לפני מספר ימים התקיים ״פסטיבל יהודי אלטרנטיבי״ בנווה צדק. מה היה אלטרנטיבי בו? כלום.
בעלון המושקע היו הצהרות גדולות על ״פסטיבל חדש וייחודי, המציע פרספקטיבה אחרת על התרבות היהודית. במקום לריב, להדיר ולהחרים – הפסטיבל מציע אלטרנטיבה של שבט אחים גם יחד״.
הדגש הוא על ״אחים״ – כי מדובר בפסטיבל שבו התקיימו מספר אירועים נפרדים, בהם נשים עלו על הבמה להופיע בפני ״קהל נשים״. ובשם הפלורליזם והאלטרנטיביות היו גם מופעים ל״קהל מעורב״.
הדגש הוא על ״אחים״ – כי מדובר בפסטיבל שבו התקיימו מספר אירועים נפרדים, בהם נשים עלו על הבמה להופיע בפני ״קהל נשים״. ובשם הפלורליזם והאלטרנטיביות היו גם מופעים ל״קהל מעורב״
פסטיבל של הדרת נשים והפרדה מגדרית, הופעה אחר הופעה של חוזרים ומחזירים בתשובה, ועלה תאנה פיצפון של סיור בשכונת נווה צדק בהנחיית האדיוטים השימושיים של הישיבה החילונית בירושלים של ארגון בינ״ה.
לזה, חברות וחברים, קוראים היפרנורמליזציה.
פלורליזם אינו ערך בפני עצמו. הוא משמעותי רק על מצע של ליברליזם. וליברליזם גם הוא נשען על אינדיוידואליזם. ההכרה בריבונותו של הפרט מובילה להכרה בכך שכל בני האדם נולדו שווים, ולכן יש לשאוף למירב החופש למירב האנשים ללא הבדל דת, גזע ומין. בגלל שכל בני האדם שווים, על החברה להכיל את המגוון שהם מייצגים כל עוד זה שומר על מירב החופש למירב האנשים. רק על הרקע הזה יש משמעות לפלורליזם.
נשים זה חצי מהאנשים.
כאשר יש גם ספסל רק לשחורים וגם ספסל ללבנים וספסל למעורבים, זה ״גם וגם״ או אפליה?
פלורליזם אינו ערך בפני עצמו. הוא משמעותי רק על מצע של ליברליזם. וליברליזם נשען על ההכרה בריבונותו של הפרט, המובילה להכרה בכך שכל בני האדם נולדו שווים
יש פה פסטיבל שמציע אלטרנטיבה לדמוקרטיה ליברלית ומבוסס על הדרה, הפרדה ואפליה עטופה בציבור משתפי פעולה.
הצהובון הסרוג ״מקור ראשון״ הוא אחד מהמארגנים של הדבר הזה.
רק בתחילת החודש התפרסם ב״מקור ראשון״ מאמר מאת מוטי קרפל בשם ״אזעקת אמת: המתריעים על הדתה צודקים״, ובו הוא מנחם את הציבור הסרוג שהדה-לגיטימציה למשיחיות הקודחת של המחנה הלאומני דתית מהימין, מרכז ושמאל היא כלום לעומת "התהליכים האמיתיים…עמוקים ומשמעותיים לאין ערוך, שזיהה ובישר הראי״ה קוק כבר לפני כמאה שנה עם ישראל חוזר לעצמו.״
איפה התהליך הזה בדיוק מתרחש, בזמן שלאורך כל הקשת הפוליטית הציבור הישראל הזדעזע שוב ושוב מרבני עלי, מרפי פרץ מבצלאל סמוטריץ ומפורעי החוק מיידי האבנים מיצהר (שאילו היו ערבים היו מכנים אותם מחבלים)?
מוטי קרפל מסביר:
״מהטרנד של המוזיקה היהודית, שהתחיל כבר לפני למעלה מעשור וחודר בזמננו גם לאמנות, לספרות, לקולנוע, לתיאטרון ולתקשורת. …לכאורה כל העניין נראה תמים. פולקלור שכזה. 'שומרי החומות' של ההגמוניה שיודעים היטב כיצד לסמן ולתקוף כל ניצן שעלול לסכן אותה – ההתנחלות, התשובה, ההדתה, הנבואה, מדינת ההלכה – אינם חוששים ממוזיקה ומאמנות. להפך, גם הם נהנים. אבל המוזיקה אינה ניטרלית ואינה תמימה כלל…דווקא בשל תמימותה לכאורה, בכוחה של המוזיקה היהודית לפצח את מנגנוני ההגנה שיצרו 'שומרי החומות' כדי לחסום את הופעתה המתבקשת של הזהות היהודית…מכאן ועד מהפכה תרבותית, ובהמשך פוליטית…הדרך כבר לא ארוכה״.
גם ב״מקור ראשון״ פרסם היועץ האסטרטגי של נפתלי בנט, משה קלוגהפט, שיר הלל לזמר עומר אדם, והסביר כי ״לפני שנתיים החליט שהוא לא מופיע בפסטיגל בשבת. שנה אחת הפסטיגל הסתדר בלעדיו ואדם נשאר בבית, בלי למצמץ. בשנה הבאה, בפעם הראשונה בתולדותיו, הפסטיגל לא התקיים בשבת – רק כדי שאדם יוכל להופיע בו. כותב את החוקים, כבר אמרנו.״
לא ניטרלי ולא תמים.
נפתלי בנט בתפקיד שר החינוך הגדיל במאות אחוזים ומיליוני שקלים תקציב של אגף קיקיוני בשם ״האגף לתרבות יהודית״ שמזרים ממשרד החינוך כסף ל״אגפי מורשת״ ברשויות המקומיות, שמנוהלות דרך קבע על ידי אנשי הבית היהודי-איחוד לאומי, אנשי הלאומנות הדתית המשיחית.
כספי משרד החינוך הללו מממנים הופעות של מוסיקאים כמו חנן בן ארי (האחיין של איש עוצמה יהודית מיכאל בן ארי) בערבים, בחינם או מחיר נמוך, שמוגשות על ידי פוליטיקאים לאומנים דתיים במתכונת של לחם ושעשועים. גם אירועי האגף לתרבות יהודית נוטים ברובם להדיר נשים מהבמה, מלבד באירועי נשים מיוחדים ״לקהל נשים״.
בנט כשר החינוך הגדיל במיליוני שקלים תקציב של האגף הקיקיוני ״האגף לתרבות יהודית״, שמזרים ממשרד החינוך כסף לאגפי "מורשת״ ברשויות המקומיות, המנוהלים דרך קבע על ידי אנשי הלאומנות הדתית המשיחית
הקצאה חסרת תקדים ופרופורציה של כספי משרד החינוך למה שבפועל הפך למעין סוכנות סופר-סטארים לאומנים דתיים שמקדמת הופעות מסובסדות ברחבי הארץ לקהל מבוגרים, אינה כאמור ניטרלית או תמימה. היא אסטרטגיה. אסטרטגיה מחנאית, משיחית, שאנחנו משלמים עליה.
כמו מפעל התתנחלויות, כמו הגרעינים התורניים, כמו החדירה של עמותות הלאומנות הדתית לבתי ספר וגנים ממלכתיים, מדובר שוב ב״התנחלות בלבבות״, אותו אינוס משיחי מחלחל שנועד להכפיף את בעלי החלל הערכי לאליטה של כהני המוסר, מעמד האצולה של עריצות ארץ ישראל השלמה, הקומונרים והקומיסרים של מדינת בני עקיבא, בה פלורליזם משמעו כבוד והכלה אלטרנטיבית ומגניבה לכך שקול אשה ערווה.
ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם. Nitzan Waisberg is a design thinking specialist, lecturing and advising various organization. She is also a social and political activist in the field of education. She served as a Consulting Professor at the Stanford University d.school before returning to her homeland to find it almost unrecognizable. She lives in Hod-HaSharon with her husband and their four children.
בארגנטינה נבחר אתמול נשיא חדש, אלברטו פרננדז שמו, הוא גבר בפער של כשמונה אחוז (על פי התוצאות המקדמיות הלא רשמיות) על הנשיא היוצא מאוריציו מקרי, ללא צורך בסיבוב שני ומכריע.
כך הסתיים ניסיון שלישי לממשל לא פרוניסטי בארגנטינה, מאז חזרת הדמוקרטיה למדינה ב 1983.
מאחורי פרננדז, מטילה עליו צל ענק, נמצאת המועמדת לסגנית הנשיא, קריסטינה קירשנר, נשיאת ארגנטינה לשעבר והפוליטיקאית החזקה בארגנטינה בחמש עשרה השנים האחרונות. קירשנר השנואה על חלק גדול מהאוכלוסיה, באותה עוצמה כפי שהיא נערצת על חלק אחר, קראה את פרננדז לדגל כמועמד לנשיאות, בתרגיל פוליטי מבריק שזיכה את המפלגה הפרוניסטית בנצחון אתמול.
רק לפני שנתיים אף אחד לא היה מעלה על הדעת אפשרות של חזרה לחיים הפוליטיים של הנשיאה לשעבר, המסובכת במשפטים פליליים בגין שחיתות, שהשנאה אליה היתה הגורם העיקרי לעלייתו של מקרי לשלטון ב 2015.
רק לפני שנתיים אף אחד לא היה מעלה על הדעת חזרה לחיים הפוליטיים של הנשיאה לשעבר, המסובכת במשפטים פליליים בגין שחיתות, שהשנאה אליה היתה הגורם העיקרי לעלייתו של מקרי לשלטון ב 2015
כבר בבחירות המוקדמות באוגוסט התברר, שהכשלון המוחלט של הנשיא מקרי לקיים את הבטחותיו ל״ארגנטינה אחרת״, יעלה לו כפי הנראה בסיכויו להבחר מחדש, והצמד פרננדז – קירשנר הביס בהן את מפלגת השלטון ביתרון עצום של 18%. אך באופן פרדוקסלי, למרות שההתמוטטות הכלכלית רק החריפה במהירות מאז, הצליח השלטון לצמצם אתמול את הפער ולהפחיתו בכעשרה אחוזים שלמים.
התנופה שניכרה במסע הבחירות של הנשיא, עם הסיסמא השחוקה Si Se Puede שהיא וריאציה בספרדית על סיסמתו של אובמה -Yes We Can, ומאות אלפי האנשים שיצאו לרחובות בהפגנת תמיכה עממית שכמוה לא נראתה בארגנטינה מאז 1983 לשום מועמד שאיננו מן המפלגה הפרוניסטית, מעידים שמפלגתו של מקרי לא התפוררה לחלוטין, ויש לה עתיד כמפלגת אופוזיציה משמעותית, אבל השלטון כמו תמיד בארגנטינה, חוזר לפרוניסטאס.
ארגנטינה לא מצליחה להיחלץ מהמשבר הכלכלי הממושך, ופעם אחר פעם המצביעים פונים לפתרון היחיד שהם מכירים, גם אם הוכח שוב ושוב שאין מדובר בפתרון אמיתי – המפלגה הפרוניסטית
ארגנטינה לא מצליחה למצוא את הדרך החוצה מהמשבר הכלכלי שמלווה אותה מזה עשרות שנים, ופעם אחר פעם המצביעים פונים לפתרון היחיד שהם מכירים, גם אם הוכח שוב ושוב שאין מדובר בפתרון אמיתי – המפלגה הפרוניסטית.
שלטונו של הנשיא מקרי הוא הניסיון השלישי מאז נפילת הדיקטטורה הצבאית ב-1983, לממשלה לא פרוניסטית בארגנטינה. שלושת הנסיונות הסתיימו בהתמוטטות כלכלית קולוסאלית.
שני הנשיאים הקודמים נאלצו לפנות את מקומם טרם סיום המנדט, ונותר רק לקוות שהנשיא מקרי יצליח לשרוד את תקופת המעבר בין ההפסד בבחירות אתמול עד להעברת שרביט הנשיאות באחד עשר לדצמבר, זו תהיה מעין תעודת בגרות מסוימת לדמוקרטיה הארגנטינאית.
שלטונו של הנשיא מקרי הוא הניסיון השלישי מאז נפילת הדיקטטורה הצבאית ב-1983, לממשלה לא פרוניסטית בארגנטינה. שלושת הנסיונות הסתיימו בהתמוטטות כלכלית קולוסאלית
הנצחון הפרוניסטי בבחירות משקף בעיקר את הכעס והאכזבה מהכשלון המוחלט של המדיניות הכלכלית של השלטון היוצא, אבל גם את הכח העצום שיש לפרוניזם בארגנטינה, כח שלא נס ליחו גם ארבעים וחמש שנים לאחר מותו של הגנרל. ההפתעה היחסית בבחירות של אתמול היא העובדה שמקרי הצליח להגיע לארבעים אחוז תמיכה, לאחר ארבע שנים של כשלונות כלכליים קטסטרופליים.
את התמיכה הגבוהה יחסית במפלגת השלטון אפשר אולי להסביר בסלידה שקיימת עדיין בחלק גדול מהציבור מהנשיאה לשעבר קריסטינה קירשנר, המועמדת לתפקיד סגנית הנשיא של אלברטו פרננדז, ששמה קשור בפרשות שחיתות בהיקפי ענק, שבגינן מתנהלים כנגדה לא פחות מחמישה משפטים פליליים. זאת בנוסף לגרעין קשה של בוחרים שלעולם לא יצביע עבור המפלגה הפרוניסטית.
קשה, הייתי אומר כמעט בלתי אפשרי, להסביר את מהותה של המפלגה הפרוניסטית למי שאיננו ארגנטינאי. אני חי פה כבר מעל עשרים שנה ועדיין קשה לי לפעמים להבין את התופעה על כל מורכבותה.
קשה, הייתי אומר כמעט בלתי אפשרי, להסביר את מהותה של המפלגה הפרוניסטית למי שאיננו ארגנטינאי. אני חי פה כבר מעל עשרים שנה ועדיין קשה לי לפעמים להבין את התופעה על כל מורכבותה
הגנרל חואן דומינגו פרון, שהגיע לכהן כשר בממשלה כחלק משלטון גנרלים בהפיכה צבאית, קנה את עולמו כמנהיג פופוליסטי של מעמד הפועלים עם רטוריקה שמאלנית אנטי-אוליגרכיה בשנות ה40-50 של המאה העשרים, עם נטיה ברורה לפשיזם ואפילו חיבה מסוימת לשלטון הנאצי. הוא חזר בשנות השבעים מהגלות שנכפתה עליו על ידי שלטון גנרלים אחר, ופנה לאידיאולוגיה כלכלית ליברלית יותר, תוך שהוא מגרש מהמפלגה את הפלג השמאלני שלה.
ההפכפכנות האידיאולוגית הזו היא מה שמאפיין את המפלגה הפרוניסטית מאז ועד היום. הנשיא קרלוס מנם, פרוניסט בכל רמ״ח אבריו, ביצע מהפכה נאו-ליברלית בארגנטינה בשנות התשעים, שכללה הפרטות, פיטורים והתיעלות, ואילו בני הזוג קירשנר, שמזדהים עם הפלג השמאלני של המפלגה (אותו פלג שגורש על ידי פרון בשנות השבעים), חזרו לפופוליזם שמאלני בשנות האלפיים במהלך שתים עשרה שנות שלטונם.
מאז ימי פרון ואוויטה ועד היום הפרוניסטאס הם תנועה עממית יותר ממפלגה. עם סניפים בכל רחבי המדינה המכונים ״יחידות בסיס״, פעילי שטח בכל שכונה ושכונה מקיימים קשר בלתי אמצעי עם האוכלוסיה לא רק בימי טרום בחירות אלא לאורך כל השנה. הפעילים דואגים למחסורם, פועלים עבורם אצל השלטונות העירוניים או הפרובינציאליים, משיגים עבודה או קיצבת סעד, סיוע משפטי וכלכלי בעת משבר, ומתעלים את התסכול והזעם החברתי להצבעה בקלפיות.
מאז ימי פרון ואוויטה ועד היום הפרוניסטאס הם תנועה עממית יותר ממפלגה, עם סניפים ברחבי המדינה, ופעילי שטח בכל שכונה, המקיימים קשר בלתי אמצעי עם האוכלוסיה לאורך כל השנה
למרות הכרזתו המפורסמת של גנרל פרון בשעתו שהארגנטינאים ״כולם פרוניסטים״, יש ותמיד היה בארגנטינה גרעין קשה של שונאים המכונים פה ״גורילות״. מדובר בדרך כלל בבני המעמד הבינוני הגבוה, בעלי פריבילגיות, שרואים בתנועה העממית איום על מעמדם. הגורילות ברובן ממוצא אירופאי, מתבלים את השיח האנטי פרוניסטי בלא מעט גזענות שמלווה את ההתנגדות העזה שלהם לכל מה שמסמלת התנועה הפרוניסטית.
לא מעט פרובינציות בארגנטינה נשלטות על ידי מושלים פרוניסטים כאחוזה פיאודלית, בה 70% מהאוכלוסיה מועסקים כעובדים ממשלתיים על חשבון הקופה הציבורית, ומצביעים עבור המושל ברוב עצום פעם אחר פעם מזה עשרות שנים.
כל האמצעים כשרים עבור הפרוניזם על מנת לשמר את הכח הפוליטי ואת השלטון, אבל להבדיל משלטונו היוצא של הנשיא מקרי בו הנהנים היחידים מעטיני המדינה היו חבורת מקורבים מיליונרים ספקולנטים, הפיאודלים הפרוניסטים, שגם הם כמובן עשירים כקורח, דואגים להתחלק במנעמי הכסף הציבורי עם קהל הבוחרים שלהם.
לא מעט פרובינציות בארגנטינה נשלטות על ידי מושלים פרוניסטים כאחוזה פיאודלית, בה 70% מהאוכלוסיה מועסקים כעובדים ממשלתיים על חשבון הקופה הציבורית, ומצביעים למושל ברוב עצום, פעם אחר פעם, מזה עשרות שנים
השאלה הגדולה היא איזה פרוניזם ישלוט בארגנטינה החל מ-11 בדצמבר.
המפלגה היא סופרמרקט אידיאולוגי, שהחוט המקשר בין חבריה הוא הצמא לכח והרעב לשליטה, והיא מכילה אינטלקטואלים מהשמאל ופרגמטים קפיטליסטים מקורבים לאסטבלישמנט הפיננסי.
אקסל קיצילוף, בן טיפוחיה של קריסטינה קירשנר, ומושל פרובינצית בואנוס איירס שנבחר אמש ברוב עצום, הוא אקדמאי עם נטיות מרקסיסטיות ברורות, אבל בין המושלים הפרוניסטים האחרים, אפשר למצוא לא מעט בעלי אידיאולוגיה ימנית שמרנית קתולית למהדרין, שהעמידו את קהל מצביעיהם הנאמן לרשות המועמד הפרגמטי לנשיאות.
אלברטו פרננדז הנשיא הנבחר, הוא פרגמטיסט עם נטיות קפיטליסטיות, הוא קיבל תמיכה מבסיסי הכח הפרוניסטים, שלא היו תומכים בקריסטינה קירשנר בשום פנים ואופן, אבל לקריסטינה יש את תומכיה המסורים, והם כח שאי אפשר לזלזל בו. קיצילוף מושל בואנוס איירס הוא אחד מהם, וביחד הם מתכננים להכין יורש בדמותו של מקסימו קירשנר, בנם של נסטור וקריסטינה, כמועמד לנשיאות בבחירות הבאות.
הצעד המבריק של קריסטינה קירשנר, עליו כתבתי בעבר, כאשר פינתה את המקום הראשון לאלברטו פרננדז והחליטה להתמודד כסגנית נשיא, איפשר למעשה את האיחוד של כל פלגי המפלגה הפרוניסטית סביב המועמדות של שניהם. דבר שהיה קשה להשיג אם היתה היא עצמה מתמודדת לנשיאות. עכשיו נותר לראות מי באמת יחזיק במושכות, מי ינהל את המדינה המסובכת הזאת, שנמצאת באמצע משבר כלכלי קטסטרופאלי.
אם לשפוט לפי נאומי הנצחון של קריסטינה, אלברטו ואקסל קיצילוף, ארגנטינה חוזרת לימי הפופוליזם. להבדיל מנאומו של הנשיא מקרי שהכיר בהפסדו באופן ממלכתי ובירך את הנשיא הנבחר, היו נאומיהם של המנצחים תוקפניים ושחצנים.
המנצחים גם לא שכחו לשלוח ברכות לאוו מוראלס על נצחונו בבחירות בבוליביה, ניצחון שכשרותו מוטלת בספק רב, קראו לשחרורו של איגנסיו דה לולה מהכלא בברזיל, קריאה שמין הסתם לא ערבה לאוזניו של נשיא ברזיל, השכנה החזקה והחשובה מצפון, והוכיחו שהם חוזרים ליישר קו עם המשטרים הפופוליסטיים של דרום אמריקה, בניגוד גמור למדיניות הפרו-אמריקאית של מאוריציו מקרי.
היום יום שני, עיניהם של הארגנטינאים נשואות לדולר האמריקאי, הדולר הוא המדד הפופולארי, אם כי הלא מדויק לחוסנה של הכלכלה ולמצב הרוח הלאומי.
במהלך השבוע שלפני הבחירות, ומתוך ציפיה להתרסקות האלקטוראלית של הנשיא מקרי, הארגנטינאים עשו מה שהם עושים תמיד – שמו את מבטחם בדולר. מזקן ועד טף נפטרו האזרחים מכל פסו שברשותם ורכשו את הירוק ירוק הזה, מה שגרם להתמוטטות נוספת בערך המטבע, התמוטטות שהבנק המרכזי ניסה למנוע ללא הצלחה יתרה על ידי הגבלות על המסחר במט״ח מצד אחד ומכירת דולרים בקצב מטורף וריקון הקופה מרזרבות מטבע החוץ מצד שני.
אף אחד משני המועמדים לא הציג תוכנית רצינית להתמודדות עם ההתמוטטות הכלכלית, ונראה שלאיש מהם אין תוכנית מגובשת. לא ברור גם מה תכנית הנשיא מקרי לתקופת המעבר, ואיזו ארגנטינה הוא מתכוון להשאיר ליורשו
אף אחד משני המועמדים לא הציג תוכנית רצינית להתמודדות עם ההתמוטטות הכלכלית, וההרגשה היא שלאף אחד מהם אין תוכנית מגובשת. לא ברור גם מה התוכנית של הנשיא מקרי לתקופת המעבר, ואיזו ארגנטינה הוא מתכוון להשאיר ליורשו.
אם הבנק המרכזי ימשיך למכור דולרים בקצב של השבוע שלפני הבחירות, אלברטו פרננדז יקבל לידיו מדינה ללא יתרות מטבע חוץ, עם חוב חיצוני בלתי ניתן לתשלום ועל סף היפראינפלציה.
אם לעומת זאת הבנק יפסיק למכור דולרים, הדולר צפוי לזנק ולהכפיל את ערכו תוך ימים ספורים, מה שכמובן עלול גם כן להוביל להיפראינפלציה בטווח המידי, ולהיסטריה המונית בציבור שמבחינתו שער הדולר הוא המדד העיקרי לבריאות הכלכלה.
ההגיון אומר שתהיה החמרה ניכרת בהגבלות על הסחר במט״ח, לפחות עד החלפת השלטון, על מנת לנסות ולשמור על שער הדולר יציב ככל שניתן, מבלי לרוקן את יתרות מטבע החוץ לחלוטין. כל הצעדים האלה הינם בגדר כוסות רוח למת, לדעת רוב הכלכלנים. ארגנטינה דוהרת לעבר קיר בטון במשאית שאיבדה מזמן את הבלמים.
מה שההיסטוריה לימדה אותנו הוא שכשארגנטינה מתמוטטת, ליד ההגה של המשאית, חייב לשבת נהג מהמפלגה הפרוניסטית. אין אף אחד אחר שמסוגל להנהיג את המדינה הכאוטית הזאת בשעות משבר מהסוג הזה.
גיא נבו הוא יליד 1964, עורך דין לשעבר, יזם סדרתי בהווה. גרוש מאד, אב לשתי בנות, חי בארגנטינה מאז רצח רבין אותו לקח באופן אישי. לכלב שלו קוראים רון.
בעקבות חשיפת זמן ישראל: הקרן הקיימת לישראל הקפיאה – בפעם השנייה השנה – את הליך הפיטורים המתוכנן של עשרות עובדים פלסטינים, המועסקים כ"עובדי שדה" ללא זכויות סוציאליות, חלקם במשך עשרות שנים.
לפי שעה, לא ברור אם הליך הפיטורים יתחדש בעתיד.
הכוונה לפטר את עשרות העובדים הוותיקים זכתה לביקורת קשה בתוך הארגון ומחוצה לו, בטענה כי מאחוריה עומדות אפליה וגזענות.
"מדובר בעובדים הכי מסורים שיש, חלקם איתנו 30 שנה. הם עושים את כל העבודה הפיזית הקשה בשטח. זה נראה מאוד לא טוב כשמתמקדים בכל פעם דווקא במגזר הערבי"
ניסיונות הפיטורים החלו במרס האחרון. בעקבות החשיפה הראשונה של ניסיון הפיטורים בזמן ישראל, הוקפא אז המהלך והעסקת העובדים בארגון נמשכה.
אלא שבספטמבר, רגע לפני החגים, נשלחו בשנית מכתבי הזמנה לשימוע מיידי לקראת פיטורים ל-13 עובדים, ובקק"ל הבהירו כי מכתבים נוספים ייצאו בהמשך.
ל"זמן ישראל" נודע אז, כי לפחות חלק ממנהלי העובדים התנגדו בתוקף למהלך הפיטורים, ואף הודיעו לצמרת הארגון כי הם מסרבים לבצע את ההנחיה.
"מדובר בעובדים מעולים, הכי מסורים שיש, חלקם איתנו 30 שנה", אמר לזמן ישראל גורם המקורב להנהלת קק"ל. "הם עושים את כל העבודה הפיזית הקשה בשטח. זה נראה מאוד לא טוב כשמתמקדים בכל פעם דווקא במגזר הערבי".
השבת הזכויות הסוציאליות לעובדים
לאחרונה התארגנו העובדים ושכרו עורך דין, כדי לבחון אפשרות של פנייה לבית הדין לעבודה, בניסיון לקבל זכויות סוציאליות כמו תשלומי פנסיה והבראה.
"קק"ל פגעה לנו בלב. מי יעסיק אותנו במקום אחר בגילנו? שתלתי מיליוני עצים בחבל יתיר עבור קק"ל. לאורך השנים סיפרו לנו שקק"ל זה משפחה. אבל למשפחה הזאת לא אכפת יותר"
כאמור, חלק מהעובדים הועסקו בקק"ל במשך יותר מ-30 שנה כעובדי עבודה ארעית ללא-זכויות, אף שבארגון מקובל להעסיק עובדים באופן זמני או באמצעות קבלן לתקופה מקסימלית של חמש שנים, ואז לפטרם או להעניק להם קביעות.
בשיחה שקיימנו בעבר עם העובדים המועמדים לפיטורים, אמר לנו עיאן (50), עובד שדה ממרחב הדרום, המועסק בקק"ל ללא זכויות 31 שנה: "קק"ל פגעה לנו בלב. מי יעסיק אותנו במקום אחר בגילנו? שתלתי מיליוני עצים בחבל יתיר עבור קק"ל. שנים סיפרו לנו שקק"ל זה משפחה. אבל למשפחה הזאת לא אכפת יותר".
בספטמבר כינתה קק"ל את הליך הפיטורים כ"פרישה מנוהלת" (מבלי להסביר למה הכוונה) וטענה כי במסגרת הליך זה ייפרד הארגון מכ-100 עובדים "ללא הבדל גזע, מין ודת". עם זאת, ועד העובדים של הארגון אישר כי כ-90% מהעובדים הארעיים בארגון הם בני-מיעוטים.
יו"ר ועד העובדים של קק"ל, ישראל גולדשטיין, אישר את הקפאת הפיטורים.
לראשונה מעבר לקו הירוק: המועצה האזורית גוש עציון וההתנחלות הסמוכה אפרת, שתיהן בגדה המערבית, יתמכו בקבוצת תמיכה חדשה להורים לילדים מקהילת הלהט"ב, ויצטרפו בכך לקומץ רשויות דתיות שנקטו צעד דומה.
ביום שישי האחרון, ראש המועצה המקומית אפרת עודד רביבי העלה מודעה על היוזמה בפייסבוק, וכתב: "אנחנו לא נאבד את הילדים שלנו".
הקבוצה תנוהל על ידי ארגון תהל"ה, שמספק תמיכה -מהורים – להורים שיש להם ילדים בקהילה הגאה. פעילי תהל"ה, נאווה אברמוביץ' וישראל לייבוביץ', אמרו לנו כי הקבוצה בגוש עציון תצטרף ליותר מ-20 קבוצות אחרות ברחבי הארץ. עם זאת, רק מעט מהקבוצות האלה מיועדות ספציפית להורים דתיים.
לדברי השניים, הפורום החדש יערוך פגישות החל מהחודש הבא במיקומים "סטריליים", כדי להגן על הפרטיות של מי שיבחר להצטרף אליהן. הם מעריכים כי 10-12 הורים ישתתפו בפגישות החודשיות מעבר לקו הירוק.
לא מאבדים את הילדים שלנו
פורסם על ידי Oded Revivi עודד רביבי ב- יום שישי, 25 באוקטובר 2019
התמקדות בצרכים ספציפיים
אברמוביץ' ולייבוביץ' אומרים כי קבוצת תמיכה דומה פועלת כבר בירושלים, משם שניהם מגיעים, אך מדובר בקבוצה מעורבת של משפחות דתיות וחילוניות.
הם הסבירו כי הפורום החדש יתייחס ספציפית לצרכים של הורים דתיים, שמתמודדים עם האתגרים ההלכתיים העולים מהעובדה שיש להם ילד בקהילת הלהט"ב. "אין דבר כזה בהתנחלויות", אומר לייבוביץ'. לדברי אברמוביץ', ארבעה זוגות הורים כבר יצרו קשר עם תהל"ה והביעו עניין בהצטרפות לקבוצה.
רביבי אומר כי הוא הציע את הסיוע בפרסום ובאירוח הפגישות לאחר פנייה של אנשי תהל"ה. הפוסט שלו קיבל מאות לייקים ועשרות תגובות אוהדות. גולש אחד תקף את היוזמה, אבל התנצל על הערותיו ומחק אותן
רביבי אומר כי הוא הציע את הסיוע בפרסום ובאירוח הפגישות לאחר פנייה של אנשי תהל"ה. הפוסט שלו כבר קיבל מאות לייקים ועשרות תגובות אוהדות. אחד הגולשים תקף את היוזמה, אבל מאוחר יותר התנצל על הערותיו ומחק אותן.
"כבר אמרו חכמים 'כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם ומלואו'", הוסיף רביבי, "ומשם ההבנה שאנו מחויבים לעזור לחברי הקהילה ולהוריהם.
"אני ממליץ לכולם לנסות לראות כיצד ניתן לעזור לזולת ולאו דווקא להאמין שבכוחנו להפוך כל אחד ואחת לתעתיק שלנו. זה לא קורה בפוליטיקה, זה לא קורה בדת וזה לא קורה בהעדפות מיניות", סיכם ראש המועצה.
עלייה בקבלה
במהלך השנים האחרונות, המועצה האזורית גוש עציון, ובאופן ספציפי המועצה המקומית אפרת, הובילו את הקבלה של חברי קהילת הלהט"ב בשטחים.
ביוני 2018, נערך באפרת אירוע "גאה" ראשון מסוגו מעבר לקו הירוק, שבו השתתפו 100 תושבים ששמעו נאומים של רביבי, לצד ראש המועצה האזורית גוש עציון, פסיכיאטר דתי מוביל, וחברי הקהילה הדתית הגאה. האירוע התמקד בקבלת צעירים להט"בים, משום שכל דבר שהוא פחות מכך יסכן את שלומם.
בקיץ האחרון נערכו מספר אירועים אינטימיים יותר ברחבי המועצה האזורית גוש עציון, עבור תושבים מקומיים שעושים צעדים לקראת קבלת קהילת הלהט"ב. אך מאמצים אלו נתקלו גם במכשולים. אירוע אחד, שהיה אמור להיערך בנווה דניאל הועבר מההתנחלות, לאחר שרב היישוב אסר על קיומו במקום.
בקיץ האחרון נערכו מספר אירועים ברחבי גוש עציון, עבור תושבים מקומיים שעושים צעדים לקראת קבלת קהילת הלהט"ב. אירוע אחד, שהיה אמור להיערך בנווה דניאל הועבר משם, לאחר שרב היישוב אסר על קיומו במקום
בחודש מאי, נטע חדיד, טרנסג'נדרית בת 23 שגדלה בהתנחלות אחרת בגוש, אלון שבות, התאבדה – לא מקרה המוות הלא טבעי הראשון של להט"ב שגדל באזור.
עם זאת, לאחר האירוע ב-2018 באפרת, הוקמה קבוצת תמיכה לצעירים מהקהילה הגאה בגוש. הפורום צמח בהדרגה ל-20 איש בגילאי 18 עד 23, שנפגשים פעמיים בחודש. קטינים נאלצים עדיין להגיע לירושלים כדי לקבל סיוע, משום שקבוצת הגוש מוסמכת לשרת רק בגירים על פי חוק.
גם לפני השקת הקבוצה להורים, תושבים רבים באזור הביעו התנגדות לגילויי שנאה כלפי להט"בים. כשהרב יגאל לווינשטיין – שעורר זעם ב-2016 כשקרא לגאים "סוטים" – הוזמן לדבר בבית כנסת באפרת השנה, נערכה במקום הפגנת מחאה ורביבי הוציא הודעה המרחיקה את המועצה המקומית מהאירוע.
עם הקבוצה החדשה, רביבי אומר כי הוא מקווה שהמועצה שלו תאפשר להורים לללהט"בים "לנשום מעט לרווחה משום שמישהו סוף סוף מתייחס אליהם".
בשבוע שעבר קבע בית משפט שהקטין הנאשם ברצח משפחת דוואבשה בדומא היה חבר בארגון טרור ״ששם לו למטרה להביא לתבערה ביטחונית על רקע לאומני ובין דתי״.
חמישה חודשים אחרי פיגוע הטרור הרצחני בדומא, בו נספו בני הזוג סעד וריהאם דוואבשה ובנם הפעוט בן השנה וחצי עלי סעד דוואבשה – אלי סדן, ראש המכינה בעלי וחתן פרס ישראל אמר לתלמידיו בשיחה שפרסם העיתונאי עו״ד יאיר נהוראי את הדברים הבאים:
״יש הבדל מהותי בין הטרור של הערבים ובין מה שעשו הנערים בדומא (אם עשו)…אצל הערבים זה נובע ממקום שכולו רשע, ממקום של שנאת עם ישראל ורצון להשמיד את עם ישראל, ואצל הנערים זה נובע מקלות דעת של נערים שחושבים שבזכות זה הם מצילים את עם ישראל…״
קלות דעת של נערים…
״הנערים קלי הדעת״, כפי שמתאר אותם אלי סדן כבר שנים, תוקפים בעונת המסיק חקלאים פלסטינים, שורפים ומניפים גרזנים בעצי הזית העתיקים. לאחרונה תקפו גם יהודים שבאו לעזור לחקלאים הפלסטינים, כולל את הרב משה יהודאי בן ה-80.
״לא תשחית את עצה לנדחַ עליו גרזן כּי ממנו תאכל ואותו לא תכרת כי האדם עץ השדה״, כתוב בספר דברים, פרשת שופטים.
וגם לאחרונה ״נערים קלי דעת״ תקפו (שוב) חיילים ושוטרים.
הפעם, הגיעו גינויים על אותם ״נערים״.
כך למשל כתבה איילת שקד:
״הנערים שניסו לפגוע בחיילי צה״ל צריכים להענש. זו חרפה. אבל יש להפריד בינם ובין תושבי יצהר, ישוב מיוחד המחזיק בשיא תרומות הכליה הארצי״.
מוסר הכליות של איילת שקד, כמו של אלי סדן וחבריהם בימין, מדיף מאותו ניחוח של מכבסה. באותה שנה בה ביצעו ״נערים קלי דעת״ את הפיגוע הרצחני בדומא, שקד העבירה הצעת חוק, שכל פלסטיני שנתפס זורק אבנים יחשב מחבל, ושהעונש על ידוי אבנים יעלה ל-10 שנות מאסר.
באותה שנה בה ביצעו ״נערים קלי דעת״ את הפיגוע הרצחני בדומא, שקד העבירה הצעת חוק, שכל פלסטיני שנתפס זורק אבנים יחשב מחבל, ושהעונש על ידוי אבנים יעלה ל-10 שנות מאסר
חשוב להזכיר דבר קטן, שמרוב אקונומיקה אנחנו שוכחים: טרור זו אלימות ממניע פוליטי נגד אזרחים. לא חיילים.
כדי לסבר את האוזן, על גרימת חבלה חמורה וחברות בארגון טרור, על חלקו בהנחת שני מטעני חבלה, פיצוץ הרגליים של ראש עיר אחד וגרימת עיוורון לחבלן שניסה לפרק את המטען שנועד לראש עיר שני, חגי סגל, העורך הראשי של ״מקור ראשון״, ריצה מאסר של שנתיים.
אז איך עובדת מכבסת המילים?
מגנים שוב ושוב את ה״נערים״. כולנו יודעים שנערים יהיו נערים.
מי לא עשה שטויות, אפילו שטויות חמורות כשהיה צעיר?
אותה פעולה בדיוק בידי ערבים היתה מכונה פיגוע טרור ואותם נערים, אילו היו ערבים היו מכונים מחבלים.
איך עובדת מכבסת המילים? מגנים שוב ושוב את ה״נערים״. כולנו יודעים שנערים יהיו נערים. מי לא עשה שטויות, אפילו חמורות כשהיה צעיר? אותה פעולה בדיוק בידי ערבים היתה מכונה פיגוע טרור, והנערים – מחבלים
כנגזרת ממכבסת המילים – גם מכבסת האנשים. לטהר ״נער״ ממעשים חמורים אפשר עם מגבון לח. ראו את חגי סגל הנהנה ממעמד רם. כפי שאלי סדן הסביר לחניכי עלי, הכוונות שלהם הרי טובות כשהם מניחים מטעני חבלה, מציתים אנשים למוות, מכים קשישים עם מוטות ברזל, עוקרים עצים ואפילו מיידים אבנים על חיילים.
אבל מחבלים נשארים מחבלים נשארים מחבלים.
אותם מעשים בידי ערבים הם ״רשע טהור״.
אין שום צורך לגלח את הראש ולהתכסות בקעקועים, או להסתובב עם מצנפת לבנה על הפנים תוך כדי נשיאת לפידים כדי להיות גזענים. כל מה שצריך לעשות זה לכנות את הטרוריסטים הלאומנים דתיים ״נערים״.
ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם. Nitzan Waisberg is a design thinking specialist, lecturing and advising various organization. She is also a social and political activist in the field of education. She served as a Consulting Professor at the Stanford University d.school before returning to her homeland to find it almost unrecognizable. She lives in Hod-HaSharon with her husband and their four children.
צוותי המשא ומתן של הליכוד וכחול-לבן לא הגיעו אתמול (ראשון) לנהל דיאלוג; הם באו לריב. יריב לוין ועו״ד מיכאל ראבילו מהליכוד ישבו מול יורם טורבוביץ׳ ושלום שלמה מכחול-לבן בכפר המכבייה והכניסו להם על ההתנגדות למתווה הנשיא ועל ממשלת המיעוט שהם רוצים להקים עם הרשימה המשותפת. כחול-לבן התריסו באנשי הליכוד שהם מייצגים את "בלוק החסינות" של בנימין נתניהו.
הפגישה הזו הייתה הפרומו לפסגת נתניהו-גנץ מאוחר יותר. אף אחד לא נכח בחדר בקריה, כנראה, ולכן לא נדע אם השניים דיברו בצורה גלויה – כמו, למשל, נתניהו ונוני מוזס.
אם בכל זאת הייתה שם הקלטה, ייתכן ונשמע יום אחד את נתניהו מסביר לבני גנץ שהוא לא יכול להיות שנייה אחת מחוץ ללשכת ראש הממשלה, כי רק משם הוא יכול לנהל את המאבק בפרקליטות ואולי ללכת לעסקת טיעון. גנץ אולי ענה לו בכנות כי מתווה הנשיא מקובל עליו ועוד איך, אבל יש לו בעיה במפלגה שלו.
ראש ממשלת כחול-לבן הוא יאיר לפיד, אחרי שהקים קואליציה עם בוגי יעלון וגבי אשכנזי נגד מתווה הנשיא או כל פשרה אחרת שתאפשר לנתניהו להיות הראשון ברוטציה. גנץ הוא במיעוט במפלגה המשותפת (15 מנדטים לחוסן לישראל מול 18 ללפיד, יעלון ואשכנזי).
וכך נראה נשמע רב-שיח של חרשים, אם להשתמש בביטוי שהטיח מוזס בנתניהו בשיחות שהוקלטו בין השניים. אגב, מאז שידור ההקלטות בתוכנית ״המקור״ במוצאי שבת, איש בכחול-לבן לא תקף את נתניהו על הריקוד המושחת עם מוזס. גנץ ולפיד, יעלון ואשכנזי, עפר שלח וארנה ברביבאי מילאו את פיהם מים. גם בעבודה-גשר ובמחנה הדמוקרטי לא צייצו יותר מדי. ההסבר: אף אחד לא מרחם על נתניהו, אבל איש מהם לא רוצה להסתבך עם נוני מוזס. זו הציניות הפוליטית במיטבה.
מאז שידור ״המקור״, איש בכחול-לבן לא תקף את נתניהו על הריקוד המושחת עם מוזס. גנץ ולפיד, יעלון ואשכנזי, עפר שלח וארנה ברביבאי מילאו את פיהם מים. גם בעבודה ובמחנה הדמוקרטי לא צייצו יותר מדי
וזו תהיה התמונה עד ה-21 בנובמבר, אז יחזיר גנץ את המנדט לנשיא המדינה: פגישות משא ומתן עקרות, שבהן ימצאו הפוליטיקאים הזדמנות להטיח האשמות זה בזה, וכולם יחשבו קדימה על הקמפיין שלהם, אם אכן נלך לסיבוב בחירות שלישי. פה ושם יעלו גם הצעות פשרה רציניות או הזויות.
הצעה אחת של כחול-לבן, כך דווח היום בכאן ב', מדברת על ממשלת אחדות בלי החרדים, ואחרי ששתי המפלגות הגדולות יעבירו חוקים שהחרדים מתנגדים להם – הם יוזמנו להצטרף לממשלה. מעניין מי החרדים שיסכימו למתווה הזה ויאמינו בו. איך אמר לי פוליטיקאי חרדי? "אם גוש הימין כבר מתפרק, אנחנו יכולים ללכת עם כחול-לבן, בלי הליכוד. גנץ הרי מעדיף אותנו".
מילה אחרונה על אביגדור ליברמן. גם הוא ישב אתמול עם צוות המו"מ של כחול-לבן. גם הוא עושה קמפיין משלו ומחדד את ההבדלים בינו לבין האחרים בפרק האזרחי. היום יו"ר ישראל ביתנו צפוי לקיים מסיבת עיתונאים, בה יחזור על חוק הגיוס, מתווה הגיור וחוק המרכולים כדרישות עליהם הוא מתעקש מול החרדים.
אם ליברמן יחזור גם על התוכנית היומרנית שלו להקים ממשלת אחדות בין הליכוד, כחול-לבן וישראל ביתנו – זה כבר יישמע באמת כמו דיסק שחוק.
על עובדה אחת אין עוררין בין מטיבי הלכת ויודעי הדבר במדיניות האמריקאית: הדוד סם לעולם לא שוכח כשזה מגיע לפגיעה באינטרסים ביטחוניים אמריקאים, כל שכן כשזה עולה בחייהם של אזרחים אמריקאים. עיינו ערך ג'ונתן פולארד, אוסמה בין לאדן, ונכון להבוקר – אבו-בכר אל-בגדאדי.
אין ספק שתזמון החיסול של אל-בגדאדי משרת היטב את הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ מכמה טעמים. "ללא 'רגליים אמריקאיות על הקרקע' (Boots on the ground, מושג שמעורר פלצות אצל האמריקאי הממוצע) האינטרס האמריקני עדיין נשמר", הוא יאמר למקטרגים הרבים והמגוונים.
מבחינתו, מדובר בהישג היסטורי חשוב. גם הוא, כמו קודמו (השנוא עליו) ברק אובמה, חיסל ארכי מחבל שפתח חשבון עם ארצות הברית.
מעבר לכך, טראמפ משדר מסר לרוסיה, טורקיה ואיראן, שעיקרו: גם אם ארצות הברית לא בהכרח נוכחת פיזית במזרח התיכון, וושינגטון עדיין מעורבת ושומרת על האינטרסים שלה.
בל נשכח שחלק גדול מהביקורת שהופנתה כלפי הנשיא טראמפ מבית ומחוץ (כולל מישראל, במרומז) הייתה כי בהסגת הכוחות מסוריה הוא מניח למעשה את היסודות למדינה האסלאמית החדשה.
הלילה טראמפ השיב ולא התאפק (כצפוי) לספר לכל העולם על ההישג הצבאי, בהודעה ששיגר דרך חשבון הטוויטר הנשיאותי.
Something very big has just happened!
— Donald J. Trump (@realDonaldTrump) October 27, 2019
בהיבט הצבאי, אין ספק שארצות הברית הוכיחה יכולת חדירה מודיעינית מרשימה לארגון צללים ורמת מבצעיות גבוהה. לגבי החלק הראשון התעוררו לאחרונה לא מעט סימני שאלה, לגבי החלק השני תמיד היו סימני קריאה.
אגב, לא מן הנמנע שלחלק המודיעיני של המבצע הזה היו שותפים גם ארגוני ביון אחרים, כאלה שמעורבים ועוקבים באופן יומיומי אחר הנעשה בסוריה.
אלא שיכול להיות שהשמחה מוקדמת מדי, או לחלופין שתהיה קצרת מועד. חיסולו של אל-בגדאדי הוא ללא ספק מכה קשה לארגון שהוקם על ידו בתחילת העשור הנוכחי. כמו במקרה של אל קאעידה אחרי חיסולו של בין לאדן, סביר להניח שארגון המדינה האסלאמית ייכנס בתקופה הקרובה לתהליך למידה ארוך.
בשלב הראשון ינסה הארגון לסתום את הפרצות בשורותיו, אלה שאפשרו את המודיעין המדויק על מקום הימצאו של אל-בגדאדי. בשלב הבא הוא ינסה לשקם את היכולות המבצעיות, במזרח התיכון ובאירופה.
לא מן הנמנע שכבר בתקופה הקרובה הוא ינסה להוציא לפועל פיגוע מהדהד, ולו רק כדי לשדר, בעיקר לפעיליו, עסקים כרגיל.
כמו במקרה של אל קאעידה אחרי חיסולו של בין לאדן, סביר להניח שארגון המדינה האסלאמית ייכנס בתקופה הקרובה לתהליך למידה ארוך. לא מן הנמנע שכבר בתקופה הקרובה הוא ינסה להוציא לפועל פיגוע מהדהד, ולו רק כדי לשדר עסקים כרגיל
אלא שבשונה מארגון אל קאעידה, שנמצא בטריטוריה מבודדת (רכס הרי טורה בורה באפגניסטן – אזור מבודד מאד הררי ומחורץ), למדינה האסלאמית אין כיום שטח פיזי להתבסס בו (למעט חצי האי סיני).
עובדה זו מציבה לפתחו של הארגון אתגר לא פשוט. עם זאת, דאע"ש מחזיקה בנכס גדול ומשמעותי שאסור לזלזל בו, והוא לבבות של מיליוני סונים.
די במבט חטוף בנסיבות הקמתה של המדינה האסלאמית, כדי להבין שהנסיבות התעדכנו ולאו דווקא השתנו. חשרת העבים שהתקדרה מעל ראשם של הסונים ב-2011, עם נסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק והמלכת השיעים, רק הפכה מאיימת יותר. לוואקום שנוצר נכנסה בדהירה איראן, שבימים אלה מתמודדת עם המחאה הקשה ביותר לנוכחותה במדינה השכנה.
זו פחות או יותר תמונת המצב בסוריה. מיליוני סונים חוששים לגורלם עם תחייתו מחדש של שלטון אסאד, המגובה בתמיכה צבאית חסרת מעצורים של פוטין.
מבחינת סונים רבים, האיום רק התגבר. לכן, חיסולו של אל-בגדאדי הוא בבחינת הישג זמני מהסיבה הפשוטה, שאפשר לחסל אישים, לכבוש שטחים ולפרק ארגונים, אבל קשה ואולי בלתי אפשרי להרוג רעיון.
מחאת האקלים לא רק מתרחבת – היא גם הופכת יותר ויותר פוטוגנית.
כ-200 פעילים משורה ארוכה של ארגוני סביבה (בהם מגמה ירוקה, גרינפיס ישראל, והמרד בהכחדה) ערכו במהלך סוף השבוע את "מחנה האקלים" הראשון בישראל. המחנה נערך בקיבוץ יגור, ונועד להכשיר פעילים חדשים ולגבש את חברי התנועה. המחנה כלל בין השאר סדנאות בפעילות אקטיביסטית.
עם סיום המחנה, הפעילים יישמו פרק ראשון באקטיביזם, הצטיידו בעשרות לפידים וערכו מיצג של מד טמפרטורות על רקע הנוף של בז"ן והתעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה.
מד הטמפרטורות מסמל את חציית רף ה-1.5 מעלות – שנחשב לנקודת האל-חזור של משבר האקלים במידה והאנושות לא תיגמל מהתלות בדלקים מזהמים ותוצרי תעשיית הנפט.
לפי פאנל האקלים של האו"ם, התחממות גלובלית של יותר מ-1.5 מעלות ביחס לתקופה שלפני המהפכה התעשייתית תגרום לנזקים אדירים שייצאו משליטה גם אם האנושות תפסיק לפלוט גזי חממה.
להערכת מדעני האקלים, הרף הזה ייחצה אחרי 2030, ולכן יש חלון הזדמנויות של כעשור שבו ניתן להפחית דרמטית את פליטת גזי החממה ולמנוע את נסיקת הטמפרטורות לתחום הקטסטרופלי.
שבת שלום! בני גנץ קיבל השבוע את המנדט להקים ממשלה, ונוכח המבוי הסתום הפוליטי, אחת האפשרויות שנדונה היא הקמת ממשלת מיעוט, שבה (אולי) תתמוך מבחוץ הרשימה המשותפת.
שלום ירושלמי כתב כאן אתמול כי ממשלת מיעוט היא לא אופציה ריאלית, וכך אמרה אתמול גם רינה מצליח באולפן שישי. לשיטת הסקפטיים, כחול-לבן רק מנפנפים בתסריט הזה כדי לאותת למפלגות הימין והחרדים שאפשר להסתדר בלעדיהם. תני גולדשטיין כתב כאן שלשום כי ממשלות מיעוט דווקא די נפוצות בעולם ומצליחות לתפקד לא פחות טוב מממשלות רוב.
יו"ר המחנ"ד ניצן הורביץ מתייחס אף הוא לסוגייה, ומבהיר את העניין הטכני: ממשלת מיעוט קמה ברוב רגיל, ויכולה ליפול רק ברוב של 61:
אני רואה שהמון אנשים, כולל פרשנים, לא מבינים שהמעמד של ממשלת ״מיעוט״ השתנה מאוד בגלל שינויי חקיקה בשנים האחרונות. ממשלה קמה ברוב רגיל (לאו דווקא 61), אבל כדי להפיל אותה באי אמון צריך 61, וגם להציג ממשלה חלופית מוסכמת. מה שמרוקן בעצם את האפשרות לאי-אמון והופך גם ממשלת מיעוט ליציבה
— Nitzan Horowitz ניצן הורוביץ (@NitzanHorowitz) October 26, 2019
אתמול התרחש עימות סוער בין אייל ברקוביץ' לפרשן יעקב ברדוגו, ובשלב מסויים המארח כינה את המרואיין שלו "פרשן חצר של ביבי". ברדוגו הסביר את התמיכה שלו בבחירות נוספות, בכך שבבחירות מועד ב' היו פחות מצביעים ממועד א'. הגולש עודד קרמר מתקן אותו:
מה שהכי מדהים זה הקלות שבה ברדוגו משקר. "ההבדל בין מועד א' למועד ב' זה 300 אלף איש שלא הגיעו לקלפי". בפועל, במועד ב' הצביעו 125 אלף איש יותר, באחוז הצבעה יותר גבוה. https://t.co/yZoNdxrrh3 pic.twitter.com/LAU3KSkexI
— odedkramer – عودد كرمر (@odedkramer) October 26, 2019
ח"כ רם בן ברק, (כחול-לבן), אומר היום שמפלגתו חותרת לממשלת אחדות עם הליכוד:
ח"כ רם בן ברק מכחול לבן באירוע שבתרבות בנווה מונסון: "המטרה שלנו היא ממשלת אחדות ליברלית עם הליכוד, תוך כדי הסכמה על קווי יסוד ברורים. נתניהו מגיע למשא ומתן עם דרישה להיות ראשון ובלוק טכני של 55 מנדטים, אלו דרישות לא רציונליות – ככה לא מקימים ממשלת אחדות ליברלית"@daniel_elazar
— כאן חדשות (@kann_news) October 26, 2019
ציפי לבני, שנשמעת לאחרונה יותר ויותר, מזכירה את יום השנה ה-25 להסכם השלום עם ירדן, כמו גם, שוב, שהיא קיימת.
היום לפני 25 שנה נחתם הסכם השלום עם ירדן. שלום שהוא נכס ביטחוני מהמעלה הראשונה גם בימים מאתגרים. ציוץ לא רק בשביל לזכור את ההיסטוריה אלא בשביל העתיד.
— ציפי לבני Tzipi Livni (@Tzipi_Livni) October 26, 2019
גם יאיר לפיד, כמו ציפי לבני, עורג לימי השלום עם ירדן וטוען, במובלע, שהשלום אינו "ערך יהודי וישראלי" בימינו.
25 שנה לשלום עם הירדן. הימים שבהם לעשות שלום עוד היה ערך יהודי וישראלי. pic.twitter.com/ky1YyKPgyw
— יאיר לפיד Yair Lapid (@yairlapid) October 26, 2019
ח"כ צביקה האוזר (כחול-לבן) מתנגד בשבתרבות לממשלה צרה ("צרורה") ומעלה את חמתו של איתי אלמוג-בר מהמחנה הדמוקרטי: "נשמע כמו סוס טרויאני".
ככה נשמע סוס טרויאני
שמעדיף ממשלה עם ביבי המושחת על פני ממשלה נקיה שתתחיל לתקן את מצב המדינה: https://t.co/popfFjixPn— ???????? איתי אלמוג-בר Itay Almog Bar (@itay_almog_bar) October 26, 2019
גם יו"ר העבודה-גשר עמיר פרץ מציין את יום השנה ה-25 להסכם השלום בין ישראל לירדן – ומביע את מורת רוחו נוכח העובדה שממשלת נתניהו, לדבריו, לא מוצאת דרך לציין זאת.
ח"כ עמיר פרץ: "היום חלפו 25 שנים להסכם השלום עם ירדן, אך לצערינו, ממשלת נתניהו לא מוצאת צורך לציין זאת, ורה"מ לא משקיע את הנדרש כדי להוביל מהלכים מדיניים משנים מציאות כמו הסכמי השלום עם ירדן ומצרים. כדי לחמם את היחסים עם העולם הערבי, יש לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני"
— חדשות 13 (@newsisrael13) October 26, 2019
לכוון שעונים: הערב ב-21:15 רביב דרוקר מבטיח פצצת זרחן בפתיחת העונה של "המקור" – חשיפת הקלטות נתניהו-מוזס. הפרומו נשמע מבטיח.
בלעדי | הערב ב-21:15 בפתיחת העונה של "המקור": @RavivDrucker חושף את הקלטות השיחות בין בנימין נתניהו לנוני מוזס • האזינו לקטע >> https://t.co/kxxIasziPP pic.twitter.com/AQ7DMsc9ir
— חדשות 13 (@newsisrael13) October 26, 2019
הערב: @RavivDrucker חושף את הקלטות נתניהו-מוזס | המקור פותחת עונה ב-21:15, ערוץ 13 pic.twitter.com/GyKXIly8Vp
— חדשות 13 (@newsisrael13) October 26, 2019
ראש הממשלה בנימין נתניהו, בעקבות חשיפת תמלילי חקירתו של איתן כבל ב"גלובס": "תיקי 2,000 ו-4,000 חייבים להיסגר".
אם התיק נגד איתן כבל נסגר, תיקי 2000 ו-4000 חייבים להיסגר. pic.twitter.com/tAueODMk5o
— Benjamin Netanyahu (@netanyahu) October 26, 2019
כאן 11: מרתון הדיונים לאחר השימוע של ראש הממשלה בנימין נתניהו יתחיל ביום ראשון הקרוב יחד עם היועמ"ש מנדלבליט. השורה התחתונה צפויה באמצע נובמבר. גורמים משפטיים, ביניהם כאלה שמקורבים לסנגוריה, מעריכים שלא יהיה שינוי.
ח"כ אחמד טיבי לכאן 11: "אשמח שיהיו בחירות – נגדל ל-15 מנדטים".
חי: רביב דרוקר מספר על חשיפתו בנוגע לתיק 2,000, שתשודר הערב ב"המקור" (חדשות 13).
לקראת חשיפת הקלטות נתניהו-מוזס הערב בהמקור: רביב דרוקר מספר על חומר הראיות הדרמטי מתיק 2000
פורסם על ידי החדשות 13 ב- יום שבת, 26 באוקטובר 2019
העיתונאי שמעון ריקלין, בנוגע לחשיפת החקירות מתיק 2,000 (של רביב דרוקר ו"המקור"): "ההדלפה של הפרקליטות עכשיו באה לחפות על המחדל של ניצן והפרקליטות בחוק ישראל היום".
ראיתי שחבריו של דרוקר משבחים אותו על היותו סקופר גדול, על שמביא את ההקלטות של נוני ביבי (שהתמלול שלהם כבר פורסם).
והאמת זה כמו שתשבחו את גליקמן.
שניהם עובדים יחד עם הפרקליטות שמדליפה נגד ביבי כל הזמן.
וההדלפה עכשיו באה לחפות על המחדל של ניצן והפרקליטות בחוק ישראל היום.
שקוף כל כך— שמעון ריקלין (@Riklin10) October 26, 2019
ראש הממשלה היוצא בנימין נתניהו ויו"ר כחול-לבן בני גנץ ייפגשו מחר בשעה 17:30 בקריה בתל אביב. הפגישה תהיה סגורה לסיקור תקשורתי.
ציטוטים נבחרים מתוך חשיפת החקירות בתיק 2,000 ב"המקור":
נתניהו (למוזס): "אם אתה בא להפיל אותי, אז אני אפתח בכל הכלים שיש לי… זו תהפוך למשימת חיי".
נתניהו: "החוק עצמו הוא נכון בפני עצמו ואני אתמוך בו. אבל אם אתה בא להפיל אותי, אז אני אפתח בכל הכלים שיש לי, ואני אפתח. כי בסוף, אתה יודע, זו תהפוך למשימת חיי. זו תהפוך למשימת חיי. צריך להכיר אותי. אתה מכיר אותי חלקית… וזה דבר שאפשר להימנע ממנו אבל…".
נתניהו: "לא יהיה מצב שאני מותקף. הידיעות שאתה כותב – הכל מוטה".
מוזס: "אז האם אפשר להימנע על סמך זה שאתה מבטיח לי שיהיה משהו בעתיד? אני אומר לך, תביא מישהו שיכתוב".
נתניהו: "אוקי, על מה אני מדבר? אני לא מדבר מבחינת כנות ותקשורת סבירה. ולא רק השאלה אם אתה מוריד את רף העוינות אליי מתשע וחצי לשבע וחצי"
דיווח: ביום שני בשעה 13:30 תיערך פגישה בין יו"ר כחול לבן בני גנץ ויו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן.
ח"כ משה בוגי יעלון (כחול-לבן): "האתגר שלנו היום הוא לקיים שיתופי פעולה עם ירדן".
> כבר רבע מאה בזכות האינטרסים הלאומיים של שני הצדדים. יש לנו גבול ארוך משותף ושקט והאתגר שלנו הינו לשמור על כך ולקדם שיתופי פעולה אזרחיים בתחומי החקלאות, המים, האנרגיה, התחבורה, המסחר והתעשייה כדי להעמיק את אותם אינטרסים ולחזקם.
קרדיט צילום: יוסי אלוני— משה 'בּוֹגִי' יעלון (@bogie_yaalon) October 26, 2019
יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, ל"פגוש את העיתונות" (חדשות 12): "לא נתמוך בחוק שיקבע שראש ממשלה עם כתב אישום חייב להתפטר".
עו"ד עמית חדד, פרקליטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לאיילה חסון ב"המטה המרכזי" בחדשות 13: "מי שהיה רואה את כל החומר כמו שאני ראיתי, היה יודע שמי שמאיים פה זה מוזס ומי שמגיב פה זה ראש הממשלה. כשהוא אומר שישתמש בכל הכלים, הוא מתכוון להקלטת נוני מוזס, כחלק מהמאבק שלו בחוק ישראל היום".
דיווח במעריב: הועדה המסדרת בכנסת בראשות ח"כ אבי ניסנקורן מכחול לבן צפויה להתכנס ביום ב' כדי להצביע על הקמת ועדת חוקה זמנית שבראשה יעמוד ח"כ עפר שלח. בכך תהיה לכחול לבן שליטה על הועדה המסדרת, ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה חוק ומשפט, כאשר בכוונתם לקדם בוועדת החוקה סדרה של חוקים שכבר הונחו על שולחן הכנסת היוצאת.
יאיר נתניהו, בתגובה לחשיפת תמלילי תיק 2,000 ב"המקור", מאשים את הפרקליטות בהדלפה ותוהה מדוע אין זה פשע:
מזתאומרת? ליאת בן ארי או שי ניצן הביאו הכל מוכן חתוך וערוך לדקה וחצי שהם רוצים שיצא מתוך שעות של הקלטות. מה יש להכין? להכניס למיקרו ולחמם את האטריות הקרות. אם כבר חוקרים עיתונאים, על עבירה פלילית של הדלפה אין מקום לחקור? את ברוכי חקרו בזמנו על הדלפה על שרון.
— Yair Netanyahu ???????? (@YairNetanyahu) October 26, 2019
החרם על הבקר הישראלי: שר החקלאות הפלסטיני ריאד עטארי מוסר לכאן חדשות כי ההחלטה באה בתגובה לעצירת כספי המסים על ידי ישראל ולמניעת שיווק של תוצרת פלסטינית בשווקיה. סוחרים פלסטינים בענף מאיימים לשבות ולחסום את מעברי הסחורות. לטענתם, המחסור בעגלים מוביל לעליית מחירים: "זה גזר דין מוות".
הפובליציסט דורון רוזנבלום נותן דוגמה אולטימטיבית ל"להבדיל":
"זו משימת חיי" (בן גוריון על הקמת המדינה וביצורה)
"זו משימת חיי" (נתניהו על פרסום מחמיא ב"ידיעות")— Doron Rosenblum (@dorosenblum) October 26, 2019
עמית סגל, הכתב הפוליטי של חדשות 12, שכותב גם בידיעות אחרונות, לא מהסס להתבטא באופן ישיר נגד המו"ל של מקום עבודתו: "אם נוני מוזס חשב באמת שנתניהו יקדם בשבילו בחקיקה בזמן בחירות את חוק ישראל היום אז הוא לא מבין כלום בכנסת, חסיד שוטה של נתניהו, נואש מאוד או בא למטרה אחרת שנשגבת מבינתי".
אם נוני מוזס חשב באמת שנתניהו יקדם בשבילו בחקיקה בזמן בחירות את חוק ישראל היום אז הוא לא מבין כלום בכנסת, חסיד שוטה של נתניהו, נואש מאוד או בא למטרה אחרת שנשגבת מבינתי.
— עמית סגל Amit Segal (@amit_segal) October 26, 2019
לפני יומיים העלתה ח"כ לשעבר מאי גולן (הליכוד) סרטון לפייסבוק, בו היא מברכת את ראש הממשלה בנימין נתניהו לרגל יום הולדתו ה-70 ומביעה חשש מפני האפשרות שהוא לא ימשיך בכהונתו – מה שלדבריה עשוי לעורר "גל של ירידה מהארץ".
משום מה, בטוויטר גילו את הסרטון הזה, שלווה בטקסט קצר של גולן, רק היום (שבת) – מה שלווה, כמובן, בשלל ציוצים מסתלבטים. עם צאת השבת, גולן החליטה להגיב לכל אלה באריכות יתרה.
תמצית: "אני גאה בכל מילה שאמרתי".
לקראת צאת השבת השקטה, הבנתי שסרטון הברכה הקצר שלי לרה"מ הוציא וממשיך להוציא את מיטב השנאה והרוע במחנה השמאל.אז תנו לי…
פורסם על ידי May Golan ב- יום שבת, 26 באוקטובר 2019
איתן כבל הגיב הערב לראשונה לתמלילי חקירותיו במשטרה שפורסמו ב"גלובס" ובהן נחשף כי בשנת 2013 קיים פגישה במשרדי ידיעות אחרונות עם עורך העיתון דאז, אליה הצטרף גם מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס ובה נולד חוק "ישראל היום".
בפרוטוקולים שנחשפו הודה כבל כי בעקבות הפגישה ההיא נוצרה מערכת יחסים עם מו"ל "ידיעות אחרונות" ושבסופו של יום אכן השתפר הסיקור שלו ב"ידיעות אחרונות" לטובה. כבל התקשה להסביר למשטרה את גלגולו של החוק והתקשה להתמודד עם העדויות שהוטחו בו ולפיהן החוק נוסח על ידי מוזס וקודם על ידו בתמורה לסיקור חיובי. התיק נגד כבל נסגר.
בתגובה לפרסומים ולביקורת שהוטחה בו אמר הערב בתוכנית המקור בערוץ 13: "באתי כחבר כנסת חרוץ שרצה לקדם חוק".
על שינוי הגרסאות שלו במשטרה אמר כבל: "לא היה ולא נברא, אני יודע מה עשיתי. הלשכה המשפטית של ועדת הכלכלה היא זו שכתבה את הצעת חוק 'ישראל היום'".
תגובת משרד ראש הממשלה בנימין נתניהו לחשיפת הקלטות שיחותיו עם מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס, בתוכנית "המקור":
"ראש הממשלה נתניהו ניהל שיחות סרק עם נוני מוזס, וגם הפרקליטות מודה שלא הייתה לו כוונה לאפשר את העברת החוק לסגירת ישראל היום. להיפך, ראש הממשלה נתניהו הוא היחיד שפעל נגד החוק, פיזר את הכנסת ובלם אותו וזכה בתמורה לסיקור עוין מנוני מוזס. לעומת זאת, איתן כבל, ציפי לבני, יאיר לפיד ואביגדור ליברמן קידמו את החוק וזכו לתקשורת מלטפת בתמורה. האבסורד הוא שמעמידים את נתניהו לדין ובאחרים לא נוגעים.
גם הערב אתם מביאים הדלפה פלילית ומגמתית שמטרתה לפגוע בראש הממשלה נתניהו ולהסיט את תשומת הלב מצחנת האכיפה הבררנית שהתגלתה בתמלולי חקירתו של איתן כבל. מי ששומע את כל ההקלטות של שיחות נתניהו ומוזס מבין היטב שמוזס הוא שסוחט ומאיים על נתניהו – ונתניהו בסך הכל מבהיר שהוא יגיב לכך על ידי התקפה תקשורתית על מוזס, כפי שאכן עשה במהלך מערכת הבחירות".
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית עם גיא זהר ישירות לתיבת המייל שלכם

























































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם