מה צפויה להיות מדיניות ממשל טראמפ הנכנס בכל הקשור לגרעין האיראני? תקיפה צבאית או סנקציות כלכליות חריפות, שיובילו למו"מ מחודש עם טהרן להקפאת פיתוח הנשק?

בטרם אנסה להשיב על שאלה החשובה לביטחון הלאומי של ישראל, נדרשת כאן הערת אזהרה מקדמית. דונלד טראמפ, הנשיא החדש/ישן של ארה"ב הוא איש לא צפוי. נראה כי אין לו תפיסת עולם מגובשת בנושא מקומה ותפקידה של ארה"ב במערכת הבינלאומית, וכן ביחס למשברים אזוריים עכשוויים כגון המלחמה באוקראינה או במזרח התיכון. פרשנים פוליטים נשענים על שורה ארוכה של רמזים והתבטאויות שונות שלו בנושאים השונים. ההחלטות שלו בנושאים בינלאומיים יושפעו במידה רבה מעמדות היועצים השונים שמינה, חלקם עם מעט מאוד ניסיון בתחומים שעליהם הופקדו. המאמר שלהלן, הוא חלק משורה ארוכה של מאמרים שבהם הכותב לוקח סיכון ומנסה להעריך "מה יעשה טראמפ בנוגע ל…".

ד"ר דן סגיר הוא עמית מחקר במכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דייוויס באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרו: "דימונה – ההרתעה הגרעינית של ישראל" יצא לאחרונה לאור בהוצאת כרמל.

בשבוע שעבר ישראל ואף העולם געשו בשל שתי תנועות יד: הנפת היד של אמילי דמארי והנפת היד של אילון מאסק. מה הקשר בין שתי התנועות והאם יש להן משמעות שחורגת מההיבט הפיזיולוגי של מתיחת כמה אצבעות או זרוע?

אמבלמים הם מחוות שיש להן משמעות מילולית וסמלית ברורה, באופן שיכול להחליף מילים. מפורסמת למשל המחווה של הנפת האצבע והאמה שידועה כתנועת הווי – תנועת הניצחון, שהתפרסמה בזכות וינסטון צ'רציל במלחמת העולם השנייה, ומזוהה כניצחון בעלות הברית על הנאצים. היפוך של התנועה הזו, כך שגב היד פונה כלפי חוץ – ומשמעות התנועה משתנה והיא הופכת לתנועה בוטה.

שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)

לפני זמן לא רב כתבתי בדף הפייסבוק שלי את הפוסט הבא:

זמן מה לפני מותו אמר גתה את הדברים הבאים לחברו הטוב אז, פיטר אקרמן: "אין לי אפילו מילה אחת רעה להגיד על האופן בו התנהלו חיי, אבל כדי שלא אעשה שקר בנפשי, אצטרך להודות שכמעט לא היה בחיים שלי דבר פרט לעול וסבל. מתוך שבעים וחמש שנות קיומי לא נראה לי שזכיתי ליותר מארבעה שבועות של אושר אמיתי. החיים דומים בעיניי לאבן ענקית המידרדרת במדרון ההר וצריך לעשות, ללא הרף, מאמץ כביר כדי לא לתת לה להגיע אל תחתיתו".

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.