קוראי "הארץ" ופידים שמאלנים כשלי בימים האחרונים בפייסבוק, יכולים לחשוב שלא רבין היה רמטכ"ל צה"ל בששת הימים, ולא דיין שר הבטחון, אלא מאיר שמגר היה כל אלה, וגם זה שהסתנן לג'יפ של מוטה גור ואמר לבן-צור סע
החלטות משפטנים ממלאות מקום חשוב בעיצוב נורמות חברתיות ובמהלכים ממשליים קונקרטיים. אבל מכאן ועד למחשבה שרצונו האישי או הכרעותיו המקצועיות של משפטן כלשהו הן שאיפשרו את הכיבוש, המרחק עצום
אין לי מושג מה שמגר חשב על הכיבוש. כך או אחרת, לא הוא איפשר את הכיבוש. מדינת ישראל איפשרה אותו, בלי שיהיה לה איכפת מה חושבים המשפטנים
רועי פלד הוא מרצה למשפט מינהלי בביה"ס למשפטים ע"ש חיים שטריקס במכללה למינהל, והשנה משמש כמרצה אורח באוניברסיטת קליפורניה בברקלי.
הכותרות הראשיות עכשיו
חיסול מנהיג דאעש, אל-בגדאדי, הוא הישג מבצעי מרשים. אך מהבחינה המדינית, הסגת הכוחות האמריקנים מסוריה, האישור לתורכים לפתוח במבצע צבאי וההימנעות מתגובה צבאית לתוקפנות האיראנית, מהווים עדות משמעותית יותר לכך ש"השוטר של העולם" כבר לא.
לאחר המבצע שבו הרגו כוחות מיוחדים את מנהיג דאעש, אבו-בכר אל-בגדאדי, במחוז אידליב שבסוריה, פרסם ממשל טראמפ תמונה המתעדת את נשיא ארה"ב וצוותו המתעדכנים בנעשה בשטח מחדר המצב של הבית הלבן.
התמונה מתכתבת כמובן עם זו שפרסם ממשל הנשיא אובמה לאחר שהקומנדו הימי האמריקני, צוות 6, פשט על מתחם בפקיסטן והרג את מנהיג אל־קאעדה, אוסאמה בן לאדן ב-2011.
בתמונה נראים בתמונה נראים (מימין לשמאל) בריגדיר-גנרל מרקוס אוואנס, סגן מפקד פיקוד המבצעים המיוחדים המשולבים (JSOC) שעשה את עיקר שירותו ברגימנט הריינג'רס ה-75, חטיבת הקומנדו של צבא היבשה, גנרל מארק מילי, יו"ר המטות המשולבים, שר ההגנה, מארק אספר, הנשיא דונלד טראמפ, סגנו, מייק פנס, וממלא מקום היועץ לביטחון לאומי, רוברט אובראיין.
לשם שינוי נראה טראמפ בתמונה נשיאותי. ההחלטה לשלוח כוחות קרקעיים לאזור בוודאי לא היתה קלה, למרות העליונות הצבאית האמריקנית המוחלטת, ולמרות נטייתו לפעול בחופזה, מבלי לרדת לעומקם של דברים. את הנאום שנשא מאוחר יותר, לעומת זאת, קשה להשוות לנאומו המאופק של קודמו בתפקיד, לאחר סיומו המוצלח של מצוד בן עשור אחר מי שיזם והוציא לפועל את פיגוע ה-11 בספטמבר.
היה זה המבצע הצבאי המשמעותי הגלוי הראשון שביצעו כוחות צבא אמריקני מאז שנכנס החודש הגנרל מילי לתפקידו כיו"ר המטות המשולבים, ולמעשה גם מאז שנכנס לתפקידו מארק אספר, שר ההגנה.
השניים החלו את שירותם בצבא היבשה האמריקני כקצינים בצנחנים. אספר, חברו למחזור בווסט פוינט של מזכיר המדינה, מייק פומפיאו, פיקד על פלוגת צנחנים במלחמת המפרץ והשתחרר זמן קצר לאחר מכן. מילי, שהתגייס במסגרת העתודה האקדמית של צבא ארצות הברית ובאמתחתו תארים אקדמיים מאוניברסיטאות פרינסטון וקולומביה, עשה גם תקופת שירות בכוחות המיוחדים ("הכומתות הירוקות"). מבצעים כגון זה מוכרים לו היטב.
מחץ הדלתא
בפעולה, כך עולה מהפרסומים בתקשורת ומנאומו של הנשיא האמריקני, דונלד טראמפ, פשטו כוחות מיוחדים, ככל הנראה מכוח דלתא של צבא היבשה ומהאגף לפעולות מיוחדות של ה-C.I.A, וניהלו לחימה בת כשעתיים עם פעילי דאעש. במהלך הלחימה נהרג גם אל-בגדאדי.
כוח דלתא היא יחידת העלית בה' הידיעה של ארצות הברית. היחידה הוקמה בצבא היבשה ב-1977 בידי הקולונל צ'ארלי "המסתער" בקווית', קצין צנחנים וכוחות מיוחדים שלחם בווייטנאם וסופח ליחידת ה-S.A.S הבריטית, כיחידה ייעודית ללוחמה בטרור. עם השנים הפכה דלתא לחוד החנית של המבצעים החשאיים שחייבו שימוש בכוחות מיוחדים. היחידה המקבילה בקומנדו הימי (ה-Navy SEALs), צוות 6, הוקמה בידי לוטננט-קומנדר ריצ'ארד מרסינקו, רק מספר שנים מאוחר יותר.
בעוד שהוליווד הבליטה את הקומנדו הימי, נותרה דלתא חשאית יחסית (אף שזכו לחשיפה בסרטים כמו "מחץ הדלתא" בכיכובו של צ'אק נוריס). משרד ההגנה אף הכחיש את קיומה במשך שנים, גם לאחר אירועים כמו קרב המבצע הכושל לחילוץ בני הערובה האמריקנים באיראן ב-1979 וקרב מוגדישו ב-1993. במסגרת המערכה כנגד דאעש לקחו לוחמי כוח דלתא במספר רב של מבצעים שכללו סיכולים ממוקדים בבכירים בארגון ופשיטות על מתחמים שבהם התבצרו פעיליו בסוריה ועיראק.
האגף לפעולות מיוחדות, הוא אגף צבאי למחצה בסוכנות הביון שאנשיו הם ברובם בוגרי יחידות המבצעים המיוחדים הצבא, הנחתים והצי.
הישג מבצעי, לא מדיני
הפשיטה היתה הישג מרשים עבור הכוחות המבצעים, שגם שבו ממנה, כדברי הנשיא "ללא שריטה". אבל מי שחושב שהריגתו של מנהיג דאעש תביא לתוצאות דומות לחיסולו של בן לאדן טועה.
"חיסולו של בן לאדן היווה קו פרשת מים בעבור אל־קאעדה, בעיקר על שום התפקיד המרכזי שמילא בן לאדן בארגון שבראשו עמד מאז הקמתו, למעלה מעשרים שנה. סילוקו של מי שהיה הסמל ודמות מופת נערצת בעיני אנשי אל־קאעדה ותומכי הג'יהאד העולמי, נתפס כאתגר מבצעי בעל חשיבות מעשית וסמלית כאחד", כתבו החוקרים יורם שוייצר ואביב אורג במזכר "האודיסיאה של אל-קאעדה אל הג'יהאד העולמי", שפרסמו במסגרת המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בשנת 2014.
שלא כמו בן לאדן, שהיה קופסת פיקוד מהלכת על שתיים, אל-בגדאדי היה חיוני פחות לפעילות דאעש, והוא מהווה גם סמל חשוב פחות. הארגון שבראשו עמד דעך לאחר כיבוש הערים המרכזיות שבהן שלט במוסול בעיראק וא-רקה בסוריה.
ובכלל, בלי לזלזל בהישג המבצעי, דומה שמבחינת חשיבותו המדינית הוא בחזקת "דמי כיס" שהעניקה ארצות הברית לבעלות בריתה באזור, רגע לפני שכוחותיה נעלמים מהזירה.
ההחלטה האמריקנית לסגת מסוריה, שאפשרה את המבצע הצבאי התורכי בצפון סוריה והפקירה את הכורדים לחסדי התורכים, וההחלטה של הנשיא טראמפ להימנע מתגובה של ממש לשורת הפרובוקציות והתקיפות האיראניות האחרונות, ובכלל זה התקיפה המתוחכמת על סעודיה שכללה שימוש בטילי שיוט, משמעותיות בהרבה.
בסוף השבוע האחרון כתב פרופסור שלמה אבינרי מאמר ארוך בגנות הנשיא טראמפ ב"הארץ", שבו טען כי אין פלא שהסעודים "מחפשים דרכים להתפייס עם טהראן ואינם בוחלים בהתקרבות לרוסיה", שממצבת עצמה יותר ויותר בעמדת המוציאה והביאה באזור. יתרה מכך, קבע, "מהרטוריקה של טראמפ נגד איראן נותר רק בלון אוויר חם, והמסר הוא כי היושב בבית הלבן הוא נמר של נייר עם פה גדול".
למרות שהוא אוהב לתאר את עצמו כאיש עסקים, הנשיא האמריקני ממשיך להצטייר כמי שלא היית קונה ממנו מכונית משומשת, שמילתו אינה מילה ותמיכתו נכונה רק לרגע שבו הצהיר עליה.
לפני כשבוע פורסם כי לעת עתה האמריקנים אינם מפנים את הכוח בבסיס טאנף, הסמוך לגבול סוריה עם עיראק וירדן, המהווה חסם יבשתי שמבודד ומונע מכוחות איראניים מעבר לסוריה כמו גם חסם מרתיע. בשל כך, נחשבת הנוכחות האמריקנית בבסיס בעיני ישראל כחיונית. בהתחשב בזיג-זג שבו מנהל טראמפ את מדיניות החוץ האמריקנית, הכוחות עלולים להתפנות ממנו מחר בבוקר, וכדאי בירושלים להיות מוכנים גם לזה.
גל פרל פינקל, מפעיל הבלוג "על הכוונת", בלוג מדיני-ביטחוני על חזון, אסטרטגיה ופרקטיקה, ומתאם תכניות צבא, אסטרטגיה וביטחון סייבר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). קודם לכן עבד כאנליסט בחברת מחקרי שוק ומודיעין עסקי. בעבר שירת בצנחנים ועבד במשרד ראש הממשלה. בעל תואר שני בדיפלומטיה וביטחון מטעם אוניברסיטת תל אביב. במחקריו עוסק בצה"ל, מערך המילואים, דוקטרינות ואסטרטגיות צבאיות.
צוותי המשא ומתן של הליכוד וכחול-לבן לא הגיעו אתמול (ראשון) לנהל דיאלוג; הם באו לריב. יריב לוין ועו״ד מיכאל ראבילו מהליכוד ישבו מול יורם טורבוביץ׳ ושלום שלמה מכחול-לבן בכפר המכבייה והכניסו להם על ההתנגדות למתווה הנשיא ועל ממשלת המיעוט שהם רוצים להקים עם הרשימה המשותפת. כחול-לבן התריסו באנשי הליכוד שהם מייצגים את "בלוק החסינות" של בנימין נתניהו.
הפגישה הזו הייתה הפרומו לפסגת נתניהו-גנץ מאוחר יותר. אף אחד לא נכח בחדר בקריה, כנראה, ולכן לא נדע אם השניים דיברו בצורה גלויה – כמו, למשל, נתניהו ונוני מוזס.
אם בכל זאת הייתה שם הקלטה, ייתכן ונשמע יום אחד את נתניהו מסביר לבני גנץ שהוא לא יכול להיות שנייה אחת מחוץ ללשכת ראש הממשלה, כי רק משם הוא יכול לנהל את המאבק בפרקליטות ואולי ללכת לעסקת טיעון. גנץ אולי ענה לו בכנות כי מתווה הנשיא מקובל עליו ועוד איך, אבל יש לו בעיה במפלגה שלו.
ראש ממשלת כחול-לבן הוא יאיר לפיד, אחרי שהקים קואליציה עם בוגי יעלון וגבי אשכנזי נגד מתווה הנשיא או כל פשרה אחרת שתאפשר לנתניהו להיות הראשון ברוטציה. גנץ הוא במיעוט במפלגה המשותפת (15 מנדטים לחוסן לישראל מול 18 ללפיד, יעלון ואשכנזי).
וכך נראה נשמע רב-שיח של חרשים, אם להשתמש בביטוי שהטיח מוזס בנתניהו בשיחות שהוקלטו בין השניים. אגב, מאז שידור ההקלטות בתוכנית ״המקור״ במוצאי שבת, איש בכחול-לבן לא תקף את נתניהו על הריקוד המושחת עם מוזס. גנץ ולפיד, יעלון ואשכנזי, עפר שלח וארנה ברביבאי מילאו את פיהם מים. גם בעבודה-גשר ובמחנה הדמוקרטי לא צייצו יותר מדי. ההסבר: אף אחד לא מרחם על נתניהו, אבל איש מהם לא רוצה להסתבך עם נוני מוזס. זו הציניות הפוליטית במיטבה.
מאז שידור ״המקור״, איש בכחול-לבן לא תקף את נתניהו על הריקוד המושחת עם מוזס. גנץ ולפיד, יעלון ואשכנזי, עפר שלח וארנה ברביבאי מילאו את פיהם מים. גם בעבודה ובמחנה הדמוקרטי לא צייצו יותר מדי
וזו תהיה התמונה עד ה-21 בנובמבר, אז יחזיר גנץ את המנדט לנשיא המדינה: פגישות משא ומתן עקרות, שבהן ימצאו הפוליטיקאים הזדמנות להטיח האשמות זה בזה, וכולם יחשבו קדימה על הקמפיין שלהם, אם אכן נלך לסיבוב בחירות שלישי. פה ושם יעלו גם הצעות פשרה רציניות או הזויות.
הצעה אחת של כחול-לבן, כך דווח היום בכאן ב', מדברת על ממשלת אחדות בלי החרדים, ואחרי ששתי המפלגות הגדולות יעבירו חוקים שהחרדים מתנגדים להם – הם יוזמנו להצטרף לממשלה. מעניין מי החרדים שיסכימו למתווה הזה ויאמינו בו. איך אמר לי פוליטיקאי חרדי? "אם גוש הימין כבר מתפרק, אנחנו יכולים ללכת עם כחול-לבן, בלי הליכוד. גנץ הרי מעדיף אותנו".
מילה אחרונה על אביגדור ליברמן. גם הוא ישב אתמול עם צוות המו"מ של כחול-לבן. גם הוא עושה קמפיין משלו ומחדד את ההבדלים בינו לבין האחרים בפרק האזרחי. היום יו"ר ישראל ביתנו צפוי לקיים מסיבת עיתונאים, בה יחזור על חוק הגיוס, מתווה הגיור וחוק המרכולים כדרישות עליהם הוא מתעקש מול החרדים.
