קצב האירועים בהובלת ממשלת ישראל והעומד בראשה, למימוש חזון ההפיכה השלטונית בחסות טבח ה-7 באוקטובר והמלחמה המתמשכת, הוא בלתי נתפס. בנימין נתניהו וממשלתו מענים את העם, תוך הקרבת חייהם ונשמתם של החטופים והאזרחים כאחד ומנצלים את חוסר האונים, הסבל והכאב כדי להפוך את המדינה לדיקטטורה משיחית, עניה ומצורעת.

לא במקרה חוזר נתניהו כמו מנטרה על הסיסמה "הניצחון המוחלט" ויוצר מצג שווא כאילו הוא מכוון למלחמה החיצונית מול כל החזיתות שנפתחו נגד ישראל, תחת הנהגתו של מי שהגדיר את עצמו "הפרוטקטור אוף איזרעאל" (הגרנדמייזר, מתהפכת בקברה). בפועל הוא משתמש במלחמה החיצונית, כדי להשיג את הניצחון המוחלט האמיתי שלו – הפיכה שלטונית אשר תנציח את שלטונו לעד.

לירז רימון הוא אדם מן הישוב. פועל חברתי, ידידותי לסביבה ומיודד עם החברה. מנהל תוכן ושיווק לפרנסתו וכותב לנשמתו. שואף ליותר ונהנה ממה שיש.

שלום אמיר!

אנחנו מכירים כבר תשע שנים. הכרנו לראשונה בדצמבר 2015 כשנכנסת לראשונה לכנסת כח"כ חדש באמצע הקדנציה, במקומו של השר סילבן שלום שפרש.

גדעון אלון הוא עיתונאי. הוא עבד 35 שנים כעתונאי ב״הארץ״, מתוכן 17 שנים ככתב פרלמנטרי של הארץ, ולאחר מכן 14 שנים ב״ישראל היום״. הוא הגיש תכניות בערוץ הכנסת, הפיק סרט תיעודי על תפקוד ועדת חוץ ובטחון ופירסם שלושה ספרים. האחרון שבהם הוא: ״מתחככים״, ובו סיכום 40 שנות עבודתו העיתונאית. בסוף אפריל 2021 יצא לגימלאות.

למעלה מ-82 אלף ישראלים עזבו את ישראל בשנה האחרונה. רק 23 אלף חזרו לארץ. כ-60 אלף ישראלים הצטרפו השנה למאגר החדש של השוהים בחו"ל. זו ירידה מדאיגה במיוחד, משום שמדובר במיטב המוחות מתחומי הטכנולוגיה, המדע, ההייטק, הרפואה, האקדמיה, הכלכלה והעסקים.

ישראלים רבים עזבו את הארץ מאז החלה המהפכה המשפטית והגל התחזק לאחר המלחמה. הישראלים הללו חשים שאינם יכולים עוד. העתיד אינו כאן עבורם ובעיקר עבור ילדיהם. הם עייפים מהמחאות שנתקלות בחומה בצורה של שנאה וניכור ולא מובילות לשינוי.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית.

ילדים ובני.ות נוער שפונו מיישובי הצפון מדברים על תחושה של כאוס, הם נותקו ממקורות התמיכה ומערכות חברתיות השתבשו. העתיד לא ברור והם נאלצים לעבור מקומות מגורים על פי החלטות ממשלה, שלא מתחשבות בצורך להמשכיות ולבניית מנגנון יציב. אז מה ניתן לעשות כדי להתמודד עם התפרקות מנגנוני הגנה אישיים, משפחתיים וקהילתיים של בני הנוער שפונו מהיישובים המפונים בצפון?

*  *  *

בני ובנות הנוער המפונים מיישובי הצפון עברו הרס עמוק של התשתית הקיומית הבסיסית: תשתית החוסן הנפשי, תשתית החוסן המשפחתי, החוסן של מערכת תמיכה קהילתית וזה של מערכת חינוך יציבה.

נטע ענבר סבן היא פסיכולוגית קלינית ומטפלת משפחתית וזוגית. מחברת הספרים "נשבר לי הלב, תעזרו לי - טיפול פסיכולוגי בילדים ובנוער" (גלילי הוצאה לאור), "מחול התודעה והנפש - מבט פסיכולוגי על תהליכי התפתחות אישית וחברתית" (גלילי הוצאה לאור) ו"פסיפס אנושי - מבט פסיכולוגי על הגוונים המרכיבים את עם ישראל" (צמרת הוצאה לאור).