – כיצד יוכלו המפקדים לדרוש מחיילים אמירת אמת כשבכירים בצה"ל משקרים ביודעין? כיצד נודל להסתמך על תחקירים מבצעיים או על דיווחים לציבור או למשפחות השכולות?". שמולי דרש לזמן בדחיפות דיון במפליאת הכנסת.
זו שבירת אמון גדולה שהשלכותיה מרחיקות לכת- כיצד יוכלו המפקדים לדרוש מחיילים אמירת אמת כשבכירי בצהל משקרים ביודעין? כיצד נוכל להסתמך על תחקירים מבצעיים או על דיווחים לציבור או למשפחות השכולות? אנו דורשים לזמן בדחיפות דיון במליאת הכנסת ובו. החו״ב ומצפים שהרמטכ״ל יידרש לכך אישית
— איציק שמולי (@ishmuli) December 4, 2019
יו"ר סיעת הליכוד, ח"כ מיקי זוהר: ישראל בדרך לבחירות בפעם השלישית
"ממשלת אחדות לא תקום, לא נדבר יותר עם כחול לבן", אמר זוהר בראיון לכאן רשת ב'. "הם החליטו שהם לא מצטרפים לממשלה איתנו. הצענו להם חמישה חודשי כהונה לנתניהו ואחר כך גנץ ראש הממשלה, יש מטורף מזה? הלכנו הכי רחוק שאפשר".
יומיים לאחר עדות רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו, במשפט הדיבה: אלמונים ניפצו הבוקר את חלונות רכבו של אב הבית לשעבר במעון ראש הממשלה, מני נפתלי, מתחת לביתו שבעפולה, כך דווח בחדשות 12.
ח"כ עופר שלח על הדיווח לפיו צה"ל זייף את מספר החרדים המתגייסים: "מטריד מאוד. דבר אחד ברור: התקופה היחידה שבה מספר החרדים שהתגייסו והלכו לעבוד גדלה, הייתה התקופה שבה חוק הגיוס שחוקקנו ב-2014 היה בתוקף".
הדיווחים על כך שצהל הטעה את הכנסת והציבור בדיווחיו על מספר החרדים שהתגייסו מטרידים מאוד,ויש לפרסם מיידית את כל האמת
אבל דבר אחד ברור: התקופה היחידה שבה מספר החרדים שהתגייסו והלכו לעבוד גדלה, היתה התקופה שבה חוק הגיוס שחוקקנו ב-2014 היה בתוקף
כשהמדינה עומדת על שלה קורה הדבר הנכון— עפר שלח (@OferShelah) December 4, 2019
ח"כ גדעון סער קרא הבוקר שוב לראש הממשלה בנימין נתניהו לקיים פריימריז לראשות מפלגת הליכוד.
בראיון לגל"צ אמר סער: "צר לי שהיוזמה שלי לפריימריז במועד שיכול היה למנוע בחירות שלישיות לא התממשה. במידה שיהיו בחירות שלישיות תהיה התמוטטות בליכוד. כל הסדר של ממשלת אחדות עדיף מהליכה לבחירות. מגיע לעם שנמנע ממנו את הסיוט הזה של בחירות בלתי סופיות".
כמו כן, התייחס סער למשא ומתן לממשלת אחדות: "אני חושב שראש הממשלה מוותר במהלך המשא ומתן באופן דרמטי בכך שמספר החודשים שהוא מבקש בתחילת הקדנציה הוא מאוד קטן. כל הצעה שתובא אני אתמוך בה כדי למנוע בחירות שלישיות".
יו"ר כחול לבן, בני גנץ, מברך את החלטת הפרלמנט הצרפתי. "הגיעה השעה שאירופה כולה תחשוף ותלחם בפניה המכוערות של האנטישמיות המודרנית".
אני מברך את החלטת הפרלמנט הצרפתי שמגדירה אנטי-ציונות כאנטישמיות.
הגיעה השעה שאירופה כולה תחשוף ותלחם בפניה המכוערות של האנטישמיות המודרנית, כפי שעושה מנהיגותו של מקרון.— בני גנץ – Benny Gantz (@gantzbe) December 4, 2019
יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, תקף את חברי ש"ס ויהדות התורה בנוע לשיתוף הפעולה עם הרשימה המשותפת.
"אתמול בדיון בוועדת הכספים בהצבעה על העברת תקציבים למגזר הערבי אמר אחמד טיבי: 'אני מבקש מחבריי הטובים מש"ס להצטרף אלינו' כאשר ח"כ יעקב אשר מיהדות התורה קפץ ושאל: 'רק ש"ס?', השיב לו טיבי: 'אתם חבריי הטובים מלפני אתמול. ש"ס ידידים'", כתב ליברמן.
