המחויבות האדוקה לעניין הפלסטיני היא  מעמודי התווך של מדיניות החוץ האינדונזית, לרבות העמדה העקבית הגורסת כי לא ייכונו יחסים דיפלומטיים עם ישראל טרם הקמת מדינה פלסטינית עצמאית שבירתה מזרח ירושלים.

מדיניות זו מתכתבת עם הזדהות רגשית חזקה בקרב הרוב המוסלמי באינדונזיה עם "המאבק הפלסטיני" וראייתו דרך פריזמה של סולידריות אסלאמית. כך גם רווחות נימות אנטי-ישראליות בציבור, שכמו מתעצמות מהיעדר הכרות עם החברה הישראלית, לרבות עם הנרטיב הישראלי בסכסוך הישראלי-פלסטיני.

ד״ר גיורא אלירז הינו עמית נלווה במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים, ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן וכן בפורום לחשיבה אזורית.

בארמניה ציינו לאחרונה את הפלישה של אזרבייג'ן למובלעת הארמנית נגורנו קרבאך בספטמבר לפני שנה. במהלך כשבוע בוצע שם טיהור אתני, וכמעט כל 120,000 התושבים נסו על נפשם.

ישראל, כידוע, חימשה את אזרבייג'ן בחלק ניכר מהנשק שבו השתמשה להרס המובלעת, כמו גם למלחמות הקודמות שלה בארמניה.

ד"ר שמואל לדרמן מתמחה בתיאוריה פוליטית ולימודי הג'נוסייד. הוא מרצה באוניברסיטת חיפה ומשמש כעמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית. בימים אלו הוא עובד על ספר בנושא ג'נוסייד במאה העשרים.

גם בימים האלה, שבהם אנחנו מתבשמים בפעולות ההרואיות של צה"ל ומסמנים איקסים על צמרת חמאס וחזבאללה. על יחיא סנוואר ועל אסמאעיל הנייה ומוחמד דף וחסן נסראללה, צריך לזכור שבמהלך האירועים העוצמתיים האלה נמשכת מלאכת החרבת הדמוקרטיה במדינת ישראל.

לפעמים החגיגה נגמרת, כי לחיות בדמוקרטיה זו חגיגה. חגיגה יום יומית של שמירה על זכויות כל אחד ואחד מאתנו. אנחנו נגררים למערבולת הלא נודע של הדיקטטורה המשיחית.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד המרכזי של מפקדים למען בטחון ישראל, בוועד הפעיל של אמנסטי ישראל, בוועד של מדרשת אדם, ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום, והיא שרת ההסברה בממשלת השיקום - ממשלת הצללים הלאומית. הייתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר.