זו לא הייתה הפגנה סוערת וגם לא היה בה זעם ● זו לא הייתה הפגנה משעשעת ולבטח לא טראגית ● הפגנת הימין הערב ברחבת מוזיאון תל אביב הייתה בעיקר בלי להט בעיניים ● אלה חדשות רעות מאוד לראש הממשלה, אבל חדשות מעודדות לדמוקרטיה הישראלית
בסבב ההקרנות של סרטה "מבצע חתונה", המתאר את ניסיונם של הוריה לחטוף מטוס כדי להימלט מברית המועצות לישראל, הבחינה ענת זלמנסון-קוזנצוב כי בני נוער ניגשים אליה באופן קבוע בתום הסרט. לדברי הקולנוענית הישראלית, הם אמרו לה שהם מעולם לא שמעו על מאבקם של יהודי ברית המועצות.
המאבק הזה היה אירוע מכונן בהיסטוריה היהודית של המאה ה-20, ואחד הניצחונות המרשימים אי פעם עבור זכויות אדם.
במשך שני עשורים, משנות ה-60 ועד ראשית שנות ה-90, דור של יהודים – אמריקאים בעיקר – פעל לשחרור בני עמו מלפיתת הברזל של ברית המועצות.
ועדיין, אם תשאלו היום צעירים יהודים על הצלחת המאבק הקשה הזה לפתיחת השערים עבור 2 מיליון יהודים סובייטים, הם ודאי יבהו בכם חסרי מושג.
"הבנתי שגם אם סיימתי את הסרט, מלאכתי עדיין לא הושלמה", אומרת זלמנסון-קוזנצוב.
בעשורים האחרונים, המאבק למען יהודי ברית המועצות נשכח במידה רבה, והוא נכלל רק לעתים רחוקות בתכניות הלימוד בישראל ובארצות הברית. "צריך להחזיר את זה לסדר היום החינוכי", אומר דיוויד וקסברג, שהיה פעיל במאבק.
רוב יהודי ברית המועצות עזבו את ארץ מולדתם והיגרו לישראל (יותר ממיליון יהודים עלו לארץ בין השנים 1990 ו-2015), לארצות הברית ולגרמניה, אך וקסברג מאמין שסיפור המאבק למענם חייב להימסר הלאה לדורות הבאים.
בנוסף, הוא חושב שיש הרבה מה ללמוד מהחוזק הרוחני, המנטלי והמורלי של אסירי ציון – היהודים הסובייטים מסורבי העלייה, שעמדו בחזית המאמץ המסוכן לעזוב את ברית המועצות ואת מדינות הגוש המזרחי.
למרות שרבים מהם רצו לעזוב, מסורבי עלייה כמו סילווה זלמנסון ואדוארד קוזנצוב הם אלה שהגישו בפועל בקשות לאשרת יציאה, ולפיכך סבלו מההשלכות הקשות של עצם הגשת הבקשה ורצונם לחיות בחופשיות כיהודים.
התגובות לסרטה של זלמנסון-קוזנצוב עודדו אותה ליזום שיתוף פעולה בין קבוצה של אנשים ומוסדות בישראל ובארצות הברית – "פרויקט הרפיוזניק", יוזמה חדשה שמבקשת ללמד את סיפור המאבק למען יהודי ברית המועצות.
הפרויקט, שמופיע באתר של מרכז לוקשטיין לחינוך יהודי בתפוצות באוניברסיטת בר-אילן, מציע מערכי שיעור וכלים חינוכיים למורים ולמדריכים. השיעורים האינטראקטיביים (שקיימים כרגע רק באנגלית) מכסים טווח רחב של נושאים, בהם זהות יהודית, אקטיביזם, והיסטוריה של יהדות ברית המועצות.
"זה ממש הטריד אותי שלא קיים שום חומר חינוכי על המאבק. יש גם מעט מאוד, אם בכלל, יצירות תרבותיות בנושא", אומרת מנהלת מרכז לוקשטיין, חנה גרמן.
