סקר חדש קמפיין נתניהו נגד רשויות החוק עובד

סקר עדכני של מרכז גוטרמן מלמד כי מעל 40% מהציבור היהודי חושב שנתניהו צודק בטענתו לחקירה פוליטית "מזוהמת" ● מצד שני, רק 17% מהיהודים תומכים במתן חסינות לראש הממשלה ועדיין יש רוב מכריע בקרב האזרחים המצפים שיפרוש מתפקידו ● אבל בבייס של נתניהו, הנאמנות רק מתחזקת ● פרשנות

הפגנת תמיכה בבנימין נתניהו מחוץ למעון ראש הממשלה, ב-23 בנומבמבר 2019 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
Olivier Fitoussi/Flash90
הפגנת תמיכה בבנימין נתניהו מחוץ למעון ראש הממשלה, ב-23 בנומבמבר 2019
עוד 723 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שני, 23 בדצמבר 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

נתניהו מול בג"ץ כרוניקה של הכרעה ידועה מראש

בית הדין של הליכוד יתכנס היום בהרכב מורחב כדי לקבוע אם יהיו פריימריז לרשימת הליכוד ● אך מרגע שנתניהו הודיע כי הוא מתנגד לכך, ההכרעה של בית הדין המפלגתי הפכה לברורה מראש ● גם בהכרעה מהותית יותר, בשבוע הבא בבג״ץ, אפשר כבר לנחש שנתניהו לא יובס ● ליתר ביטחון, ראש הממשלה ואנשים דואגים להבהיר מה יקרה אם בג״ץ בכל זאת יכריע נגד נתניהו ● פרשנות

שני בתי משפט יתכנסו בהפרש של שבוע כדי לקבל שתי החלטות ידועות מראש.

היום (שני) יתכנס בית הדין של הליכוד בהרכב מורחב כדי לקבוע אם יהיו פריימריז לרשימת הליכוד. בית הדין בהרכב רגיל כבר קבע כי פריימריז צריכים להתקיים – והיום מדובר בעתירה שהוגשה נגד ההחלטה.

בתי הדין המפלגתיים האלה, על כל הערכאות שלהן, הן סוג של בדיחה. להחלטות שלהן אין שום משמעות, ואם כבר מתקבלת החלטה בניגוד לדעת יושב ראש התנועה, ברור שהיא תבוטל מיד.

בתי הדין המפלגתיים, על כל הערכאות שלהן, הן סוג של בדיחה. להחלטות שלהן אין שום משמעות, ואם כבר מתקבלת החלטה בניגוד לדעת יו"ר התנועה, ברור שהיא תבוטל מיד

וכך, לא צריך להיות פרשן משפטי דגול כדי להבין שבית הדין הנשגב בהרכב המורחב שלו יבטל היום את הפריימריז לרשימת הליכוד לכנסת, למרות שחוקת הליכוד קובעת את ההיפך הגמור.

היועץ המשפטי של הליכוד עתר נגד ההחלטה הראשונה, וברגע שראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעתירה – אין שום סיכוי שהיא לא תתקבל, אלא אם הליכוד יחליט לפתע שהוא מפלגה אמיתית, עם מוסדות משפטיים חזקים ועצמאיים.

בשבוע הבא ידון בג”ץ בהרכב של שלושה שופטים – בראשות הנשיאה אסתר חיות, ולצידה המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופט עוזי פוגלמן – בשאלה הרת גורל: האם אפשר להטיל את הרכבת הממשלה על חבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום חמור, הכולל עבירות שיש עמן קלון.

בית המשפט העליון, בניגוד להלצה הליכודית, הוא מוסד רציני, אבל גם כאן אפשר להניח שהוא לא יקבל החלטה דרמטית, שתביא לזעזוע דמוקרטי חסר תקדים.

העתירה, אשר הוגשה לפני שבועיים על ידי עו"ד דפנה הולץ-לכנר בשם 67 אנשי הייטק, תרבות, אקדמיה וביטחון, מעמידה את בג”ץ במצב בלתי אפשרי. אם יקבל את הטענות וימנע מנתניהו את הרכבת הממשלה עוד לפני שייוודעו תוצאות הבחירות, הוא ישחק לידיהם של נתניהו ואנשיו, שמדברים על הפיכה שלטונית שמבצעת הרשות המשפטית.

אם בג"ץ יקבל את הטענות וימנע מנתניהו את הרכבת הממשלה עוד לפני שייוודעו תוצאות הבחירות, הוא ישחק לידיהם של נתניהו ואנשיו, שמדברים על הפיכה שלטונית שמבצעת הרשות המשפטית

אפשר לשער בזהירות שהכרעה כזו, שמדיחה בעצם את ראש הממשלה, לא תתקבל. זה גדול גם על בית משפט העליון בימים כל כך טעונים.

מצד שני, אם בג”ץ יקבל את העתירה ויכריע בעד נתניהו, תישאל השאלה כיצד השופטים מאשרים לחבר כנסת שתלוי ועומד נגדו כתב אישום על שוחד, מרמה והפרת אמונים להיבחר לראשות הממשלה? מה המסר של שופטי העליון הבכירים ביותר בנושאי המלחמה בשחיתות וטוהר המידות בשירות הציבורי?

אין פוליטיקאי או איש ציבור בכיר שחושב שבג”ץ יקבל החלטה מהותית, ושוחחתי אתמול עם רבים מהם. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט התחמק עד לרגע זה מכל עיסוק בשאלה הזו וטען שמדובר בנושא תיאורטי.

מנדלבליט קבע בכל זאת שאין מניעה שראש ממשלה מואשם יעמוד בראש ממשלת מעבר. בג”ץ העביר לו בחזרה את הכדור הלוהט הזה ותבע חוות דעת. סביר להניח שמנדלבליט יעזור לשופטים, בחוות הדעת שיגיש, לגלגל את ההחלטה עד לאחר הבחירות.

בצמרת הפוליטית קיימת תחושה כי בית המשפט רוצה היום לסגת מהחלטות פוליטיות. לעמוד בצד. ועדיין, כדי להבטיח שהשופטים בירושלים יבינו שמוטב להם לא להתערב עכשיו, המסרים ממפלגת השלטון חדים וברורים.

בצמרת הפוליטית קיימת תחושה כי בית המשפט רוצה היום לסגת מהחלטות פוליטיות. לעמוד בצד. ועדיין, כדי להבטיח שהשופטים בירושלים יבינו שמוטב להם לא להתערב, המסרים ממפלגת השלטון חדים וברורים

ח״כ מיקי זוהר, מקורבו של ראש הממשלה, איים אתמול כי במקרה של החלטת בג״ץ הפוסלת את נתניהו מלהרכיב ממשלה, הליכוד יחוקק פסקת ההתגברות מיד אחרי הבחירות במרץ 2020 ויבטל בחקיקה את פסיקת בג"ץ.

לא צריך לזלזל באיום הזה. לפסקת ההתגברות יש תמיכה רחבה בכנסת, כולל בקרב יריביו הפוליטיים של נתניהו מבית (גדעון סער) ומבחוץ (אביגדור ליברמן). אם גוש הימין יקבל בבחירות הקרובות 61 מנדטים – כלומר, נתניהו יהיה בעל אפשרות להרכיב ממשלה – הרי שיהיה לו את הרוב הדרוש להעביר את החקיקה הזו עוד בטרם קבע הנשיא למי הוא נותן את המנדט. ואם לא יהיה לגוש הימין 61 מנדטים, אז ממילא חזרנו לנקודת ההתחלה ונתניהו לא יוכל להרכיב ממשלה.

נתניהו מצידו כבר יצא למלחמת מנע והפיץ אתמול סרטון אזהרה לבג”ץ. "בדמוקרטיה העם מחליט מי ינהיג את העם, ולא אף אחד אחר", קבע נתניהו. מאות אלפי אנשים, שרבים מהם הוא מטריף בימים אלה בכל מקום בארץ, רואים את הסרטון. האם בג”ץ יפסול את נתניהו ויוציא אותם לרחובות? זה לא נראה כך.

עוד 653 מילים

בית הדין של הליכוד יחליט היום אם לקיים פריימריז לרשימת התנועה

בג"צ ידון השבוע בהתמודדות החוזרת של ראש הממשלה נתניהו בבחירות לראשות הממשלה, גדעון סער מתנגד בחריפות לעצם קיומו של דיון משפטי בנושא ● משרדי ראש הממשלה והאוצר ביקשו מוועדת הכספים להגדיל את תקציב המטוס והטיסות של ראש הממשלה ל-2019 בכ-81 מיליון שקלים

08:05 עריכה

ח"כ גדעון סער, התמודד מול ראש הממשלה נתניהו על ראשות הליכוד, מתנגד בחריפות לעתירות המשפטיות נגד התמודדותו של רה"מ שיתקיימו היום בבג"צ.

סער תקף היום בגלי צה"ל את עצם קיומו של הדיון המשפטי בנושא: "כשהחוק ברור לא נכון שבג"צ יתערב. יש בוחרים שעצם קיומו של הדיון משפיע עליהם, ושעצם הגשת הבקשה המשפטית תמנע מהם להצביע לליכוד".

07:59 עריכה

משרד ראש הממשלה מבקש להגדיל ב 66 מיליון שקל את התקציב לרכישה ואחזקה של מטוסו של ראש הממשלה בנימין נתניהו וב-15.5 מיליון שקלים את תקציב הנסיעות של רה"מ ל-2019. כך פורסם הבוקר בדיווח בעיתון "כלכליסט", שהתבסס על פנייה ששלח הלילה הממונה על התקציבים באוצר, שאול מרידור, לוועדת הכספים. לפי העיתון, הוועדה תדון בנושא מחרתיים.

בנוסף, לפי העיתון, התבקשה הוועדה להגדיל ב-18.9 מיליון שקל את תקציב האבטחה לראשי הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ואהוד ברק.

בפנייתו של מרידור לועודה נכתב: "תיגבור תקציב משרד רה"מ בסך של 66 מיליון שקל עבור השתתפות במשרד הביטחון בגין אבן דרך נוספת במסגרת פרויקט הרכישה וההסבה של המטוס. זאת בעקבות החלטתה של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי. החלטות אלה מאמצות את עיקרי דו"ח הוועדה הציבורית לבחינת רכישת המטוס ולבניית משרד ומעון רישמי עבור ראש הממשלה".

בנימין נתניהו במטוס בחזרה מסוצ׳י. מאחורי, משמאל, זאב אלקין – ומימינו של אלקין ראש המל״ל מאיר בן-שבת (צילום: שלום ירושלמי/זמן ישראל)
בנימין נתניהו במטוס בחזרה מסוצ׳י. מאחורי, משמאל, זאב אלקין – ומימינו של אלקין ראש המל״ל מאיר בן-שבת (צילום: שלום ירושלמי/זמן ישראל)
07:48 עריכה

בוקר טוב! בית הדין הפנימי של הליכוד אמור להחלט היום בהרכב מורחב אם יהיו פריימריז לרשימת הליכוד, בנוסף ובלי קשר ישיר לפריימריז לראשות הליכוד שמתקיימים בין נתניהו לגדעון סער.

בית הדין של הליכוד כבר קבע בהרכב רגיל שצריכים להתקיים פריימריז, אבל הנהלת הליכוד, תחת הלחץ של ראש הממשלה נתניהו שאינו מעוניין בפריימריז, עתרה נגד ההחלטה.

פרשן זמן ישראל שלום ירושלמי משוכנע שבית הדין יחליט לטובת נתניהו, כלומר יבטל את הפריימריז לרשימת התנועה.

"בתי הדין המפלגתיים האלה, על כל הערכאות שלהן, הם סוג של בדיחה", כתב ירושלמי הבוקר, "להחלטות שלהן אין שום משמעות, ואם כבר מתקבלת החלטה בניגוד לדעת יושב ראש התנועה, ברור שהיא תבוטל מיד".

עוד 3 עדכונים

הכיבוש עושה קאמבק, דרך האג

המערכת המקצועית הישראלית, משרדי ראש הממשלה, הבטחון, החוץ והמשפטים, עוסקת בנושא ה-ICC – בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג – הרבה למעלה מעשור.

אותם גורמים שנתניהו ושלוחיו מבזים ללא הרף כ"דיפ סטייט" או "שמאלנים", עשו ועושים כל מאמץ למנוע את 'יום הדין' הבינלאומי הפלילי של ממשלות ישראל לדורותיהן, אך מכיוון שהתלונה הפלסטינית הוגשה רק ב-2014, בעיקר של ממשלות נתניהו.

הגורמים שנתניהו ושלוחיו מבזים ללא הרף כ"דיפ סטייט" או "שמאלנים", עושים כל מאמץ למנוע את 'יום הדין' הבינלאומי הפלילי של ממשלות ישראל לדורותיהן. אך מכיוון שהתלונה הפלסטינית הוגשה רק ב-2014, בעיקר של ממשלות נתניהו

הפעילות נעשית בערוצים מדיניים בין ראשי מדינות ושרים; בערוצים דיפלומטיים-מקצועיים בין שגרירים ודיפלומטים במרבית שגרירויות ישראל בעולם; וכן בערוצים משפטיים בין גורמי מקצוע בפורומים רשמיים ובלתי רשמיים, ובזירת הפרסומים המשפטיים, שהיא בעלת חשיבות רבה בעולם המשפט הבינלאומי, המתנהל בשיטת התקדימים.

במגעים בין ישראל לרש"פ עלה נושא הפנייה ל-ICC לאורך השנים כסוג של נשק בלתי קונבנציונלי במחסני הפלסטינים. ברור היה לשני הצדדים כי פוטנציאל הנזק של פסיקת ICC הוא עצום. מדובר הן בנזק ישיר של הגבלות תנועה על אישים בכירים בדרג המדיני והצבאי, כולל נתניהו עצמו, והן ב'נזק אגבי' גדול במיוחד לתדמיתה של ישראל, שתצטרף בכך באופן בלתי חגיגי לשורה לא ארוכה של מדינות מצורעות מן הזן הגרוע ביותר כסודן וקונגו.

ברור היה לשני הצדדים כי פוטנציאל הנזק של פסיקת ICC הוא עצום. מדובר הן בנזק ישיר של הגבלות תנועה על אישים בכירים בדרג המדיני והצבאי, כולל נתניהו עצמו, והן ב'נזק אגבי' גדול במיוחד לתדמיתה של ישראל

אולם המשמעות האסטרטגית של הפנייה ל-ICC חורגת בהרבה מסוגיות חופש התנועה והחירות האישית של בכירים או זוטרים אינדיבידואליים, וגם מן הפגיעה התדמיתית הלאומית. הסיפור איננו טעות מבצעית של מפקד צבאי בשטח, או אפילו הרג מסיבי של אזרחים חפים מפשע – שבו ממילא הודתה ישראל – במהלך מבצע "צוק איתן".

הסיפור האמיתי הוא מדיניות ההתנחלויות במובנה הרחב. הפקעות הקרקעות, הריסות הבתים, וכלל רכיבי המערכת המשפטית, האדמיניסטרטיבית והכלכלית הכה מסועפת שנבנתה בעמל רב לאורך עשרות שנים, כדי לשנות את גבולות ישראל הריבונית באופן חד-צדדי, ולמנוע את הקמתה של מדינה פלסטינית רציפה ובת-קיימא.

המדיניות הזו כוללת צעדים דה-פקטו, בשיטת ה"עוד דונם ועוד עז", ומהלכי דה-יורה, בשיטת "אדמות המדינה", "נכסי נפקדים", "התאמות חקיקה" כדוגמת "חוק ההסדרה", ולאחרונה גם "הצהרות מדיניות-משפטיות", עיינו ערך 'הצהרת פומפאו' שלפיה "ההתנחלויות אינן בהכרח נוגדות את החוק הבינלאומי". התכווננותו המואצת של הימין הישראלי, בתחילה בשוליים הסהרוריים ובאחרונה בהצהרות רשמיות של נתניהו, למהלכי סיפוח בבקעת הירדן ובהתנחלויות, היא שיאו המתוכנן של המהלך ההסטורי הגדול.

התכווננותו המואצת של הימין הישראלי, בתחילה בשוליים הסהרוריים ובאחרונה בהצהרות רשמיות של נתניהו, למהלכי סיפוח בבקעת הירדן ובהתנחלויות, היא שיאו המתוכנן של המהלך ההסטורי הגדול

מנגד, לפסיקה של ה-ICC יש פוטנציאל של אות קין פרמננטי על ההתנחלויות כפשע מלחמה, לדה-לגיטימציה משפטית ומדינית גורפת וסמכותית של מדיניות ישראל באיו"ש, ולחיזוק משמעותי לטיעון הפלסטיני והבינלאומי בדבר מעמד ה"שטחים" כולם – איו"ש, עזה ומזרח-ירושלים – ככבושים.

כל עוד סברו הפלסטינים שיש תוחלת למגעים המדיניים עם ישראל, השיטה שבה אוחסנה חבית החומר הרדיואקטיבי של ה-ICC היתה שיטת 'תג מחיר'. כיוון שמדובר ב'מקל' כבד ביותר ונדיר ביותר בארסנל הפלסטיני, השכילה הרש"פ לגבות תמורת אי-הנפתו מחירים נכבדים מישראל.

מדובר היה בין השאר בסוגיות הקשורות להתנחלויות. ישראל הבטיחה להימנע או להגביל בנייה בהתנחלויות, ובתמורה הבטיחה הרש"פ לא לפנות ל-ICC. אולם מרגע שמחמוד עבאס הבין כי מגעיו עם נתניהו הם בבחינת הסחת-דעת אסטרטגית, המאפשרת לישראל את חיסולו ההדרגתי של רעיון המדינה הפלסטינית באמצעים מגוונים ולהכשיר את הקרקע לסיפוח, הוא החליט – לאחר היסוסים רבים ולמרות איומים כבדי משקל מצד ישראל, ארה"ב ומדינות נוספות – להעביר את מאמציו מן המישור הבילטרלי-מדיני, למישור המולטילטרלי-משפטי.

מרגע שמחמוד עבאס הבין כי מגעיו עם נתניהו הם בבחינת הסחת-דעת אסטרטגית, המאפשרת לישראל חיסול הדרגתי של רעיון  המדינה הפלסטיני והכשרת הקרקע לסיפוח, החליט להעביר את מאמציו למישור המולטילטרלי-משפטי

פנייתו לעצרת הכללית של האו"ם ב-2012 הניבה את ההכרה בפלסטין, ופנייתו ל-ICC בינואר 2015, לאחר "צוק איתן", הניבה את הבדיקה שתוצאותיה פורסמו עתה. באופן בלתי תלוי, ניהל ה-ICC בעבר שתי בדיקות בנושאי ישראל, שנסתיימו בסגירת התיקים – ב-2009 (נסגרה ב-2012), וב-2013 בנושא המשט הטורקי לעזה.

במאי 2018 הגישה "מדינת פלסטין" בקשה מפורטת דחופה ל-ICC לדיון נוסף ב"פשעי" ישראל, בה נטען כי יש להאיץ את הליכי הבדיקה המקדמית, שכן ישראל לא רק שלא השעתה את פעולות ההתנחלות, אלא העצימה אותן מאוד. בין היתר מציין המסמך עלייה של 70% בהיקפי הבנייה בהתנחלויות ב-2017 בהשוואה ל-2016.

במאי 2018 הגישה "מדינת פלסטין" בקשה דחופה ל-ICC לדיון נוסף ב"פשעי" ישראל, בה נטען כי יש להאיץ את הליכי הבדיקה המקדמית, שכן ישראל לא השעתה את פעולות ההתנחלות, ואף העצימה אותן מאוד

יחידת המומחים הפלסטינית לתמיכה במשא ומתן (NSU) עשתה כאן כהרגלה עבודה יסודית ומקצועית. בשנות המשא ומתן עם הפלסטינים נוכחנו, הנושאים והנותנים בצד הישראלי, שוב ושוב ביכולותיהם של אנשי היחידה הקטנה הזו, המורכבת ממשפטנים צעירים ומוכשרים שלמדו במיטב האוניברסיטאות במערב.

היחידה מנהלת מעקב מקצועי שוטף ומחברת מדי חודש דו"ח מפורט, ממוסמך ועתיר-נתונים על מדיניות ישראל באיו"ש ובעזה, אותו היא משגרת למשרדי ה-ICC ולבירות המרכזיות ברחבי העולם.

לדוגמא, כך היא יכולה לקבוע רשמית כי ישראל הרסה 1054 מבנים פלסטינים בשנת 2016, ו-424 בשנת 2017. או כי בשנת 2017 עמד מספר הפלישות הישראליות לשטחים הפלסטינים באיו"ש על 79 מדי שבוע, ובעזה על 67 לכל אורך השנה.

הנוקדנות הטכנית-לכאורה הזו מתנגשת חזיתית בנראטיב הישראלי ובסגנונו. מכיוון שעל חלק גדול מן העובדות הקשות אין לישראל יכולת לחלוק, היא פונה לטיעונים פרוצידורליים, ובראשם "אין ל-ICC סמכות מכיוון שפלסטין איננה מדינה" – טיעון שעשוי אולי עדיין למנוע את הפיצוץ הרדיואקטיבי, במידה ויתקבל על דעת ההרכב שמונה לדון בסוגיה ב-4 החודשים הקרובים. "ישראל חוקרת את עצמה" – מה שקרוי בשפה המקצועית "טיעון המשלימות", טיעון רלוונטי לסוגיות של פשעי מלחמה צבאיים, אך לא לסוגיית ההתנחלויות שאותן ישראל אינה חוקרת כמובן.

מכיוון שעל חלק גדול מהעובדות הקשות אין לישראל יכולת לחלוק, היא פונה לטיעונים פרוצדורליים, ובראשם "אין ל-ICC סמכות מכיוון שפלסטין איננה מדינה" – טיעון שאולי ימנע את הפיצוץ הרדיואקטיבי, אם יתקבל על ידי ההרכב

ישראל אינה בוחלת גם ב-וואטאבאוטיזם – "ומה עם סוריה?" סוריה אינה חברה ב-ICC ולכן לא ניתן לפתוח נגדה בחקירה 'רגילה' לגבי פשעים שבוצעו בשיטחה-גופא, אולם למרות זאת מתנהלת בדיקה בעניינה באמצעות 'טריק' משפטי, באדיבותה של ירדן, עקב גירוש פליטים סוריים לשיטחה שלה.

"ומה עם חמאס והג'יהאד האסלאמי?" המסמך שפרסם ה-ICC קובע מפורשות כי בכוונתו לחקור גם פשעי מלחמה פוטנציאליים שבצעו "ארגונים חמושים" פלסטיניים בעזה.

וכמובן, ישראל מאשימה את בית הדין ב"פוליטיזציה". אין ספק שמדובר בסוגייה פוליטית-מדינית, שמבחינת ישראל נכון היה לעסוק בה בערוץ של משא ומתן מדיני קונסטרוקטיבי ויצירתי. אבל בצומת ה- T בין Settlements (התנחלויות) ל- Settlement  (הסדר) ממשלות נתניהו פנו ימינה, ולא הסתכלו לאחור.

ישראל אינה בוחלת גם ב-וואטאבאוטיזם – "ומה עם סוריה?" (מתנהלת בדיקה בעניינה), "ומה עם חמאס והג'יהאד האסלאמי?" (נקבע מפורשות כי ייחקרו גם פשעי מלחמה פוטנציאליים שבצעו "ארגונים חמושים" פלסטיניים בעזה

הסכסוך הישראלי-פלסטיני לא יוכרע בהאג. הוא עשוי להיות מוכרע במשא ומתן בין שתי הנהגות חליפיות לנתניהו ולעבאס, או חלילה להדרדר שוב להתלקחות צבאית הסטורית, מיטוט הרש"פ וכיבוש כלל השטח בידי ישראל.

אבל פתיחת חזית משפטית-פוליטית בהאג, אם אכן תיפתח חקירה רשמית בעוד 4 חודשים, תעצים את תחושת הדחיפות בדרג הפוליטי ואולי אף בציבוריות הישראלית, ועשויה להחזיר את השיח הציבורי הישראלי לעיסוק מהותי בסוגייה שהיתה ונשארה החשובה ביותר בפוליטיקה הישראלית – עתיד השטחים, והדרך לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני והישראלי-ערבי.

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,120 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

העשור האחרון בכלכלה התאפיין בבזבוזים יוצאי דופן - ובגידול דרסטי בחובות של משקי הבית בארץ ● אזרחי ישראל נהרו בהמוניהם לבנקים למשכנתאות, לסוכנויות הרכב, לקניונים ולחנויות המקוונות ● במקום לקחת אחריות, הפוליטיקאים נהנו מהמצב ואף עודדו אותו ● אבל בעשור הבא החגיגה הזו עשויה להגיע לקיצה הכואב ● סוגרים עשור, כתבה עשירית בסדרה

עוד 790 מילים ו-1 תגובות

הפרלמנט הגרמני פועל להוציא מחוץ לחוק גם את הזרוע המדינית של חזבאללה, בתקווה להפסיק את שיתוף הפעולה בין מדינות אירופה לבין נציגי ארגון הטרור המקורב לאיראן ● "חזבאללה משתמש במגוון חברות קש ואנשי קש, המבצעים פעולות עברייניות כמו זנות, הלבנת כספים וסחר בסמים, ומעבירים כספים מאירופה לארגון האם בלבנון"

עוד 719 מילים

למקרה שפיספסת

״כשאלפי צועדים ורוכבים יעלו עליו יחד, הגשר יחייך״

כבר בשבועות הקרובים אמורה להסתיים עבודת ההקמה של גשר יהודית בתל אביב ● רוחבו של הגשר 11 מטר והוא מאפשר להקצות בנדיבות נתיב אחד לצועדים ואחד לרוכבים ● הגשר אמור לחבר בין מערב למזרח העיר ולהוות חלופה לצומת השלום המסוכן והמעושן

השלט שמתנוסס לפני העלייה החסומה לגשר יהודית – הגשר שעתיד לחבר בין שתי גדות האיילון ובין החלק המערבי והמזרחי של תל אביב – מבשר בחגיגיות על מועד הפתיחה: "דצמבר 2019". מביקור במקום לפני כמה ימים עולה הרושם שיש עוד הרבה עבודה, ושהיא לא תסתיים בתוך עשרת הימים הבאים.

בחברת נתיבי איילון אומרים שהעבודה תסתיים "בשבועות הקרובים", אבל צריך לומר: גם אם פתיחת הגשר לציבור תתעכב בחודש-חודשיים לעומת הלו"ז המובטח (במונחים של פרויקטי תשתיות בארץ מדובר בדיוק מופתי), זה זניח לעומת התרומה האדירה שצפויה להיות לגשר למצבם של הולכי הרגל ורוכבי האופניים בתל אביב.

הגשר עצמו – כ-1,100 טונות של פלדה צבועה בלבן – כבר מוכן. מי זוכר שבגלל זרועות הפלדה הללו כמעט נפלה כאן ממשלה.

צומת עזריאלי ואזור המסגר/יצחק שדה מהווים דוגמה מדכדכת למרחב עירוני עוין לכל מי שאינו מתנייד ברכב פרטי: צפופים, מעושנים, נטולי צל, נטולי שבילי אופניים ועם משטר רמזורים מייאש להולכי הרגל

הנפת הזרועות תוכננה לסופי שבוע, כדי לא לתקוע מדינה שלמה בפקק בנתיבי איילון, המפלגות החרדיות נעמדו על הרגליים האחוריות ושר התחבורה הקודם, ישראל כ״ץ, מיהר להתנער ולהאשים את רון חולדאי בפרובוקציה חילונית (על אף שנתיבי איילון היא חברה ממשלתית שכפופה למשרד התחבורה).

התוצאה – העבודות התעכבו קצת, כולם ירדו מהעצים ושכחו מהעניין, ואז קרה בדיוק מה שהיה צריך לקרות: הזרועות הונפו במשך שישה סופי שבוע, השמים לא נפלו וגם לא הקואליציה. ללמדכם שגם שמירת השבת והאמונה היוקדת של משה גפני, יעקב ליצמן ושות' הן עניין נזיל, שמשתנה בהתאם לצרכים הפוליטיים.

סיוט להולכי רגל, סכנת חיים לרוכבי אופניים

החשיבות הגדולה של גשר יהודית נובעת מהעובדה שחציית האיילון כיום היא סיוט להולכי רגל וסכנת חיים לרוכבי אופניים ודו-גלגליים אחרים.

צומת עזריאלי והאזור של המסגר/יצחק שדה – שמובילים לשני הגשרים הסמוכים – מהווים דוגמה מדכדכת למרחב עירוני עוין לכל מי שאינו מתנייד ברכב פרטי: צפופים, מעושנים, נטולי צל, נטולי שבילי אופניים, משטר רמזורים שגורם להמתנה מייאשת של דקות ארוכות במעברי החצייה. בקיצור – במקום לחבר את שני צידיו של הנחל ושני חלקי העיר, הגשרים הוותיקים תורמים לניתוק ביניהם.

גשר יהודית אמור להיות מרכיב משמעותי בפתרון: מדובר בגשר להולכי רגל ורוכבים בלבד. רוחבו, 11 מטר, מאפשר להקצות בנדיבות נתיב אחד לצועדים ואחד לרוכבים (כולל קורקינטים ושות'). הגשר, שאורכו מגדה לגדה 110 מטר, מחבר בין הקצה של שדרות יהודית, שבסמוך אליה נחפרת בימים אלה תחנה של הרכבת הקלה, לרחוב יגאל אלון, שם מתרומם מקבץ צפוף של מגדלי משרדים (אלון 1 ו-2, אלקטרה, אסותא ועוד).

מאחורי המגדלים משתרעת שכונת ביצרון, שהחיבור הישיר למרכז העיר עשוי להיטיב מאוד עם ערך הדירות בה שגם ככה המריא בשנים האחרונות.

איתמר גולדברג (צילום: נתיבי איילון)
איתמר גולדברג (צילום: נתיבי איילון)

איתמר גולדברגר, ראש אגף הנדסה בנתיבי איילון, שגשר יהודית הוא הבייבי שלו, רואה בחזונו איך אלפי עובדים יירדו מדי בבוקר ברכבת ומשם יחצו את הגשר ישר אל המשרד. למרות אורכו של הגשר הוא לא נשען על עמוד תמיכה, אבל גולדברגר אומר שגם בשעות העמוסות ביותר, כשאלפי צועדים ורוכבים יעלו עליו ביחד, "הגשר יחייך: ברגע שאין מכוניות המשקל של הולכי הרגל ורוכבי האופניים בקושי ידגדג אותו. האתגר ההנדסי העיקרי זה נשיאת המשקל של הפלדה עצמה".

גולדברגר מלא גאווה בפרויקט שהוא עומד בראשו: בגלל אילוצים לוגיסטיים יש סטייה של כ-20 מ' בנקודת הנחיתה ביגאל אלון, מה שאילץ את המהנדסים להגות פתרון יצירתי של פיתול באמצע הגשר, או כמו שגולדברגר מכנה את זה 'טוויסט בעלילה'.

מי שעקבו אחרי העלילה הזו בעניין במהלך השנה האחרונה הם עובדי המגדלים שמתנשאים מעל הגשר, שאפילו פתחו דף אינסטגרם שבו העלו תמונות מתהליך ההקמה. בקרוב הם יוכלו לחתום את האלבום עם תמונת ההשקה, לרדת מהמשרד ולהגיע למרכז תל אביב בהליכה או רכיבה של כמה דקות.

עוד 549 מילים

מנדלבליט מציע גם את ליאת בן-ארי כמ"מ פרקליטת המדינה

ועידת מרצ אישרה צילום מצב של הרשימה לכנסת ● היועמ"ש מאשר לארדן למנות מפכ"ל ונציב שב"ס ● בג"צ יקיים בשלישי הבא דיון בשאלה אם חשוד בפלילים יכול להרכיב ממשלה, מנדלבליט יתן חוות דעת ● זוהר מאיים בפסקת התגברות ● סמוטריץ' קורא לריבונות בבקעה ● נתניהו נגד פריימריז לרשימה ● גלאון חושבת שמרצ והעבודה לא רלבנטיות

עוד 38 עדכונים

ראיון סער רוצה לאחות את מה שנתניהו קרע

הוא רוצה רפורמה משמעותית ברשויות החוק ולשנות את תפקיד היועמ״ש ● הוא חושב שכמו יצחק שמיר, אפשר להיות ימני-לאומי ולהקים ממשלת אחדות ● הוא סולד מהרטוריקה של סביבת נתניהו אבל מבין את מצוקתו ● והוא יודע שנתניהו הפייבוריט לנצח ביום חמישי הקרוב, אבל עדיין חושב שיש לו שליחות ● ״ההתמודדות הזו היא הרבה יותר מההתמודדות שלי: היא עצם הזכות להציג אלטרנטיבה כשאתה בטוח שזה לטובת המדינה ולטובת התנועה״

עוד 4,139 מילים

אוחנה: הופעלו לחצים כבדים מאוד על בן-ארי גינזברג; נדרשת בדיקה של התנהלות המערכת

שר המשפטים: על שולחנה של עורכת הדין הונח סוג של אקדח; אני לא יודע מי הניח אותו ● מוטי יוגב, מס' 2 בבית היהודי: ההסכם עם עוצמה יהודית נעשה ללא ידיעתי ולא על דעתי; גם פעילים בולטים במפלגה מבקרים את המהלך ● ציפי חוטובלי תתמנה לשרה אחרי הפריימריז בליכוד ● היועץ המשפטי לממשלה יודיע השבוע לארדן שהוא יכול למנות מפקד למשטרה ולשירות בתי הסוהר

עוד 16 עדכונים

ראיון הרבנית שמחוללת שינוי, דף תלמוד אחד ביום

לימודי התלמוד היו מועדון סגור לגברים בלבד, עד שהרבנית מישל פרבר נכנסה לתמונה​ ● בשבע וחצי השנים האחרונות היא מלמדת נשים דף תלמוד ביום ● ובחודש הבא, כשיסתיים המחזור הנוכחי של הדף היומי, היא מתכננת טקס רחב היקף, הראשון מסוגו, בבנייני האומה בירושלים ● "אנחנו לא צריכות רק יותר ויותר נשים שלומדות תלמוד, אלא גם יותר ויותר חוקרות תלמוד"

עוד 833 מילים

להתראות טורקיה, שלום ארמניה

אחרי פרשת המרמרה, הקרע בין טראמפ לארדואן וההתקרבות הטורקית לאיראן: יהודי ארה"ב החליטו להכיר בטבח שביצעו הטורקים בארמנים, באיחור לא אלגנטי של יותר מ-100 שנה ● "אנו חשים צורך לייצג אמת מוסרית", הם אומרים, "גם אם הדבר מתנגש עם יחסי ישראל-טורקיה"

עוד 991 מילים

קבוצה 43 המחתרת היהודית שחיסלה את הפשיזם

רגע אחרי מלחמת העולם השנייה, הפשיסטים בבריטניה ניסו להרים שוב את ראשם - תוך שהם מסתירים את שנאתם ליהודים ● מחתרת יהודית בשם "קבוצה 43" החליטה לעשות הכל כדי שזה לא יקרה ● הם עקבו אחר מנהיגי הפשיסטים, פוצצו עצרות פוליטיות וגייסו מאות מתנדבים ותקציבי ענק ● ספר חדש חושף את דרכי פעולתם הסודיות והמסוכנות

עוד 1,607 מילים

תנופת הבנייה המטורפת בסוריה היא פייק-ניוז אחד גדול ● רומא דורשת ממצרים צדק לסטודנט האיטלקי שנרצח באכזריות בקהיר ● מה עושים נציגי חמאס בוועידה שעוסקת בזכויות אדם ● ולהקת "משרוע לילה" המשובחת מככבת במצעדי העשור ברחבי העולם הערבי - זה הזמן להכיר אותם ● קסניה סבטלובה מסכמת את השבוע במזרח התיכון

עוד 869 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה