גורמים מדיניים מזהירים כי המדיניות של ממשלת הימין החדשה מעלה את ישראל על מסלול התנגשות עם הרשות הפלסטינית (הרש"פ) ועם ירדן ועלולה לפגוע בתהליך הנורמליזציה. גורמי הביטחון מודאגים מההקצנה ברחוב ובפרלמנט בירדן ומצעדים מדיניים שעלול לנקוט המלך עבדאללה.

בתום שבוע מהקמתה של הממשלה החדשה בישראל מתברר כי ישראל עלתה על מסלול התנגשות מדינית עם הרשות הפלסטינית ועם ירדן בעקבות פניית הפלסטינים לבית הדין לצדק בהאג לקבלת חוות דעת משפטית על "חוקיות הכיבוש" ובעקבות ביקורו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר להר הבית.

שבוע מהקמת הממשלה מתברר שישראל עלתה על מסלול התנגשות מדינית עם הרשות ועם ירדן בעקבות פניית הפלסטינים לביה"ד בהאג לקבלת חוו"ד משפטית על "חוקיות הכיבוש" וביקור בן גביר בהר הבית

הקבינט הביטחוני אישר להטיל סנקציות על הרש"פ. בין הסנקציות שאושרו: שלילת תעודות אח"מ של בכירים ברש"פ שמובילים את המאבק המדיני נגד ישראל, הקפאת בנייה פלסטינית בשטחי C בגדה, העברה של 139 מיליון ש"ח מכספי הרש"פ לנפגעי טרור לצורך קיום פסק הדין בתיק "ליטבק" שמפצה משפחות של קורבנות טרור שנרצחו מפיגועי טרור פלסטיני וקיזוז תשלומי הרש"פ למחבלים ולבני משפחותיהם בהתאם לדו"ח מערכת הביטחון.

הרש"פ מגנה את החלטת הקבינט ומתחייבת "להמשיך ולהגן" על הזכויות הפלסטיניות. היא פנתה לממשל ביידן בבקשה לעצור את צעדיה של ישראל. גם חמאס הצטרף לגינוי של ישראל למרות היריבות שלו עם הרש"פ.

שר הביטחון יואב גלנט הורה לשלול את אישורי הכניסה של שלושה בכירים בתנועת פת"ח אשר הגיעו מרמאללה לביתו של האסיר הביטחוני בכיר פת"ח, כרים יונס, כדי לברכו על שחרורו מהכלא.

שר הביטחון יואב גלנט החליט אמש לשלול את היתרי הכניסה לישראל משלושה בכירי הרשו"פ שביקרו בביתו של המחבל המשוחרר כרים יונס, ששוחרר בשבוע שעבר מהכלא אחרי 40 שנה. השלושה, מחמוד אל-עאלול, עזאם אל-אחמד ורווחי פתוח, ניצלו את היתרי הכניסה שלהם לישראל כדי לחגוג את שחרורו מהכלא של יונס. pic.twitter.com/W8lovBm5Mo

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) January 8, 2023

ביקורו של בן גביר בהר הבית ממשיך להדהד בעולם הערבי. אמנם בשטחי הגדה לא פרצו מעשי אלימות בעקבות הביקור אבל ישראל נכנסה לזירת מאבק מדיני באו"ם ובבית הדין הבינלאומי בהאג.

ביקורו של בן גביר בהר הבית ממשיך להדהד בעולם הערבי. אמנם בשטחי הגדה לא פרצו מעשי אלימות בעקבות הביקור אבל ישראל נכנסה לזירת מאבק מדיני באו"ם ובבית הדין הבינלאומי בהאג

הסטטוס קוו לא השתנה בהר הבית בעקבות הביקור, אבל הביקור היה מיותר. הייתה זו גחמה ילדותית של איתמר בן גביר, והיה ראוי שיפגין שיקול דעת מדיני וביטחוני כיאה למעמדו החדש. ביקורו גרר את ישראל להתקפה מדינית עליה במועצת הביטחון של האו"ם.

ביקור בן גביר בהר הבית-אקט ראוותני ומיותר שסיבך את יחסי ישראל עם העולם הערבי ועם הקהילה הבינלאומית.למרות שלכל יהודי יש זכות לעלות ולהתפלל בהר הבית, בן גביר התנהג בילדותיות בניגוד למה שצריך להתנהג שר בעל שיקולים מדיניים וביטחונייים.
אפשר היה לעשות הכל אחרת. pic.twitter.com/C1bkzHtlWk

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) January 6, 2023

בן גביר לא אמר עדיין את המילה האחרונה שלו. גורמי הביטחון בוחנים בעצם ימים אלה שורה של בקשות שהגישו פעילי ימין לשינוי הסטטוס קוו בהר הבית, כולל העלאת קורבנות בחג הפסח, שיחול בסמיכות זמנים לחודש רמדאן הקדוש למוסלמים והמועד לפורענות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הבהיר כבר לקהילה הבינלאומית שלא יאפשר שום שינוי בסטטוס קוו בהר הבית האם יעמוד בהבטחתו?

האווירה בין ישראל לרש"פ מתוחה מאוד. ברש"פ שוב אומרים כי נשקלת הקפאת התיאום הביטחוני עם ישראל, אבל גורמי הביטחון מודאגים מאוד מההתפתחויות בירדן, אשר עמה יש לישראל את הגבול הארוך ביותר שבו נשמר השקט הביטחוני שנים ארוכות.

גורמי הביטחון בוחנים בעצם ימים אלה שורת בקשות שהגישו פעילי ימין לשינוי הסטטוס קוו בהר הבית, כולל העלאת קורבנות בחג הפסח, שיחול בסמיכות זמנים לחודש רמדאן הקדוש למוסלמים והמועד לפורענות

החשש מפני שינוי כיוון בירדן

המלך עבדאללה שיגר לישראל אזהרה חמורה באמצעות ראיון שהעניק לרשת CNN, כי שינוי הסטטוס קוו בהר הבית יביא לעימות ולאינתיפאדה חדשה. המלך מאשים בשיחות עם דיפלומטים זרים כי הימין הישראלי גורר את האזור למלחמת דת ואידיאולוגיה.

גורמים מדיניים בירושלים מזהירים מפני הצטרפותה של ירדן, שעמה יש לישראל הסכם שלום, למאבק המדיני של הרש"פ נגד ישראל בזירה הבינלאומית.

גורמים ירדנים אומרים כי ירדן תצטרף לדרישה הפלסטינית להעמיד לדין את ישראל בבית הדין הפלילי בהאג ולפתוח בחקירה נגדה בגין "פשעי מלחמה".

קריקטורה-ממשלת נתניהו pic.twitter.com/FxhDLuasGx

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) January 7, 2023

גורמי ביטחון בישראל חוששים מהשינוי בהלכי הרוח בממלכה ההאשמית כפי שהם באים לידי ביטוי ברחוב ובפרלמנט.

רבים מחברי הפרלמנט הירדני משתמשים לראשונה בביטויים כלפי ישראל שלא השתמשו בהם מאז נחתם הסכם השלום בין שתי המדינות ב-1994 ובהם קריאות של נציגי השבטים הבדואים "לפתוח את הגבול עם האוייב הישראלי", דהיינו בקשה מהמלך עבדאללה להתיר פיגועים נגד ישראל משטח ירדן.

למשל, חבר הפרלמנט הירדני ינאל פריחאת הזהיר כי "הישראלי יפגוש את הכדור הירדני ולא רק דיבורים".

בקרב השבטים הבדואים ישנן לראשונה גם קריאות למלך עבדאללה לאפשר פעילות של חמאס והג'יהאד האסלאמי בשטח ירדן.

חבר הפרלמנט הירדני ינאל פריחאת הזהיר כי "הישראלי יפגוש את הכדור הירדני ולא רק דיבורים". בקרב השבטים הבדואים יש לראשונה גם קריאות למלך עבדאללה לאפשר פעילות חמאס וג'יהאד אסלאמי בשטח ירדן

טוב יעשה ראש הממשלה נתניהו אם יצנן כעת את ההתלהבות של שרי ממשלתו לפעול נגד הרש"פ וגם ירסן את התנהלותו של איתמר בן גביר בעניין הר הבית. המסר כבר עבר.

אסור לממשלת הימין להתנהג כמו פיל בחנות חרסינה, אחרת היא עלולה להביא לחבלה בניסיונות להשיג הסכם נורמליזציה עם סעודיה ולקריסת הסכמי הנורמליזציה שכבר הושגו עם מדינות ערב. שלא לדבר על פגיעה ביחסים עם ממשל ג'ו ביידן שישראל זקוקה לעזרתו כדי להתכונן לעימות צבאי עם איראן. הכתובת כבר על הקיר.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

כמה מחברי הכנסת החדשים שנבחרו לכנסת לאחרונה באירוע החגיגי של השבעת השרים והח"כים החדשים, עוד לא הספיקו לחמם את הכורסאות שלהם באולם המליאה. זאת משום שמייד כשצורפו לממשלה הם אצו רצו ללשכת יו"ר הכנסת להגיש את התפטרותם ליו"ר החדש אמיר אוחנה, על מנת לאפשר לאנשים חדשים להיכנס במקומם לכנסת כדי להינות ממנעמי השלטון.

כמה מהחכ"ים החדשים שהושבעו לכנסת לאחרונה באירוע החגיגי לא הספיקו לחמם את כורסאותיהם באולם המליאה. כבר כשצורפו לממשלה הם אצו רצו ללשכת יו"ר הכנסת להגיש את התפטרותם

כבר ביום ראשון בשבוע שעבר התייצבו בלשכת היו"ר השרים החדשים מש"ס יואב בן צור ויעקב מרגי והגישו את התפטרותם מהכנסת ובמקומם נכנסו ח"כים חדשים. גם השרים עמיחי אליהו (עוצמה יהודית) ומיקי זוהר (הליכוד) התפטרו מהכנסת ובעקבותיהם שרים נוספים.

התופעה הזו נובעת מ"החוק הנורווגי", שחוקק לראשונה בארץ ב-2015 (תיקון 42 לחוק יסוד הכנסת) כהוראת שעה ונקבע בו כי שר או סגן שר רשאים להתפטר מהכנסת ולפנות את מקומם לבא בתור ברשימת מפלגתם. אם אותו שר יתפטר מהממשלה הוא יוכל לחזור אל הכנסת במקום הח"כ האחרון שנכנס עפ"י חוק זה.

נקבע אז שרק שר אחד מכל רשימת מועמדים יוכל להתפטר מהכנסת, אולם ביוני 2020 החליטה משום מה ממשלת נתניהו-גנץ  להרחיב את החוק הזה ולקבוע (בסעיף 49 לחוק יסוד הכנסת) כי שליש מחברי סיעה רשאים להתפטר מהכנסת ולפנות את מקומם לח"כים חדשים.

אבל נבחרי הציבור לא הסתפקו בכך. ביולי 2021 החליטה ממשלת בנט-לפיד  להגדיל את מכסות השרים הרשאים להפסיק את חברותם בכנסת, כך שמסיעה בת 10 ח"כים ויותר, למשל, יוכלו להתפטר 5 שרים.

בעקבות התיקון לחוק הפכה הכנסת לתחנת מעבר של ח"כים. בכנסת ה-23, למשל, 12 שרים פינו את מושביהם בכנסת ובמקומם נכנסו ח"כים חדשים. בכנסת ה-24 התפטרו לא פחות מ-21 שרים וסגני שרים מהממשלה ובמקומם נכנסו ח"כים חדשים שכיהנו בתפקידם כשנה אחת בלבד.

לאחר התיקון לחוק הפכה הכנסת לתחנת מעבר של ח"כים. בכנסת ה-23, 12 שרים פינו את מושביהם בכנסת לח"כים חדשים. בכנסת ה-24 התפטרו לא פחות מ-21 שרים וסגני שרים ובמקומם נכנסו ח"כים שכיהנו כשנה

הדבר המדהים הוא שהחוק שהונהג בארץ מכונה "החוק הנורווגי", אבל בנורווגיה ובמדינות אחרות כמו שוודיה, צרפת והולנד השימוש בחוק הזה הוא הרבה יותר מצומצם ומוגבל. בנורווגיה נקבע כי ישנם חברי פרלמנט מחליפים המשתלבים בעבודת הפרלמנט כממלאי מקום של חברי הפרלמנט, במקרה שנבצר מהם להשתתף בישיבות הפרלמנט בשל שליחות לחו"ל או מחלה.

בדברי ההסבר לחוק שהונהג בארץ נאמר כי מטרתו "להבטיח כי לסיעות הקואליציה יהיו מספיק ח"כים שיכולים להתמקד בעבודה הפרלמנטרית כדי לשפר את עבודת הכנסת ואת הייצוג של הציבור בדיוני המליאה והועדות וכן לאפשר לשרים וסגני השרים להתמסר לעבודתם בממשלה".

אבל זו כמובן זו לא כל האמת. עלות כניסתם של ח"כים נוספים לכנסת במקום השרים שהתפטרו היא משמעותית. עפ"י הערכות מרכז המידע והמחקר של הכנסת  עלותו של כל ח"כ שנכנס לכנסת במקום זה שהתפטר היא 1.5 מיליון ש"ח לשנה, מתוכם 412 אלף שקל לבניית לשכה.

יתרה מזו, ח"כים חדשים זקוקים לתקופה של חצי שנה לפחות כדי ללמוד כיצד לתפקד כח"כ. בפרק זמן זה הם אינם מסוגלים למלא ברצינות את תפקידם כגורם מפקח ומבקר על הממשלה.

אפשר בנקל להבין מדוע הפוליטיקאים מכל המפלגות תמכו בהרחבת "החוק הנורווגי". קודם כל משום שהדבר מאפשר הכנסתם של עוד עסקנים ואנשי ציבור שלעולם לא היו מגיעים לכנסת לכהן כמחוקקים. שנית, הדבר מאפשר לשרים להיעדר מהכנסת, משום שהם אינם חייבים להגיע להצבעות ולדיונים כי ישנם ח"כים חדשים שיעשו זאת במקומם.

עלות כניסת ח"כים נוספים לכנסת במקום השרים שהתפטרו משמעותית. עפ"י הערכות מרכז המידע והמחקר של הכנסת – עלותו ח"כ שנכנס לכנסת במקום המתפטר היא 1.5 מיליון ש"ח לשנה, מתוכם 412 אלף לבניית לשכה

לכן לדעתי, על בסיס הניסיון הרב שצברתי שבשנים הארוכות שבהן הייתי כתב פרלמנטרי, הנזק מהאינפלציה של הכנסת ח"כים חדשים לכנסת עפ"י "החוק הנורווגי" הוא רב יותר מהתועלת שצומחת מכך. הפעלת החוק תהיה ראויה רק אם תתבצע במשורה ולא בצורה מוגזמת ובזבזנית. דווקא בימים אלה של החמרה במצב הכלכלי, חשוב לצמצם בהוצאות ולא להרחיבן.

גדעון אלון הוא עיתונאי. הוא עבד 35 שנים כעתונאי ב״הארץ״, מתוכן 17 שנים ככתב פרלמנטרי של הארץ, ולאחר מכן 14 שנים ב״ישראל היום״. הוא הגיש תכניות בערוץ הכנסת, הפיק סרט תיעודי על תפקוד ועדת חוץ ובטחון ופירסם שלושה ספרים. האחרון שבהם הוא: ״מתחככים״, ובו סיכום 40 שנות עבודתו העיתונאית. בסוף אפריל 2021 יצא לגימלאות.