פרקליטות מחוז דרום הגישה היום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתבי אישום נגד ראשי המכינה הקדם-צבאית "בני ציון", בשל אחריותם למותם של עשרה מחניכי המכינה בנחל צפית לפני כשנה וחצי. כתבי האישום הוגשו נגד ראש המכינה יובל כאהן, ונגד מנהל התוכנית החינוכית של המכינה, אביב ברדיצ'ב, בגין המתה בקלות דעת ובגרימת חבלה חמורה.
בכל בוקר בדרכי לבית הספר אני חולף על פני האנדרטה לזכרו של צור אלפי ז"ל – בן המושבה מזכרת בתיה, שנספה באסון השיטפון בנחל צפית. האנדרטה מהווה עבורי תזכורת יום-יומית לאחריות הגדולה המוטלת עלי כמחנך.
בכל בוקר, בדרכי לביה"ס, אני חולף על פני האנדרטה לזכר צור אלפי ז"ל – בן המושבה מזכרת בתיה, שנספה באסון השיטפון בנחל צפית. האנדרטה היא תזכורת יום-יומית עבורי לאחריות הגדולה המוטלת עלי כמחנך
צור ז"ל, אשר בשארית כוחותיו הצליח להציל את חברותיו למסע, לפני שנשטף אל מותו במי השיטפון הקטלניים, מדגים את כל הטוב, המחויב והערכי עליו אנו מכווינים בחינוך ילדינו. העצב, הבעתה, והבלבול שאחזה ברבים מאיתנו, כשממדי האסון והגורמים שהובילו עליו נחשפו, זכורה לי היטב.
הורים נותנים את אמונם, ומפקידים את היקר להם מכל בידיהם האחראיות של אנשי החינוך. אנו מחנכים את ילדינו לשאוף קדימה, להוביל ערכית ולעשות כמיטב מאמציהם לממש את יעודם האישי.
המכינות הקדם צבאיות מהוות סמל של תרומה למדינה, ערכיות ושאיפה למצוינות. הטובים/ות ביותר הולכים היום לפני שירותם הצבאי למכינות הקד"צ. ראשי המכינות, המנהלים והמדריכים הם אנשי החינוך הטובים ביותר – "יפי הבלורית והתואר" של עשייה ציונית במילניום השלישי.
למול האידיאליזציה של מפעל המכינות – העובדה כי מותם של עשרת תלמידי המכינה היה יכול להימנע בקלות ע"י ראש המכינה יובל כאהן, מטלטלת את אמות הסיפין
למול האידיאליזציה של מפעל המכינות – העובדה כי מותם של עשרת תלמידי המכינה היה יכול להימנע בקלות ע"י ראש המכינה יובל כאהן, מטלטלת את אמות הסיפין. "במעשיהם ובמחדליהם האסורים, גרמו הנאשמים למותם של עשרה מחברי הקבוצה ולחבלה חמורה של שני המועמדים לגיוס, בקלות דעת, וזאת כאשר הם נוטלים סיכון בלתי סביר …", נאמר בכתב האישום.
המוות המיותר לא נגרם בשל אסון טבע, תאונה או התערבות שמימית – מדובר בטרגדיה איומה מעשי ידי אדם. ניתן היה למנוע את האסון, פשוט צריך היה לבטל את מסלול הטיול שתוכנן לאותו היום. אילו המבוגרים האחראים, שתפקידם היה לדאוג לשלומם ולמוגנותם של משתתפי הטיול, היו נוהגים בשיקול דעת סביר האסון היה נמנע!
כמו בטרגדיה יוונית, גם בטרגדית מותם של חניכי המכינה בנחל צפית, ההיבריס – חטא היוהרה – הוא זה שהוביל לאסון.
המוות המיותר לא נגרם בשל אסון טבע, תאונה או התערבות שמימית – מדובר בטרגדיה איומה מעשי ידי אדם. ניתן היה למנוע את האסון, פשוט צריך היה לבטל את מסלול הטיול שתוכנן לאותו היום
למרות סכנת השיטפון הברורה והמיידית, שהיתה ידועה למנהלי המכינה, ולמרות התרעות חוזרות ונשנות שהגיעו לידיעתם לפני הטיול ובמהלכו, ובכלל זה התרעות מגורמים בקיאים ומומחים בענייני סכנת הגשמים והשיטפונות באזור הטיול – יובל כאהן ראש המכינה, ואביב ברדיצ'ב מנהל התוכניות החינוכיות, לא ביטלו את הטיול שתוכנן באזור, ולא מנעו מהחניכים מלהיכנס לתוך ערוץ הנחל בו הם מצאו את מותם.
הידיעה על הגשת כתבי האישום, הזכירה לי את הפוסט שפרסם ראש המכינה יובל כאהן בפייסבוק לפני כשנה ועורר סערה תקשורתית גדולה. הפוסט פורסם מיד לאחר החלטת הפרקליטות על הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע כנגדו.
כאהן כתב שם את השורות הבאות: "שמעתי אמש את הנאום של ביבי אחרי כתב החשדות. בעבר הנאום הזה היה עושה עליי פחות רושם. היום הרגשתי קצת הזדהות. הפכנו לחברה של תליינים". בפוסט חשף יובל את רגשותיו ומתח ביקורת חריפה כנגד התקשורת, האנשים שסבבו אותו, מערכת אכיפת החוק והחברה כולה: "…הפייסבוק הוא שם מתעתע. הוא מרוקן את הפנים מהתוכן שלהם. הופך את הפנים לריקות. למנותקות מהאדם. כשמו כן הוא. הספר שלקח לנו את הפנים. הוא הפך את כולנו לעיתונאים, שופטים, מבקרים, ומוציאים להורג…"
1007 מילים, בהן אין ולו משפט אחד של לקיחת אחריות, חשבון נפש, חרטה או בקשת מחילה. כאהן מאשים את סביבתו, את התקשורת, את המשטרה ואת מערכת אכיפת החוק. הוא מנסה במתק מקלדת לעמעם ולצמצם עובדה אחת פשוטה: עשרה מחניכי המכינה, מהטובים שבבני הארץ, טבעו למוות במשמרת שלו!
1007 מילים, בהן אין ולו משפט אחד של לקיחת אחריות, חשבון נפש, חרטה או בקשת מחילה. כאהן מאשים את סביבתו, את התקשורת, את המשטרה ואת מערכת אכיפת החוק, ומנסה במתק מקלדת לעמעם את חלקו
בסדרי העדיפות שהובילו את כאהן בהחלטותיו: האיתנות, העמידה במשימה, החוויה המחשלת, וה"יהיה בסדר", קדמו לאחריות הראשונית לה הוא מחוייב -היא הדאגה לשלומם וביטחונם של תלמידיו. לפי כתב האישום, כאהן התעלם מהאזהרות שקיבל מפני שיטפונות וכתב בהודעת וואטסאפ כי "זה ממש לא מעניין".
העמדתם לדין של ראשי המכינה, הינה תחילתו של מהלך לסגירת מעגל, בו המדינה מפעילה את סמכותה – באמצעות מערכת המשפט, כחלק ממעטפת האחריות של הריבון על ביטחונם ומוגנותם של האזרחים.
מיצוי הדין עם אלו שחטאו/פשעו, מחזיר לנו האזרחים את תחושת הביטחון במציאות היום יומית בה אנו חיים. אחריותם של אנשי החינוך לביטחונם ומוגנותם של התלמידים/ות היא הבסיס האתי להגשמתה של ה"אמנה" בין ההורים למערכת החינוך.
העמדתם לדין של ראשי המכינה, הינה תחילתו של מהלך לסגירת מעגל, בו המדינה מפעילה את סמכותה – באמצעות מערכת המשפט, כחלק ממעטפת האחריות של הריבון על ביטחונם ומוגנותם של האזרחים
האמון שנותנים ההורים במערכת החינוך – משמש כבסיס עליו נשענת ההתחייבות שבין האזרח למדינתו ובין המדינה לאזרחיה. כולנו נדרשים להפקיד את ילדינו, בכל בוקר, בגני הילדים ובבתי הספר. תפקידן של מסגרות אלו ללמד, להדריך, לכוון ולחנך. אולם, מעבר לתפקידים אלו – המשימה הראשונית והחשובה ביותר המוטלת על מסגרות החינוך היא לשמור ולהגן על ילדינו.
אחריות המחנכים למוגנותם של תלמידיהם אינה מסתכמת בשיעורי חברה העוסקים ברכיבה נכונה ובטוחה על אופניים חשמליים, זהירות בדרכים או הימנעות מצריכה ושימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים. אחריותנו רחבה, עמוקה ומשמעותית בהרבה.
קל לכעוס, להתנער ולהזדעזע מהדברים שפרסם בשעתו מנהל המכינה, יובל כאהן. ברגע אחד חרב עליו עולמו. איש חינוך מוכר ונערץ הפך ברגע אחד ל"אויב הציבור מס' 1", ולמי שנדרש להתמודד עם כתב אישום חמור מרובה סעיפים.
טרגדיה יוונית נפתחת ב"מעשה מביש", ממשיכה בסיבלו של הגיבור, ומסתיימת באישור מחודש של הערכים לאחר קתרזיס מזקק. אבל כאן, גם שנה וחצי לאחר האסון, יובל כאהן שעמד בראש המכינה לא חזר בו מדבריו, לא לקח אחריות, לא ביקש מחילה ממשפחות ההרוגים, ונראה שטרם עבר את תהליך בחינת הערכים ואישורם מחדש.
טרגדיה יוונית נפתחת ב"מעשה מביש", ממשיכה בסיבלו של הגיבור, ומסתיימת באישור מחודש של הערכים לאחר קתרזיס מזקק. נראה שכאן, גם שנה וחצי לאחר האסון, יובל כאהן טרם עבר את תהליך בחינת הערכים ואישורם מחדש
מנהיגות חינוכית אמיתית חייבת להישען על מחויבות בלתי מתפשרת ליצירת תנאים מוגנים – הן ברמה החיצונית והן ברמה הפנימית. תנאים המאפשרים לכל אחת ואחד מתלמידינו לצמוח ולהתפתח בסביבה מוגנת, בדיוק באופן המיוחד המתאים לכל אחת ואחד מהם/ן.
נשוי ואב לחמישה בחינוך ביתי. איש חינוך – מורה להיסטוריה ואזרחות. מנהל קמפוס ברשת החינוך אנקורי.
הכותרות הראשיות עכשיו
למה התורה מחייבת משפט אחד לאזרח ולגר?
בפיוט "לכה דודי" שרים "ימין ושמאל תפרוצי". בעיניי ביטוי זה יכול להיות סיסמה לאחת התופעות החמורות הרווחות בחברה היהודית בישראל: הקצנת העמדות כלפי אנשים שלא מסכימים עם מה שנראה לי כנחוץ לשמירה על בטחון מדינת ישראל.
נוצר קרע בעם כשאנשים חושבים באופן סטריאוטיפי, ומניחים מראש מה אחרים חושבים, מבלי לקיים דיאלוג שיבסס את ההנחות הללו. אנשים מדביקים תוויות לאחרים ומניחים שיפעלו בהתאם לעמדות מובהקות וברורות של ימין ושמאל.
אני קורא לזה סינדרום "תפרוצי", כי התוצאה היא התפרצות רשע וכאב בחברה. אחד הנושאים הטעונים בסינדרום "תפרוצי" הוא היחס ליהודים מול לא יהודים, בעיקר ערבים. וזה על אף שהתורה מצווה על גישה אחרת
אני קורא לזה סינדרום "תפרוצי", כי התוצאה היא התפרצות של רשע וכאב בתוך החברה. נושא אחד טעון בתוך סינדרום "תפרוצי" הוא היחס ליהודים מול לא יהודים, בעיקר ערבים. וזה אף שהתורה מצווה על גישה אחרת:
ויקרא פרק כד, כב: "מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם כַּגֵּר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם"
מה פירוש הפסוק, ולמה "משפט אחד"? מילים אלו או דומות להן מופיעות בצורות שונות ומגוונות בתורה, בנביאים ובכתובים. לכן ברור שלפי התנ"ך יש כאן עקרון חברתי ומשפטי שממשלת ישראל והעם בישראל חייבים לקחת ברצינות גמורה, ולשאוף בכל עת ובכל מצב לקיים את הצו הזה.
אבל, קיימת במקורות היהדות אמונה שהתורה היא אך ורק לעם ישראל [ללימוד מעמיק על כך ראה פוסט מספר 8 ששם הרחבתי על העניין הזה]. אבל נשאלת השאלה למה התורה מתבססת על משפט אחד כשהיא מצווה דבר כזה? מה איכפת לי מהיחס בחברה ובמערכת המשפט ללא יהודים?