אם ליברמן יחזור גם על התוכנית היומרנית שלו להקים ממשלת אחדות בין הליכוד, כחול-לבן וישראל ביתנו – זה כבר יישמע באמת כמו דיסק שחוק.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
ועדת הכספים של הכנסת תתכנס מחר כדי לאשר בקשות להעברת תקציבים ועודפים בתקציב המדינה לשנת 2019. הישיבה תתקיים בשעה עשר בבוקר. כך פורסם באתר הכנסת.
שלוש שנים אחרי שנחת בישראל, נחשף המטוס שישמש את נשיא המדינה ואת ראש הממשלה. בתמונות שפורסמו באתר ynet נראה המטוס, מסוג בואינג 767, בחטיבת המטוסים של התעשייה האווירית, סמוך לנמל התעופה בן-גוריון.
על המטוס מופיעה הכתובת "מדינת ישראל" לצד הדגל, סמל המדינה ומגן דוד. המטוס צבוע בכחול ובלבן, כשביניהם פס בצבע אפור.
בפגישתם של גנץ וקושנר, שעתידה להתקיים בשעה 11:30, ייקח חלק גם מספר 2 בכחול לבן, חבר הכנסת יאיר לפיד – כך פורסם בתאגיד השידור כאן.
"הצבענו לליכוד, לא לגוש!" – כך קורא הבוקר ארגון הליכודניקים החדשים, שמביע תמיכה בכינונה של ממשלת אחדות.
רוב מצביעי הליכוד תומכים בממשלת אחדות. ההתעקשות על ה"גוש" מנוגדת לערכי הליכוד ותעלה לנו בשלטון. ליכודניקים, הצטרפו לעצומה https://t.co/AvFnhRYwQG pic.twitter.com/K3ALLK5ypj
— הליכודניקים החדשים (@NewLikudnik) October 28, 2019
חבר הכנסת בני גנץ ייפגש היום עם ראשי העבודה-גשר, חברי הכנסת עמיר פרץ ואורלי לוי-אבקסיס. הפגישה תיערך בשעה שש במשכן הכנסת. מחר, בתשע וחצי בבוקר, ייפגשו צוותי העבודה של שתי המפלגות.
עד המדינה שלמה פילבר הוא שפנה למשטרה בעניין הטרדתו – כך פרסמו אביעד גליקמן וברוך קרא מחדשות 13. עורך דינו של פילבר, דרור אילון, אמר לשרון גל בגלי ישראל כי "פילבר לא הגיש תלונה, ולא חש מוטרד או מאוים". הדברים עשויים להתיישב בכך שעד המדינה אכן הודיע למשטרה על הטרדתו, אך לא הגיש תלונה. לפי הדיווח של גליקמן, החיפוש בניידים ייעשה לפי מילות קוד ובפיקוח שופט.
צבי האוזר מכחול לבן מצטרף לקריאתה של איילת שקד מהימין החדש – לקבוע איסור טיסה מעל האזורים שבשליטת הכורדים בצפונה של סוריה. צעד זה עשוי למנוע, או להפחית, את הפגיעה בכורדים.
איסור טיסה מעל האזורים הכורדים הוא מהלך דחוף, אסטרטגי ומוסרי.
אבל,הדיון על האסטרטגיה של ישראל ל׳יום שאחרי המלחמה׳ בסוריה היה צריך להתחיל כבר ב-2012. לרבות מענה לאסטרטגיה סורית-אירנית לשלמות טריטוריאלית של סוריה לאחר
נסיגה אמריקאית.״ מי שלא טורח בערב שבת, ׳אוכל אותה׳ בשבת׳ ״ https://t.co/74axarfFZb
— צבי האוזר Zvi Hauser (@ZviHauser) October 28, 2019
מליאת הכנסת תתכנס היום, לראשונה מאז יום השבעתה, ב-3 באוקטובר. שמונת חברי הכנסת החדשים יישאו נאומי בכורה, ומחוקקים שיחפצו בכך – יוכלו לשאת נאומים בני דקה.
הישיבה היום תהיה הישיבה השלישית של הכנסת הנוכחית. בישיבה הראשונה נשבעו חברי הכנסת אמונים, ובישיבה השנייה, שהתקיימה זמן קצר אחרי הראשונה, נקבע הרכבה של הועדה המסדרת.
מחר תקיים הכנסת ישיבה לזכרו של השר רחבעם זאבי, שנרצח לפני 18 שנה.
אתמול פורסם כי בכירים בקמפיין הליכוד – עופר גולן, יונתן אוריך ואדם נוסף – נחקרו במשטרה בחשד להטרדת עד, כששלחו רכב מצויד ברמקולים אל מול ביתו של עד המדינה שלמה פילבר. במסגרת החקירה, שמתנהלת בלהב 433, הוחרמו טלפונים ניידים של אנשי הקמפיין – דבר שגרר ביקורת של המערכת הפוליטית והתקשורתית.
יושב ראש האיחוד הלאומי – תקומה, השר בצלאל סמוטריץ' –
החרמת הטלפונים הסיטונאית של יועצי ראש הממשלה היא חצייה מפחידה של קו אדום בוהק מכל בחינה שהיא מצידה של הפרקליטות.
קשה לברוח מהתחושה שהתיקים נגד נתניהו מתפוררים ובפרקליטות פותחים במסע "פישינג" חסר מעצורים כדי לגייס נגדו עדי מדינה בכל מחיר. וזה כבר באמת מתקרב לדרגת קץ הדמוקרטיה.
— בצלאל סמוטריץ' (@bezalelsm) October 27, 2019
עוד כתב סמוטריץ': "בכל פעם שאנחנו חושבים שאנחנו כבר מכירים את כל המקפצות בעיר באה הדיפ-סטייט ומגלה לנו מקפצה גבוהה יותר. ולא, זה לא גשם".
תגובות נוספות –
קשה להירדם כששומעים על החרמת הטלפון של יועץ ראש הממשלה בגלל חשד למעשה שטות שאולי-אולי נושק פורמלית לתחום הפלילי (הטרלת עד). המשטרה והפרקליטות כאילו מתעקשות לצקת ממשות לתחושת הנרדפות בסביבת בלפור ולפרנויות במרחבי הימין
— חגי סגל (@haggai_segal) October 27, 2019
כל מי שזכויות אדם בסיסיות חשובות לו צריך להתקומם נגד החרמת טלפונים בנסיבות בלתי קיצוניות כאלה. היום זה גולן ואוריך, אתמול זה ברק כהן, מחר זה כל אחד מאיתנו
— Muli Segev (@mulisegev) October 28, 2019
החרמת הפלאפונים של עוזרי ראש הממשלה על אירוע שולי שאפילו פילבר לא התלונן עליו.
היא עוד הוכחה לאיבוד העשתונות של מערכת אכיפת החוק ברדיפה אחרי ראש הממשלה אחרי שפעם אחרי פעם מתגלה עד כמה היא בררנית ומחפשת רק את נתניהו— שמעון ריקלין (@Riklin10) October 28, 2019
מבינה את החשד החמור להטרדת עד, אבל לקיחה מוחלטת של הנייד נראית כאקט קיצוני שצריך להיות שמור למניעת פשע חמור (אלא אם ינתן הסבר מהפרקליטות/ משטרה לאופן השימוש בחיפוש שכזה). האין דרך לאפשר עיון חלקי בנייד לפי צו שופט?
— Tal Schneider טל שניידר تال شنايدر (@talschneider) October 28, 2019
יועצו הבכיר של נשיא ארצות הברית טראמפ, ג'ארד קושנר, יגיע היום לישראל וייפגש, בנפרד, עם ראש הממשלה נתניהו ועם יושב ראש כחול לבן גנץ. פגישה עם נתניהו עתיד לקיים גם מזכיר האוצר של ארצות הברית סטיבן מנוצ'ין.
שני הבכירים האמריקאים עתידים להשתתף, לאחר ביקורם בישראל, בוועידה כלכלית בסעודיה. אחרי הוועידה בסעודיה צפוי מנוצ'ין לנסוע להודו ולמדינות במפרץ הפרסי.
יושב ראש כחול לבן, חבר הכנסת בני גנץ, ייפגש היום – לראשונה מאז הטיל עליו בשבוע שעבר הנשיא ריבלין את מלאכת הקמת הממשלה – עם יושב ראש ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן. פגישתם של השניים תיערך בכנסת.
אתמול נועדו צוותי המשא ומתן של שתי הסיעות. כמו כן התקיימה בכפר המכבייה פגישה בין צוות המשא ומתן של הליכוד לבין זה של כחול לבן, וכן נערכה בקריה פגישה בין גנץ לבין ראש הממשלה ויושב ראש הליכוד, בנימין נתניהו.
לא צריך להיות משפטן גדול, או משפטן בכלל למעשה, כדי להבין שמה שעולה מההקלטות שהביא רביב דרוקר ב"המקור", זה שנתניהו (וכמובן מוזס) עבר לא רק עבירה של הפרת אמונים, אלא גם את עבירת השוחד. הוא הציע להפעיל את כוחו כעובד ציבור בתמורה לטובת הנאה לא חומרית, אבל כזו שללא ספק חשק בה מאד. די בכך. לא צריך שום דבר מעבר לזה. עבירת השוחד נעברה.
לא צריך להיות משפטן גדול, או משפטן בכלל למעשה, כדי להבין שמה שעולה מההקלטות שהביא רביב דרוקר ב"המקור", זה שנתניהו (וכמובן מוזס) עבר לא רק עבירה של הפרת אמונים, אלא גם את עבירת השוחד
אבל. יש אבל.
כן צריך להיות משפטן, או לפחות משפטן חובב, כדי להעריך את התשובה הנכונה לגבי שלוש שאלות נוספות שעומדות בין התובנה לעיל ובין העמדה לדין, אפילו בגין הפרת אמונים: 1. צדקת העמדה לדין; 2. סיכויי ההרשעה; 3. "שיקולי מדיניות".
1. האם צודק להעמיד את נתניהו לדין בתיק 2000?
בואו נסכים מראש על דבר אחד – לא על כל הפרת חוק צודק להעמיד לדין. לא מסכימים? תחשבו מה הייתם אומרים אם הייתם מקבלים דוח על נסיעה במהירות 122 קמ"ש בכביש 6. ב-1 בלילה. ללא ספק עברתם על החוק, אבל כולנו יודעים שלא מעמידים על מהירויות כאלה לדין, ואם איזה שוטר משועמם ייטפל דווקא אליכם, ודאי תתעצבנו ותחושו חוסר צדק.
למצבים בערך כאלה (לא בדיוק, תיכף אבהיר), נולדה במשפט הפלילי ההגנה המוכרת כ"הגנה מן הצדק". אולי עברתי את העבירה, אבל לא צודק להעמיד אותי לדין. בשנים האחרונות ההגנה הזו צברה פופולריות עצומה. מדי פעם היא גם מצליחה.
אבל – וזה אבל גדול מבחינת נתניהו – גם אם נכון שלא העמידו לדין בעבר במקרים כאלה (ועל כך מיד) – לפרקליטות מותר להכות על חטא ולשנות מדיניות אכיפה. מותר לה להחליט שמהיום אוכפים בקפדנות את המהירות המותר בכביש 6. גם על קשישות הססניות שנוסעות במהירות 122 קמ"ש.
המשטרה תצטרך להוכיח שהשינוי עקבי ומוצדק. מתי היא תתקשה לעשות את זה? אם הנהג שעצר אותך הוא גם השכן מלמטה שכל הזמן מתלונן על הרעש שהילדים שלך עושים. במקרה כזה יתעורר חשש שבאמת יש כאן משהו לא צודק וסיכויי טענת ההגנה מן הצדק יאמירו. לכן זעקות "רודפים אותו" מסביבת הרדוף.
אני לא חושב שזה המצב במקרה של נתניהו. הוא לא נסע 122 קמ"ש. יותר כמו 140. לא משהו שלא ראינו מעולם, אבל משהו שלא יהיה מופרך להעמיד בגינו לדין.
קל מאד וחשוב מאד להסביר למה זה מוצדק – הפשע של מוזס ונתניהו הוא פשע נגד הציבור הישראלי כולו ונגד מדינת ישראל. השניים זממו לקחת את התשתית שבבסיס הדמוקרטיה שלנו, ולעוות אותה. עיתונאים הם האנשים שמהם אנחנו אמורים ללמוד מה קורה במדינה ולגבש באמצעותם את צעדינו הבאים כאזרחים. נתניהו ומוזס רצו לכפות עליהם לעוות את המידע שהם מעבירים לנו.
אנחנו אמורים ללמוד מעיתונאים מה קורה במדינה ולגבש באמצעותם את צעדינו הבאים כאזרחים. נתניהו ומוזס רצו לכפות עליהם לעוות את המידע שהם מעבירים לנו
במובן הזה המעשה כאן חמור פי כמה מזה של אולמרט או של דרעי (שהואשמו והורשעו בשוחד, לא בהפרת אמונים). הולילנד אכן מכער מאד את קו הרקיע של ירושלים, ועדיין נזקו קטן בהרבה. קשה לדמיין הפרת אמונים חמורה יותר מאשר הפרת חובת האמון שלך להליך הדמוקרטי.
אנשי נתניהו כידוע יטענו שמדובר בהעמדה לדין שהיא חסרת תקדים, ושפוליטיקאים תמיד עושים עסקאות כאלה עם עיתונאים.
אז ככה:
א. נכון שאין הרבה העמדות לדין כאלה. לא הייתי חותם על כך שזה מעולם לא קרה. הנה למשל בימים אלה ממש נחקר יו"ר בית הנבחרים של מדינת טקסס לאחר שהבטיח טובות הנאה לאיל הון ששולט בכמה אתרי אינטרנט ימניים בתמורה לכך שיפסיקו לתקוף אותו ויתחילו לתקוף כמה אנשים אחרים שהיה שמח לראות נופלים. שם ככל הנראה היה גם אלמנט של השפעה על תרומות של אותו איל הון (אבל לא דובר על שום כסף ליו"ר בית הנבחרים עצמו).
ב. עיתונאים ופוליטיקאים עושים הרבה עסקאות, אבל ממש לא כולם, ובעיקר ממש לא כולן "כאלה". כלומר לא כל כך בוטות ולא לגבי מגמת סיקור כללית, אלא לגבי אופן הצגת סיפור מסוים על בסיס הסכמה במסגרת עבודה משותפת אליו;
ג. (והחשוב ביותר) הפוליטיקאי נתניהו לא עשה כאן עסקה עם עיתונאי. נוני מוזס אינו עיתונאי. הוא מוציא לאור המונחה על-ידי האינטרסים הכלכליים שלו, אליהם ועליהם דיבר נתניהו. אין כאן קשר לעיתונות.
הפוליטיקאי נתניהו לא עשה כאן עסקה עם עיתונאי. נוני מוזס אינו עיתונאי. הוא מוציא לאור המונחה על-ידי האינטרסים הכלכליים שלו, אליהם ועליהם דיבר נתניהו. אין כאן קשר לעיתונות
מכל הסיבות האלה, יש הצדקה מלאה להעמיד את נתניהו לדין. עם זאת צריך להודות שעמדה אחרת, הססנית יותר מצד הפרקליטות, הגם שתהיה שגויה לא תהיה דבר חריג ובלתי נתפש במקרה כזה. מאכזב, לא הכי מקצועי, אבל לא חריג ובלתי נתפש.
2. מה הם סיכויי ההרשעה בתיק?
אבל אז מגיעה שאלת סיכויי ההרשעה. אנשי נתניהו טוענים שהכל היה בצחוקים. הוא החזיק אצבעות מאחורי הגב וכל הזמן מלמל בלב שזה הכל בשין-קוף-ריש. מעולם לא התכוון לעשות מה שנוני ביקש ממנו, ובלי כוונה פלילית כלשהי הרי שאין הרשעה.
אז ככה:
א. זה לא ממש מדויק. דווקא לגבי עבירת השוחד קובע חוק העונשין שזה לא חשוב אם התכוונת להעניק את מה שנתבקשת להעניק או לא (גוגל – חוק העונשין – סעיף 294(ד)(2). אבל כידוע מנדלבליט, מסיבותיו, הלך על הפרת אמונים.
דווקא בעבירה זו יכולה הטענה של נתניהו לטעת בלב השופטים ספק סביר אם "התגבשו יסודות העבירה". הקלטות לא מספקות את התשובה בנקודה הזו. נתניהו נשמע מאד זהיר. הוא כמובן יודע שהוא מקליט
דווקא בעבירה זו יכולה הטענה של נתניהו לטעת בלב השופטים ספק סביר אם "התגבשו יסודות העבירה". הקלטות לא מספקות את התשובה בנקודה הזו. נתניהו נשמע מאד זהיר. הוא כמובן יודע שהוא מקליט, אבל זה לא משנה את העובדה שהוא נשמע זהיר ושומר לעצמו את הפתח לספר סיפור כזה.
אבל (שוב יש אבל) לא נחשפנו לראיות האחרות שבידי הפרקליטות. אם נתניהו יצא מהפגישה, התקשר לניר חפץ ואמר לו "בוא נסדר להם את מה שהם מבקשים" וחפץ גם הקליט אותו, אז הסיפור של נתניהו קרס ואין ספק סביר.
למי נתניהו אמר מה (מעל הכל מה אמר לאדלסון ומה אדלסון אמר בעדותו) ואילו סימני רצינות עשה בדרכו למימוש העסקה – זה מה שיכריע את הערכת הפרקליטות לגבי סיכויי ההרשעה.
3. מהם שיקולי המדיניות
אם לפרקליטות יש ראיות סבירות אבל לא מוחצות בתיק 2000, מגיעה גם שאלת שיקולי המדיניות של הפרקליטות בניהול תיקי נתניהו כמכלול.
תיק 4000 הוא תיק שוחד מובהק, והוא חף משאלת החריגות שבהעמדה לדין בגין שאלות של סיקור עיתונאי. שם לא מדובר ב"סיקור אוהד". מדובר למעשה בהשתלטות על אחד מאתרי החדשות המובילים במדינה.
הכתבת כותרות, בחירת תמונות, העלאת והורדת כתבות – כל אלה הם לא מופעים של סיקור מוטה. הם מופעים של מעשה רמייה מכוון כנגד הציבור והדמוקרטיה שהתאפשר בזכות עסקת שוחד
הכתבת כותרות, בחירת תמונות, העלאת והורדת כתבות – כל אלה הם לא מופעים של סיקור מוטה. הם מופעים של מעשה רמייה מכוון כנגד הציבור והדמוקרטיה שהתאפשר בזכות עסקת שוחד.
עם קלפים כאלה ביד יכולה להישמע המחשבה מצד פרקליט שעדיף לו לרכז מאמצים בתיק מנצח אחד ולחסוך מאמצים בתיק אחר. אלה שיקולים שנעשים כל הזמן בניהול הליכים משפטיים. נערים היינו אבל בגרנו ואנחנו מבינים שצריך להקצות משאבים בתבונה, למקד אנרגיות, ולאזן בין שיקולי צדק ושיקולי יעילות.
ובשורה התחתונה?
- מה השורה התחתונה של כל זה?
ייתכן שנתניהו יועמד לדיון בתיק 2000, וייתכן שלא. - שמחתי לעזור.
- איחלתי לעם ישראל בהצלחה.
רועי פלד הוא מרצה למשפט מינהלי בביה"ס למשפטים ע"ש חיים שטריקס במכללה למינהל, והשנה משמש כמרצה אורח באוניברסיטת קליפורניה בברקלי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מעולה! תכננתי לכתוב דברים דומים והקדמת אותי. רק אומר כך: מוזס הדגים במהלך השיחות המתקדמות ביניהם את המתת שהוא נותן לנתניהו, וביבי המשיך בשיחות (רצה לקבל את הסיקור האוהד?). ביבי שיקר למשטרה בבוטות שהוא לא הקליט את השיחות (רצה להסתיר עבירה שביצע). פנה לאלקין שיבדוק את ההיתכנות של חוק ישראל היום. דיבר עם אדלסון על הנושא. ארי הרו הציע את העדות שלו בעניין ובעצם מעיד על המובן מאליו: הרי הוא יזם את הפגישות עם נוני מוזס. למה הוא יזם אותן? אם מוזס הוא כזה נוכל וממילא הסיקור עוין אותו, מה הוא רצה להיפגש כי הוא כל כך פחד ממנו? לא סביר.
למקרה שפיספסת
תגובות אחרונות
על עובדה אחת אין עוררין בין מטיבי הלכת ויודעי הדבר במדיניות האמריקאית: הדוד סם לעולם לא שוכח כשזה מגיע לפגיעה באינטרסים ביטחוניים אמריקאים, כל שכן כשזה עולה בחייהם של אזרחים אמריקאים. עיינו ערך ג'ונתן פולארד, אוסמה בין לאדן, ונכון להבוקר – אבו-בכר אל-בגדאדי.
אין ספק שתזמון החיסול של אל-בגדאדי משרת היטב את הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ מכמה טעמים. "ללא 'רגליים אמריקאיות על הקרקע' (Boots on the ground, מושג שמעורר פלצות אצל האמריקאי הממוצע) האינטרס האמריקני עדיין נשמר", הוא יאמר למקטרגים הרבים והמגוונים.
מבחינתו, מדובר בהישג היסטורי חשוב. גם הוא, כמו קודמו (השנוא עליו) ברק אובמה, חיסל ארכי מחבל שפתח חשבון עם ארצות הברית.
מעבר לכך, טראמפ משדר מסר לרוסיה, טורקיה ואיראן, שעיקרו: גם אם ארצות הברית לא בהכרח נוכחת פיזית במזרח התיכון, וושינגטון עדיין מעורבת ושומרת על האינטרסים שלה.
בל נשכח שחלק גדול מהביקורת שהופנתה כלפי הנשיא טראמפ מבית ומחוץ (כולל מישראל, במרומז) הייתה כי בהסגת הכוחות מסוריה הוא מניח למעשה את היסודות למדינה האסלאמית החדשה.
הלילה טראמפ השיב ולא התאפק (כצפוי) לספר לכל העולם על ההישג הצבאי, בהודעה ששיגר דרך חשבון הטוויטר הנשיאותי.
Something very big has just happened!
— Donald J. Trump (@realDonaldTrump) October 27, 2019
בהיבט הצבאי, אין ספק שארצות הברית הוכיחה יכולת חדירה מודיעינית מרשימה לארגון צללים ורמת מבצעיות גבוהה. לגבי החלק הראשון התעוררו לאחרונה לא מעט סימני שאלה, לגבי החלק השני תמיד היו סימני קריאה.
אגב, לא מן הנמנע שלחלק המודיעיני של המבצע הזה היו שותפים גם ארגוני ביון אחרים, כאלה שמעורבים ועוקבים באופן יומיומי אחר הנעשה בסוריה.
אלא שיכול להיות שהשמחה מוקדמת מדי, או לחלופין שתהיה קצרת מועד. חיסולו של אל-בגדאדי הוא ללא ספק מכה קשה לארגון שהוקם על ידו בתחילת העשור הנוכחי. כמו במקרה של אל קאעידה אחרי חיסולו של בין לאדן, סביר להניח שארגון המדינה האסלאמית ייכנס בתקופה הקרובה לתהליך למידה ארוך.
בשלב הראשון ינסה הארגון לסתום את הפרצות בשורותיו, אלה שאפשרו את המודיעין המדויק על מקום הימצאו של אל-בגדאדי. בשלב הבא הוא ינסה לשקם את היכולות המבצעיות, במזרח התיכון ובאירופה.
לא מן הנמנע שכבר בתקופה הקרובה הוא ינסה להוציא לפועל פיגוע מהדהד, ולו רק כדי לשדר, בעיקר לפעיליו, עסקים כרגיל.
כמו במקרה של אל קאעידה אחרי חיסולו של בין לאדן, סביר להניח שארגון המדינה האסלאמית ייכנס בתקופה הקרובה לתהליך למידה ארוך. לא מן הנמנע שכבר בתקופה הקרובה הוא ינסה להוציא לפועל פיגוע מהדהד, ולו רק כדי לשדר עסקים כרגיל
אלא שבשונה מארגון אל קאעידה, שנמצא בטריטוריה מבודדת (רכס הרי טורה בורה באפגניסטן – אזור מבודד מאד הררי ומחורץ), למדינה האסלאמית אין כיום שטח פיזי להתבסס בו (למעט חצי האי סיני).
עובדה זו מציבה לפתחו של הארגון אתגר לא פשוט. עם זאת, דאע"ש מחזיקה בנכס גדול ומשמעותי שאסור לזלזל בו, והוא לבבות של מיליוני סונים.
די במבט חטוף בנסיבות הקמתה של המדינה האסלאמית, כדי להבין שהנסיבות התעדכנו ולאו דווקא השתנו. חשרת העבים שהתקדרה מעל ראשם של הסונים ב-2011, עם נסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק והמלכת השיעים, רק הפכה מאיימת יותר. לוואקום שנוצר נכנסה בדהירה איראן, שבימים אלה מתמודדת עם המחאה הקשה ביותר לנוכחותה במדינה השכנה.
זו פחות או יותר תמונת המצב בסוריה. מיליוני סונים חוששים לגורלם עם תחייתו מחדש של שלטון אסאד, המגובה בתמיכה צבאית חסרת מעצורים של פוטין.
מבחינת סונים רבים, האיום רק התגבר. לכן, חיסולו של אל-בגדאדי הוא בבחינת הישג זמני מהסיבה הפשוטה, שאפשר לחסל אישים, לכבוש שטחים ולפרק ארגונים, אבל קשה ואולי בלתי אפשרי להרוג רעיון.
מחאת האקלים לא רק מתרחבת – היא גם הופכת יותר ויותר פוטוגנית.
כ-200 פעילים משורה ארוכה של ארגוני סביבה (בהם מגמה ירוקה, גרינפיס ישראל, והמרד בהכחדה) ערכו במהלך סוף השבוע את "מחנה האקלים" הראשון בישראל. המחנה נערך בקיבוץ יגור, ונועד להכשיר פעילים חדשים ולגבש את חברי התנועה. המחנה כלל בין השאר סדנאות בפעילות אקטיביסטית.
עם סיום המחנה, הפעילים יישמו פרק ראשון באקטיביזם, הצטיידו בעשרות לפידים וערכו מיצג של מד טמפרטורות על רקע הנוף של בז"ן והתעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה.
מד הטמפרטורות מסמל את חציית רף ה-1.5 מעלות – שנחשב לנקודת האל-חזור של משבר האקלים במידה והאנושות לא תיגמל מהתלות בדלקים מזהמים ותוצרי תעשיית הנפט.
לפי פאנל האקלים של האו"ם, התחממות גלובלית של יותר מ-1.5 מעלות ביחס לתקופה שלפני המהפכה התעשייתית תגרום לנזקים אדירים שייצאו משליטה גם אם האנושות תפסיק לפלוט גזי חממה.
להערכת מדעני האקלים, הרף הזה ייחצה אחרי 2030, ולכן יש חלון הזדמנויות של כעשור שבו ניתן להפחית דרמטית את פליטת גזי החממה ולמנוע את נסיקת הטמפרטורות לתחום הקטסטרופלי.
שבת שלום! בני גנץ קיבל השבוע את המנדט להקים ממשלה, ונוכח המבוי הסתום הפוליטי, אחת האפשרויות שנדונה היא הקמת ממשלת מיעוט, שבה (אולי) תתמוך מבחוץ הרשימה המשותפת.
שלום ירושלמי כתב כאן אתמול כי ממשלת מיעוט היא לא אופציה ריאלית, וכך אמרה אתמול גם רינה מצליח באולפן שישי. לשיטת הסקפטיים, כחול-לבן רק מנפנפים בתסריט הזה כדי לאותת למפלגות הימין והחרדים שאפשר להסתדר בלעדיהם. תני גולדשטיין כתב כאן שלשום כי ממשלות מיעוט דווקא די נפוצות בעולם ומצליחות לתפקד לא פחות טוב מממשלות רוב.
יו"ר המחנ"ד ניצן הורביץ מתייחס אף הוא לסוגייה, ומבהיר את העניין הטכני: ממשלת מיעוט קמה ברוב רגיל, ויכולה ליפול רק ברוב של 61:
אני רואה שהמון אנשים, כולל פרשנים, לא מבינים שהמעמד של ממשלת ״מיעוט״ השתנה מאוד בגלל שינויי חקיקה בשנים האחרונות. ממשלה קמה ברוב רגיל (לאו דווקא 61), אבל כדי להפיל אותה באי אמון צריך 61, וגם להציג ממשלה חלופית מוסכמת. מה שמרוקן בעצם את האפשרות לאי-אמון והופך גם ממשלת מיעוט ליציבה
— Nitzan Horowitz ניצן הורוביץ (@NitzanHorowitz) October 26, 2019
אתמול התרחש עימות סוער בין אייל ברקוביץ' לפרשן יעקב ברדוגו, ובשלב מסויים המארח כינה את המרואיין שלו "פרשן חצר של ביבי". ברדוגו הסביר את התמיכה שלו בבחירות נוספות, בכך שבבחירות מועד ב' היו פחות מצביעים ממועד א'. הגולש עודד קרמר מתקן אותו:
מה שהכי מדהים זה הקלות שבה ברדוגו משקר. "ההבדל בין מועד א' למועד ב' זה 300 אלף איש שלא הגיעו לקלפי". בפועל, במועד ב' הצביעו 125 אלף איש יותר, באחוז הצבעה יותר גבוה. https://t.co/yZoNdxrrh3 pic.twitter.com/LAU3KSkexI
— odedkramer – عودد كرمر (@odedkramer) October 26, 2019
ח"כ רם בן ברק, (כחול-לבן), אומר היום שמפלגתו חותרת לממשלת אחדות עם הליכוד:
ח"כ רם בן ברק מכחול לבן באירוע שבתרבות בנווה מונסון: "המטרה שלנו היא ממשלת אחדות ליברלית עם הליכוד, תוך כדי הסכמה על קווי יסוד ברורים. נתניהו מגיע למשא ומתן עם דרישה להיות ראשון ובלוק טכני של 55 מנדטים, אלו דרישות לא רציונליות – ככה לא מקימים ממשלת אחדות ליברלית"@daniel_elazar
— כאן חדשות (@kann_news) October 26, 2019
ציפי לבני, שנשמעת לאחרונה יותר ויותר, מזכירה את יום השנה ה-25 להסכם השלום עם ירדן, כמו גם, שוב, שהיא קיימת.
היום לפני 25 שנה נחתם הסכם השלום עם ירדן. שלום שהוא נכס ביטחוני מהמעלה הראשונה גם בימים מאתגרים. ציוץ לא רק בשביל לזכור את ההיסטוריה אלא בשביל העתיד.
— ציפי לבני Tzipi Livni (@Tzipi_Livni) October 26, 2019
גם יאיר לפיד, כמו ציפי לבני, עורג לימי השלום עם ירדן וטוען, במובלע, שהשלום אינו "ערך יהודי וישראלי" בימינו.
25 שנה לשלום עם הירדן. הימים שבהם לעשות שלום עוד היה ערך יהודי וישראלי. pic.twitter.com/ky1YyKPgyw
— יאיר לפיד Yair Lapid (@yairlapid) October 26, 2019
ח"כ צביקה האוזר (כחול-לבן) מתנגד בשבתרבות לממשלה צרה ("צרורה") ומעלה את חמתו של איתי אלמוג-בר מהמחנה הדמוקרטי: "נשמע כמו סוס טרויאני".
ככה נשמע סוס טרויאני
שמעדיף ממשלה עם ביבי המושחת על פני ממשלה נקיה שתתחיל לתקן את מצב המדינה: https://t.co/popfFjixPn— ???????? איתי אלמוג-בר Itay Almog Bar (@itay_almog_bar) October 26, 2019
גם יו"ר העבודה-גשר עמיר פרץ מציין את יום השנה ה-25 להסכם השלום בין ישראל לירדן – ומביע את מורת רוחו נוכח העובדה שממשלת נתניהו, לדבריו, לא מוצאת דרך לציין זאת.
ח"כ עמיר פרץ: "היום חלפו 25 שנים להסכם השלום עם ירדן, אך לצערינו, ממשלת נתניהו לא מוצאת צורך לציין זאת, ורה"מ לא משקיע את הנדרש כדי להוביל מהלכים מדיניים משנים מציאות כמו הסכמי השלום עם ירדן ומצרים. כדי לחמם את היחסים עם העולם הערבי, יש לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני"
— חדשות 13 (@newsisrael13) October 26, 2019
לכוון שעונים: הערב ב-21:15 רביב דרוקר מבטיח פצצת זרחן בפתיחת העונה של "המקור" – חשיפת הקלטות נתניהו-מוזס. הפרומו נשמע מבטיח.
בלעדי | הערב ב-21:15 בפתיחת העונה של "המקור": @RavivDrucker חושף את הקלטות השיחות בין בנימין נתניהו לנוני מוזס • האזינו לקטע >> https://t.co/kxxIasziPP pic.twitter.com/AQ7DMsc9ir
— חדשות 13 (@newsisrael13) October 26, 2019
הערב: @RavivDrucker חושף את הקלטות נתניהו-מוזס | המקור פותחת עונה ב-21:15, ערוץ 13 pic.twitter.com/GyKXIly8Vp
— חדשות 13 (@newsisrael13) October 26, 2019
ראש הממשלה בנימין נתניהו, בעקבות חשיפת תמלילי חקירתו של איתן כבל ב"גלובס": "תיקי 2,000 ו-4,000 חייבים להיסגר".
אם התיק נגד איתן כבל נסגר, תיקי 2000 ו-4000 חייבים להיסגר. pic.twitter.com/tAueODMk5o
— Benjamin Netanyahu (@netanyahu) October 26, 2019
כאן 11: מרתון הדיונים לאחר השימוע של ראש הממשלה בנימין נתניהו יתחיל ביום ראשון הקרוב יחד עם היועמ"ש מנדלבליט. השורה התחתונה צפויה באמצע נובמבר. גורמים משפטיים, ביניהם כאלה שמקורבים לסנגוריה, מעריכים שלא יהיה שינוי.
ח"כ אחמד טיבי לכאן 11: "אשמח שיהיו בחירות – נגדל ל-15 מנדטים".
חי: רביב דרוקר מספר על חשיפתו בנוגע לתיק 2,000, שתשודר הערב ב"המקור" (חדשות 13).
לקראת חשיפת הקלטות נתניהו-מוזס הערב בהמקור: רביב דרוקר מספר על חומר הראיות הדרמטי מתיק 2000
פורסם על ידי החדשות 13 ב- יום שבת, 26 באוקטובר 2019
העיתונאי שמעון ריקלין, בנוגע לחשיפת החקירות מתיק 2,000 (של רביב דרוקר ו"המקור"): "ההדלפה של הפרקליטות עכשיו באה לחפות על המחדל של ניצן והפרקליטות בחוק ישראל היום".
ראיתי שחבריו של דרוקר משבחים אותו על היותו סקופר גדול, על שמביא את ההקלטות של נוני ביבי (שהתמלול שלהם כבר פורסם).
והאמת זה כמו שתשבחו את גליקמן.
שניהם עובדים יחד עם הפרקליטות שמדליפה נגד ביבי כל הזמן.
וההדלפה עכשיו באה לחפות על המחדל של ניצן והפרקליטות בחוק ישראל היום.
שקוף כל כך— שמעון ריקלין (@Riklin10) October 26, 2019
ראש הממשלה היוצא בנימין נתניהו ויו"ר כחול-לבן בני גנץ ייפגשו מחר בשעה 17:30 בקריה בתל אביב. הפגישה תהיה סגורה לסיקור תקשורתי.
ציטוטים נבחרים מתוך חשיפת החקירות בתיק 2,000 ב"המקור":
נתניהו (למוזס): "אם אתה בא להפיל אותי, אז אני אפתח בכל הכלים שיש לי… זו תהפוך למשימת חיי".
נתניהו: "החוק עצמו הוא נכון בפני עצמו ואני אתמוך בו. אבל אם אתה בא להפיל אותי, אז אני אפתח בכל הכלים שיש לי, ואני אפתח. כי בסוף, אתה יודע, זו תהפוך למשימת חיי. זו תהפוך למשימת חיי. צריך להכיר אותי. אתה מכיר אותי חלקית… וזה דבר שאפשר להימנע ממנו אבל…".
נתניהו: "לא יהיה מצב שאני מותקף. הידיעות שאתה כותב – הכל מוטה".
מוזס: "אז האם אפשר להימנע על סמך זה שאתה מבטיח לי שיהיה משהו בעתיד? אני אומר לך, תביא מישהו שיכתוב".
נתניהו: "אוקי, על מה אני מדבר? אני לא מדבר מבחינת כנות ותקשורת סבירה. ולא רק השאלה אם אתה מוריד את רף העוינות אליי מתשע וחצי לשבע וחצי"
דיווח: ביום שני בשעה 13:30 תיערך פגישה בין יו"ר כחול לבן בני גנץ ויו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן.
ח"כ משה בוגי יעלון (כחול-לבן): "האתגר שלנו היום הוא לקיים שיתופי פעולה עם ירדן".
> כבר רבע מאה בזכות האינטרסים הלאומיים של שני הצדדים. יש לנו גבול ארוך משותף ושקט והאתגר שלנו הינו לשמור על כך ולקדם שיתופי פעולה אזרחיים בתחומי החקלאות, המים, האנרגיה, התחבורה, המסחר והתעשייה כדי להעמיק את אותם אינטרסים ולחזקם.
קרדיט צילום: יוסי אלוני— משה 'בּוֹגִי' יעלון (@bogie_yaalon) October 26, 2019
יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, ל"פגוש את העיתונות" (חדשות 12): "לא נתמוך בחוק שיקבע שראש ממשלה עם כתב אישום חייב להתפטר".
עו"ד עמית חדד, פרקליטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לאיילה חסון ב"המטה המרכזי" בחדשות 13: "מי שהיה רואה את כל החומר כמו שאני ראיתי, היה יודע שמי שמאיים פה זה מוזס ומי שמגיב פה זה ראש הממשלה. כשהוא אומר שישתמש בכל הכלים, הוא מתכוון להקלטת נוני מוזס, כחלק מהמאבק שלו בחוק ישראל היום".
דיווח במעריב: הועדה המסדרת בכנסת בראשות ח"כ אבי ניסנקורן מכחול לבן צפויה להתכנס ביום ב' כדי להצביע על הקמת ועדת חוקה זמנית שבראשה יעמוד ח"כ עפר שלח. בכך תהיה לכחול לבן שליטה על הועדה המסדרת, ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה חוק ומשפט, כאשר בכוונתם לקדם בוועדת החוקה סדרה של חוקים שכבר הונחו על שולחן הכנסת היוצאת.
יאיר נתניהו, בתגובה לחשיפת תמלילי תיק 2,000 ב"המקור", מאשים את הפרקליטות בהדלפה ותוהה מדוע אין זה פשע:
מזתאומרת? ליאת בן ארי או שי ניצן הביאו הכל מוכן חתוך וערוך לדקה וחצי שהם רוצים שיצא מתוך שעות של הקלטות. מה יש להכין? להכניס למיקרו ולחמם את האטריות הקרות. אם כבר חוקרים עיתונאים, על עבירה פלילית של הדלפה אין מקום לחקור? את ברוכי חקרו בזמנו על הדלפה על שרון.
— Yair Netanyahu ???????? (@YairNetanyahu) October 26, 2019
החרם על הבקר הישראלי: שר החקלאות הפלסטיני ריאד עטארי מוסר לכאן חדשות כי ההחלטה באה בתגובה לעצירת כספי המסים על ידי ישראל ולמניעת שיווק של תוצרת פלסטינית בשווקיה. סוחרים פלסטינים בענף מאיימים לשבות ולחסום את מעברי הסחורות. לטענתם, המחסור בעגלים מוביל לעליית מחירים: "זה גזר דין מוות".
הפובליציסט דורון רוזנבלום נותן דוגמה אולטימטיבית ל"להבדיל":
"זו משימת חיי" (בן גוריון על הקמת המדינה וביצורה)
"זו משימת חיי" (נתניהו על פרסום מחמיא ב"ידיעות")— Doron Rosenblum (@dorosenblum) October 26, 2019
עמית סגל, הכתב הפוליטי של חדשות 12, שכותב גם בידיעות אחרונות, לא מהסס להתבטא באופן ישיר נגד המו"ל של מקום עבודתו: "אם נוני מוזס חשב באמת שנתניהו יקדם בשבילו בחקיקה בזמן בחירות את חוק ישראל היום אז הוא לא מבין כלום בכנסת, חסיד שוטה של נתניהו, נואש מאוד או בא למטרה אחרת שנשגבת מבינתי".
אם נוני מוזס חשב באמת שנתניהו יקדם בשבילו בחקיקה בזמן בחירות את חוק ישראל היום אז הוא לא מבין כלום בכנסת, חסיד שוטה של נתניהו, נואש מאוד או בא למטרה אחרת שנשגבת מבינתי.
— עמית סגל Amit Segal (@amit_segal) October 26, 2019
לפני יומיים העלתה ח"כ לשעבר מאי גולן (הליכוד) סרטון לפייסבוק, בו היא מברכת את ראש הממשלה בנימין נתניהו לרגל יום הולדתו ה-70 ומביעה חשש מפני האפשרות שהוא לא ימשיך בכהונתו – מה שלדבריה עשוי לעורר "גל של ירידה מהארץ".
משום מה, בטוויטר גילו את הסרטון הזה, שלווה בטקסט קצר של גולן, רק היום (שבת) – מה שלווה, כמובן, בשלל ציוצים מסתלבטים. עם צאת השבת, גולן החליטה להגיב לכל אלה באריכות יתרה.
תמצית: "אני גאה בכל מילה שאמרתי".
לקראת צאת השבת השקטה, הבנתי שסרטון הברכה הקצר שלי לרה"מ הוציא וממשיך להוציא את מיטב השנאה והרוע במחנה השמאל.אז תנו לי…
פורסם על ידי May Golan ב- יום שבת, 26 באוקטובר 2019
איתן כבל הגיב הערב לראשונה לתמלילי חקירותיו במשטרה שפורסמו ב"גלובס" ובהן נחשף כי בשנת 2013 קיים פגישה במשרדי ידיעות אחרונות עם עורך העיתון דאז, אליה הצטרף גם מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס ובה נולד חוק "ישראל היום".
בפרוטוקולים שנחשפו הודה כבל כי בעקבות הפגישה ההיא נוצרה מערכת יחסים עם מו"ל "ידיעות אחרונות" ושבסופו של יום אכן השתפר הסיקור שלו ב"ידיעות אחרונות" לטובה. כבל התקשה להסביר למשטרה את גלגולו של החוק והתקשה להתמודד עם העדויות שהוטחו בו ולפיהן החוק נוסח על ידי מוזס וקודם על ידו בתמורה לסיקור חיובי. התיק נגד כבל נסגר.
בתגובה לפרסומים ולביקורת שהוטחה בו אמר הערב בתוכנית המקור בערוץ 13: "באתי כחבר כנסת חרוץ שרצה לקדם חוק".
על שינוי הגרסאות שלו במשטרה אמר כבל: "לא היה ולא נברא, אני יודע מה עשיתי. הלשכה המשפטית של ועדת הכלכלה היא זו שכתבה את הצעת חוק 'ישראל היום'".
תגובת משרד ראש הממשלה בנימין נתניהו לחשיפת הקלטות שיחותיו עם מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס, בתוכנית "המקור":
"ראש הממשלה נתניהו ניהל שיחות סרק עם נוני מוזס, וגם הפרקליטות מודה שלא הייתה לו כוונה לאפשר את העברת החוק לסגירת ישראל היום. להיפך, ראש הממשלה נתניהו הוא היחיד שפעל נגד החוק, פיזר את הכנסת ובלם אותו וזכה בתמורה לסיקור עוין מנוני מוזס. לעומת זאת, איתן כבל, ציפי לבני, יאיר לפיד ואביגדור ליברמן קידמו את החוק וזכו לתקשורת מלטפת בתמורה. האבסורד הוא שמעמידים את נתניהו לדין ובאחרים לא נוגעים.
גם הערב אתם מביאים הדלפה פלילית ומגמתית שמטרתה לפגוע בראש הממשלה נתניהו ולהסיט את תשומת הלב מצחנת האכיפה הבררנית שהתגלתה בתמלולי חקירתו של איתן כבל. מי ששומע את כל ההקלטות של שיחות נתניהו ומוזס מבין היטב שמוזס הוא שסוחט ומאיים על נתניהו – ונתניהו בסך הכל מבהיר שהוא יגיב לכך על ידי התקפה תקשורתית על מוזס, כפי שאכן עשה במהלך מערכת הבחירות".
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית עם גיא זהר ישירות לתיבת המייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם