בבלוג שלי, "אנשים על ארבע" – בו אני משווה אנשים ידועים לחיות ידועות – על פי המהות ולא המראה – הנחתי היום מתחת לזכוכית המגדלת אדם משמעותי מאוד בפוליטיקה הישראלית.

למרות שהוא עצמו לא פוליטיקאי, הוא נמצא במוקד ההכרעות הפוליטי הבוער. שי ניצן – פרקליט המדינה.

אני משווה אותו ליתוש.

למרות שהוא עצמו לא פוליטיקאי, הוא נמצא במוקד ההכרעות הפוליטי הבוער. שי ניצן – פרקליט המדינה. אני משווה אותו ליתוש

למה?
מכמה סיבות המגיעות מכל קצוות הקשת הפוליטית:

1. מימין יגידו שהוא מטריד מפריע ומוצץ דמים של אנשים חפים מפשע.
2. משמאל יצטטו את אתר הידברות – אשר בו, כמענה לשאלה: מדוע ה' ברא
   יתושים מציקים? ניתנה התשובה: העקיצות הן עונשו של אדם על חטאיו.
3. בכל מקרה היתוש הוא לכאורה יצור קטן – אבל יש לו המון כוח להטריד את
   הבריות.
4. היתוש, כדי להתרבות, זקוק למים עומדים. מים זורמים מפחידים אותו.
5. לא מעט אזרחים שואפים לייבש את הביצה ולמנוע את עקיצות היתושים.

את הציור המצוין צייר, כרגיל, יונתן שתיל

ד"ר רפי קישון הוא בעל כמה תארים: ווטרינר, מרצה ואיש תקשורת ומדיה. אבל התואר הראשון שלו הוא: הבן הבכור של אפרים קישון - גדול ההומוריסטים ואנשי הקולנוע בישראל. לד"ר רפי קישון יש הופעה הומוריסטית ייחודית, מצחיקה ומצליחה, בשם: ״אפרים קישון - ההומור, הבידור והסרטים״ בתאטרון הקאמרי בתל אביב, וברחבי הארץ, כולל חוגי-בית ואירועי תרבות רבים. מופע הומור נוסף שלו עוסק באביו אפרים קישון ובפוליטיקה הישראלית: "פוליטיקה זה דבר מצחיק".רפי מרצה גם על ההומור היהודי , על אהבה מהסרטים , על ההומור שמאחורי הפוליטיקה , וגם על חיות וחיוכים , עולם החיות המופלא, האבולוצייה של האדם הקוף ועוד. לרפי דף פייסבוק פעיל שבו הוא מפרסם יום יום את הגיגיו בכל התחומים. אם אתם רוצים להזמין את המופע שלו - התקשרו או כתבו לו ישירות: 054-7475599, [email protected]

עכשיו כבר אפשר לומר בפה מלא את מה שאמרנו בחשש־מה בחדרי חדרים:

פושע נמלט, לכאורה, השתלט על המדינה ומחזיק אותה ואת אזרחיה בני ערובה. פושע נמלט, לכאורה, בורח ממשפט, בורח מהחוק, בורח מהכלא הצפוי לו – וצפוי לו כלא, כל בר־דעת ישר והגון מבין זאת.

פושע נמלט, לכאורה, השתלט על המדינה ומחזיק אותה ואת אזרחיה בני ערובה. פושע נמלט, לכאורה, בורח ממשפט, בורח מהחוק, בורח מהכלא הצפוי לו – וצפוי לו כלא, כל בר־דעת ישר והגון מבין זאת

פושע נמלט, לכאורה, הקים ארגון פשע והוא עומד בראשו, וכמו בכל ארגון פשע, שלא לומר מאפיה, הוא משתמש ב"חיילים" נאמנים המשרתים אותו ורק אותו ללא תנאים עד המוות.

פושע נמלט, לכאורה, השתלט על המדינה ועושה בה כבתוך שלו. מדובר בשקרן סדרתי, נוכל־על מנוסה ומסוכן, רב־מושחתים מתוחכם, ערמומי וחסר מוסר, מצפון וערכים, שאינו בוחל בשום אמצעי לטרלל מדינה שלמה. כל האמצעים כשרים מבחינתו להחריב, להרוס, לסגור, להשמיד ולסרס את "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון".

יאיר בן־חור הוא עורך ספרות, עורך לשון, נקדן, עורך שירה ומשורר. פרסם עד כה ארבעה ספרי שירה פרי עטו וספר מאמרים פילוסופיים, וערך וניקד מאות ספרים אחרים.

כל אשה ובת מדליקות נרות שבת. טוב לא כולן, זה האידיאל הדתי, כמו כבוד בת מלך פנימה, אשת חייל מי ימצא, וכל האימרות המבקשות להציג את הנשים היהודיות כנשים צנועות, מכונסות אל דלת אמותיהן, נחבאות אל הכלים, מרחפות להן כפרפרים חרישים ושוקדות על מלאכת יומן, מפרנסות, יולדות, מגדלות ילדים, תומכות בבעלן, מסתפקות במועט ואסירות תודה על הישגי הבנים במשפחה. כמתואר בפואמה: קוצו של י. של יל"ג:

אִשָּׁה עִבְרִיָּה מִי יֵדַע חַיָּיִךְ?
בַּחשֶׁךְ בָּאת וּבַחשֶׁךְ תֵּלֵכִי;
עָצְבֵּךְ וּמְשׂוֹשֵׂךְ, שִׂבְרֵךְ מַאֲוַיָּיִךְ
יִוָּלְדוּ קִרְבֵּךְ, יִתַּמּוּ תּוֹכֵכִי.
הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ, כָּל טוּב וָנַחַת
לִבְנוֹת עַם אַחֵר לִסְגֻלָּה נִתָּנָה.
אַךְ חַיֵּי הָעִבְרִית עַבְדוּת נִצַּחַת,
מֵחֲנוּתָהּ לֹא תֵצֵא אָנֶה וָאָנָה;
תַּהְרִי, תֵּלְדִי, תֵּינִיקִי, תִּגְמוֹלִי,
תֹּאפִי וּתְבַשְּׁלִי וּבְלֹא עֵת תִּבּוֹלִי.
טוֹב לָךְ כִּי לֹא תֵדְעִי שְׂפַת אֲבוֹתַיִךְ,
כִּי בֵית אֱלֹהַיִךְ בְּפָנַיִךְ נָעָלוּ.
כִּי עַתָּה לֹא תִשְׁמְעִי בִּרְכַּת מְנַאֲצַיִךְ
“שֶׁלֹּא עָשָׂם אִשָּׁה” יוֹם יוֹם יִתְפַּלָּלוּ.

בתחילתו של יום, מברכים הגברים "ברוך שלא עשני אשה" והם יודעים מה הם אומרים, נשים הנולדות למציאות הדתית חרדית מחונכות לדבר בשקט ובנמיכות רוח, לא לדרוש לעצמן את עמדת הכבוד של ניהול וביצוע הפולחנים היהודים כמו הדלקת נרות חנוכה בפומבי בכותל למשל, ניהול הקידוש, הנחת תפילין והתעטפות בטלית, תקיעה בשופר וניהול התפילה.

על ייצוג פוליטי של נשים ע"י נשים – אין מה לדבר.  וגם לא לעדות. אשה פסולה לעדות. כל אלו שמורים להגמוניה הגברית ואוי לאשה שסרחה מדרך הישר שהותוותה לה מינקותה.

על ייצוג פוליטי של נשים ע"י נשים – אין מה לדבר.  וגם לא לעדות. אשה פסולה לעדות. כל אלו שמורים להגמוניה הגברית ואוי לאשה שסרחה מדרך הישר שהותוותה לה מינקותה

בעולם של מנהיגי היהדות החרדית המיוצג, למשל, ע"י סגן השר ליצמן וההנהגה החרדית, נשים כמו אלו שהתלוננו על הפדופילית מלכה לייפר, שגרמה להן נזקים קשים כשהיו תלמידותיה הצעירות, שהרהיבו עוז בבגרותן להצביע עליה ולהאשימה, הן כנראה הנשים אשר סטו מדרך הישר.

כי הפדופילית לייפר, המבוקשת על ידי משטרת אוסטרליה, מוצאת כבר חודשים רבים מחסה בחיקו המטאפורי של הרב ליצמן, אשר מתחבל תחבולות ומושך זמן כדי להרחיקה מזרועות החוק האוסטרלי ולהשאירה במחבוא מבטחים בישראל, אליה נמלטה.

אם לא היתה מוקעת על ידי הבנות שפגעה בהן היתה מן הסתם ממשיכה במעלליה בכל מקום אליו היתה מגיעה ומוצאת בנות תמימות שאינן מבינות מה עושה להן אשת החינוך החסודה.

והם מוכנים לשלם כל מחיר בשביל ההגנה הזו, כולל הרס היחסים עם אוסטרליה, מידידותינו היותר טובות ונאמנות.

והם מוכנים לשלם כל מחיר, כולל הרס היחסים עם אוסטרליה, מידידותינו היותר טובות ונאמנות, שסירבה לשתף פעולה עם המשלחת הישראלית באירוע נגד ניצול מיני של ילדים עקבות פרשת מלכה לייפר

הרב ליצמן גם מוצא תמיד זמן לשים בצד את העניינים הפעוטים של מערכת הבריאות הקורסת ולגונן על נשים חרדיות אשכנזיות שפגעו בילדיהן, כמו למשל על האם המרעיבה אשר מנעה מבנה הפעוט אוכל עד שהילד הגיע לתת-משקל והיה בסכנת חיים. כמה טרח הרב ליצמן לגונן על האשה אשר מעלה בתפקידה האימהי והתעללה בפעוט חסר אונים שהוא בנה. הוא אף תחב ידו לכיסו הפרטי ושלף משם ערבות כספית נכבדה עבורה.

הרב ליצמן גם מוצא תמיד זמן לשים בצד את ענייני מערכת הבריאות הקורסת הפעוטים ולגונן על חרדיות אשכנזיות שפגעו בילדיהן, כמו האם המרעיבה שמנעה מבנה הפעוט אוכל עד שהגיע לתת-משקל ולסכנת חיים

לא טובת הילד עמדה לנגד עיניו של הרב ליצמן, כמו שלא טובת הנערות הפגועות והרדיפה אחר הצדק, אלא הרחקת הצדק הממלכתי, החילוני, מעשי ידי אדם. החוק הממלכתי שהוא כל כך בז לו.

כך גם המצב אצל רבנים ומנהיגי חרדים אחרים המשתפים פעולה עם הפושעים במקרים המוסתרים ומושתקים של פגיעה מינית, פיזית ונפשית בילדים דתיים וחרדים, שנפגעו בהתעללות מינית על ידי מחנכים, רבנים וחברי הקהילה, או נשים שבעליהן מתעללים בהן כמו הסיפור הקשה של אסתי ויינשטיין ז"ל.

המשימה היא להציל את הפושעים ואת הנשים הפוגעות והפושעות באמתלה שכך שומרים ומצילים את מורשת ישראל והמסורת היהודית.

לא טובת הילד עמדה לנגד עיני הרב ליצמן, כמו שלא טובת הנערות הפגועות או הצדק, אלא הרחקת הצדק הממלכתי, החילוני, מעשי ידי אדם. החוק הממלכתי שהוא כל כך בז לו

יש מקרים שהרב ליצמן לא מטריח עצמו, כמו למשל לגונן על אשה חרדית ממוצא ספרדי אשר הזריקה אינסולין לילדיה, עליהם הכריזה כחולי סכרת וגרמה להם נזק קשה. יש גבול לכל תעלול של נשים כשהן לא מהמוצא הנכון. כשהן לא משלנו.

אבל  הגבול הוא אחד וברור: לו היו הנשים היהודיות הללו היו נשים חכמות, דעתניות ובעלות מודעות עצמית, הרוצות להדליק נרות חנוכה בכותל, או להתעטף בטלית ולשים תפילין בתפילת ראש חודש כשם שעושות למשל "נשות הכותל", הרי שיקראו לכך פרובוקציה.

פוליטיקאים חילוניים מסויימים יעטו ארשת פנים צבועה ומתחסדת ויגדירו זאת כעמידה על רגליים אחוריות או התרסה. המון זועם, כולל נשים דתיות, יתנפל עליהן ויבקש לעשות בהן שפטים כי עברו עבירה חמורה ולא הבינו את מקומן הטבעי על פי ההלכה.

אבל  הגבול הוא ברור: לו היו הנשים האלו רוצות להדליק נרות חנוכה בכותל, או להתעטף בטלית ולשים תפילין הרי שיקראו לכך פרובוקציה. המון זועם, כולל נשים דתיות, יתנפל עליהן ויבקש לעשות בהן שפטים

אם מחפשים את הדיפ סטייט של ישראל, הרי שהוא נמצא כאן, בהתנהלות החשוכה של מנהיגים חרדים ודתיים קיצוניים הפועלים ממרומי הסמכות הממלכתית שנתנה להם המדינה הישראלית הדמוקרטית.

הם בזים לחוק מעשי ידי אנוש, ומוצאים דרכים מסריחות ואפלות לעקוף אותו ולחלץ את אנשי שלומם אשר פשעו ופגעו בתמימים ותמימות חסרי ישע. עבורם הם יעזבו הכל ויטרחו כאילו מדובר בחסידי אומות עולם. בדיפ סטייט המתקיים בתוכנו, נשים פדופיליות ומתעללות הן צדיקות וראויות לכל ההגנה והחמלה.

אולם אם תעז אשה לרצות לעצמה חלק במערכת הפולחן הדתית כיהודיה עצמאית בעלת אמירה, הרי שיהפכו עולמות ויאיימו באיומים קשים ובזעקות שבר. לזכותם עומד כוח עצום המעניק להם עוצמה בלתי סבירה

כל זאת בזכות הפוליטיקאים החילונים המנהלים את המדינה שהם כל כך בזים לה, ורואים בהם לשון מאזניים וציבור שאי אפשר לכפות עליו סדרי עולם נורמטיביים.

לכן, במדינת ישראל של שנת 2019 מובן וברור מדוע מודים הגברים מדי בוקר: "ברוך שלא עשני אשה."

גילה לבני זמיר, חיפאית, יוצרת וכותבת תוכן, יועצת תקשורת וקידום מדיניות ציבורית. הובילה מאבקים סביבתיים וחברתיים: הסרת חיץ הרכבת בחזית הים בחיפה, המאבק במפעלים המזהמים, הבית ברחוב חיים, שינוי המציאות הפוליטית בחיפה ועוד. בוגרת המחלקה לעיצוב תקשורת חזותית ויצ"ו חיפה, BA בתקשורת, רוח וחברה. יו"ר תנועת ״יאללה חיפה״. נשואה, אם ל-3 וסבתא ל-2.