מענה מעניין ונהיר ביותר לשאלה זאת קיים במדרש:
סדר אליהו רבה (איש שלום) פרשה כו: דבר אחר "ואהבת את ה' אלהיך" (דברים ו, ה), שאתה מאהב על הבריות שם שמים, שתהא יודע משאך ומתנך והוליכך בשוק ועסקך עם בני אדם, [מתנהג ביושר, צדק וחמלה] … בני אדם הרואים אותו אומרים, אשרי פלוני שלמד תורה, … ראו כמה נאים מעשיו, כמה יפין דרכיו… ונמצא מתקדש שם שמים על ידיו, בזמן שאין אדם יודע משאו ומתנו והוליכו בשוק ועסקו עם בני אדם [מתנהג במרמה, בשחיתות וחוסר חמלה] וקורא ושונה, בני אדם שרואין אותו אומרין, אוי לו לפלוני שלמד תורה… פלוני שלמד תורה, ראו כמה רעים מעשיו, כמה מקולקלין דרכיו… ונמצא שם שמים מתחלל על־ידיו… מכאן אמרו, ירחיק אדם עצמו מן הגזל מישראל ומן הגוי, ואפילו מכל אדם שבשוק, שהגונב לגוי לסוף שהוא גונב לישראל, והגוזל לגוי לסוף שהוא גוזל לישראל, נשבע לגוי לסוף שהוא נשבע לישראל, מכחש לגוי לסוף מכחש על ישראל, שופך דמים לגוי לסוף שהוא שופך דמים לישראל, ולא ניתנה תורה על מנת כן אלא כדי לקדש שמו הגדול….
המדרש קולע למציאות גם של ימינו לצערנו: בשבוע האחרון קבוצה של רבנים חשובים התנדבו לעזור לערבים בכפר מסוים להסיק את הזיתים. הערבים במקום היו זקוקים לידיים עוזרות במסיק. מתוך תחושה של בניית יחסים של שכנות טובה, הרבנים התנדבו לעזור.
שנאה כלפי ערבים, בלי שום עדות למעשים רעים של הערבי, אלא סתם כך שיש מצוה לשנוא אותו רק כי הוא ערבי, בסופו של דבר, תפגע גם ביהודים, מלמד אותנו המדרש. אי אפשר לשלוט על השנאה
רעולי פנים מישיבה בישוב יהודי קרוב הגיעו למקום ומנעו מהרבנים לעזור, שרפו חלק מן העצים, ואף הכו והרביצו לרבנים ואחד מהם היה מאושפז כתוצאה מהתקיפה.
שנאה כלפי ערבים, בלי שום עדות למעשים רעים של הערבי, אלא סתם כך שיש מצוה לשנוא אותו רק כי הוא ערבי, בסופו של דבר, תפגע גם ביהודים, מלמד אותנו המדרש. אי אפשר לשלוט על השנאה, אין משמעת או אבחנה של אויב או חבר בתחושת השנאה. שנאה כזאת עוורת ולכן עלולה לפגוע בכולם.
עלינו להתאמץ ולהשתחרר מן ה"מוסכמות" המובנות מאליהן, שלא נוגעות באמת, ומגבירות את השסע והכזב בעם. עלינו להתחזק בחיפוש אחר דו-שיח אמיתי.
נדרשת בדיקה מעמיקה יותר מתוך פרספקטיבה לטווח הרבה יותר ארוך משנה או שנתיים, ומתוך ניתוח יותר מפוכח ומעמיק של המציאות מסביב גם על הצד הרע שבה וגם על הצד הטוב שבה.
רק אם נוכל להצליח לשלוט על עצמנו ולהתגבר על התשובה "הנכונה" המובנת מראש, נוכל להמשיך להתפתח ולשרוד כמדינה נאותה, תומכת, ומאפשרת התפתחות אישית של כל אזרח/ית.
הרב מיכאל גרץ שימש כעוזר לעורך הראשי של אנציקלופדיה יודאיקה, וכתב מאמרים לאנציקלופדיה על מחשבת ישראל בעת המודרנית. הוא היה בין המקימים של התנועה המסורתית בישראל ושימש כמנכ"ל הראשון של התנועה בזמן הקמתה. הוא היה הרב של קהילת מגן אברהם בעומר 32 שנים. היה בין המקימים של בית המדרש לרבנים במכון שכטר בירושלים, ושימש כמרצה שם בתחילתה. היה במשך כ-20 שנה מרצה בכיר למחשבת ישראל ומקרא במכללת קיי בבאר שבע, ופרסם מאמרים רבים. הוא גם היה רץ מרתונים וגמר כ-16 מהם בארץ ובחו"ל. רוב העבודה הציבורית שלו מוקדשת לקשר בין ערכים במסורת היהודית ובין הציבור בישראל.
ביום שישי בצהריים הגיעו כמעט כל בכירי הליכוד לטקס הברית של נכדו של ראש עיריית ירושלים, משה ליאון. סביב אחד השולחנות באולמי דריה בתלפיות נסוב שיח הבכירים על גורמי אכיפת החוק במדינה והיחס שלהם כלפי ראש הממשלה והימין. ההתבטאויות שנשמעו שם היו קשות יותר מאלה שהשמיע יאיר נתניהו בחקירתו במשטרה בתיק 4000, לפי הפרסום אמש בחדשות 12.
אחד השרים המקורבים לבנימין נתניהו אמר את הדברים הבאים, וחזר עליהם גם אתמול בשיחה עם זמן ישראל: "את האנשים בלהב 433 שתפרו תיקים לראש הממשלה צריך להכניס לבית הסוהר, במקום את נתניהו. אין שם אף אדם ישר. זו המיליציה של הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה, שהצטרף אליהם בעל כורחו.
"את האנשים בלהב 433 שתפרו תיקים לראש הממשלה צריך להכניס לבית הסוהר, במקום את נתניהו. אין שם אף אדם ישר. זו המיליציה של הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה, שהצטרף אליהם בעל כורחו"
"אנחנו אמנם שרים בממשלה ובקבינט, אבל חסרי אונים. אין לנו שום כוח מולם. להיפך, אני מכיר שרים וחברי כנסת ששותקים ומוותרים כדי לא להסתבך איתם. הפרקליטות זו הממשלה האמיתית שחורצת גורלות במדינה הזו".
