לא יזיק להחזיק אצבעות לכך שפרק הגשם הנוכחי יהיה עוצמתי ככל האפשר, אבל גם אם זה יקרה, וגם אם חודש דצמבר יהיה עתיר גשמי ברכה כפי שהתחזיות מנבאות – הסיכוי לסגירת הגירעון העמוק שנוצר במשק המים, באחת מעונות הסתיו השחונות בהיסטוריה של ישראל, קלוש למדי.

רשות המים פרסמה השבוע דוח הידרולוגי שמסכם את החלק הראשון של עונת הגשמים. הנתונים, בלשון המעטה, מטרידים. נכון לתחילת דצמבר, ירדה ברחבי הארץ פחות מרבע (!) מכמות הגשמים הממוצעת לתאריך הזה (ליתר דיוק – 24%). במבט כלל עונתי, הנתון מדאיג עוד יותר: עד תחילת דצמבר ירדה רק 3.5% מכמות הגשמים הממוצעת שאמורה לרדת עד סוף החורף.

סקירת תחנות איסוף מי הגשמים של השירות המטאורולוגי לא מעודדת יותר: בבית דגן נמדדו 22% מהגשמים שיורדים בממוצע עד 6 בדצמבר ו-5% מסך הגשם שאמור לרדת עד סוף החורף (25 מילימטר מתוך 524); בירושלים ירדו עד 6 בדצמבר 32% מהממוצע לתאריך, ורק 5% מהמכסה השנתית (26 מ"מ מתוך 537). גם בשאר חלקי הארץ המצב דומה.

מפת משקעים, מתוך הדוח ההידרולוגי של רשות המים

היובש הקיצוני הזה תפס את סוכנויות חיזוי האקלים בעולם מופתעות.

לפי התחזית העונתית שפורסמה כמדי שנה בקיץ, ישראל הייתה אמורה ליהנות מסתיו גשום, מה שעורר תקווה לרצף של שנתיים עתירות גשמים (אחרי החורף המוצלח של אשתקד).

האכזבה גדולה במיוחד, מפני שבשנים האחרונות התחזית העונתית שמבוססת על המודלים של סוכנויות האקלים באמריקה ובאירופה הצליחה לצפות כמעט במדויק את כמויות הגשמים.

ד"ר עמיר גבעתי, מומחה אקלים מחברת קלימסל ומרצה בבית הספר לסביבה באוניברסיטת תל אביב, מאשר: "המודלים טעו. אי אפשר להתכחש לזה. חשבנו שנובמבר יהיה גשום, ובפועל הכל היה הפוך. זה היה חודש נובמבר היבש ביותר בישראל מאז 2010 (אשר מיד אחריו פרצה השרפה הקטלנית בכרמל, א.ל.), ואחד מהשלושה היבשים אי פעם. יש מקומות בישראל שרגילים לקבל בנובמבר 100 מילימטר גשם, והשנה לא ירדה בהם אפילו טיפה".

"בשנה רגילה אמורים לרדת עד סוף חודש דצמבר 50%-60% מהגשם. אם כרגע אנחנו עומדים על 3.5% אז אין הרבה סיכוי שהפער ייסגר בתוך שלושה שבועות"

באופן אירוני, ד"ר גבעתי סבור שלטעות של המודלים והחזאים אחראי משבר האקלים עצמו: "המערכת הופכת הרבה יותר קשה לחיזוי, אפילו בטווח של חודש קדימה, בגלל תופעות שלא היו בעבר.

"כמות הקרח בקוטב הצפוני הגיעה בקיץ האחרון לשפל חסר תקדים בגלל הטמפרטורות הגבוהות, וכתוצאה מכך לא הצטבר מעל הקוטב מספיק אוויר קר שיכול להתניע תהליך התקררות שמגיע עד קו הרוחב שלנו, כפי שקורה בדרך כלל.

"כל האוויר הקר נשאר באזור הקוטב וזלג לאירופה וצפון אמריקה, ולכן בחלק מהאזורים החורף והשלגים התחילו מוקדם בהרבה מהרגיל. בשיקגו נמדדה הטמפרטורה הכי קרה ב-94 שנים האחרונות, ובהרבה ערים היו סופות שלגים בזמן שאצלנו נמדדו יותר מ-30 מעלות, וכולם הלכו לים".

בהנחה שבכל זאת עוד יש ערך לתחזיות, מה הצפי להמשך החורף?

"בשבועות הקרובים אמורה לרדת כמות יפה של גשמים, אבל קשה לבנות על זה שהם יצליחו לחפות על היובש הקיצוני שהיה עד עכשיו.

"בשנה רגילה אמורים לרדת עד סוף דצמבר 50%-60% מהגשם, אם כרגע אנחנו עומדים על 3.5%, אז אין הרבה סיכוי שהפער ייסגר בתוך 3 שבועות.

"הבעיה היא שלפי המודלים נראה שינואר ופברואר יהיו שוב די חלשים. כמובן שהתפניות הקיצוניות האלה, גשם שיורד במכות ואחר כך יובש, רעות מאוד לחקלאות ולמשק. אם לא יהיו הפתעות גדולות, בשורה התחתונה זו תהיה שנה עם הרבה פחות גשמים מהממוצע".

חדשות רעות.

"נכון. אבל זה מה שאמרנו בשנה שעברה, שחורף גשום אחד שבא אחרי רצף של שנים שחונות לא מבשר על שינוי מגמה. זה קרה גם באוסטרליה ובקליפורניה, שמתמודדות עכשיו עם שרפות חסרות תקדים. לצערנו, בתמונה הכללית המגמה ברורה – הולך להיות כאן הרבה יותר חם והרבה יותר יבש".