מורי שפירא, לשעבר מנהל חברת הייטק בעמק הסיליקון, נרתם לעזור בגיוס תרומות ויחסי ציבור כדי להמשיך בפרויקט ולתמוך ביוזמות עתידיות בנושא. בצעירותו, שפירא השתתף במאבק הסטודנטים למען יהדות ברית המועצות.
"בשנים ההן אפשרו רק ל-1,000 אנשים לעזוב. כבלנו את עצמנו לגדרות של הקונסוליות והשגרירויות של ברית המועצות. רבנים נעצרו", נזכר שפירא. "יהודים מכל הזרמים פעלו יחד, הייתה תמיכה מצד פוליטיקאים אמריקאים, והיו גויים צדיקים שראו בזה עניין של זכויות אדם וסייעו לנו", הוא אומר.
"זו הייתה פסגת תחושת ההעצמה של יהודים אמריקאים", אומר ד"ר שאול קלנר, פרופסור חבר לסוציולוגיה ולימודי יהדות באוניברסיטת ואנדרבילט.
קלנר, שכותב ספר על האופן שבו הפעילות למען יהדות ברית המועצות עיצבה את התרבות היהודית האמריקאית בשנים ההן, אומר שהתנועה לשחרור יהודי ברית המועצות לימדה את היהודים האמריקאים לפעול יחד בצורה אפקטיבית.
לדבריו, "הם ניהלו מאבק מול ממשלות ברית המועצות, ישראל וארצות הברית, והם השתמשו באסטרטגיות שיכולות לשמש השראה לאקטיביסטים של היום".
בסופו של דבר, סבור קלנר, המאבק למען יהדות ברית המועצות היה קורבן להצלחתו שלו: ברגע שהמאבק הסתיים בניצחון, היתרונות שצמחו ממנו התפוגגו.
"אני חושש שהיהודים האמריקאים לא לוקחים את עצמם מספיק ברצינות ככוח פוליטי והיסטורי. זו יכולה להיות הסיבה לכך שהמאבק והשחקנים העיקריים שלו – היהודים האמריקאים עצמם – נשכחו", אומר קלנר.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
בראיון לאתר האמריקאי Axios, יצא ג'ון בולטון, היועץ האמריקאי לביטחון לאומי ש"התפוטר" בספטמבר, נגד אופן טיפולו הנרפה של הנשיא טראמפ במשבר עם צפון קוריאה.
בולטון טוען כי טראמפ נמנע מהפעלת לחץ מרבי על פיונגיאנג, ולמעשה "מבלף" ואינו נחוש לעצור את הצטיידותה בטילים גרעיניים בעלי טווח פגיעה בארה"ב.
בולטון טוען כי טראמפ נמנע מהפעלת לחץ מרבי על פיונגיאנג, ולמעשה "מבלף" ואינו נחוש לעצור את הצטיידותה של צפון קוריאה בטילים גרעיניים בעלי טווח פגיעה בארה"ב
כאן המקום להזכיר כי בעקבות סדרת ניסויי טילים שביצעה ב-2017, צפון קוריאה השיגה יכולת פגיעה בחופה המערבי של ארה"ב, ואף מעבר לכך. במקביל המודיעין האמריקאי העריך כבר אז כי צפון קוריאה חצתה את המחסום הטכנולוגי למזעור ראשי קרב גרעיניים, באופן המקרב אותה ליכולת להתקינם על טילים בין יבשתיים. בעקבות התפתחויות אלה הצהירה ארה"ב כי "לא תוכל לסבול" צפון קוריאה חמושה בגרעין.
התרעותיו של בולטון באות על רקע האולטימטום שהציב לארה"ב מנהיג צפון קוריאה, קים ג'ונג און, במסגרתו דרש שינוי מהותי במדיניותה במשא ומתן, עד תום השנה. עם התקרבות ה'דד-ליין' חידדה צפון קוריאה את אזהרותיה, ואיימה לשלוח "מתנת חג מולד" לארה"ב. גופי המודיעין בארה"ב, ביפן ובדרום קוריאה מצויים כבר כמה ימים בכוננות גבוהה לניסוי של הצפון בטיל ארוך טווח, שיהווה הפרה ברורה של ההבנות הזמניות שהושגו בין קים לטראמפ.
בעקבות ניסויי הטילים ב-2017, צ' קוריאה השיגה יכולת פגיעה בחופה המערבי של ארה"ב, ומעבר לכך. המודיעין האמריקאי העריך כבר אז כי חצתה את המחסום הטכנולוגי למזעור ראשי קרב גרעיניים, ומתקרבת להתקנתם על טילים בין יבשתיים
אזהרותיו של בולטון וקריאתו לממשל האמריקאי להתעשת, צריכות להדליק נורה אדומה בישראל. גם לאור העיסוק בברית הגנה – ש"נכפה" על מערכת הביטחון והמומחים על ידי הפוליטיקה במקומותינו – בירושלים צריכים לשאול את השאלה הבאה: אם הממשל האמריקאי לא סיכל בזמן ובכל האמצעים איום גרעיני, שהבשיל במשך שנים, על ארה"ב גופא, עד כמה הוא יהיה נחוש להרחיק לכת כדי לבלום את תהליך התגרענותה של איראן?
מי שמן הסתם עוקב מקרוב אחרי ההתפתחויות בחצי האי הקוריאני הם בכירי המשטר האיראני. מדיניותו המהוססת של טראמפ, כפי שמתאר אותה בולטון, צפויה לחזק את אמונתם של המולות בטהרן כי אם יחזיקו בנשק גרעיני, ארה"ב לא תעז להתעסק איתם, גם אם הם מדכאים את אזרחיהם מבית או מאיימים על יציבות האזור כולו.
אם הממשל האמריקאי לא סיכל בזמן ובכל האמצעים איום גרעיני, שהבשיל במשך שנים, על ארה"ב גופא, עד כמה הוא יהיה נחוש להרחיק לכת כדי לבלום את תהליך התגרענותה של איראן?
לאחר שממשל טראמפ לא מימש את אזהרותיו להגיב ב"כוח רב" נגד פרובוקציות מצד איראן, ולכולי עלמא ברור שההרתעה האמריקאית מול טהראן נשחקה בחודשים האחרונים, רפיון אמריקאי מול צפון קוריאה, צפוי לחזק את בטחונה של איראן להמשיך לחתור לנשק גרעיני. בטווח המידי, צפויה טהראן להודיע על שלב נוסף (החמישי) בנסיגה ממחויבויותיה להסכם הגרעין.
בנסיבות אלה, כאשר המשטר האיראני בונה בהדרגה אך בנחישות את התשתית הגרעינית שתאפשר לו זמן פריצה מינימלי לנשק גרעיני בעתיד, והספקות בדבר נחישותה של ארה"ב לעצור את התהליך הולכים ומעמיקים, ישראל, שעלולה למצוא את עצמה יום אחד לבדה מול איום קיומי, נדרשת להסיק את המסקנות.
כשהמשטר האיראני בונה את התשתית הגרעינית, והספקות בדבר נחישות ארה"ב לעצור את התהליך מעמיקים, ישראל, שעלולה למצוא את עצמה לבדה מול איום קיומי, נדרשת להסיק מסקנות
המסקנה הברורה המתבקשת – שעלתה מוקדם יותר השנה גם בכנס הרצליה ונכללה בהמלצותיו – היא כי על ישראל להיות מסוגלת להגן על עצמה בכוחות עצמה ולבנות יכולת סיכול עצמאית של פרויקט הגרעין האיראני, תוך נכונות לשלם את המחיר הגבוה הכרוך בכך. זאת, כמוצא אחרון למקרה, הלא בלתי סביר, שהתרחיש המועדף במסגרתו איראן נבלמת על ידי הזירה הבינ"ל בהובלה אמריקאית, לא יתממש.
השיתוק הפוליטי הפוקד את ישראל בשנה החולפת מקשה מאוד על מערכת הביטחון, הפועלת ללא תקציב וללא תוכנית רב שנתית, להתארגן להתמודדות ארוכת הטווח הנדרשת עם איום הגרעין האיראני. כך, בזמן שנמשכת ההתכתשות הפוליטית האינסופית, ישראל מפסידה זמן יקר בהיערכות אל מול אתגרים ביטחוניים, שצילם הולך ומתארך.
אלוף משנה במילואים אודי אבנטל. עמית מחקר במכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי, הרצליה. מתעניין במזרח התיכון, בזירה הבינלאומית ובזיקות ביניהם, באתגרים ואיומים צבאיים, בטחוניים ומדיניים ובהתמודדות מולם, במודיעין, במדיניות ובאסטרטגיה.
פחות מחודשיים לאחר פרסום תחקיר זמן ישראל על המציאות האלימה בפארק מדרון יפו, ניכר שינוי בשטח.
"זו הפעם הראשונה שאני רואה שעוצרים נהג טרקטורון באזור פארק המדרון, לא נתקלתי בזה קודם. יש כאן נוכחות גדולה של שוטרים, וסוף סוף יש אכיפה. זה הבדל גדול ביחס למה שהיה כאן. תחושת הביטחון חזרה", אמר לנו השבוע בני, תושב האזור, והתייחס לתגבור כוחות המשטרה באזור.
גם איריס, שרואיינה לכתבה שפרסמנו על תחושת חוסר הביטחון של התושבים, אמרה השבוע: "מאז פרסום התחקיר, יש יותר נוכחות של משטרה בפארק".
בתחקיר שפרסמנו בנובמבר חשפנו כיצד הפך פארק המדרון ביפו מגאווה עירונית לטריטוריה עבריינית, הנשלטת בידי צעירים בעלי מאפיינים עברייניים לכאורה, שעל פי העדויות "הפכו את המקום למערב הפרוע".
תושבי האזור סיפרו אז כיצד נשק קר, טרקטורונים נהוגים בידי צעירים בשבילי הולכי הרגל, "משחקי דריסה" מסוכנים של נשים וילדים, כלבי תקיפה משוחררים, ערימות אשפה ומנגלים מזהמים, הפכו לחלק בלתי נפרד משגרת הפארק.
המרואיינים בכתבה סיפרו גם על תחושת פחד קיומית כתוצאה מהמתיחות באזור: "הייתה פעם שהערתי לאופנוען שכמעט דרס את הבן שלי, ומיד מצאתי את עצמי מול סכין, מאוים בדקירה, כשהבן שלי לידי", אמר אלון, אב לתינוק וילד בן חמש. "אני לא מרגיש שאני מסוגל להגן עליו אם יחליטו להתנפל עלי"
אחד התושבים הוסיף כי "זה לא עניין של יהודים וערבים, כי גם הערבים פוחדים מהעבריינים. אבל בגלל שרבים מהמתפרעים הם ערבים, התדמית של כל האזור נפגעת. בסופו של דבר מה אדם רוצה? ביטחון ושקט, ואת זה אין כאן לכולם".
מפקד מרכז השיטור הקהילתי של יפו העתיקה, גיא בן יצחק, שפארק המדרון סופח לאחרונה לאזור האחריות שלו, אישר כי "הוקצו כוחות נוספים, וניתן יתר דגש על האזור הזה כדי להתמודד עם הבעיות שהועלו. גם אנשי יחידת הסיור הרגלי שיושבת בנמל קיבלו הכוונה ספציפית לאזורים האלה. בצמוד איתי המש"ק הקהילתי, ומה שמורגש בשטח זו תוצאה של שיתוף הפעולה הכולל בין כולנו.
בן יצחק הוסיף כי, "כעת יש כאן פעילות מערכתית שלמה בהנחיית מפקד תחנת משטרת יפו, שאמונה על האזור. תלונות שמגיעות ואירועי מוקד שהתקבלו מטופלים, יש נוכחות של כוחות ומענה בשטח. אני מזמין את התושבים לפנות אלינו ישירות כדי שנוכל לבצע את הפעולות הנדרשות להתמודד עם הבעיה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם