הצבא המוסרי בעולם מנהל מאבק משפטי נגד משפחתו של אלון שמריז ז"ל, שגויס למילואים ב-7/10 אך לא הספיק לעלות על מדים כי נחטף, ונהרג בשוגג מאש חיילי צה"ל בעזה עת ניסה לברוח משבי המחבלים. צה"ל מסרב להכיר בו כחלל צה"ל.
הצבא המוסרי בעולם מסרב להכיר בנווט חיל האוויר אסף דגן ז"ל כחלל צה"ל למרות שבמשך שנים בעת שירותו סבל מפוסט טראומה שנגרמה תוך כדי ועקב השירות. טראומה שהביאה להתאבדותו בדרך לעוד יום מילואים.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
"עודד נלחם למען פלסטינים והם בגדו בו והורידו אותו שאולה" אמרה יוכבד (יוכקה) ליפשיץ, רעייתו של החטוף החלל עודד ליפשיץ, ששוביו רצחו אותו והוא הוחזר השבוע לקיבוצו, ניר עוז.
התקשורת הרבתה לספר על מעקביו העקביים למען השלום ונגד נישול הבדואים בפתחת רפיח. על לוחמנותו למען אמת, צדק ומימוש זכויות אדם. על מאבקיו למען שכניו הפלסטינים שמעבר לגדר. הוא היה לוקח חולים לטיפול בבתי-חולים בישראל במסגרת העמותה "בדרך להחלמה". סופר גם על היותו דמות מרכזית בקיבוץ הנגבי הקטן. עודד היה בין מייסדיו.
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
כמה בכינו וכמה ייבבנו, מי בדממה ומי בקול, מי בהחבא ומי בגלוי, מי בשפיפות קומה ומי בזקיפות עם הדגלים. דגלי המדינה והדגלים הכתומים, דגלי המדינה והדגלים הצהובים. וכמה הנענו את גופינו לקול מנגינת אבל פנימית.
.
כי מי יכול היה לחוש אדיש מול שלושה ארונות שיהפכו בהמשך לקבר אחד. מול ארונות של שני פעוטות ואמם. והבטנו ימינה ושמאלה ושוב הרגשנו עם אחד. וכמו לאחר הטבח בשבעה באוקטובר הושמו המחלוקות בצד, לרגע.
מי יכול היה לחוש אדיש מול 3 ארונות שיהפכו בהמשך לקבר אחד. מול ארונות של שני פעוטות ואימם. והבטנו ימינה ושמאלה ושוב הרגשנו עם אחד. וכמו לאחר הטבח בשבעה באוקטובר הושמו המחלוקות בצד, לרגע
פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מר הרפז הנכבד,אתה מנגד בין נתניהו והשמאל.כלומר הוא בעיניך ימין.אולי יסביר לי כהוגן במה בדיוק הוא ימין,,?,כי כך הוא אמר לך?הוא הרי ידוע כאיש ישר דובר אמת.לשלוח מיליארדי דולרים לחמאס כשהבטחתי ב2009 לחסל אותו זה ימין או שמאל?,ואם שלחת,,מדוע לא ביררת מה נעשה עם הכסף?(קנית נשק ובניית מנהרות בהם הם מסתירים את חטופינו),להצביע 4 פעמים בעד ההתנתקות זה ימין או שמא למסור את חברון לערפאת הרוצח ולהגיד לו "מצאתי חבר".להתנגד ל4 ראשי שבכ"שונים בהכינו תכניות לחיסול סינוואר ודף.שווה בנפשך שהיו נעלמים.הם הרי תכננו את הטבח.לאיש הזה יש אחריות לטבח לא.פחות מהצבא.והוא הכי איש שמאל בעולם..הוא מוכר לכם הכל ואתם בולעים באופן הכי מטומטם בעולם
.
הצלחות נתניהו מטרפות את שונאיו . כל טיפש מבין שאין לו מחליף לניהול המדינה בעת הזו . זה משגע את שונאיו. למרות השמאל , הפרקליטות , היועצת , החמאס , החיזבאללה ועוד שונאי נתניהו , הוא ימשיך להוביל בהצלחה את המדינה .
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם







































































































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
"הצבא המוסרי בעולם" זה דירוג, לא הצהרה על מוסריות מוחלטת של צה"ל. יש בהחלט מקום לשיפור, ומקום שהולך וגדל כי חיכוך ממושך באוייב ובאוכלוסיה עויינת שוחק את מוסריות החיילים.
צבא מעצם תפקידו הולך על חבל דק מאוד בתחום המוסר. איך הורגים מישהו בצורה מוסרית, גם אם הוא אוייב? איך מצדיקים למשפחה שכולה, או לחבר קטוע איברים את צדיקותינו בכך שהרגנו פחות אזרחי אוייב?
אני זוכר היטב כמה מהר נשחקה המוסריות שלי ושל חברי בשירות בשטחים ובעזה בעבר הרחוק – רק אחרי שאתה יוצא משם עם קצת פרספקטיבה של בדיעבד אתה תופס את הראש.
זוהי טיבה של פעילות צבאית, ומאבק תמידי נגד שחיקת המוסריות – לעולם לא יהיה צבא מוסרי לגמרי, אין דבר כזה. מה שכן יש זה רק מדרג, ושאיפה להשתפר.
אני מבין את מרמור הכותב ותומך בחלק מזה, אך כמה מהדברים שהוא מזכיר אינם קשורים. הכרה במישהו שנרצח כאזרח שלא חוייל, בתור חלל צה"ל היא עניין טכני ומהותי – לא מוסרי, ועל פניו המקרה הנ"ל עם כל הטרגדיה שבו לא עומד בתנאים. כנ"ל נפגע טראומה שמחליט להתאבד שנים לאחר הארוע, קשה מאוד להגדיר זאת בתור "חלל" – להבנתי טראומה מוגדרת כנכות, והאדם המדובר הוכר ככזה. לא ראוי לתקוף את צה"ל כאשר הוא פועל עלפי ההגדרות.