1

הטרדת עד היא עבירה פלילית חמורה. היא טומנת בחובה ניסיון לשבש את המשפט. ניסיון למנוע את חקר האמת. היא נועדה להגן בדרך כלל על עבריינים. לא ברור אם יועצי נתניהו ביצעו את העבירה.

מובן שמשטרת ישראל רשאית לתפוס טלפון נייד אם ישנו חשד שבוצעה באמצעותו עבירה פלילית, או שקיימת תשתית של ממש להערכה שטמונות בתוכנו של הטלפון הזה ראיות, המלמדות אם בוצעה עבירה פלילית אם לאו.

2

אם החוקר מבקש לעיין בתוכנו של הטלפון הנייד, הוא חייב להבהיר לחשוד שזכותו לסרב לכך, וכן שסירובו לא ייזקף לחובתו. במקרה שכזה, משטרת ישראל אינה רשאית לעיין בתוכנו של הטלפון הנייד (כלומר: לחדור לתוכנו) ללא פנייה לבית המשפט, בבקשה לקבל צו שיפוטי מפורש וספציפי, שמאזן בין זכות הפרטיות של בעל הטלפון הנייד לבין הצורך לרדת לחקר האמת. 

חזקת החפות שלהם מובנת מאליה, אך יש לבדוק את החשד נגדם, שמושתת כנראה על עדויות הנחקרים בחשד להפעלת ניידת ההטרדה ברחוב של פילבר. ובלבד שהחשד ייבדק כחוק ותוך שמירה על זכויותיהם

למשל, צו שמאפשר למשטרה לעיין אך ורק בהתכתבות בין בעל הטלפון הנייד לחשוד אחר או לעד בפרשה.

3

האיזון בין זכויות יסוד של חשודים לבין חובת המשטרה לרדת לחקר האמת ולפענח פשיעה הוא איזון עדין, שמשתנה ממקרה למקרה בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה.

4

אני לא יודע אם יועצי נתניהו, עופר גולן ויונתן אוריך, אכן הורו על הטרדת עד המדינה פילבר, או היו שותפים בתכנון ההטרדה. חזקת החפות שלהם מובנת מאליה. אך יש לבדוק את החשד נגדם, שמושתת כנראה על עדויות מי שנחקרו כחשודים בהפעלת ניידת ההטרדה ברחוב מגוריו של פילבר. ובלבד שהחשד הזה ייבדק בהתאם לחוק ולפסיקה ותוך שמירה על זכויותיהם.

5

אגב, גם אם פילבר טוען שלא חש מאוים או מוטרד, המבחן המשפטי אינו מושתת על תחושתו הסובייקטיבית של העד המוטרד אלא הוא מבחן שממוקד בכוונת מבצעי העבירה: האם מדובר במעשים או בקריאות שנועדו להטריד עד בניסיון להלך עליו אימים או לשכנעו לשנות את עדותו או לחזור בו ממנה.

6

הטרדת עד היא עבירה פלילית חמורה. היא טומנת בחובה ניסיון לשבש את המשפט. ניסיון למנוע את חקר האמת. היא נועדה להגן בדרך כלל על עבריינים. לא ברור אם יועצי נתניהו ביצעו את העבירה.

גם אם פילבר טוען שלא חש מאוים או מוטרד, המבחן המשפטי ממוקד בכוונת מבצעי העבירה: האם מדובר במעשים או בקריאות שנועדו להלך אימים על עד, או לשכנעו לשנות את עדותו או לחזור בו ממנה

אבל גם אם דרגים נמוכים יותר ביצעו אותה, הם לא היו מעזים לעשות כן אלמלא השדר המופקר, המסוכן, הכוזב והנורא שבוקע מבלפור, בדבר רדיפה דמיונית מטעם אנשי השמאל המפורסמים רוני אלשייך וד"ר אביחי מנדלבליט, או מטעם מי שהגן בבג"צ על הרס בתי פלסטינים, עורך הדין שי ניצן.

כמה נורא.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

הרבה דיו נשפך על ה'סערה' סביב מופע המחווה לשלמה ארצי וההוקרה לארגון החסד האדיר של הרב אלימלך פירר. נראה כי אין אזרח בישראל שלא נדרש להביע את דעתו בעניין בפורומים שונים.

נראה כי כולם מרגישים שהם הצד המותקף ועליהם להתגונן מפני איזשהו כוח בלתי הוגן המופנה כנגדם. בין אם אלו המאמינים כי נשים אינן ראויות לשיר בפומבי ומוחים בפני אלו שבוחרים לתקוף את אמונתו וערכיו של פירר, בין אם אלו שחשים עלבון אמיתי, ולא מוכנים לשתף פעולה לנוכח הדרת הנשים מהמרחב של שמיעת קולם ברבים.

יש גם זמרים שאני לא שומע מתוך עיקרון יסודי. כמו אייל גולן, ששנים אני נוהג להחליף תחנה או שיר כשקול הזמיר עדין הנפש עולה ומסלסל. לא בא לי לשמוע אותו כי אני נזכר במה שהקול שלו מייצג וזה מפריע לי

אלו ואלו דברי אלוקים חיים. הבעיה היא בפלטפורמה. אז כן, מותר לרב פירר, ולכל אדם פרטי אחר להציב לעצמו את הגבולות, מה הוא שומע ומה הוא לא. אישית, אני בוחר שלא להקשיב למוזיקה שאני לא אוהב, ותרשו לי לנחש שגם אתם חוטאים בהדרת זמרים וזמרות שמזייפים קלות.

יש גם זמרים שאני לא שומע מתוך עיקרון יסודי. כמו למשל אייל גולן, שכבר שנים אני נוהג להחליף תחנה או שיר, כאשר קולו של הזמיר עדין הנפש עולה ומסלסל. לא בא לי לשמוע אותו כי אני נזכר במה שהקול שלו מייצג וזה מפריע לי.

הרב פירר הוא, מה לעשות, איש חרדי. יהודי אורתודוכס שמאוד משתדל לחיות לפי צו ה'שולחן ערוך'. אותו שולחן ערוך, ששלח את הרב פירר לסייע לאישה מהפזורה הבדואית שזקוקה לניתוח מורכב בחו"ל, כמו גם לילד חילוני למהדרין שמפרכס כבר שעות מול רופאים אובדי עצות, הוא הוא ה'שולחן ערוך' שמצווה עליו לא לשמוע קול אישה. 'קול באישה ערווה' נכתב שם, הרב פירר מציית.

אותו שולחן ערוך, ששלח את הרב פירר לסייע לאישה מהפזורה הבדואית שזקוקה לניתוח מורכב בחו"ל, כמו גם לילד חילוני למהדרין שמפרכס כבר שעות מול רופאים אובדי עצות, הוא הוא ה'שולחן ערוך' שמצווה עליו לא לשמוע קול אישה

ככל הידוע לי, אנחנו חיים במדינה בה חופש הדת הוא ערך עליון. חופש דת הוא חופש שמאפשר לכל מאמין לשמור ולדבוק באמונתו, מבלי שיחוש שמתנכלים או מפריעים לו. אם רוצה הרב פירר לארגן לעצמו ערב על טהרת הגברים, מותר לו ושיערב לו.

מותר גם לאומנים שלא רואים בעין יפה את הדרת הנשים מהאירוע לבטל את השתתפותם במופע. אני מניח שמבחינתם, הדרת הנשים מהשירה באירוע מפריעה כל כך, עד שהם חשים עלבון אישי ולא מרשים לעצמם להשתתף באירוע שכזה. אני באמת מבין ומכבד אותם.

לישראלי החילוני הליברלי גרסת 2020 לא עולה על הדעת, שנשים לא תוכלנה לשיר אל מול קהל גברי. קשה אף יותר לקבל את הסידור הזה אם את אישה עם מודעות פמיניסטית מתקדמת. לדידם, אין מקום לחוסר שוויון בין גברים לנשים במרחב הציבורי והפרטי, כולל גם אירועי מוזיקה הפתוחים להמונים.

גם אם המלחמה להשגת שוויון בין המינים היא חשובה ולא סובלת דיחוי, כדי לנצח בה, יש לדעת לבחור את שדה הקרב הנכון והמתאים. לא יאה להפוך אירוע שנהרה ונולד בחסד, לסלע מחלוקת ומדון

אנו עוד זוכרים היטב את סערת המופע הנפרד בעפולה שעורר את המקומות הרגישים הללו בקרב מובילות הדגל הפמיניסטיות. זכותם לא להופיע במקום שהם לא מרגישים בו בנוח ושנוגד את עולם הערכים שלהם.

אבל, והוא אבל גדול. האירוע הזה הוא לא הפלטפורמה לריב עליו. מעבר לזה שמדובר באירוע פרטי וחופשי, שאפילו הישיבה בו לא מעורבת, כמו גם שנשים חופשיות להיות על הבמה לדבר ולנגן ובלבד שלא ישירו. מדובר באירוע שתחילתו לא בפשע או בכוונת זדון. כמו כל פעולותיו החשובות של הרב פירר, גם האירוע הזה נועד לעשות טוב ולהפיץ אהבה וחסד.

אין מקום להתגלח על הערב הזה וללחום על גבו את מלחמות ה'. הזמרים שחשו לא בנוח מהסידור הלא שוויוני על הבמה היו יכולים למשוך את הגעתם בצורה שקטה ומכבדת, מבלי להפוך את היעדרותם לאייטם תקשורתי שמעורר סערות.

מחמם את הלב לקרוא את עשרות מאמרי הדעה ולגלות שאין מאמר אחד שלא מתייחס לרב פירר כקונצנזוס של הפצת טוב וחסד, ללא משוא פנים וללא ציפייה לתרומה. אני גאה להיות שייך למגזר ממנו מגיע הרב פירר

גם אם המלחמה להשגת שוויון בין המינים היא חשובה ולא סובלת דיחוי, כדי לנצח בה, יש לדעת לבחור את שדה הקרב הנכון והמתאים. לא יאה להפוך אירוע שנהרה ונולד בחסד, לסלע מחלוקת ומדון. הניחו לו לרב פירר, מגיע לו להמשיך ולהוביל בשקט ובלי רעש את דגל האהבה והחסד. באמת שמגיע לו.

ועוד מילה לסיום – מחמם את הלב לקרוא את עשרות מאמרי הדעה על הערב הזה ולגלות שאין מאמר אחד שלא מתייחס לרב פירר כקונצנזוס של הפצת טוב וחסד ללא משוא פנים וללא ציפייה לתרומה. אני גאה להיות שייך למגזר ממנו מגיע הרב פירר והלוואי שירבו כמותו בישראל.

אותו שולחן ערוך ששלח את הרב פירר לסייע לאישה מהפזורה הבדואית שזקוקה לניתוח מורכב בחו"ל, כמו גם לילד חילוני למהדרין שמפרכס כבר שעות מול רופאים אובדי עצות, הוא הוא ה'שולחן ערוך' שמצווה עליו לא לשמוע קול אישה. 'קול באישה ערווה' נכתב שם, הרב פירר מציית.

צביקי פליישמן - חב"דניק מקרית מלאכי. חי היום בירושלים הקדושה. נשוי ואב ל-2, בוגר תואר שני בפסיכולוגיה קלינית. מייסד 'לא תשתוק' . סמנכ"ל חקירות ב-JCW. אוהב את המקום שאני חי בו, ומשתדל להפוך אותו לטוב יותר.

'דיברתם בכיתה על רבין?' שאלתי את גיא באחד מימי הזיכרון לראש הממשלה.
ממש היום ב-4.11 הוא חוגג יום הולדת 13. הוא נכדי הבכור והוא יודע עד כמה משמעותי בעיני תאריך הולדתו.

בבוקר היום בו נולד יצאנו מבית היולדות באיכילוב על אופנוע, סבא וסבתא טריים ושיכורים משמחה. בדרך ירד עלינו גשם נדבות ובכיכר רבין הקימו במה לקראת עצרת הזיכרון שהלכנו אליה בערב.

גיא נתן בי מבט שאמר 'דיברנו על רבין אבל את לא תאהבי את זה'. הוא מבין אותי בלי מילים: 'כן. דיברנו'.
'ועל מה דיברתם, על סובלנות?' ואת 'סובלנות' הטעמתי בלעג.
הוא התבונן בי רגע בשקט. 'כן. איך ידעת?'

סובלנות. ככה הולכים בין הטיפות עד עצם היום הזה. 24 שנים, וכלום. רצח ראש הממשלה הפך לשיעור עקר. הרוצח עמיר פשוט סבל מחוסר סובלנות. הס מלדבר פוליטיקה. השר לא יאהב. כל שר. המורים הולכים בין הקלישאות כמי שכפאם שד.
לנצח אחי, תשכח מזה.

סובלנות. ככה הולכים בין הטיפות. 24 שנים, וכלום. רצח ראש הממשלה הפך לשיעור עקר. הרוצח עמיר פשוט סבל מחוסר סובלנות. הס מלדבר פוליטיקה. השר לא יאהב. המורים הולכים בין הקלישאות כמי שכפאם שד

כבר המון זמן כואב לי במדינה.
שנים אחרי הלילה ההוא, המנהיג שנרצח עדיין מדמם, ודמו השפוך עדיין מפרנס אינסוף ערפדים. יום השנה לזכרו יורד עלינו כל שנה כמו גשם חומצי ומוציא מאנשים מין רוע שבימים כתיקונם הוא מרוסן או מדוד.

כל השדים משתחררים. ושוב פטריית הרעל של הקונספירציה עם חיזוק מיציע הקומץ המתגבר ושוב הדיונים הצפויים, הלעוסים לעייפה, המלגלגים, כן עצרת – לא עצרת.

עצרת הזיכרון מושכת אש שנה אחר שנה, כולם נעלבים בשם מישהו. למה עמיר פרץ לא נואם, למה אין מזרחים/ נשים/ אתיופים/ שוטרים/ טרנסג'נדרים/ על הבמה, מה פתאום גנץ, למה אחינועם ניני שרה ולא מזרחי אמיתי ולא שמאלני, למה לא מזמינים דתיים ולמה יש שלטים.

המנהיג שנרצח עדיין מדמם, ודמו השפוך עדיין מפרנס אינסוף ערפדים. יום השנה לזכרו יורד עלינו כל שנה כמו גשם חומצי, ומוציא מאנשים מין רוע, שבימים כתיקונם הוא מרוסן או מדוד

והס מלומר מורשת-רבין. לא מעט שמאלנים מסכימים בלעג. כי לא מספיק להיות ממקימי המדינה ולעמוד בכל הצמתים החשובים, לכהן כרמטכ"ל, לנצח מלחמה, להנהיג מדינה ולרצות להיטיב עמה, לקחת אחריות אישית על כישלון ולא להטילה על אחרים כמו בפרשת נחשון וקסמן, לבצע תפנית אחרי שנים במדי צבא ולחתור לשלום ולא למגע ולרדוף שלום מכיסא המנהיג.

התרגלנו למורשת אחרת: לדכא ולכבוש, לרדוף ולהתנחל ולהתגזען ולהתבהם ולמוטט ולהתנפץ על סלע המציאות במחיר כבד, ולקנות עוד אויבים ולהתנהל בעולם כמו 'אתה בחרתנו', כשגם מי שבחר בנו בטח מתחרט ושוקל עוד מבול.

אחרי 24 שנה מתחדדת המסקנה העגומה שהימין הרוויח בגדול מהרצח ובכל זאת מגלגל עיניים לשמיים בעלבון טרי. בואו נפתח את זה רגע. לא כולם קראו לרצוח ראש ממשלה, לא כולם הסיתו, אבל הרצח העניק תנופה גדולה למפעל שיקבור אותנו, מפעל ההתנחלויות.

אחרי 24 שנה מתחדדת המסקנה העגומה שהימין הרוויח בגדול מהרצח ובכל זאת מגלגל עיניים לשמיים בעלבון טרי

תראו את המתנחלים, קצפת הארץ, הסכמי אוסלו היטיבו עמם. מתחת לתצוגת העלבון המתגמלת יש סיפוק לא קטן. הרצח עשה טוב לעור של התנחלויות ומאחזים לא חוקיים, ולא זו בלבד אלא שהוליד את נערי הגבעות. אם בהר חצבת אבן זרוק אותה על חיילים. אם אתה פלסטיני- יירו בך בעוון פיגוע, אבל אם אתה קונדסון גבעות- יסלחו לך. שובב.

וזעמם המזויף של אדוני הארץ החדשים: 'האשימו מחנה שלם'. כן כן, חברה, ותשתדלו לנגב את קורת-הרוח מתנופת ההתיישבות בחסות הרצח, ומהתקציבים האגדיים בממשלה מתרפסת, בעוד הפריפריה נחנקת. המשיחיות רק גברה מאז הרצח והיא תוביל אותנו בבטחה עד הקצה.

דמו של יצחק רבין הותר מעל במות. מוסדות חינוך עדיין מובילים תלמידים למסקנה שרבין הביא את הרצח על עצמו. 'הוא הלך נגד העם', ציינו תלמידי תיכון בכתבת טלביזיה.

רצח רבין בעד ונגד. המערכון של החמישיה הקאמרית התגשם. יום אחד יעלו את סיפור הרצח בתאטרון הלאומי כמחזמר. למה לבאס את הקהל עם האמת אם אפשר לשיר? רבין לא מת לשווא. במותו ציווה לנו סוף טוב.

24 שנים מתרחשת השתקה זוחלת בחסות כבשים בשמאל, שבשם אחדות מדומיינת מכים על גבו הירוי של רבין כדי 'להוריד' את גובה הלהבות שהרוצח מכוון מכלאו. השמאל, כל הארבעה, עוד מעכל את הרצח ומתלוצץ עם מתנחליו.

24 שנים מתרחשת השתקה זוחלת בחסות כבשים בשמאל, שבשם אחדות מדומיינת מכים על גבו הירוי של רבין כדי 'להוריד' את גובה הלהבות שהרוצח מכוון מכלאו

מפלגת העבודה הקימה את המדינה אבל המחנה ה'לאומי' יקבור אותה קבורת חמור. לא היום. יש זמן, שוואייה שוואייה, אומר הערבי. רק צריך לתת לנו חבל, את העבודה נעשה בעצמנו.
לא התקדמנו במילימטר, שנה אחר שנה אנחנו חוזרים להתגושש.

האזכרה למנהיג שנרצח היא גם אזכרה לשמאל. לרודפי השלום שלא רודפים יותר כלום, אין שלום. יצא בחוץ. השמאל אפילו לא מלקק את הפצעים, הם הגלידו יפה. פה ושם הוא מתלקק, נובח קצת על עץ בשדרה וחוזר הביתה לצעוק על הטלביזיה. זה זמן נערי גבעות. הם בצנטרום של הפיילה, עושים סמוטריץ'.

ארץ ציון ועל הזין.

ועוד משהו קטן. מין תרגיל מחשבתי מבאס. תחשבו רגע על רבין. עכשיו תחשבו על ביבי, הבלון המאופר, אני ואני ואני, הקוזק הנגזל, אשתו והילד, זעקות ולחישות ורוק בבית הסוהר, אם יהיה לנו מזל. סבלנו כל כך.
עכשיו תענו בכנות מה אתם…
בעצם אל תענו.

'תגיד למורה', אמרתי לנכד שלי, 'ש…'
'אני יודע, אני יודע,' קטע אותי. 'את חושבת שאני לא זוכר? אני אגיד לה שאם פעם יחליטו לשחרר את הרוצח יגאל עמיר או לתת לו חנינה,' והדגיש בחום: 'גם אם את לא תהיי אז בחיים, אני אלך להפגנות ואצעק ולא אתן להם לשחרר אותו.'

תשמור על העולם, ילד. כי אנחנו, תסתכל עלינו, אנחנו כבר לא יכולים.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת