ביומיים הקרובים ראש הממשלה שלכם היא מירי רגב, וממלא מקומה יהיה נפתלי בנט

בטרם ימלאו מכסת הימים שבהם יוכלו חברי הכנסת לאסוף 61 חתימות עבור מועמד להרכבת ממשלה חדשה, ראש הממשלה היוצא בנימין נתניהו נפגש אמש עם יו"ר כחול לבן בני גנץ בקריה בת"א.

לאחר הפגישה טס נתניהו לביקור בן יומיים בליסבון, פורטוגל, שם הוא צפוי להיפגש עם שר החוץ האמריקני מייק פומפאו, כמו גם עם בכירים בממשלת פורטוגל.

במהלך הנסיעה לליסבון תמלא שרת התרבות מירי רגב את מקומו של ראש הממשלה נתניהו, ואילו שר הביטחון נפתלי בנט ישמש כממלא מקום של נתניהו  בכינוסי הקבינט

במהלך הנסיעה לליסבון תמלא שרת התרבות מירי רגב את מקומו של ראש הממשלה נתניהו, ואילו שר הביטחון נפתלי בנט ישמש כממלא מקום של נתניהו  בכינוסי הקבינט.

על פי החוק נתניהו חייב למנות ממלא מקום בזמן היעדרותו מהארץ, והוא נהנה מהפריוולגיה למנות חבר כנסת שיחליף את מקומו כראות עיניו, גם אם לא עבר את אישור הכנסת, כאשר בימים אלו מוטחת ביקורת על המינוי החפוז של נפתלי בנט לשר הביטחון, גם הוא ללא אישור הכנסת.

ח"כ ניצן הורוביץ מהמחנה הדמוקרטי התייחס לנושא בפוסט שפרסם בנוגע להחלטתו של בנט לבנות שכונה יהודית חדשה בחברון (שלא נדבר על החלטות כבדות משקל עוד יותר): "המינוי של בנט לשר הבטחון אפילו לא אושר בכנסת. האיש קיבל ג'וב זמני כאתנן פוליטי מראש ממשלת מעבר הנאשם בשוחד. נתניהו הודה שעשה זאת כי פחד שיערוק מבלוק החסינות. אין לבנט מנדט ציבורי לקבל החלטות מהסוג הזה. פשוט אין!"

נתניהו נהנה מהפריוולגיה למנות ח"כ שיחליף את מקומו כראות עיניו, גם אם לא עבר את אישור הכנסת, כאשר בימים אלו מוטחת ביקורת על המינוי החפוז של נפתלי בנט לשר הביטחון, גם הוא ללא אישור הכנסת

נראה כי ההחלטה למנות את בנט לשר ביטחון לקוחה מאותה שיטה שבה יצר את "הגוש החוסם". הן לגבי הגוש החוסם והן לגבי מינוי בנט, שניהם נועדו כדי לגייס תמיכה למהלך של חסינות. המהלך זכה להתייחסותו של נתניהו בראיון עם קרן מרציאנו במילים: "מה? מה פתאום".

כדאי לעקוב ולזכור את תשובתו של נתניהו, ואולי ניווכח שה"מה פתאום" הפך ל"פתאום".

עיתונאי, בעל תואר B.A בממשל ודיפלומטיה ותואר MA במדיניות ציבורית מאוניברסיטת ת"א. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח, שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף ציבור. מאמין בהשפעת התקשורת על חיזוק הדמוקרטיה וחקר האמת

הזייפנים הראשונים של נתוני גיוס החרדים הם הפוליטיקאים, ואין להתפלא שבעקבותיהם חשו גם רשויות הצבא שהן יכולות לעגל פינות ולנפח מספרים. ​

חדו"ש פועלת מזה מספר שנים לכפות על צה"ל ומשרד הביטחון לחשוף את נתוני גיוס החרדים האמתיים, ובשבוע שעבר אף שבה חדו"ש ופנתה לבית משפט בעתירת חופש מידע לנוכח הסירוב הנמשך של הרשויות לחשוף מידע זה במלואו ללא כל צידוק חוקי.

עתירתנו כוונה אף כנגד מסך העשן המכסה את מסד הנתונים ששימש בסיס לחקיקת הצעת חוק הגיוס האחרון שנועד כביכול להגדיל באופן משמעותי את יעד הגיוס, אך ספק גדול אם הוא מבוסס על נתונים בדוקים ואמינים.

עתירתנו כוונה אף כנגד מסך העשן המכסה את מסד הנתונים, ששימש בסיס לחקיקת הצעת חוק הגיוס האחרון, שנועד כביכול להגדיל משמעותית את יעד הגיוס, אך ספק אם מבוסס על נתונים בדוקים ואמינים

קשה להתייחס ברצינות להסברי צה"ל, וברור שמעבר לבדיקתו של האלוף נומה יש צורך בחקירה של גורם חיצוני לצבא, שיבחן מה עומד באמת ביסוד הנתונים המסולפים. ואם עומדת מאחוריהם כוונה ותכנון – ימליץ על נקיטת אמצעים כנגד האחראים, בין אם הם בתחתית סולם הדרגות ובין אם בראשו.

לא ניתן להשלים עם מציאות בה המערכת הרגישה והחיונית ביותר לעתידה ובטחונה של מדינת ישראל מציגה נתונים כוזבים ומטעה את הציבור, הכנסת והממשלה ואף את בתי המשפט.

לא ניתן להשלים עם מציאות בה המערכת הרגישה והחיונית ביותר לעתידה ובטחונה של ישראל מציגה נתונים כוזבים ומטעה את הציבור, הכנסת, הממשלה ובתי המשפט

הגדרת חרדים בחוק שירות ביטחון נעשתה בעסקה של קריצת עין בין הפוליטיקאים החרדים לבין המפלגות האזרחיות, באופן שיבטיח כי יספרו גם מי שאינם חרדים. לרבות אלה שמעולם לא היו חרדים וכאלה שכבר אינם חרדים וחייבים בגיוס כמו כל צעיר יהודי אחר בגילם.

הדבר נעשה על ידי שימוש בהגדרת חרדים ששום גורם אחראי אחר אינו מכיר בה, לפיה די בכך שהצעיר למד שנתיים במוסד לימוד בעל סמל פיקוח חרדי בין גיל 14-18.

הגם שנעשה מאמץ להסתיר את ה"ישרא-בלוף" הכרוך בכך, יש עיתונאים חרדים הגונים אשר הודו בפיקטיביות של ההגדרה ובכוונה שנלוותה אליה למנוע גיוס אברכים בפועל.

הגם שנעשה מאמץ להסתיר את ה"ישרא-בלוף" הכרוך בכך, יש עיתונאים חרדים הגונים אשר הודו בפיקטיביות של ההגדרה ובכוונה שנלוותה אליה למנוע גיוס אברכים בפועל

גם יעדי הגיוס המינימליים שנקבעו לא התייחסו לשנתון הגיל של המתגייסים, ולפיכך יצרו רושם מוטעה כאילו המספרים שפורסמו מתייחסים לקבוצת גיל אחת, ולפיכך מהווה אחוז משמעותי מתוך מחזור הגיוס (שמנה כ-9,000 צעירים חרדים בכל שנה, והצפי הוא כי בקרוב יעמוד מספר זה על 11-12,000 בשנה!). בעוד שבפועל הוא היווה אחוז מזערי, כיון שהתפרסם על פני מספר שנתוני גיל.

לכך נילוו גם סבבי פטור מלא מגיוס של גילאים "מבוגרים", עד כי לבסוף נקבע בחוק כי כל האברכים מגיל 24 ואילך יהיו פטורים משירות בטחון או שירות אזרחי! (בהשוואה לפטור משירות בגיל 40-45 לשאר המשרתים).

ואם לא די בכך, הרי הפוליטיקאים התעלמו מכך שרשויות הביטחון לא עמדו בחובת הדיווח התקופתי המפורט בו חויב צה"ל בחוק, למרות שהיו שנים בהן לא דווחו הנתונים כלל כנדרש וגם כאשר נעשה הדיווח הוא לא כלל את המידע שנקבע בחוק ואשר נועד לאפשר פיקוח, ולו מינימלי, על השלכות ההסדרים שנקבעו.

לכך נילוו גם סבבי פטור מלא מגיוס של גילאים "מבוגרים", עד כי לבסוף נקבע בחוק כי כל האברכים מגיל 24 ואילך יהיו פטורים משירות בטחון או שירות אזרחי! (בהשוואה לפטור משירות בגיל 40-45 לשאר המשרתים)

בצד ניקוי המורסה של דיווחים כוזבים יש לחוקק חובת שירות צבאי ואזרחי אמתי, תוך קביעת מכסה נדיבה של אברכים מצטיינים אשר תזכה לפטור ומלגות קיום (כ-1,000 בשנה) ולחייב את השאר בשירות צבאי או אזרחי, תוך מתן עדיפות לבחירת הצבא במשרתים המתאימים לצרכיו.

רק 20% מן הציבור היהודי הבוגר קונים את המנטרה של הפוליטיקאים החרדים בדבר הפטור מגיוס שיש להעניק למי ש"תורתם אומנותם", על פי סקרים חוזרים שערכה חדו"ש, ורוב עצום תומך בגיוס חלקי או מלא של כל האברכים.

במציאות המוכרת לכולנו, אין זה מעשי או אפשרי להטיל סנקציות פליליות על הסרבנים ועל הישיבות שמשמשות להן מקלט, אבל בוודאי ניתן וצריך לשלול את תמיכתה הכספית של המדינה בסרבני השירות ובישיבות המשמשות להם "ערי מקלט", וכן להטיל עליהם סנקציות אזרחיות נוספות כגון שלילת רישיון נהיגה, דרכון, עבודה בשירות הציבורי וכו'.

אין זה מעשי או אפשרי להטיל סנקציות פליליות על הסרבנים ועל הישיבות שמשמשות להן מקלט, אבל בוודאי ניתן וצריך לשלול את תמיכתה הכספית של המדינה בסרבני השירות ובישיבות המשמשות להם "ערי מקלט"

כבר משה רבנו נזף בשבטי גד וראובן:

"הַאַחֵיכֶם, יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה, וְאַתֶּם, תֵּשְׁבוּ פֹה?" (במדבר לב ו), והמשנה קבעה כי במלחמת מצווה "הכל יוצאין אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה^" [סוטה, פ"ח מ"ז].

הגיעה העת ליישם את עקרון השוויון בנטל ולא להפכו לסחורה המשמשת לקניית קולות ושלטון, בניגוד לרצון העם ותוך אפליה מגונה בין דם לדם.

אורי רגב הוא רב (רפורמי) ועורך דין, העומד בראש עמותת חדו"ש - לחופש דת ושוויון. הוא פעיל בזירה הציבורית, המשפטית והבינלאומית לחיזוק זהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ולמימוש מלא של הבטחת מגילת העצמאות לחופש דת ומצפון ולשוויון זכויות וחובות ללא הבדל דת

אני אשים את זה על השולחן אבל לא שמעתם את זה ממני: נתניהו אשם בזה שישראל הולכת שוב לבחירות.

אומר זאת שוב, יונית: נתניהו אשם בזה שישראל הולכת שוב לבחירות.

ולמה זה קרה?

כי בכחול-לבן קיימו את הבטחתם לבוחר והיו עקביים בהחלטתם. הם לא ילכו לממשלת אחדות בראשות נתניהו החשוד בפלילים. נכון מוזר?

אומר זאת שוב, יונית: נתניהו אשם בזה שישראל הולכת שוב לבחירות.
בכחול-לבן קיימו את הבטחתם לבוחר והיו עקביים בהחלטתם. הם לא ילכו לממשלת אחדות בראשות נתניהו החשוד בפלילים. נכון מוזר?

אבל אליה וקוץ בה: מי מקיים הבטחת בחירות? מה הלאה? ראש ממשלה נקי כפיים? לאן נגיע? לראש ממשלה שלא מחזיק בחמישה תיקים וכשהוא דורש שיזמנו אליו את שר הבריאות אומרים לו שהוא שר הבריאות? ראש ממשלה בלי מטוס פרטי? בלי מתנות מחברים שנאנסו להעניק רכבת אווירית של סיגרים, שמפניות ותכשיטים, כולל צמיד וטבעת כי זה סט, וסט לא שוברים?

ראיתם את הסרטון בו נתניהו דורס גולשת סקי וממשיך הלאה כאילו הוא מתחייב לרוטציה עם גנץ? טוב, החלפתי בין הקורבנות אבל איך דומה?

שלוש מערכות בחירות תוך שנה והעיתונות העלובה שלנו עוד מתעקשת על השאלה האומללה: מי אשם, או הקביעה המתחסדת המטילה את אשמת ההליכה לבחירות נוספות על 'שני הצדדים' כאילו מדובר בקטטת בית ספר.
והכותרת הראשית בידיעות נוני מוזס תיק אלפיים: "בושה", והכותרת ב'ישראל ביביתון היום': "הקרקס".

איזה עיתונות לוחמת! היינו כחולמים.

שלוש מערכות בחירות תוך שנה והעיתונות העלובה שלנו עוד מתעקשת על השאלה האומללה: "מי אשם", או על הקביעה המתחסדת שהמטילה את האשמה על "שני הצדדים" כאילו מדובר בקטטת בית ספר

מהסקרים עולה כי רוב מכריע בציבור, 41%, סבור שנתניהו הוא הסיבה ללופ הבחירות, ומיעוטו, רק כ-5% תולה את האשם בגנץ. אבל התקשורת, מבצר מאוזן ועיקש שהיא, נאלמת לנוכח הבריון של הכיתה וגוזרת גזירה שווה בין נוכל ששלושה כתבי אישום תלויים מעל ראשו ובין הבחור החדש בבלוק, שעדיין לא דבק בו רבב מלבד הרפש שהטילו בו כאילו הטריד מינית ילדה (גנץ תבע את 'ישראל היום' וניצח, לא שהעיתונות עסקה בניצחון הקטן הזה כמו שעסקה בהרחבה בפייק ניוז אודותיו.)

בזה אחר זה עולים ח"כים של כחול-לבן לראיונות באולפני החדשות ונורים כמו ברווזים במטווח כשהם נאלצים להשיב לשאלה המטומטמת על סירובם למתווה הנשיא, שמאז מתה עליו אשתו מתה בו גם היושרה.

מהסקרים עולה כי רוב מכריע בציבור, 41%, סבור שנתניהו הוא הסיבה ללופ הבחירות, ורק כ-5% תולה את האשם בגנץ. אבל התקשורת, מבצר מאוזן ועיקש, נאלמת לנוכח הבריון של הכיתה וגוזרת ביניהם גזירה שווה

ומולם חברי ליכוד שמדקלמים באין עוצר את אותו דף מסרים של הבוס אליו מתייחסים המראיינים בנימוס שאינו במקומו, במקום לומר שוב ושוב את המשפט האפשר היחיד: לנתניהו שלושה כתבי אישום.

זה אולי חוקי להעמיד עצמו שוב לבחירה, החוק הרי לא צפה רעה חולה כזו של ראש ממשלה נאשם בפלילים שמגייס את המערכת שהוא עומד בראשה כדי להשתלח בה עצמה, ובעוצמה מטורפת חסרת בלמים. ובכן, חוקי אבל מסריח, כל כך מסריח.

ובכן, לא מבחינת העיתונות שנאלצת לרצות את בעליה המקושרים כך או אחרת לעומד בראש הפירמידה המיטיבה שיש בכוחו גם להעניש. הוא כבר ניסה לסגור ערוץ (ערוץ 1) ואף יעמוד לדין על אי אלו נוכלויות העוסקות בשיעבוד תקשורת כזו ('ידיעות') או אחרת ('וואלה') למטרותיו.

בזה אחר זה עולים ח"כים של כחול-לבן לראיונות באולפני החדשות ונורים כמו ברווזים במטווח כשהם נאלצים להשיב לשאלה המטומטמת על סירובם למתווה הנשיא, שמאז מתה עליו אשתו מתה בו גם היושרה

נותרנו עם תקשורת חנפנית או מתגוננת ברובה. זו אינה עיתונות אלא עיתוזנות. מספיק להקשיב לפאנלים זהירים מדי ולצפות בקידום האגרסיבי לסדרת הכתבות של עמית סגל על 'ימי נתניהו' כאילו העיתונאי אינו מייצג את תפיסותיו נאמנה גם מכיסא הפרשן הפוליטי, שההבעות המתחלפות על פניו כשמצלמת ערוץ 12 מתמקדת בו הן הברומטר המדויק ביותר למצבו הפוליטי של נתניהו. מה שאיילה חסון עוד משתדלת לרסן, הרי היא ותיקה ממנו.

אתה קורא את רוח הימים האלה על פני עיתונאים לא מעטים. גם מי שמנסים לשמור על מראית עין של יושרה עיתונאית משתדלים להיות ענייניים בבואם לחשוף את הנוכל רב הכוח במערומיו, שמא ייחשדו בהטייה פוליטית בתוך תקשורת שכולה הטייה פוליטית אחת גדולה ומאושרת.

עד שהשליט רב העוצמה יתחלף, שאז יותר הרסן עד שיצבור כוח להשחית כמו ביבי.

בינתיים אנחנו בכף הקלע, נודדים מבחירות לבחירות על פי גחמת לבו של נתניהו שמאז 2015 כשיצא לבחירות בגלל 'ישראל היום', ומאז עוד שלוש מערכות בחירות, שלושתן באותה שנה ולא הבנתם, רבותי ביציע העיתונות הקורס שמטרתו היחידה בטרללת הבחירות שהוא כופה עלינו היא להישאר על הכיסא ולחמוק ממשפט, ואתם, שפני השמירה של הדמוקרטיה יודעים אבל זורמים.

האיש שצעק מעל כל במה 'לא היה כלום' פוחד מהאמת: היה גם היה.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת