"ייקח שבוע לאיראן לייצר פצצה גרעינית", טוען ויליאם ברנס ראש ה-CIA בראיון ל-NBC ב-6/10/2024. על פי הערכת מומחים – ישראל תתקשה לחסל את מתקני העשרת האורניום האיראניים, ונראה שארה"ב היא היחידה שמסוגלת לעשות זאת. אבל בשלב זה, היא אינה מעוניינת בכך משיקוליה היא והם רבים – ניתן רק להעריך אותם.
איראן ממשיכה לדהור לפצצה ואין מי שבאמת עוצר בעדה. חולשת המערב לנוכח התוקפנות האיראנית מעוררת דאגה בלב כל מי שמבקש להבטיח שנשק קוטל המונים לא יגיע לשליטתן של מדינות מטורפות.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית.
מאות אלפי תושבי רצועת עזה חוצים בימים אלה את ציר נצרים צפונה. למרות ההצהרות של ממשלת נתניהו על ניצחון מוחלט, מיטוט חמאס, השמדה ועידוד הגירה.
מדוע זה קרה? מדוע חמאס עדיין שולט בעזה? איך הוא פשוט מוחק בבת אחת את כל הישגיה הצבאיים של ישראל? כיצד זה דווקא אנשיו מכוונים את תנועת הפליטים, שולטים באספקת הסיוע ההומניטרי, מנהלים מו"מ על החטופים מול קטאר, מצרים, ארה"ב וישראל ומשקמים את כוחם הצבאי והשלטוני בעזה?
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
עד חזרת החטופים היום, ועוד לפני החטופים שצפויים לחזור בפעימות הקרובות, שלוש ועוד ארבע חטופות כבר שבו לביתן משבי החמאס. נרגשות, חיוורות, חלקן פצועות. הן נצפו על ידי העולם כולו צוחקות ובוכות בזרועות אימהותיהן אחרי מאות ימים של סבל, פחד ומצוקה.
בין הצופים באירוע המטלטל, שכמוהו לא היה כאן, יש בנות ובני נוער רבים שנחשפים למציאות העולה על כל תכנית ריאליטי או סטורי ברשתות החברתיות שראו אי פעם בחייהם הקצרים.
פרופסור יערה בר און, דקנית הפקולטה למדעי האדם והחברה, המכללה למינהל.
יום השואה הבינלאומי שחל השבוע מזמין אותנו לחשוב מחדש על המורשת של ניצולי השואה ועל האופן שבו סיפורם מתהווה כחלק מהמציאות הישראלית של היום. זהו יום שמחבר בין עבר כואב להווה מלא אתגרים, ומזכיר לנו את החוסן האנושי והיכולת ללמוד מהעבר כדי להתמודד עם ההווה והעתיד.
מאז ה-7 באוקטובר, מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרי טראומה קולקטיבית חדשים. במציאות זו, המסורת של הטיפול הנפשי בניצולי השואה נושאת משקל רב של משמעות, הן במובן של החזקת העבר והלמידה ממנו, והן כגורם בעל השפעה ניכרת על ההווה והעתיד.
ד"ר דרור גולן הוא המנהל הקליני הארצי של עמותת "עמך" המטפלת בניצולי ובני הדור השני ומאז פרוץ המלחמה פתחה את שעריה בפני נפגעי טראומה מכלל האוכלוסייה.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם




























































































































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מאמר מצוין, מסכימה עם התזה שהמדינות הדמוקרטיות לא יודעות להגן על הדמוקרטיה שהיא מעוז כוחם. הבעיה גם טמונה בהתנגשות בין ערכי הדמוקרטיה לתפיסה הרב תרבותית שמקדשת את הסובלנות לאחר הקבוצתי ובה בעת פוגעת בערכי החופש והשוויון של חברי הקבוצות האתניות שלא מכבדות שוויון וחופש בקרב חבריה ויוצרות חברות פטריארכליות מיזוגניות אנטי להטביות,ומטפחות שנאה ל"אחר", למעשה הסובלנות לרב-תרבותיות בסופו פוגעת קשה בדמוקרטיה.
משתנה נוסף שנכנס לתמונה הוא הקפיטליזם הקיצוני שהביא להשתלטות בעלי ההון והתאגידים על העולם, קפיטליזם ששלל התערבות של המדינה במשק כדי למשל לשמור על תחרות הוגנת ויצר מצב שבעלי הכוח וקשרי הון שלטון שגרפו את כל הקופה ויצרו אי שוויון קיצוני כלכלי וחברתי והביאו למתחים חברתייל קשים בדמוקרטיות המערביות וגם לערעוג שלטוח החוק בגלל הכוח העצום של התאגידים.