מאז אותו יום ארור, ה-7 באוקטובר, אני מרבה למשוך בלשונם את נהגי המוניות התל-אביביים כדי לנסות לשמוע מה יש להם לומר על המצב. אני אומרת משהו על האירוע הביטחוני האחרון ואז ברוב המקרים מתפתחת שיחה.
לעתים קרובות השיחה נזעמת. רוב הנהגים בני שיחי מתגלים כביביסטים. הם מגנים, לעתים מקללים, את הסמולנים ואת המוחים הקפלניסטים שאכן מקשים על הנהיגה בעיר הכול-כך פקוקה. ועירנו גם לוקה בבלגן שמחוללת בניית הרכבת הקלה. העיר הזאת, לפי הנהגים, "נהייתה פח זבל אחד עצום". גדרות, בורות, ערימות בטון ואבק גודשים את הרחובות.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה,
אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם