השנתיים האחרונות פה היו קשות. ובמיוחד כך לאלה שבאופוזיציה לממשלה – הפעם זה רוב רובו של המיינסטרים הישראלי. אבל לכל דבר בחיים יש שני צדדים וכך גם לתקופות קשות. זה יכול להיות כרוך במחירים כבדים ממש, אך ברטרוספקטיבה מבינים שזה לא היה לשווא. אולי זה אף היה חייב לקרות כדי שעניינים מאוד חשובים יסתדרו.
כך לדוגמה, מפרק אחר בהיסטוריה, איש באירופה לא יסכים לברך על מלחמת העולם השנייה. היא הייתה איומה ונוראה, אך אחריה, וגם בגללה – מלחמות אין-קץ, שאירופה סבלה מהן כבר אלף שנה ונראה היה שאין כוח בעולם שיפסיקן, הגיעו לסיום.
מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.
מדינה שלמה חיה יותר משנה וחצי בעצב, יגון וכאב על החטופים והנרצחים, על הרוגיה ונופליה ונזקיה הנפשיים והאחרים. אנחנו חיים בטראומה. עדיין בהלם. האנרגיות שלנו הוזזו הצידה לנוכח הטרגדיה והתוגה המשפיעה על תפיסת המציאות.
החרדה שלנו מלווה בחוסר אמון כלפי מערכות השלטון, והחרדה לגורל המדינה פוגמת בתחושת הביטחון, באיכות החיים ובשלווה שאליה אנו מייחלים בחיינו היום-יומיים. עכשיו הגיעה העת לחתור להחזיר את החיים למסלולם חרף הקושי הגדול הכרוך בכך. עמים אינם יכולים לחיות את השכול כל חייהם ובני אדם אינם יכולים להחזיק מעמד כך לאורך זמן. זה בלתי סביר ובלתי אנושי.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית.
כבוד המבקר,
לאחרונה התפרסם דו"ח המצביע על מספר אסטרונומי של כ-3 מיליון ישראלים הסובלים, לכאורה, מתסמיני פוסט-טראומה בעקבות מלחמת 7 באוקטובר. כמנכ"ל עמותת מרכז משאבים בקרית שמונה, הארגון המוביל מזה 45 שנים בארץ בהתערבויות בתחום הטראומה ופועל מלב קו העימות הצפוני, וכגוף הראשון בארץ שחקר ופיתח שיטה לטיפול ממוקד בפסיכו-טראומה, אני מבקש להציג פרספקטיבה מקצועית שונה.
יפתח בנבנישתי הוא מנכ"ל עמותת מרכז משאבים (מיסודו של פרופ' מולי להד) בקרית שמונה, הארגון המוביל בארץ בטיפול בתחום הטראומה והחוסן.
גיוס הון הוא שלב קריטי במסע של כל סטארט-אפ. אך מעבר להעברת הכספים לחשבון החברה, משקיעים הם שותפים אסטרטגיים שיכולים להשפיע על הצמיחה, הכיוון וההצלחה.
מערכת יחסים טובה עם משקיעים אינה מסתיימת לאחר קבלת ההשקעה הראשונית. היא דורשת ניהול נכון, שקיפות ושיתוף פעולה מתמשך. להלן עקרונות מפתח לבניית מערכת יחסים מוצלחת עם משקיעים.
עדינה קראוס היא מנכ"לית Innosource ventures. יזמת ישראלית המובילה חברה המסייעת לסטרט-אפים להתרחב לשווקים בינלאומיים. בעלת ניסיון עשיר בפיתוח עסקי ובבניית אסטרטגיות צמיחה גלובליות.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
















































































































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לצערי הרב, רן צודק.
קשה להבין דרך אילו משקפיים ורודים מביט ד"ר ברג על המציאות הישראלית. גם להערכתי המשיחיות, הפשיזם הלאומני, השנאה לאחר ובמיוחד למי שאינו יהודי, הסכנה לדמוקרטיה ובפרט למי שאינו תומך שלטון – כאן כדי להישאר.
פרופסור ברג, זה לא יקרה בחברה היהודית בישראל. כוחות הדיקטטורה בחברה היהודית בישראל לא איבדו דבר מהתמיכה הפוליטית בהם. מספיק לקרוא את הסקרים שפורסמו בשבועות האחרונים, בשלושת ערוצי הטלויזיה שאינם נשלטים בידי הדיקטטור הצורר ורוצח החטופים ביבים שקרניהו. התמיכה בזרוע הפוליטית שלו יציבה ועומדת על 22-24 מנדטים. התמיכה במפלגות החרדיות (האשכנזיות והספרדית) יציבה גם היא ועומדת על 17 מנדטים. התמיכה במפלגות החרד"ליות (בן גביר וסמוטריץ' כשתי מפלגות נפרדות) עומדת על בין 8 ל-13 מנדטים. 8 אם סמוטריץ' לא עובר את אחוז החסימה ו-13 אם סמוטריץ' עובר את אחוז החסימה. קיבלנו כ-50 מנדטים פלוס מינוס לקואליציה הנוכחית. 60 מנדטים למפלגות האופוזיציה ו-10 מנדטים למפלגות הערביות. כלומר אחרי השנתיים האיומות האלה יש כשני מליון ישראלים שישמחו להצביע שוב בעד מפלגות קואליצית השואה, הזדון, וההפקרה של ביבים שקרניהו.