בקהיר הסתיים עוד סבב של שיחות לעסקת שחרור חטופים בלי תוצאות, כאשר שוב עניין ציר פילדלפי, לצד שמות האסירים הפלסטינים שישוחררו, טרפד את ההסכם.

כאשר בסבב קודם דווח כי נרשמה התקדמות משמעותית בקהיר בעניין ציר פילדלפי – סוכם שישראל תדלל את כוחותיה בציר ותיסוג נסיגה קלה מקו הגבול. הייתה אווירה של פריצת דרך לקראת הסכם – עד שבאה הודעה מירושלים ששפכה צוננים על הדיווחים.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

הסוגיה מורכבת, קשה לחרוץ דעה פסקנית: האם ראוי לשלם כל מחיר עבור מימוש המטרה הקדושה של החזרת החטופים? ומה הקווים האדומים שעל נציגי ישראל להציב במשא ומתן הנפתל על עסקה להחזרתם?

אינני מהכול יודעים, לפחות בעיני עצמם. אין לי ידע מספיק, אסטרטגי ופוליטי, שנדרש כדי לגבש עמדה ברורה. אבל תופעה אחת הנלווית למחלוקת הסוערת סביב החזרת החטופים מקוממת אותי במיוחד. מדובר במתקפה על הדבקים העיקשים במאבק להחזרת החטופים.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.

זקן וחולה ומטפטף שתן, עם קוצב לב ובלי ערמונית, בנימין נתניהו עושה מה שהעליל ברשעות על יצחק רבין: קובר את מה שנשאר באין מפריע, ועל ערימת העצמות שהוא מכרסם עם סריסיו, רובץ גם כלב השמירה הרופס של הדמוקרטיה, העיתונות, או מה שנשאר ממנה על אדמת ישראל החרוכה.

הצבי ישראל על במותיך חלל, איך נפלו ונפלו ועדיין נופלים גיבורים תחת שלטון יחיד מסואב שלא רואה בעיניים. "הוא גדול הוא גדול הוא גדול" מתפעלים בממלכה השביעית מהנוכל שהחריב הכל ויצא מבין ההריסות כמו חדש, מכה על חזה אחרים וקושר לעצמו כתרים לא לו.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת