הוא גאון. פשוט גאון פיננסי – מתפעם נתניהו מכישוריו של בן דודו נתן מיליקובסקי: ״זיהה שיש כאן הזדמנות עסקית גדולה, לקח אותה, שיפץ אותה ו… מכר אותה למישהו שלא בונה צוללות ולא בונה פלדה״ (בראיון ההפתעה של קרן מרציאנו בו הודה שהסתיר מכל גורמי הבטחון את אישור מכירת הצוללות המתקדמות למצרים)

הנה ההסבר לגבי צינור הגז, בן דודו זיהה את זה, הוא גאון. pic.twitter.com/VGJZwbcRIA

— המצליף ???????? (@ShaiCohen13) November 24, 2019

הייתי מאוד בר מזל

מיליקובסקי בתורו מצטנע (כנהוג במשפחה) בחדרי חקירות 433 ונותן את הזוית שלו לנס מאות המיליונים שקרה (הו כה בהפתעה) לו ולבן דודו נתניהו:

״האמת היא שהיה לי עסק קטן יחסית עד 2002 כשקניתי מפעל שפשט את הרגל ובניתי אותו עם כמה שותפים ומכרתי אותו עבור הון רב. זה היה כמו להיות בעסקי ההיי טק חוץ מזה שזה היה מאוד תעשייתי. הייתי מאוד בר מזל.

אלו היו שמונה שנים של עבודה מאוד קשה אבל הן השתלמו.״

ומה קרה ב-8 השנים של עבודה קשה כדבריו?

מסתבר שאלו השנים בהן נתניהו מקדם קניית צוללות וכלי שיט שאנחנו לא צריכים וללא מכרז, מחברת טיסנקרופ, כשלו ולבן דודו מיליקובסקי מניות בחברה שהפכה להיות ספקית הפלדה של… טיסנקרופ.

אז כשאנחנו לומדים מהחשיפה של חיים שדמי, שהגאון הפיננסי בר המזל הוא עכשיו בעלים של חברה יוונית ליצור פלדה, בעוד בן דודו נתניהו עמל לקידום הסכם בינלאומי להעברת צינור גז בין ישראל-קפריסין-יוון-איטליה, כדאי לחזור למניות של רה״מ את מיליקובסקי. מניות שהניבו לו 16 מיליון שקל ושאותן ניסה להסתיר עד שצצו כשביקש מוועדת ההיתרים אישור ל״הלוואה״ מבן דודו למימון ההגנה שלו בתיקיו המתרבים והולכים. ובעיקר כשעכשיו מתברר שמועד חקירת המניות שוב נדחה (למועד לא ידוע):

אין ספק שמדינת ישראל היא משאב מניב ותרנגולת שמטילה ביצי מיליארדים ליזם הבלתי נלאה ב. נתניהו ובני דודיו הגאונים הפיננסים.

אסתי סגל מכורה לנתונים ולביג דאטה ומנגישה אותם באינפוגרפיקה והדמיית נתונים (data story telling), אקטיביסטית שלא מפסיקה לנסות לשנות את העולם. חיה בתל אביב אצל פצפונת וסוזנה החתולות.

משמעותה המקורית של המילה לימבו היא 'מחוז מדומיין הנמצא על סיפו של התהום'. באנגלית המודרנית, לפי מילון אוקספורד, משמעותה: "מצב של אי-וודאות, שאינו בשליטתך, ושבו אין כל התקדמות או שיפור".

הדמוקרטיה הישראלית עונה על שתי ההגדרות, ונדמה כי גם אם תצעד צעד קדימה, יתכן שתיפול לתהום. אבל למדמיינים כי כל צרותינו הלאומיות יבואו על פתרונן עם הסתלקותו של נתניהו, מומלץ לקחת צעד אחורה. אולי כמה צעדים.

התהום שאליה אנו צועדים לא נוצרה ע"י נתניהו לבדו. התהום הזו פעורה בין המערכת הפוליטית כולה לבין הציבור. טענותיהם הקונספירטיביות של נתיני נתניהו כנגד "הפרקליטות שבתוך הפרקליטות" לא נולדו בחלל ריק. הן ביטוי של המשבר החמור ביותר של תקופתנו, משבר האמון בשיטה הדמוקרטית עצמה, במוסדות הדמוקרטיה הייצוגית וביכולתם למלא את תפקידם הבסיסי – לייצג את האינטרסים של הציבור.

התהום שאליה אנו צועדים לא נוצרה ע"י נתניהו לבדו. היא פעורה בין המערכת הפוליטית לציבור. טענותיהם הקונספירטיביות של נתיני נתניהו כנגד "הפרקליטות שבתוך הפרקליטות" לא נולדו בחלל ריק

בניגוד גמור למסרים הזדוניים תוצרת בלפור, בעיית אי-האמון לא מתחילה בפרקליטות אלא דווקא בפוליטיקאים עצמם. כפי שמגלה בעקביות מדד הדמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה מדי שנה בשנה, וכפי שמגלים מדדים מקצועיים נוספים, כמו זה של אוניברסיטת חיפה, מערכת המשפט לא נמצאת בתחתית מדרג האמון הציבורי אלא בחלקו העליון, לצד צה"ל ונשיא המדינה. דיירי הקבע בתחתית הטבלה הן הישויות הפוליטיות-נטו – המפלגות, הכנסת, והממשלה. המצב הזה לא נוצר בימי נתניהו אלא לפניו.

רובם הגדול של אזרחי ישראל איבד אמון במוסדות הדמוקרטיים, ואולי גרוע מכך – איבדנו אמון בעצמנו, וביכולתנו לשנות את המציאות הזו, לבנות גשרים על פני התהום, להחזיר לעצמנו את השליטה על חיינו ועתידנו.

רוב אזרחי ישראל איבדו אמון במוסדות הדמוקרטיים, ואולי גרוע מכך – איבדנו אמון בעצמנו, וביכולתנו לשנות את המציאות הזו, לבנות גשרים על פני התהום, להחזיר לעצמנו את השליטה על חיינו ועתידנו

הז'רגון הפוליטי האמריקני עשיר במונחים לתיאור התארגנות והשפעה אזרחית קולקטיבית. קוראים לזה בין היתר Political Agency או Civic Agency. זוהי יכולת פוליטית שהאזרח האמריקני מתייחס אליה כחלק מובנה של זכויותיו. הוא לומד עליה בבית הספר והוא רואה אותה מתממשת בדרכים שונות בשכונתו, בעירו, בארצו ובבירתו שבוושינגטון.

למקבילו הישראלי אין את המורשת, את המידע והידע, וכאמור אפילו לא את המונחים בשפה העברית בכדי להבין את משמעות המושג, ולמעשה את מלוא משמעותה של אזרחותו הדמוקרטית.

ראינו המחשות רבות להיעדר הזה בשנים האחרונות, עם נסיונותיה האלימים של משטרת ישראל לבלום מחאות אזרחיות, עם השתקתם של ארגוני חברה אזרחית, ועם הירידה בשיעורי ההצבעה בבחירות אפריל 2019.

רידודו והקצנתו של השיח הציבורי, ברשתות החברתיות, בתקשורת ובכנסת, ומסעות ההסתה והשיימינג כנגד דעות מסוימות, יצרו תרבות חדשה של הימנעות פוליטית

רידודו והקצנתו של השיח הציבורי, ברשתות החברתיות, בתקשורת ובכנסת, ומסעות ההסתה והשיימינג כנגד דעות מסוימות, יצרו תרבות חדשה של הימנעות פוליטית.

במסגרת קבוצות מיקוד שערכנו ב-2018 בלטה מאוד הצנזורה העצמית שאימצו אזרחים רבים ומפוחדים: "אני בעלת עסק, אני לא רוצה לכתוב משהו בפייסבוק שאחר כך יביא להחרמה מצד חלק מהלקוחות". "אני עובד מדינה, אז בכלל אסור לי להביע עמדות פוליטיות". "אני מעדיפה רק לקרוא פוסטים, אני לא עושה לייקים ולא מגיבה בכלל".

היו אמנם כמה גילויים מרשימים של מחאה אזרחית, אבל יש להודות כי היחידים שהתמידו בה לאורך זמן היו עשרות בודדות של גיבורות וגיבורי כיכר גורן בפתח תקווה, וקומץ האנשים הנחושים שהתארגנו תחת הכותרת "מחאת היחידים".

כמעט כל הישראלים מסתופפים בהיכל המוגן של 'הרוב הדומם'. רבים מהם מכירים בחומרת המצב, מודעים לחלוטין לתהום המסוכנת שנפערה בינם לבין מוסדות השלטון והדמוקרטיה. אבל במקום תחושת מסוגלות פוליטית, הם משותקים ע"י פחד, יאוש ולעיתים אדישות ממאירה.

כמעט כל הישראלים מסתופפים בהיכל המוגן של 'הרוב הדומם'. רבים מכירים בחומרת המצב, אבל במקום תחושת מסוגלות פוליטית, הם משותקים ע"י פחד, יאוש ולעיתים אדישות ממאירה

על התהום בין הממשלה והכנסת לבין האזרחים לא יגשרו חלקי ה"בלוק" של נתניהו, לא רסיסי מפלגת "גשר", וגם לא "קווי יסוד" של ממשלת "אחדות". כל עוד יימשכו דפוסי הפוליטיקה הקיימים, כל עוד נחוש אי-אמון מוצדק במוסדות הדמוקרטיים ובדמויות המאיישות אותם, כל עוד לא נשיב לעצמנו את ה-Agency, נמשיך לחיות בלימבוקרטיה.  

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית

גישה אחת חשובה בניתוח מאורעות בעולם ובחברה האנושית היום ידועה בכינוי "תיאורית הברבור השחור". כל אדם, כולל המדענים, ידעו בוודאות שכל הברבורים היו לבנים. ואז ב-1770 קפטן קוק מצא ברבורים שחורים באוסטרליה.

כל עולם המדעי היה בהלם. התדהמה הייתה רבה, כשגילו שעובדה ידועה ומקובלת לא הייתה נכונה, והעולם המדעי נאלץ ליצור נרטיב חדש להסביר את העובדה החדשה. דימויים ונרטיבים יש להם כוח ועוצמה רבה, יותר מאשר רעיונות. רעיונות באים והולכים אבל נרטיבים נשארים. אם אני חייב לאתגר נרטיב קיים, הכלי היחיד הוא נרטיב אחר.

לדימויים ונרטיבים יש יותר כוח ועוצמה יותר מאשר לרעיונות. רעיונות באים והולכים, אבל נרטיבים נשארים. הכלי היחיד לאתגר נרטיב קיים, הוא נרטיב אחר

הנביאים יצרו נרטיב חדש מסביב לברבור השחור של חורבן בית ראשון. כולם חשבו שה' יגן על מקדשו מה שלא יהיה. התדהמה מ"הברבור השחור" של חורבן בית המקדש נמצאת באופן ברור לעין במגילת איכה ובפרקים של הנביאים. אבל כמזור לתדהמה, יצרו נרטיבים אחרים על שיבת ציון, וגם שיבה לנאמנות לתורת ה':

"אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ דַּבְּרוּ אֱמֶת אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם" –  [זכריה ח, טז];  "וְאִישׁ אֶת רָעַת רֵעֵהוּ אַל תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם וּשְׁבֻעַת שֶׁקֶר אַל תֶּאֱהָבוּ" – [שם יז];– [שם ה]; "אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק" – [ישעיהו מא, ו]; … וְהָלְכוּ גּוֹיִם רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' וְאֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם: וְשָׁפַט בֵּין עַמִּים רַבִּים וְהוֹכִיחַ לְגוֹיִם עֲצֻמִים עַד רָחוֹק וְכִתְּתוּ חַרְבֹתֵיהֶם לְאִתִּים וַחֲנִיתֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשְׂאוּ גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּן עוֹד מִלְחָמָה: וְיָשְׁבוּ אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ וְאֵין מַחֲרִיד כִּי פִי ה' צְבָאוֹת דִּבֵּר: כִּי כָּל הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד: [מיכה פרק ד, א – ה]

יש בספרות חז"ל דוגמא ליצירת נרטיב חדש כדי להתמודד עם אירוע ברבור שחור:

"דאמר רבי יוחנן: לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה. … שהעמידו דיניהם על דין תורה, ולא עבדו לפנים משורת הדין." [תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף ל עמוד ב]

כך הגיבו חכמים לאירוע ברבור השחור של חורבן בית שני. הבית הראשון נחרב אבל אף אחד לא יכול היה להאמין שגם הבית השני ייחרב. הנרטיב היהודי לא היה מוכן להתמודד עם המציאות, אז היו צריכים ליצור נרטיבים חדשים למציאות חדשה.

הנביאים יצרו נרטיב חדש סביב "הברבור השחור" של חורבן בית ראשון. כולם חשבו שה' יגן על מקדשו בכל מצב, והתדהמה מהחורבן נמצאת במגילת "איכה" ובפרקי הנביאים. כמזור לתדהמה, יצרו נרטיבים אחרים על שיבת ציון, ושיבה לנאמנות לתורת ה'

אולי הנרטיב החדש גם מוכיח את הרבנים שלא כפו לפנים משורת הדין על הכלל. הם יכלו ליצור מערכת שמדגישה:

"תַעֲשֶׂה הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר" [דברים פרק יב, כח]. "כי תעשה הטוב והישר: הטוב בעיני שמים והישר בעיני אדם דברי ר' עקיבה: ר' ישמעאל אומ' הישר בעיני שמים והטוב בעיני אדם, ככתוב (מש' ג ד) "ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם" [מדרש תנאים לדברים פרק יב]

העולם שלנו לא סובל את הלא ידוע והלא סביר, ולכן אנו מתרכזים שוב ושוב בידוע וברגיל, כאילו הוא יחזור על עצמו תמיד בלי שינוי. המנהיגים חייבים ליצור נרטיבים חדשים להתמודד עם הנרטיב המצוי, והנרטיב החדש חייב לקחת בחשבון כל אירוע ברבור שחור שיכול לקרות מתוך המגמות הצפויות האקטואליות של הרגע.

העולם שלנו לא סובל את הלא ידוע והלא סביר, ולכן אנו מתרכזים שוב ושוב בידוע וברגיל, כאילו הוא יחזור על עצמו תמיד בלי שינוי. המנהיגים חייבים ליצור נרטיבים חדשים, שיקחו בחשבון אירועי "ברבור שחור" שעלולים להתרחש

הנטייה הטבעית של האדם היא להתנגד לחשוף את עצמו למחשבות כאלו, אבל כדי להביא לשינוי לטובה או לשיפור חברתי חייבים ליצור נרטיבים אחרים שכוללים דרכים אפשריות למניעת אירועי ברבור שחור רעים, או לפחות לרכך את הפגיעה של אירוע כזה בקיום החברתי.

*  *  *

הנה חלק קטן מתסריטי "ברבור שחור" רעים אפשריים לישראל על פי המגמות הקיימות בחברה היום:

1. מלחמת גרעין עם אירן, או התקפה מאסיבית של ארגוני טרור קיצוניים .
2. התייחסות אל כלל האוכלוסיה הערבית בגדה המערבית ובישראל כאל אויבים שמותר להשמיד אותם. לפני 20 שנה להגיד דבר כזה לא היה אפשרי בכלל, אבל מורי ורבי פרופ' אברהם יהושע השל כבר רמז לאפשרות כזאת בחוברת "פקוח נשמה" מ1949. הוא דאג שחייבים להציל את הנשמה היהודית שמא נתנהג אנו כמו הרשעים שניסו להשמיד אותנו "לְמַעַן לֹא יִשְׁלְחוּ הַצַּדִּיקִים בְּעַוְלָתָה יְדֵיהֶם" [תהלים פרק קכה, ג].
3. הפיכת ישראל ל"מדינת הלכה" כאשר מיישמים בפועל את ההלכות הקיימות שמאפשרות הריגת יהודים רעים שמחללים שבת בפרהסיה וכו'.
4. סיום הדמוקרטיה במדינת ישראל. השחיתות הרווחת במערכת הפוליטית והניצול לרעה של כוח המדינה נגד אזרחים שלא מסכימים איתם עלול להוביל לשלטון אוטוקרטי.

מה הם תסריטי ברבור שחור טובים אפשריים לישראל על פי המגמות הקיימות בחברה היום?

1. התנדבות בתחומים רבים של אזרחים פרטיים למען שיפור החברה ומצב העניים בחברה.
2. פתיחות לערכים של זמננו כגון שוויון מגדרי בדת היהודית.
3. התפתחות של ארגונים ובתי מדרש מכל הסוגים ובכל האוכלוסיות ללמוד את מקורות ישראל.
4. יוזמות בין דתיות של שיח בין מנהיגי דתות, שכוללות גם שיח של זרמים שונים בתוך דת שבדרך כלל לא מדברים זה עם זה.

אין ספק שזה אתגר גדול אבל,

"… לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה" [משנה אבות פרק ב, טז].

הרב מיכאל גרץ שימש כעוזר לעורך הראשי של אנציקלופדיה יודאיקה, וכתב מאמרים לאנציקלופדיה על מחשבת ישראל בעת המודרנית. הוא היה בין המקימים של התנועה המסורתית בישראל ושימש כמנכ"ל הראשון של התנועה בזמן הקמתה. הוא היה הרב של קהילת מגן אברהם בעומר 32 שנים. היה בין המקימים של בית המדרש לרבנים במכון שכטר בירושלים, ושימש כמרצה שם בתחילתה. היה במשך כ-20 שנה מרצה בכיר למחשבת ישראל ומקרא במכללת קיי בבאר שבע, ופרסם מאמרים רבים. הוא גם היה רץ מרתונים וגמר כ-16 מהם בארץ ובחו"ל. רוב העבודה הציבורית שלו מוקדשת לקשר בין ערכים במסורת היהודית ובין הציבור בישראל.