בסוף יוני פרסמתי בזמן ישראל רשומה בה תואר האפקט המוצלח של מבצע "קטיף כלניות" בתחילת 2004, בו חוסלו בתוך מספר חודשים רוב בכירי חמאס. רצף החיסולים הביא את חמאס להעביר הצעה חשאית לישראל ובה התחייבות (שקוימה) להפסיק את פיגועי ההתאבדות בתמורה להפסקת החיסולים.
עד סוף יוני 2024 ישראל פגעה במספר קטן של בכירי חמאס ולא פגעה כלל בכוורת הבכירה של חזבאללה. בחודש שחלף השתנו פני הדברים, ישראל רשמה 3 פעולות חיסול משמעותיות, בהן חוסלו 4 בכירים בחמאס ובחזבאללה.
ד”ר למדעי המדינה וליחסים בינלאומיים. עבודת הדוקטורט שלי בנושא “כללי משחק בלוחמה א-סימטרית” זכתה בפרס הקרן ע”ש ענבר עטיה ז”ל למחקרים בנושא טרור.
מה יהיה מקומה של אסטרטגיית ההרתעה שנכשלה מול חמאס במדיניות הביטחון של ישראל אחרי המלחמה הזו? כדי להשיב על השאלה הזו אני מציע לחזור לדוד בן גוריון, מייסד צה"ל ואבי מדיניות הביטחון של ישראל, ולבדוק מה השתבש. מדוע ההרתעה הישראלית קרסה, וכיצד ישראל מצאה את עצמה מותקפת במספר חזיתות בשנה האחרונה.
"לנו דרושה הרתעה ולא ניצחון במלחמה. בכל מערכה יהיו לנו אבדות קשות – ואין אנו יכולים לאבד את מיטב הנוער – ולכן, העיקר אמצעי הרתעה".
ד"ר דן סגיר הוא עמית מחקר במכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דייוויס באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרו: "דימונה – ההרתעה הגרעינית של ישראל" יצא לאחרונה לאור בהוצאת כרמל.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
בין שתי ערים
בימים האחרונים חזר המשבר החוקתי לחיינו – הדיון התמקד בעימות בין שר המשפטים יריב לוין עם בג"ץ סביב סוגיית הוועדה למינוי שופטים, והשר שלמה קרעי היה הראשון להתבטא בצורה ברורה וקרא להפר פסיקה של בג"ץ לכנס את הוועדה אם תינתן כזו.
במקביל התקיים הסיבוב האלף בין היועמ"שית לבין איתמר בן גביר, הפעם סביב קידומו של הקצין מאיר סוויסה לסגן ניצב, למרות שמתקיימת נגדו חקירת מח"ש על התנהלות בניגוד לנהלים בגין השלכת רימוני הלם ללא אבחנה לתוך קהל של מפגינים.
אורי ארליך הוא עיתונאי לשעבר, פעיל שמאל ודובר ארגון הארכיאולוגים "עמק שווה".
"קרה לנו אסון. אנשים שלא מבדילים בין אגדה למציאות השתלטו על חיינו"
בעשר השנים האחרונות שמתי לב שהשירותים הממוקמים לאורך מסלולי הנסיעה שלי הלכו והתרחקו זה מזה.
התרחקו מאוד, אפילו.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם













































































































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לא ברור לי בכלל איך אפשר לטעון שמדיניות החיסולים מוצדקת מבחינה אסטרטגית.
בוא נצא מנקודת הנחה שמה קורה מחר או בעוד חודש פחות מעניין.
אנחנו מחסלים טרוריסטים 30 שנה. יש פחות טרור? איזה הישגים השגנו?
כל מה שקורה זה שאפשר לחסל אז מחסלים, ואז נדמה לכולם שעשינו משהו. אבל "מעשה" בהגדרתו האסטרטגית הוא אירוע שיש לו השפעה לטווח רחוק על המציאות. אז אני שואל שוב – עשינו משהו ב 30 השנים האחרונות חוץ מלהתמכר לחיסולים?