הזעם של נתניהו ומקורביו כלפי המשטרה והפרקליטות הגיע לשיאו בעקבות החקירה הנוכחית נגד יונתן אוריך ועופר גולן, עוזריו של נתניהו. זו גם הסיבה למסיבת העיתונאים התקדימית והתוקפנית של שר המשפטים אמיר אוחנה נגד הפרקליטות.
"מי יכול להאמין שיש דבר כזה?", אמר לזמן ישראל השר המקורב לראש הממשלה. "מתי עוצרים וחוקרים על שטות כזו? מחרימים פלאפונים? מתי בפעם האחרונה במדינה הזו חקרו מישהו על הטרדת עד? מה יהיה הצעד הבא? יבואו מחר בבוקר לעצור את ראש הממשלה עצמו. זה מפחיד".
אלא שמה שמפחיד באמת, זו התדרדרות השיח. בכירי הליכוד לא מוכנים כמובן לקבל שהתנהגותו של ראש הממשלה היתה נואלת בשלוש הפרשיות החמורות, כפי שזו באה לידי ביטוי בכתב החשדות נגד נתניהו. גם הדיאלוג המשחית בינו ובין נוני מוזס, המוציא לאור של ידיעות אחרונות, לא עושה על הליכודניקים שום רושם, כי מבחינתם מדובר בשיחה שגרתית בין פוליטיקאי ואיש תקשורת בכיר.
"מתי עוצרים וחוקרים על שטות כזו? מחרימים פלאפונים? מתי בפעם האחרונה במדינה הזו חקרו מישהו על הטרדת עד? מה יהיה הצעד הבא? יבואו מחר בבוקר לעצור את ראש הממשלה עצמו. זה מפחיד"
אנחנו על סף פגיעה פיזית חמורה בעיתונאי, בכיר בפרקליטות או חוקר משטרה. אין לי ספק בכך, ולא רק בגלל ההתנפלות שכבר קיימת על אנשי התקשורת, היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה.
כבר עכשיו מנסים הפוליטיקאים משני עברי המתרס להאשים בדיעבד זה את זה בעלייה במפלס השנאה: בשמאל מאשימים את נתניהו ומקורביו בהסתה נגד רשויות החוק, בעוד ראש הממשלה ומקורביו מאמינים שרשויות החוק הם אלה שמסיתים נגד נתניהו. האווירה ברחוב כבר מזכירה ימים אפלים שחשבנו שהם מאחורינו.
המשבר החמור הזה מקרין, כמובן, על התמונה הפוליטית והמשא ומתן הקואליציוני. גם זה תקדים.
נתניהו, מסתבר, מתכנן את מהלכיו על פי כתב האישום אשר קרוב לוודאי יוגש נגדו. סביב השולחן באולמי דריה בירושלים, טענו השרים המקורבים כי אם נתניהו יזכה בהנחה אחרי השימוע ויואשם רק במרמה והפרת אמונים, הוא ילך עם זה לבחירות תחת הקמפיין, "תראו על מה הם רוצים להפיל אותי".
אם לעומת זאת, נתניהו אכן יואשם בשוחד, המצב יהיה שונה. הבכירים מעריכים שעם תיק שכזה, קשה יהיה לרוץ לבחירות – ואז נתניהו יחתור בכל מחיר לממשלת אחדות, עד שייצא לנבצרות. השאלה היא, כמובן, האם ימצא פרטנר לממשלה כזו בכחול-לבן, והאם בג"צ יסכים לסידור כזה.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
השר זאב אלקין (ליכוד) על מתקפת השר אוחנה על הפרקליטות: "יש כאן שר משפטים שכשהוא מנסה לשנות את המערכת, מסבירים לו שהוא בתקופת מעבר והוא לא יכול. הוא שר בתואר כי כל התערבות שלו במערכת נתפסת כ'מה הוא בכלל עושה פה'".
אלקין התייחס בנוסף בראיון לכאן רשת ב' למשא ומתן עם כחול לבן להקמת ממשלת אחדות: "כשמזמינים אותך פעם בחמישה ימים זה סימן שלא מתכוונים ברצינות להתקדם ולהרכיב ממשלה. האלטרנטיבות לממשלת אחדות רחבה במתווה הנשיא זה ממשלת מיעוט, שלדעתי זה אסון, או הליכה לבחירות".
ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) יוצא להגנתו של שר המשפטים אמיר אוחנה לאחר הנאום אמש, אך אומר כי הוא סומך על הפרקליטות. "כשזה מגיע לחקירות פוליטיקאים ומפורסמים, קורה שם משהו לא טוב. זה כבר בולט לעיני כולם"
אני סומך על היועמ״ש.
אני סומך על הפרקליטות.
אני סומך על המשטרה.
אבל כשזה מגיע לחקירות פוליטיקאים ומפורסמים, קורה שם משהו לא טוב.
זה כבר בולט לעיני כולם.
גם היום אני עדיין סומך על היועמ״ש בתקווה שיצליח לעמוד מול כל הלחץ שמופעל עליו להפיל את רה״מ.
אם לא הוא, אז אני סומך על ביהמ״ש.— Miki Zohar מיקי זוהר (@zoharm7) October 30, 2019
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מודה לאלפים שהגיעו לתמוך בו.
תודה לאלפים שהפגינו אמש בעד הדמוקרטיה, האמת והצדק. התמיכה שלכם נותנת לי הרבה כוח! pic.twitter.com/YwX7kQYBkM
— Benjamin Netanyahu (@netanyahu) October 30, 2019
לאחר פרסום תמלילי חקירתו של יאיר נתניהו אמש במהדורה של חדשות 12, בה אמר כי גדעון סער "אנס", האחרון פנה ליועמ"ש בבקשה שינחה להעביר אליו את קטעי התמליל בו "העליל עליו עלילת שקר בדויה שלא הייתה ולא נבראה".
עמית סגל מדווח כי בפניה שנעשתה באמצעות עו"ד עופר חנוך, טוען סער כי חומר זה נדרש לצורך הגנה על שמו הטוב"
סער פנה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה שינחה להעביר אליו קטעי תמליל חקירתו במשטרה של יאיר נתניהו שבהם העליל עליו עלילת שקר בדויה שלא היתה ולא נבראה, לפי הנטען בפרסום אמש בחדשות 12 . בפניה, שנעשתה באמצעות עו״ד עופר חנוך, טוען סער כי חומר זה נדרש לצורך הגנה על שמו הטוב.
— עמית סגל Amit Segal (@amit_segal) October 30, 2019
יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה על נאומו של שר המשפטים: "טיפ לבכירי הליכוד שרוצים לכבוש את תפקיד היו"ר אחרי עידן נתניהו, תלמדו מאוחנה! ככה כובשים את הלב של מאוד אלפי מתפקדי הליכוד"
טיפ לבכירי הליכוד שרוצים לכבוש את תפקיד היו״ר אחרי עידן נתניהו (יש עוד הרבה זמן לא לדאוג). תלמדו מ*אוחנה*! ככה כובשים את הלב של מאות אלפי מתפקדי הליכוד. קטע מוזר אה, שמעניין אותם צדק. @AmirOhana אתה פשוט תותח על!!!!!????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????
— Yair Netanyahu ???????? (@YairNetanyahu) October 30, 2019
בוקר טוב! אמש סערה המערכת הפוליטית, המשפטית והתקשורתית בעקבות נאומו יוצא הדופן של שר המשפטים אמיר אוחנה, שתקף בחריפות את הפרקליטות.
השר לביטחון פנים גלעד ארדן אמר הבוקר בראיון לגל"צ כי: "שר המשפטים הציג את הדברים בצורה עניינית ומכבדת. אין ספק שבשנים האחרונות יש הרבה מאוד ביקורת על צעדים של הפרקליטות והבעיה היא שאף פעם אין מישהו שמוכן להשיב לביקורת או לשאלות וכל ביקורת מוצגת כהתקפה לא לגיטימית".
לדברי ארדן, הדבר דומה גם למצב במשרד לביטחון פנים, "אני לא יכול לקבל תשובות או דיווח בכל מיני נושאים מהמערכת, אבל המערכת לא מוכנה אפילו להסביר לציבור, בזחיחות אדירה, זה דבר מאוד מתסכל".
אני קצת מהסס אם לכתוב את המלים הבאות. חושש שמישהו עוד ימצא אותן מופרזות. לא רציניות. יציאה מוגזמת מפרופורציות, שאולי נגועה בהתלהבות יתר. ובכל זאת: "קולורדו", האלבום החדש של ניל יאנג והקרייזי הורס, שיצא השבוע, לא נופל מפסגות יצירותיו של יאנג.
את הטענה הבאה שלי אי אפשר יהיה להוכיח. היא ספקולציה. אבל אחרי שלושה ימים של האזנות בלופ, אני משוכנע, שאם "קולורדו" היה יוצא לאור לפני עשרים-שלושים שנה, הוא היה נחשב היום לקלאסיקת רוק
את הטענה הבאה שלי אי אפשר יהיה להוכיח. היא ספקולציה. אבל אחרי שלושה ימים של האזנות בלופ, אני משוכנע, שאם "קולורדו" היה יוצא לאור לפני עשרים-שלושים שנה, הוא היה נחשב היום לקלאסיקת רוק, מהסוג שמעריצי יאנג המושבעים מתווכחים בלהט אם היא משתווה או עולה על "אפטר דה גולד ראש", "הארווסט" ו"ראסט נוור סליפס" מהסבנטיז או "הארווסט מון" ו"מירור בול" מהניינטיז. עד כדי כך.
ניל יאנג בן 74. גם החברים שלו מקרייזי הורס בני גילו. בדרך כלל, אנחנו לא מצפים מאמנים עם קריירה מפוארת, שהגיעו לעשור השמיני לחייהם, לעמוד בסטנדרטים היצירתיים הגבוהים שהם עצמם הציבו בשנות השיא שלהם.
אנחנו לא מצפים מפול מקרתני שיכתוב שירים שיתחרו במיטב שירי הביטלס, ולא מצפים מבוב דילן שיפגיז עם עוד "בלאד און דה טרקס" ו"דיזייר". אנחנו רק שמחים שהם עוד איתנו ורוצים שישירו לנו את הלהיטים הגדולים. מקרתני עושה את זה בשמחה. לדילן לא תמיד בא לרצות אותנו. ניל יאנג, בדרך כלל, נמצא איפה שהוא באמצע בין שניהם.
ניל יאנג בן 74, כמו חבריו מקרייזי הורס. בדרך כלל, אנחנו לא מצפים מאמנים עם קריירה מפוארת, שהגיעו לעשור השמיני לחייהם, לעמוד בסטנדרטים היצירתיים הגבוהים שהם עצמם הציבו בשנות השיא שלהם
ב-2019 אנחנו ממילא לא מצפים מאלבום רוק חדש, שיהיה משמעותי עבורנו כמו שאלבומי רוק היו פעם, בין שנות השישים לסוף שנות התשעים. וככה יוצא שהמבוגרים רוצים מיאנג נוסטלגיה. שירגש אותם עם "הארט אוף גולד" ו"לייק א הוריקן", וירים אותם לרקוד, להניף ידיים באוויר ולצעוק בגרון ניחר "קיפ און רוקינג אין דה פרי וורלד". שיזכיר את הנעורים האבודים.
והצעירים, אם הם בכלל מתעניינים במה שיש לקשיש נרגן כמו ניל יאנג להגיד, זה רק כי הוא מזקני השבט. אחד שהיה שם, בימי הזוהר המסטולים של וודסטוק. שניגן ב"בפאלו ספריגפילד" ועם קרוסבי סטילס ונש. שהסתכל לבוב דילן בעיניים בלי למצמץ במבוכה. זה ש"נירוונה" ו"פרל ג'ם" עשו לו כבוד בניינטיז וראו בו מודל ומורה דרך.
אחד כזה שמוכנים לקנות כרטיסים במחיר מופקע עבור הזכות לראות אותו. שעולים אליו לרגל, כדי לסמן וי על אחד האחרונים ששרדו את הסיקסטיז ונשארו לשיר על כך. גיבור. אגדה. מיתוס. אייקון. מוצג מוזיאוני. לא מישהו שבאמת איכפת מה הוא רוצה להגיד היום, בהווה שמזמן שייך למוזיקה שחורה, להיפ הופ, לפופ לטיני, לאלקטרוניקה, לא לסבא עם כרס ופאות לחיים ומפוחית וגיבסון לס-פול עם סאונד של חלודה.
ניל יאנג עצמו מבין את המילכוד הזה היטב. "אתם עלולים להגיד שאני גבר לבן זקן", הוא שר ב"היא הראתה לי אהבה" וממשיך "אני גבר לבן זקן / אתם יכולים להגיד את זה / אם אגיד לכם מה ראיתי / אולי לא תאמינו לי / ראיתי גברים לבנים זקנים מנסים להרוג את אמא טבע".
הפעם האחרונה שניל יאנג והקרייזי הורס נכנסו לאולפן היתה ב-2012. אז הם הקליטו את "גלולה פסיכדלית", אלבום מאתגר להאזנה, קצת מתיש אפילו, שכלל שלושה שירים ארוכים מדי, שכל אחד מהם בסביבות רבע שעה, כולל סיבובים ארוכים של אלתורים, שבהופעה החיה אפילו התארכו.
עוד לפני שאתה גומר לשמוע את השירים בפעם הראשונה, כבר בא לך להצטרף אליהם בשירה, ואחרי שלוש פעמים אתה עלול למצוא את עצמך נוהג ברחובות תל אביב ושר עם יאנג בקולי קולות, כמו איזה היפי מחורבן מהסיקסטיז
ב"קולורדו" החדש, רק "היא הראתה לי אהבה" שצוטט קודם, עובר את גבול השש דקות. יאנג חזר לשירים קצרים, ממוקדים, כמו פעם, עם בתים ופזמונים שעוד לפני שאתה גומר לשמוע אותם בפעם הראשונה כבר בא לך להצטרף אליהם בשירה, ואחרי שלוש פעמים אתה עלול למצוא את עצמך נוהג ברחובות תל אביב ושר עם יאנג בקולי קולות, כמו איזה היפי מחורבן מהסיקסטיז.
הדאגה לאמא טבע, לכדור הארץ הגווע, לעתיד היערות והימים, שבלטה כבר ב"גלולה פסיכדלית" ובסיבוב ההופעות שליווה את האלבום, רק גדלה מאז. זו סכנה יצירתית. דאגה כזו יכולה להיגמר בשירים דידקטיים, מטיפניים ומייגעים. למרבה השימחה היא מדרבנת את יאנג לכתוב שירים מעולים.
ב"ירוק עצוב" (באנגלית זה נשמע הרבה יותר טוב: "green is blue ") הוא שר "צפינו בחדשות הישנות / דעתנו מוסחת כשהם דיברו ודיברו כמו שהם עושים תמיד / עם השקרים החדשים והולכת השולל / ואנחנו ייחלנו למחר, לימים טובים יותר / ואני יודע למה הירוק עצוב / יש כל כך הרבה דברים שלא עשינו / כן, אני יודע למה הירוק עצוב".
הדאגה לאמא טבע, שבלטה כבר ב"גלולה פסיכדלית" רק גדלה מאז. זו סכנה יצירתית. דאגה כזו יכולה להיגמר בשירים דידקטיים, מטיפניים ומייגעים. למרבה השימחה היא מדרבנת את יאנג לכתוב שירים מעולים
בכלל, נראה שיאנג נמצא בתקופה מעוררת השראה של תנופה, שינויים והתחדשות. הוא עורך עכשיו יחד עם אשתו החדשה, השחקנית והאקטיביסטית דריל האנה, אותה נשא בסוף השנה שעברה, סרט תיעודי שעוקב אחרי הקלטת האלבום "קולורדו" באולפנים דלילי חמצן בהרי הרוקי. ובעוד שבועיים הוא אפילו יהפוך לראשונה לאזרח אמריקאי ויסתום את הפה סופית לכל מי שטען שהוא לא צריך לבקר באגרסיביות כזו את המדיניות האמריקאית, כי הוא בכלל אזרח קנדי ו"לא אמריקאי".
"עברתי את כל המבחנים, נקבעה לי כבר פגישה, ואם שום דבר לא ישתבש, אשבע את שבועת האזרחות", הוא אמר השבוע לכתב לוס אנג'לס טיימס. זה יקרה ב-12 בנובמבר, אחרי שיאנג יחגוג 74. "אני עדיין קנדי. שום דבר כבר לא ישנה את זה. אבל אני חי כאן. אני משלם את המיסים שלי כאן. המשפחה הנהדרת שלי כאן. כולם אמריקאים".
ליאנג לא חסרים בקטלוג שירי זעם על אמריקה שאיבדה את דרכה. מ"אוהיו" בסיקסטיז (אחרי ששוטרי המשמר הלאומי הרגו ארבעה סטודנטים בהפגנה באוניברסיטת קנט סטייט) ועד "קיפ און רוקינג" שביקר בחריפות את המדיניות הכלכלית חסרת החמלה של עידן רייגן. גם ב"קולורדו" הוא שר על אמריקה שבגדה בייעודה ואיבדה את דרכה, ומציע בפשטות "לסגור את כל העסק ולפתוח אותו מחדש".
גם ב"קולורדו" הוא שר על אמריקה שבגדה בייעודה ואיבדה את דרכה, ומציע בפשטות "לסגור את כל העסק ולפתוח אותו מחדש"
אבל הפעם הוא לא רק כועס ומודאג אלא גם מאוהב באישה חדשה, וחזר לכתוב שירי אהבה מהסוג שרק הוא יודע לכתוב. ב"נצח", אחד השירים היפים באלבום, שכמו נשלף מ"הארווסט מון" המופתי, הוא שר "התעוררתי הבוקר בבית האהבה / הציפורים שרו בשמים שמעלי / הכלבים נבחו והצבאים שוטטו חופשיים / ואנחנו היינו בבית האהבה / הו, קמתי הבוקר בבית האהבה / למרבה המזל / אני מקווה שנחיה בבית האהבה לנצח".
אמיר בן-דוד אוהב מוזיקה מאז סוף שנות השישים. כותב, מלחין, מנגן ושר ב״אבטיפוס״ מאז שנות השמונים. כותב בכיר וחבר מערכת בזמן ישראל
למקרה שפיספסת
תגובות אחרונות
דוברו האישי והמשפטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו ודובר משפחת נתניהו, עופר גולן, ינהל באופן זמני גם את דוברות הליכוד במקום יונתן אוריך. כך נודע לזמן ישראל. זאת, בשל החקירות נגד אוריך החשוד במעורבות בהטרדת עד המדינה שלמה פילבר, ולמרות שגולן נחקר באותן חקירות עצמן.
גורם בליכוד הסביר לזמן ישראל: "יונתן נשאר בלי טלפון ולא יהיה מעורב בימים הקרובים בעבודה. למרות שגם לעופר לקחו את הטלפון, יש לו את כרטיס ה-sim של הטלפון והוא יכול להמשיך ולהשתמש בו בטלפון חלופי. עופר ינהל בימים הקרובים את העניינים בשני התחומים (דוברות רה"מ ודוברות הליכוד, ת.ג.). אנחנו מקווים שהטירוף הזה ייגמר וששניהם יחזרו לעבוד כרגיל".
יודגש כי הדוברות המקצועית של משרד ראש הממשלה ממשיכה לעבוד כרגיל בלא קשר לחקירות.
המשטרה חוקרת אירוע שהתרחש באוגוסט, שבו עברה מכונית ליד ביתו של פילבר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת, ועד מדינה מרכזי בתיק 4000, ואנשים יצאו ממנה וקראו קריאות נגד פילבר. בין השאר צעקו החשודים "מומו תהיה גבר, צא, תגיד את האמת, מה הם עשו לך ששיקרת נגד ראש הממשלה". גולן ואוריך מעורבים לכאורה במעורבות באירוע וחשודים, איפה, בהטרדת עד.
סעיף 249 לחוק העונשין קובע: " המטריד אדם בנוגע להודעה שמסר האדם, או עומד למסור, בחקירה על פי דין, או בנוגע לעדות שמסר האדם, או עמד למסור, בהליך שיפוטי, דינו – מאסר 3 שנים".
במסגרת החקירה, החרימה המשטרה שלשום ואתמול את הטלפונים הניידים של גולן, אוריך ואנשים נוספים ב"כוורת" של נתניהו. נתניהו ומקורביו טענו היום כי מדובר בחלק ממה שהם מכנים ה"רדיפה" של נתניהו.
בעקבות חשיפת זמן ישראל: הקרן הקיימת לישראל הקפיאה – בפעם השנייה השנה – את הליך הפיטורים המתוכנן של עשרות עובדים פלסטינים, המועסקים כ"עובדי שדה" ללא זכויות סוציאליות, חלקם במשך עשרות שנים.
לפי שעה, לא ברור אם הליך הפיטורים יתחדש בעתיד.
הכוונה לפטר את עשרות העובדים הוותיקים זכתה לביקורת קשה בתוך הארגון ומחוצה לו, בטענה כי מאחוריה עומדות אפליה וגזענות.
"מדובר בעובדים הכי מסורים שיש, חלקם איתנו 30 שנה. הם עושים את כל העבודה הפיזית הקשה בשטח. זה נראה מאוד לא טוב כשמתמקדים בכל פעם דווקא במגזר הערבי"
ניסיונות הפיטורים החלו במרס האחרון. בעקבות החשיפה הראשונה של ניסיון הפיטורים בזמן ישראל, הוקפא אז המהלך והעסקת העובדים בארגון נמשכה.
אלא שבספטמבר, רגע לפני החגים, נשלחו בשנית מכתבי הזמנה לשימוע מיידי לקראת פיטורים ל-13 עובדים, ובקק"ל הבהירו כי מכתבים נוספים ייצאו בהמשך.
ל"זמן ישראל" נודע אז, כי לפחות חלק ממנהלי העובדים התנגדו בתוקף למהלך הפיטורים, ואף הודיעו לצמרת הארגון כי הם מסרבים לבצע את ההנחיה.
"מדובר בעובדים מעולים, הכי מסורים שיש, חלקם איתנו 30 שנה", אמר לזמן ישראל גורם המקורב להנהלת קק"ל. "הם עושים את כל העבודה הפיזית הקשה בשטח. זה נראה מאוד לא טוב כשמתמקדים בכל פעם דווקא במגזר הערבי".
השבת הזכויות הסוציאליות לעובדים
לאחרונה התארגנו העובדים ושכרו עורך דין, כדי לבחון אפשרות של פנייה לבית הדין לעבודה, בניסיון לקבל זכויות סוציאליות כמו תשלומי פנסיה והבראה.
"קק"ל פגעה לנו בלב. מי יעסיק אותנו במקום אחר בגילנו? שתלתי מיליוני עצים בחבל יתיר עבור קק"ל. לאורך השנים סיפרו לנו שקק"ל זה משפחה. אבל למשפחה הזאת לא אכפת יותר"
כאמור, חלק מהעובדים הועסקו בקק"ל במשך יותר מ-30 שנה כעובדי עבודה ארעית ללא-זכויות, אף שבארגון מקובל להעסיק עובדים באופן זמני או באמצעות קבלן לתקופה מקסימלית של חמש שנים, ואז לפטרם או להעניק להם קביעות.
בשיחה שקיימנו בעבר עם העובדים המועמדים לפיטורים, אמר לנו עיאן (50), עובד שדה ממרחב הדרום, המועסק בקק"ל ללא זכויות 31 שנה: "קק"ל פגעה לנו בלב. מי יעסיק אותנו במקום אחר בגילנו? שתלתי מיליוני עצים בחבל יתיר עבור קק"ל. שנים סיפרו לנו שקק"ל זה משפחה. אבל למשפחה הזאת לא אכפת יותר".
בספטמבר כינתה קק"ל את הליך הפיטורים כ"פרישה מנוהלת" (מבלי להסביר למה הכוונה) וטענה כי במסגרת הליך זה ייפרד הארגון מכ-100 עובדים "ללא הבדל גזע, מין ודת". עם זאת, ועד העובדים של הארגון אישר כי כ-90% מהעובדים הארעיים בארגון הם בני-מיעוטים.
יו"ר ועד העובדים של קק"ל, ישראל גולדשטיין, אישר את הקפאת הפיטורים.
תגובת קק״ל: ״עדיין נעשית עבודת מטה בנוגע לתהליך של צמצום כוח אדם בקק״ל לקראת 2020 ועוד לא התקבלו החלטות״.
לראשונה מעבר לקו הירוק: המועצה האזורית גוש עציון וההתנחלות הסמוכה אפרת, שתיהן בגדה המערבית, יתמכו בקבוצת תמיכה חדשה להורים לילדים מקהילת הלהט"ב, ויצטרפו בכך לקומץ רשויות דתיות שנקטו צעד דומה.
ביום שישי האחרון, ראש המועצה המקומית אפרת עודד רביבי העלה מודעה על היוזמה בפייסבוק, וכתב: "אנחנו לא נאבד את הילדים שלנו".
הקבוצה תנוהל על ידי ארגון תהל"ה, שמספק תמיכה -מהורים – להורים שיש להם ילדים בקהילה הגאה. פעילי תהל"ה, נאווה אברמוביץ' וישראל לייבוביץ', אמרו לנו כי הקבוצה בגוש עציון תצטרף ליותר מ-20 קבוצות אחרות ברחבי הארץ. עם זאת, רק מעט מהקבוצות האלה מיועדות ספציפית להורים דתיים.
לדברי השניים, הפורום החדש יערוך פגישות החל מהחודש הבא במיקומים "סטריליים", כדי להגן על הפרטיות של מי שיבחר להצטרף אליהן. הם מעריכים כי 10-12 הורים ישתתפו בפגישות החודשיות מעבר לקו הירוק.
לא מאבדים את הילדים שלנו
פורסם על ידי Oded Revivi עודד רביבי ב- יום שישי, 25 באוקטובר 2019
התמקדות בצרכים ספציפיים
אברמוביץ' ולייבוביץ' אומרים כי קבוצת תמיכה דומה פועלת כבר בירושלים, משם שניהם מגיעים, אך מדובר בקבוצה מעורבת של משפחות דתיות וחילוניות.
הם הסבירו כי הפורום החדש יתייחס ספציפית לצרכים של הורים דתיים, שמתמודדים עם האתגרים ההלכתיים העולים מהעובדה שיש להם ילד בקהילת הלהט"ב. "אין דבר כזה בהתנחלויות", אומר לייבוביץ'. לדברי אברמוביץ', ארבעה זוגות הורים כבר יצרו קשר עם תהל"ה והביעו עניין בהצטרפות לקבוצה.
רביבי אומר כי הוא הציע את הסיוע בפרסום ובאירוח הפגישות לאחר פנייה של אנשי תהל"ה. הפוסט שלו קיבל מאות לייקים ועשרות תגובות אוהדות. גולש אחד תקף את היוזמה, אבל התנצל על הערותיו ומחק אותן
רביבי אומר כי הוא הציע את הסיוע בפרסום ובאירוח הפגישות לאחר פנייה של אנשי תהל"ה. הפוסט שלו כבר קיבל מאות לייקים ועשרות תגובות אוהדות. אחד הגולשים תקף את היוזמה, אבל מאוחר יותר התנצל על הערותיו ומחק אותן.
"כבר אמרו חכמים 'כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם ומלואו'", הוסיף רביבי, "ומשם ההבנה שאנו מחויבים לעזור לחברי הקהילה ולהוריהם.
"אני ממליץ לכולם לנסות לראות כיצד ניתן לעזור לזולת ולאו דווקא להאמין שבכוחנו להפוך כל אחד ואחת לתעתיק שלנו. זה לא קורה בפוליטיקה, זה לא קורה בדת וזה לא קורה בהעדפות מיניות", סיכם ראש המועצה.
עלייה בקבלה
במהלך השנים האחרונות, המועצה האזורית גוש עציון, ובאופן ספציפי המועצה המקומית אפרת, הובילו את הקבלה של חברי קהילת הלהט"ב בשטחים.
ביוני 2018, נערך באפרת אירוע "גאה" ראשון מסוגו מעבר לקו הירוק, שבו השתתפו 100 תושבים ששמעו נאומים של רביבי, לצד ראש המועצה האזורית גוש עציון, פסיכיאטר דתי מוביל, וחברי הקהילה הדתית הגאה. האירוע התמקד בקבלת צעירים להט"בים, משום שכל דבר שהוא פחות מכך יסכן את שלומם.
בקיץ האחרון נערכו מספר אירועים אינטימיים יותר ברחבי המועצה האזורית גוש עציון, עבור תושבים מקומיים שעושים צעדים לקראת קבלת קהילת הלהט"ב. אך מאמצים אלו נתקלו גם במכשולים. אירוע אחד, שהיה אמור להיערך בנווה דניאל הועבר מההתנחלות, לאחר שרב היישוב אסר על קיומו במקום.
בקיץ האחרון נערכו מספר אירועים ברחבי גוש עציון, עבור תושבים מקומיים שעושים צעדים לקראת קבלת קהילת הלהט"ב. אירוע אחד, שהיה אמור להיערך בנווה דניאל הועבר משם, לאחר שרב היישוב אסר על קיומו במקום
בחודש מאי, נטע חדיד, טרנסג'נדרית בת 23 שגדלה בהתנחלות אחרת בגוש, אלון שבות, התאבדה – לא מקרה המוות הלא טבעי הראשון של להט"ב שגדל באזור.
עם זאת, לאחר האירוע ב-2018 באפרת, הוקמה קבוצת תמיכה לצעירים מהקהילה הגאה בגוש. הפורום צמח בהדרגה ל-20 איש בגילאי 18 עד 23, שנפגשים פעמיים בחודש. קטינים נאלצים עדיין להגיע לירושלים כדי לקבל סיוע, משום שקבוצת הגוש מוסמכת לשרת רק בגירים על פי חוק.
גם לפני השקת הקבוצה להורים, תושבים רבים באזור הביעו התנגדות לגילויי שנאה כלפי להט"בים. כשהרב יגאל לווינשטיין – שעורר זעם ב-2016 כשקרא לגאים "סוטים" – הוזמן לדבר בבית כנסת באפרת השנה, נערכה במקום הפגנת מחאה ורביבי הוציא הודעה המרחיקה את המועצה המקומית מהאירוע.
עם הקבוצה החדשה, רביבי אומר כי הוא מקווה שהמועצה שלו תאפשר להורים לללהט"בים "לנשום מעט לרווחה משום שמישהו סוף סוף מתייחס אליהם".
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית עם גיא זהר ישירות לתיבת המייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מזדהה עם כל מילה. דעתי כדעתך. מאמר בעל משמעות רבה על אחריות אנשי החינוך על ילדינו בכל היבט.
גאוה ואגו לצערינו מובילים הרבה מאנשים סביבנו והמון החלטות שגויות.
מי ייתן ולא יהיו מקרים טראגים כאלה יותר.
יובל כאהן לא ניחן בגדולה של הגיבור הטראגי ולכן לא הגיע למודעות.
במקביל מפריע לי ש18 חודשים אחרי האירוע, המשפט עדיין לא החל. אין למריחת הזמן הזו שום הצדקה אבל יש בה זלזול בקורבנות ובמשפחותיהם.