עוד הוסיף: "שיתוף הפעולה ההדוק הזה בין המפלגות האנטי ציוניות מהרשימה המשותפת לבין המפלגות הלא ציוניות, ש"ס ויהדות התורה, בוועדת הכספים, בחקיקה בנושאי דת ומדינה, בגיוס לצה"ל וכו', מאיים על החזון הציוני של הרצל".
הברית האנטי ציונית..אתמול בדיון בועדת הכספים בהצבעה על העברת תקציבים למגזר הערבי אמר אחמד טיבי: "אני מבקש מחבריי…
פורסם על ידי Avigdor Liberman – אביגדור ליברמן ב- יום שלישי, 3 בדצמבר 2019
היום ייצא ראש הממשלה לליסבון שבפורטוגל על מנת לפגוש את שר החוץ האמריקני מייק פומפאו. השר יובל שטייניץ מהליכוד אמר הבוקר בגל"צ כי פגישתם תעסוק בנושא האיראני.
"אנחנו כנראה מתקרבים לרגעי הכרעה", אמר שטייניץ. "איראן נמצאת בלחץ עצום מבחינת הסנקציות – בלחץ אטומי. או שזה יוביל אותה לוויתורים ולמשא ומתן, או שזה יוביל אותה להגברת התוקפנות שלה במזרח התיכון, עם אפשרות של תוקפנות צבאית כלפינו".
בעניין המשבר הפוליטי, האשים שטייניץ את לפיד בכישלון המגעים לממשלת אחדות. "נתניהו וגנץ הסכימו מההתחלה ביניהם למתווה הנשיא. לצערי זה רק הכוחות בתוך יש עתיד, בעיקר לפיד, שמטרפדים את העניין פעם אחר פעם".
יו"ר העבודה-גשר, עמיר פרץ מאשים הבוקר את נתניהו בפלונטר הפוליטי.
בראיון לכאן רשת ב' אמר פרץ: "יש אדם אחד בישראל שאמור לקחת אחריות על המצב, וזה ראש הממשלה. הגענו למצב שמדינת ישראל שואלת רק 'כן ביבי, לא ביבי'. ביום שנתניהו יודיע שהוא פורש נחזור לדבר על ערכים, על נושאים חברתיים וביטחוניים".
ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו): "נראה שכחול לבן דוחפים לבחירות. הם לא מוכנים להיכנס לממשלת אחדות ושנתניהו יהיה ראשון ברוטציה לחמישה חודשים, מה שבכל מקרה יקרה אם יהיו בחירות".
בין אם מדובר בניסיון להפעיל לחץ על כחול לבן או לא, המשיך פורר בראיון לגל"צ והתייחס לאפשרות ממשלת ימין צרה: "העדיפות הראשונה היה ממשלת אחדות, אבל אנחנו בוחנים גם ממשלת ימין צרה, אנחנו לא נוותר על הדרישות שלנו, אבל נבחן את האפשרויות מול החרדים. בחירות שלישיות זה דבר רע".
ח"כ חילי טרופר מכחול לבן: "הליכוד עסוק בהצגות פשרה ולא בהצעות פשרה".
בראיון לגל"צ התייחס טרופר לניסיון מפלגתו להקדים את הבחירות: "כדי להקדים את התאריך צריך לעשות את זה עד יום רביעי הבא. דווקא בא הרצינות שלנו, אנחנו בוחנים מול הוועדה את כל האפשרויות. אנחנו עדיין לא עסוקים בקמפיין".
על הצהרתו של יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן כי אינו פוסל ממשלת ימין צרה, אמר טרופר: "אני סומך עליו שמילה תהיה מילה. אני לא רואה איך מישהו שמתעקש על ענייני העולם הליברלי נכנס לממשלת ימין צרה. אני מאמין שהא יעמוד במילתו".
המפלגות הגדולות כבר מתכוננות לבחירות. לאחר הפגישה אמש בין יו"ר כחול לבן בני גנץ ובין ראש הממשלה בנימין נתניהו, במפלגות מתכננים צעדים קונקרטיים לקראת הבחירות.
לפי הדיווח בגל"צ, בכחול לבן מנסים להקדים את הבחירות ככל הניתן. ועדת הבחירות פרסמה את התאריך המוקדם ביותר בה היא מוכנה לקיים את הבחירות – 25 בפברואר 2020, אבל בכחול לבן מנסים לגרום לבחירות להתקיים עוד קודם.
כמו כן, בליכוד, נתניהו מעלה את כמות הסקרים אותם הוא עורך. בסביבתו של ראש הממשלה טוענים כי הסקרים מעודדים.
למקרה שפיספסת
אל ועידת האקלים הבינ"ל שנפתחה אתמול במדריד הצטרפה משלחת ישראלית ראויה, המכילה כמה מהנשים והאנשים המבריקים בתחום. באופן אירוני משהו, מי שעומד בראש המשלחת הוא לא אחר מאשר שר האנרגיה יובל שטייניץ, האדם אשר מזוהה יותר מהכל עם קידום ועידוד התלות של ישראל במשאב הגז המזהם.
אל ועידת האקלים הבינ"ל שנפתחה אתמול במדריד הצטרפה משלחת ישראלית ראויה, עם כמה מהמבריקים בתחום. באופן אירוני משהו, מי שעומד בראשה הוא שר האנרגיה שטייניץ, המזוהה עם קידום התלות שלנו בגז המזהם
בזמן שבמדריד חגגו את פתיחת הועידה, התקיימה בישראל ועידה נוספת, ועידת האנרגיה, גם שם מככב שטייניץ. מלבדו גדשו את המקום בעיקר נציגיהן של חברות הגז והנפט ואנשי התעשייה הכבדה המזהמת.
נציגי תנועת "מגמה ירוקה" שהפגינו מחוץ לבניין, נעצרו על ידי המשטרה. שטייניץ דווקא המשיך למדריד באין מפריע.
לא במקרה פעילי סביבה רבים רואים בהעמדתו של שטייניץ בראש המשלחת הישראלית לועידת האקלים אצבע משולשת בעין, עלבון צורם לאתגרים האמיתיים העומדים בפני העולם בכלל וישראל בפרט.
כשבמדריד חגגו את פתיחת הועידה, התקיימה בישראל ועידה נוספת, ועידת האנרגיה, גם שם מככב שטייניץ, לצד נציגיהן של חברות הגז והנפט ואנשי התעשייה הכבדה המזהמת
לא אני!
אני אומר, שטייניץ בחר לעמוד בראש משלחת האקלים? תנו לו לדבר וכמה שיותר.
למעשה, תלחצו עליו בכל הכוח לדבר. הכריחו אותו לדבר בפומבי, מול קהל כמה שיותר גדול. אל תתנו לו לחמוק בשתיקה מהתמודדות עם פעילי ומומחי אקלים עולמיים וראשי מדינות מכל העולם. הכריחו אותו לחשוף את עמדותיו ופעולותיו מול "בית המשפט" הבינלאומי (הלא רשמי בכלל) לענייני אקלים.
הכריחו אותו להצהיר שלתפיסתו, גז הוא מקור אנרגיה נקי ולא מזהם, כפי שהוא דואג להצהיר בלהט מעל לכל במה מקומית. הכריחו אותו להודות בפני כל העולם שתחת שרביטו נקשרה ישראל לאנרגיות פוסיליות מזהמות למשך שנים רבות.
אלצו אותו להודות בפניהם שהוא מי שחתום על הקמת אסדות הגז בחופי ישראל. שהוא האדם שבמקום לסגור את בתי הזיקוק בחיפה, העניק להם צינור קונדנסט לנשימה, תוך יצירת סיכונים סביבתיים חסרי תקדים לא רק לישראל, אלא לאזור כולו.
אלצו אותו להודות בפני העולם שהוא החתום על הקמת אסדות הגז בחופי ישראל. שהוא זה שבמקום לסגור את בתי הזיקוק בחיפה, העניק להם צינור קונדנסט לנשימה, תוך יצירת סיכונים סביבתיים חסרי תקדים לאזור כולו
תנו לו להתגאות בכך שהעלה את יעד האנרגיות המתחדשות ל-2030 מ-17% עלובים ל-25% מביכים.
תנו לו להזיע מול שאלות קשות של בכירי המדענים ומובילי המאבק האקלימי. תנו לו את הבמה להשפיל את עצמו מול כל העולם. הניחו לקבל את הכאפה הגלובאלית.
זה עלול לשלוח ריקושטים לישראל כמדינה, אבל את הטוטאליות של שטייניץ והאובססיה שלו לגבי הגז ניתן לעצור רק על ידי כוח בין לאומי – כלומר, יכול להיות שגם זה לא יעזור, אבל בהחלט שווה לנסות.
השתיקה הרועמת
רבים אולי לא יסכימו עם דעתי, בין אם בגלל שאיש לא יקשיב לשר האנרגיה הישאלי ובין אם ההתגייסות העולמית לא תהיה כל כך דרמטית כפי שתארתי כאן.
יתכן. אך לא זאת הנקודה.
זה עלול לשלוח ריקושטים לישראל כמדינה, אבל את הטוטאליות של שטייניץ והאובססיה שלו לגבי הגז ניתן לעצור רק על ידי כוח בינלאומי – כלומר, אולי גם זה לא יעזור, אבל שווה לנסות
עצם העובדה ששטייניץ ידרש להציג את עמדותיו ומעשיו, יכניס אותו לפינה ממנה יתקשה לצאת, גם אם יבחר לשתוק. במיוחד אם יבחר לשתוק.
אם יבחר לשתוק, יאלץ להתמודד בארץ עם חוסר יכולתו להגן על עמדותיו בפורום בינלאומי רציני. שקריו ירדפו אותו לכל מקום שילך. שוב לא יוכל לטעון בדמגוגיה ושחצנות שהוא פועל למען האקלים ולמניעת ההתחממות הגלובאלית – לא עוד.
זה יהיה נצחון חשוב ביותר של הסביבה הישראלית.
אם בכל זאת יבחר לעלות ולדבר, אני מתקשה לראות את שטייניץ, אדם אינטיליגנטי בסך הכל, מהלל את תעשיית הגז ומדבר בשבחיה, כפי שהוא נוהג לזעוק אותם מעל לכל במה ארץ ישראלית מקומית. הוא יהיה מחושב וזהיר, ינאם בדמגוגיה ממלכתית ויציג מצג שווא של חזון וערכים סביבתיים.
את האינטרסים הזרים, לכאורה, שמניעים אותו לקשור את גורל כולנו במפעלים פטרוכימיים יבשתיים וימיים, יבחר להשאיר מאחורי הקלעים.
במקרה כזה, זאת תהיה ההזדמנות של נציגי הועידה האמיתיים שלנו להתקיל אותו מול כולם, לאלץ אותו להודות בעובדות ולהציג אותו במערומיו. עליהם לדאוג שזחיחותו המתנשאת תספוג מכה כואבת.
זאת תהיה ההזדמנות של נציגי הועידה האמיתיים שלנו להתקיל אותו מול כולם, לאלץ אותו להודות בעובדות ולהציג אותו במערומיו. עליהם לדאוג שזחיחותו המתנשאת תספוג מכה כואבת
על חברי וחברות המשלחת לנצל את הניצול הציני של שטייניץ כראש המשלחת ולדאוג להחזיר אותו לארץ הרבה יותר קטן, הרבה יותר מגומגם, הרבה פחות זחוח ומתנשא.
עליהם לעשות זאת בכל דרך שיראו לנכון, בין אם כפי שהצעתי ובין אם בדרך חכמה ומתוכמת יותר.
מהכרותי האישית עם כמה מהנציגות שלנו בועידה, אני יודע לומר שמדובר בנשים הנחושות, החכמות והחזקות ביותר שיצא לי להכיר.
הלוואי שאכן יצליחו להסיר, או להקטין משמעותית, את האיום השטייניצי על הסביבה והבריאות של כולנו.
בהצלחה!
לירז רימון הוא אדם מן הישוב. פועל חברתי, ידידותי לסביבה ומיודד עם החברה. יועץ פוליטי של ח"כ (לשעבר) יעל כהן פארן. כותב, עורך ומייצר תוכן לפרנסתו. שואף ליותר ונהנה ממה שיש.
תגובות אחרונות
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מילים מיצרות מציאות.
אפילו כאשר אתה מדבר על "משבר התחבורה שהולך ומחמיר" – במדינה המשגשגת שלנו – אתה ממציא מציאות. כל גרף של הרוגי תאונות לנפש, או השקעות בתשתית וכו' – כאשר גדלנו מ 7.5 מיליון ל 9 מיליון תחת ביבי – יראה שאין "משבר מחמיר" בתחבורה.
וזה סתם נושא אחד מכל אלו שניפחת…
ורק דבר אחד לא אמרת: מה סהכ ההתחממות ב 150 השנה האחרונות? ומה התועלת שהתחממות ה1זאת הביאה עד היום? כן. תועלת. כמו עולם ירוק יותר, והרבה פחות מתים מאסונות.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית עם גיא זהר ישירות לתיבת המייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם