ברני סנדרס נהנה מתמיכה ברוב מוחלט (מעל 50%) בקרב מצביעים בגילאים 35 ומטה. ההפרש, פי שלושה יותר מאליזבת' וורן שבמקום השני. באופן כללי, שמונה מתוך עשרה צעירים בסקר תומכים במועמדים הקרובים יותר להשקפת העולם הסוציאל דמוקרטית של סנדרס – מהפכה פוליטית שתשנה את חוקי המשחק, כך שעושרה של ארה"ב יגיע לכל שכבות האוכלוסיה.
8 מתוך 10 צעירים בסקר תומכים במועמדים הקרובים יותר להשקפת העולם הסוציאל-דמוקרטית של סנדרס – מהפכה פוליטית שתשנה את חוקי המשחק, כך שעושרה של ארה"ב יגיע לכל שכבות האוכלוסיה
המהפכה הזו מבקשת להחזיר את תחושת המשפחתיות, שהתחלפה בתחושה שהמדינה היא עסק. במשפחה, לא מביטים על העולם דרך החור שבגרוש. במשפחה כשיש למישהו קשיים, המשפחה עושה כל שצריך לעזור. בעסק מפטרים.
כשליותר מ-40% מאזרחי ארה"ב אין מספיק כסף לעמוד ב-400$ הוצאה חד פעמית פתאומית –
העלאת שכר המינימום לשכר מחיה בכבוד
ביטוח בריאות לאומי חינם לכולם
השכלה גבוהה חינם לכולם
אלו דברים שמשפחה היתה עושה עבורם. כשחולים מטפלים. בשביל השכלה לוקחים הלוואה.
המהפכה הזו מבקשת להחזיר את תחושת המשפחתיות, שהתחלפה בתחושה שהמדינה היא עסק. במשפחה, כשיש למישהו קשיים, המשפחה עושה כל שצריך לעזור. בעסק מפטרים
אבל ארה"ב מנוהלת כמו עסק קר, והבעלים של העסק הזה הם קבוצה נורא קטנה של אזרחים. כמה קטנה? לשלושה אזרחים בארה"ב, יש הון פרטי גדול מזה של מחצית אוכלוסית ארה"ב ביחד. לאדם אחד, ג'ף בזוס מאמזון, יש לבדו הון פרטי של 170 מיליארד דולר.
אולי כדאי שניה לסדר את האוזן, כי למוח האנושי קצת קשה עם מספרים גדולים.
לו מלאך המוות היה בא אלינו בהפתעה, אומר לנו שזמננו תם, ומורה לנו להצטרף אליו, אבל מציע לנו קודם הצעה לקנות ממנו עוד זמן חיים בתעריף: שניה אחת = שקל אחד.
לו היינו מיליונרים, והיינו נותנים לו באותו רגע מזוודה עם מיליון ₪, מלאך המוות היה מעניק לנו 11 ימים עד שהיה חוזר לקחת אותנו.
לו היינו מיליארדרים, והיינו מעבירים לו לחשבון בבנק אוצר השטן מיליארד ש"ח, לא היינו שומעים ממנו 31 שנה. 11 ימים, לעומת 31 שנה. זה ההבדל בין מיליון למיליארד (וזה בשקלים. המיליארדים של בזוס בדולרים).
בשביל להחזיר מיליארד ש"ח לציבור, מיליארדר יכול לעשות קניות ב-50 אלף ש"ח בכל יום ללא יוצא מהכלל, ורק אחרי 55 שנה יגמר לו הכסף.
אבל ארה"ב מנוהלת כעסק קר, שבעליו הם קבוצת אזרחים קטנטנה. כמה קטנה? ל-3 אזרחים בארה"ב יש הון פרטי גדול מזה של מחצית אוכלוסית ארה"ב ביחד. לאדם אחד, ג'ף בזוס מאמזון, יש לבדו הון פרטי של 170 מיליארד דולר
במדינה סוציאליסטית, מונופול מפלצתי כמו אמזון – שהוביל לסגירת כמחצית מהעסקים הקטנים במדינה כי הכסף הזה היה צריך להגיע מאיפה שהוא – לא היה יכול לקום מלכתחילה. סכום העתק הזה היה מתחלק בין עשרות מיליוני אנשים. מדינה שמאפשרת למפלצת כזו לקום איננה משפחה. במשפחה, מתחלקים בכסף.
ממקום זה נולדה השאלה – "אוקיי בומר?"
הפער הבין-דורי שני רק לפערים החברתיים-כלכליים, והם הסיפור של בחירות 2020. הפערים עומדים על שתי רגליים: לדור הצעיר אין בכלל ביטחון פיננסי. הדור הצעיר צורך את המידע ממקורות אחרים מהדור המבוגר. מקורות אנטי-ממסדיים.
הפער הבין-דורי שני רק לפערים החברתיים-כלכליים, והם הסיפור של בחירות 2020. הפערים עומדים על 2 רגליים: לדור הצעיר אין בכלל ביטחון פיננסי. והוא צורך את המידע ממקורות אחרים מהדור המבוגר. מקורות אנטי-ממסדיים
זה לא מקרה שדונלד דראמפ האנטי ממסדי שבא מחוץ למפלגה הרפובליקנית, ניצח בפריימריז את המועמדים שבאו מתוך הרפובליקנים (טד קרוז וג'ורג' בוש הבן). זה לא מקרה שאותו הדבר קורה כעת במפלגה הדמוקרטית, ברני סנדרס הוא פוליטיקאי עצמאי, שבא מחוץ למפלגה.
סנדרס וטראמפ היו צריכים להתמודד אחד מול השני כבר ב-2016, אנטי-ממסדי מול אנטי-ממסדי. זה לא קרה כי לשליטי ההון היה אז מספיק כוח לדחוף את הילרי קלינטון כנגד הרוח הציבורית, ובכך הדמוקרטים כרתו לעצמם את הענף.
הרפובליקנים ניצחו, כי הקבוצה משרתת-ההון במפלגה הדמוקרטית הפנתה גב לרחשי ליבם של הצעירים, וכפתה בבריונות, קלינטון ניאוליברלית משרתת-הון כמועמדת לנשיאות, במקום סנדרס סוציאל-דמוקרט משרת פרולטריון.
סנדרס וטראמפ היו צריכים להתמודד זה מול זה כבר ב-2016, אנטי-ממסדי מול אנטי-ממסדי. אבל לשליטי ההון היה אז מספיק כוח לדחוף את הילרי קלינטון כנגד הרוח הציבורית, וכרתו לעצמם את הענף
ההשלכות היו תשעה מיליון איש, בעיקר צעירים שכן הצביעו ב-2012 לברק אובמה, שכלל לא יצאו להצביע ב 2016, והמועמד הגרוע יותר ניצח. זה שבא מההון למען עצמו (האמת שלמרות אחוזי ההצבעה הנמוכים טראמפ לא באמת ניצח. הדמוקרטים קיבלו שלושה מיליון קולות יותר מהרפובליקאים, אבל כאמור המשחק הרי מכור לטובת בעלי ההון. לא רק המציאות הכלכלית, העשירים דאגו שגם שיטת הבחירות).
בבחירות בארה"ב, צעירים מצביעים באחוזים נמוכים בהרבה ממבוגרים. צעירים, גם אם לא מבינים, בהחלט חשים שהמשחק מכור נגדם – שהבחירות הן הצגה, כשהאפשרויות העומדות בפניהם הן תמיד בין מועמד משרת הון ממפלגה אחת, למועמד משרת הון ממפלגה אחרת.
רובם מרגישים את חוסר התוחלת – איתם בקלפי או בלעדיהם השיטה הקפיטליסטית תנצח. תוצאתה בלתי נמנעת תהיה ממסד שיאפשר לחזקים המעטים עם תאוות הבצע שלא יודעת שובע, להמשיך לעשוק מהם המוחלשים, את עתידם ורווחתם. הסטטוס קוו מדכא, לא להצביע זו מחאה שהיא בגדר נחמה פורתא.
בבחירות בארה"ב, צעירים מצביעים באחוזים נמוכים בהרבה ממבוגרים. הם חשים שהמשחק מכור נגדם. רובם מרגישים את חוסר התוחלת – איתם בקלפי או בלעדיהם השיטה הקפיטליסטית תנצח
ההיסטוריה האנושית מלמדת שפעם בפרק זמן של לפחות שני דורות (לשם התכנות פער בין-דורי), מגיע המועמד/ת הקיחוטי. המהפכן הישר, החומל, האידאולוג, שמונע מהסיבות הנכונות, עם דאגה כנה ועמוקה כשל הורה.
ב-2020 דאגה מתבטאת בזעם על ניצול וסחיטה, והמועמד הנכון הוא זה שיתעל את התסכול של מעמד הביניים המנוצל, שקומץ האוליגרכים רואים בהם ארנקים מהלכים חסרי נשמה, ויאחד אותם.
היום בארה"ב הסיפור אחר לגמרי. ברני אמנם לא ניצח בקרב נגד ההון ב-2016, אבל בלי שהעולם עוד ידע, הוא כן ניצח במלחמה. צדקת הדרך של ברני זרעה אמון בין שליח-ציבור לאזרחים כמוהו הם לא חוו מעולם. תקווה ניצתה בלבבות צעירים, ש-"מצא אותם הזמן", וביחד החלו להאמין שאין גזירת גורל, ושבכוחם לשנות לחלוטין את הכללים.
ההיסטוריה האנושית מלמדת שפעם בפרק זמן של לפחות שני דורות (לשם התכנות פער בין-דורי), מגיע המועמד/ת הקיחוטי. המהפכן הישר, החומל, האידאולוג, שמונע מהסיבות הנכונות, עם דאגה כנה ועמוקה כשל הורה
תנועות שורש של מתנדבים אידאולוגים חדורי אמונה ומטרה, התארגנו מאחורי המועמד שאת כל חייו הקדיש להם ושירת באומץ רק אותם (בכל סרטון ישן של סנדרס הוא בלי שום ניגודים, חוזר ואומר את אותם הדברים שאומר גם היום. את חוק הבריאות הממלכתי הוא הציע כמחוקק כבר ב-1991; כראש עיר דרש והעניק שוויון לקהילת הלהט"ב עוד ב-1983; כסטודנט הוביל תנועת מחאה נגד ההפרדה הגזעית עוד ב-1962). מאותו מעין של תחושת השליחות העמוקה, נבעה גם סיסמת הבחירות שלו – "לא אני. אנחנו."
לא להאמין לסקרים שמתפרסמים בערוצים הממסדיים בהם ביידן מוביל. הסקרים משקפים את השאיפה של דיירי מגדל השן, לא את האנשים שבשטח, ואינם לוקחים בחשבון את האזרחים שלא הצביעו בבחירות האחרונות, אבל כן יצאו להצביע בבחירות האלו.
הנה ההוכחה – המחיר שערוץ CNN משלם על תוכניות שלמות על המועמדים המובילים לנשיאות מטעם הדמוקרטים מבלי להזכיר את סנדרס בכלל, הוא הרייטינג הנמוך ביותר בחמש השנים האחרונות מצופים בגילאים צעירים (25-50). כשלערוצי אקטואליה ביוטיוב שעוסקים בברני, יש רייטינג גבוה יותר משל CNN, הדבר מצביע שברני סנדרס הוא נשיא ארה"ב הבא.
המחיר שערוץ CNN משלם על תוכניות שלמות על המועמדים המובילים לנשיאות מטעם הדמוקרטים מבלי להזכיר את סנדרס בכלל, הוא הרייטינג הנמוך ביותר בחמש השנים האחרונות מצופים בגילאים צעירים
אגב, גוגל כמענה שינו את האלגוריתם של יוטיוב כך שינתב את הגולשים למקורות "הרשמיים", כמו CNN, כדי שפחות אמריקאים יחשפו למועמד שעלול לפרק להם את המונופול.
ומה אצלנו?
כמו ארה"ב, גם ישראל בשנות ה-70 שינתה את כיוון הספינה. מאז עלו הרוויזיוניסטים לשלטון ב-1977 ועד היום, למעט פרקי זמן קצרים של שלטון מפלגת העבודה, הליכוד הוליך את ישראל מסוציאליזם דואג ברוחם של הוגי ובוני המדינה הרצל ובן-גוריון, לניאוליברליות מנכרת ברוחם של רונלד רייגן ומרגרט טאצ'ר.
במו ידינו ריכזנו את עושרה של ישראל בידיים מעטות, בראנו שליטי הון ובעלי מונופולים שאט אט גם חדרו לפוליטיקה, לרשויות, וחוקקו באמצעות בובותיהם חוקי מילצ'ן, תספורות, הקלות מס, ועולם נטול הגבלים עסקיים. ישראל היום היא יותר עסק, ופחות משפחה, כמו בארה"ב.
במו ידינו ריכזנו את עושרה של ישראל בידיים מעטות, בראנו שליטי הון ובעלי מונופולים שאט אט גם חדרו לפוליטיקה, לרשויות, וחוקקו באמצעות בובותיהם חוקי מילצ'ן, תספורות, הקלות מס, ועולם נטול הגבלים עסקיים
עם כל עשור המציאות החברתית-כלכלית עבור מעמד הביניים הפכה יותר בלתי נסבלת, וב-2011 נתן לכך מעמד הביניים באופן ספונטני ביטוי, הפגנה של חצי מיליון אזרחים, הגדולה בתולדות המדינה. לאחריה היינו אמורים חולל את המהפכה הכלכלית-חברתית שלנו, ולהקדים בכמעט עשור את זו שמתחוללת כעת ארה"ב.
לאחר המחאה החברתית היתה לישראלים סנדרס משלהם, שהציעה הזדמנות לשינוי השיטה. אני כמובן מתכוון לשלי יחימוביץ', שכתבה ספר בשם "אנחנו", אותו "אנחנו" מהסלוגן של סנדרס.
אבל אנחנו אמנם היינו הראשונים לזהות, אבל האחרונים לבצע, ופספסנו ההזדמנות. אולי כי הרשתות החברתיות עדין לא נגסו מספיק בכוחה של התקשורת הממסדית בה שלטה ללא עוררין קומץ האוליגרכיה – בדירקטוריון ערוץ 2 שלטו תשובה, אריסון, ורטהיימר, משפ' עופר. בעיתונות הכתובה שלטו דנקנר, מוזס, אדלסון. כל אלו הם הג'ף בזוסים ומשפ' קוך שלנו. שלי יחימוביץ' היתה "שרופה" אצלם. זה אותו דפוס שחוזר על עצמו בדיוק כמו עם ברני.
בתקשורת הממסדית אצלנו שלטה ללא עוררין קומץ האוליגרכיה – בדירקטוריון ערוץ 2 שלטו תשובה, אריסון, ורטהיימר, משפ' עופר. בעיתונות הכתובה שלטו דנקנר, מוזס, אדלסון. כל אלו הם הג'ף בזוסים ומשפ' קוך שלנו
אז בעוד בארה"ב ההתלהבות האזרחית מהבחירות הקרובות בשיאה, עם התוודעותו של העם האמריקאי לרוזוולט המודרני, סנדרס, אצלנו הדכדוך שולט כשמנהיגות התנועה החברתית שלי יחימוביץ' וזהבה גלאון בכלל פרשו מהכנסת.
מי שמבינים שהמאבק הקיומי האמיתי של האזרח הישראלי הוא רק בינו ל-1% העשירים ביותר, כבר מצביעים למפלגות הסוציאל-דמוקרטיות העבודה/מרץ. אבל מכיוון שאנחנו כעת בפיגור של כחמש שנים אחרי ארה"ב אותה אנו מחקים, גם תוצאת הבחירות הקרובות לא יביאו להרכבת ממשלה שתפרק את האוליגרכיה מאמצעי העשיקה המונופליסטים שלרשותם, ומעורבותם ברשויות המדינה ובתקשורת תמשך.
בין הפוליטיקאים משרתי הון של הליכוד, לפוליטיקאים משרתי ההון של כחול-לבן, יש רק הבדל אחד, יחס פומבי כלפי שחיתות. יחסן כלפי המפלגות הסוציאל-דמוקרטיות העבודה ומרץ, זהה ועוין, כי מאחורי שתיהן עומדת אותה האוליגרכיה.
רעיונות נוגדי אי-שוויון העומדים להתמסד בארה"ב כמו העלאת שכר המינימום, יאלצו לחכות לבחירות 2024. נראה אם נוכל אנחנו לשליטי-ההון אצלנו, אחרי שסנדרס יעניק לנו ולעולם השראה.
נמרוד גז-חבר הוא איש שמאל פרוגרסיבי. סוציאל-דמוקרט. אתאיסט. רודף צדק אמת ושוויון בין בני האדם כולם. תובע אחריות על החלשים. ציוני שמאמין שהעם היהודי חייב להיות אדון לגורלו. נולד בעיר. גדל במושב. התחנך בעיקר בחינוכית
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
לפיד מגיב לדברי דיכטר מאמש: "האם כשכיהן כראש השב"כ היה מוכן לקבל מפקד מרחב או גיזרה "מנוסה, אבל עם שלושה כתבי אישום פליליים חמורים"?
מודה שהופתעתי.
האם כשכיהן כראש השב״כ דיכטר היה מוכן לקבל מפקד מרחב או גיזרה ״מנוסה, אבל עם שלושה כתבי אישום פליליים חמורים״?
התקופה הנוכחית יוצרת שיבוש מוסרי נורא. הערכים והעקרונות נשחקים. אסור לתת לזה להמשך. חייבים לפתור את הפלונטר ולהקים ממשלה הגונה וישרה שעובדת אצל האזרחים. https://t.co/VRZfUVvr0x— יאיר לפיד Yair Lapid (@yairlapid) December 17, 2019
תגובות למינוייה של בן-ארי גינזברג למ"מ פרקליט המדינה:
אביעד גליקמן מחדשות 13 על מבחן בג"צ:
מינוי הזוי של השר @AmirOhana שככל הנראה מטרתו היתה שוב ליצור ריב ומדון בפרקליטות ובמשרד המשפטים. עכשיו בטח אם המינוי ייפסל בבגץ כחלק מהקמפיין יוכל גם להאשים את השופטים. באמת בושה שככה המצב מתנהל
— aviad glickman (@aviadglickman) December 17, 2019
אבי בניהו על משמעות המינוי ללא תמיכת היועץ המשפטי:
אם אני אורלי בן ארי, אני אומר לשר המשפטים: לא אכהן בתפקיד ללא תמיכתו של היועץ המשפטי שהוא הגורם המקצועי והממונה.
והנה גילוי: בשנת 2007 ביקש שר הביטחון @amirperetz למנות אותי לראש מטה השר והרמטכ״ל דאז דן חלוץ התנגד.
גם אם השר קובע – לא הסכמתי כקצין להתמנות ללא אשור המפקד הממלכתי— אבי בניהו (@AviBenayahu) December 17, 2019
גם ברוך קרא מחדשות 13 מתנגד ומסביר גם למה:
לכל מהירי התגובה: המינוי נלעג לא בשל אופיה ומקצועיותה של אורלי אלא בשל העובדה שכעבור שלושה חודשים תחזור להיות כפופה לפרקליטת המחוז לאחר שבמשך שלושה חודשים היתה ממונה עליה. לזה אני לועג. https://t.co/hhDN26bUP8
— ברוך קרא (@baruchikra) December 17, 2019
תמר אלמוג מ'כאן חדשות' על ניסונה של בן-ארי גינזברג לעומת שני המומעדים האחרים, למברגר ואלדד:
מינויה של בן ארי-גינזברג התקבל בניגוד לעמדת היועמ"ש. בן ארי נחשבת למנוסה מאוד בתיקים ביטחוניים, אך מנוסה פחות משני המועמדים האחרים, המשנה לפרקליט המדינה למברגר וראש המחלקה הכלכלית אלדד@almog_tamar https://t.co/eaRsLfXwLc
— כאן חדשות (@kann_news) December 17, 2019
ברק רביד מחדשות 13 מתייחס ל"קושי המשפטי":
אני יכול להבין למה היועץ המשפטי לממשלה חושב שהמינוי שאוחנה עשה לממלאת מקום פרקליט המדינה הוא גרוע אבל לא ברור לי מה הנימוק לכך שיש במינוי "קושי משפטי". זה עדיין לא בלתי חוקי לעשות מינויים גרועים
— Barak Ravid (@BarakRavid) December 17, 2019
ריקלין מברך:
שלום לשר אמיר אוחנה.
הוכחת שאתה יודע לקיים את המשפט נאה דורש נאה מקיים.
ברכות על החלטתך למנות את בן ארי לפרקליטת המדינה הזמנית.
סחתיין על האומץ לפעול לפי שיקול דעתך ולא לפי דעת היועמש.
עניין לא פשוט בימים אלו.
וסחתיין על ההתעלמות ממסע הצייד של דה מרקר הארץ שניסו לחנך אותך.
תותח— שמעון ריקלין (@Riklin10) December 17, 2019
"התנועה לאיכות השלטון דורשת מהשר כי יסיר את ידיו מהמינוי".
התנועה לאיכות השלטון: "שר המשפטים אוחנה, שמונה כמינוי זמני על ידי ראש ממשלה הנאשם בפלילים, ממשיך להיות עושה דברו וממנה כמ"מ לפרקליט המדינה את בן ארי, בניגוד לעמדת היועמ"ש, ומבלי שהתייעץ עם נציב שירות המדינה. התנועה לאיכות השלטון דורשת מהשר כי יסיר את ידיו מהמינוי" @aviadglickman
— חדשות 13 (@newsisrael13) December 17, 2019
מנדלבליט צפוי לקבוע כי קיימת מניעה משפטית למינויה של עו"ד אורלי בן ארי גינזברג כממלאת מקומו של פרקליט המדינה שי ניצן. כך מדווחת כתבת המשפט של ידיעות אחרונות טובה צימוקי.
מיניו מעורר המחלוקת של המשפטים אוחנה צפוי בהמשך להגיע להכרעת בג"צ. הסיבה להתנגדות מנדלבליט נטועה בעובדה כי ההחלטה התקבלה במהלך תקופת בחירות, ובניגוד לדעתו של היועץ.
בניגוד לעמדת מנדלבליט: שר המשפטים אוחנה החליט למנות את עו"ד אורלי בן-ארי גינזברג למ"מ פרקליט המדינה. בן-ארי גינזברג בתפקידה האחרון כיהנה כסגנית לפרקליטת מחוז מרכז.
עמדתו של מנדלביט הייתה כי לתפקיד יש למנות את המשנה לפרקליט המדינה, שלמה (מומי) למברגר. בין השניים התגלו חילוקי דעות לגבי זהות המחליף בתקופה רגישה זאת.
לאחר מספר פגישות, התייעצויות ושיחות שהיו לי עם גורמים שונים ובהם: נציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ והיועץ המשפטי…
פורסם על ידי Amir Ohana – אמיר אוחנה ב- יום שלישי, 17 בדצמבר 2019
"לאחר מספר פגישות, התייעצויות ושיחות שהיו לי עם גורמים שונים ובהם: נציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ והיועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט – קיבלתי החלטה", כתב אוחנה, "אין לי ספק שאורלי תפעל לשימור כל הראוי לשמור, ותתרום לחיזוק אמון הציבור במערכת הכל-כך חשובה הזו".
דוד ביטן תקף הבוקר ב"חדשות הבוקר" בערוץ 12 את העיתונאית דפנה ליאל שטענה כי בשיחות סגורות גורמים בימין מביעים פחות מחויבות ל'בלוק'.
"מי אומר את זה? מי אומר את זה? דפנה תגידי מי אומר את זה?" ליאל כמובן סירבה לחשוף מי אמר וסיכמה באמירה כללית כי הדבר נאמר בקרב מספר גורמים בגוש ולראייה יהיו הקמפיינים הקרובים שימתנו את התמיכה בנתניהו.
ביטן המשיך והתרעם, "אני מציע לך להפסיק לעזור לבני גנץ וגדעון סער, הפרשנויות שלך הן אנטי נתניהו", ליאל מצידה לא נשארה חייבת, "זה בליבת הקמפיין בינו לבין גדעון סער", היא הוסיפה, "אני מבינה שעניין של בלוקים זה נושא מאוד רגיש אצל דוד ביטן אחרי שהוא ישב אצלנו באולפן והעריך שב-21 הימים האחרונים הבלוקים יתפרקו, ועל זה הוא חטף קיתונות של ביקורת מהליכוד וסתמו לו את הפה להרבה זמן".
ביטן ניסה לסכם: "אני מציע שתפסיקי לעזור לסער, תפסיקי לעזור לגנץ", והוסיף, "אני חושב שאת כועסת, אבל עם כל הכבוד אין לך במה פתוחה לדבר נגד הליכוד ונתניהו כל הזמן. יש גבול. אמרתי לה את זה גם בשיחות פרטיות".
מיכל שיר ממחנה גדעון סער מתייחסת להסרת 6,500 חברי ליכוד מספר הבוחרים – "מתפללים שאין כאן יד מכוונת".
תשעה ימים לבחירות בליכוד • ח"כ @ShirMichal ממחנה סער אומרת ל-@RinoZror: "שמענו תלונות חוזרות ונשנות ממאות אם לא אלפי מתפקדים בכל הארץ שנגרעו מספר הבוחרים. אנחנו מתפללים שאין כאן יד מכוונת"
— גלצ (@GLZRadio) December 17, 2019
ליברמן תוקף הבוקר בפייסבוק את אריה דרעי ופרשן גל"צ יעקב ברדוגו אותו הוא מכנה "כתב החצר של בלפור". הפוסט של ליברמן מגיע בעקבות ראיון של דרעי לברדוגו אתמול – " במופע שנאה כלפי העולים מחבר העמים, שכמותו כבר מזמן לא שמענו, סימנו השניים מטרה, להפריד ולפלג בין ציבור העולים מחבר העמים לשעבר לבין הציבור הצברי הוותיק".
ליברמן כתב: "נראה שהעובדה שדרעי וברדוגו מגיעים מרקע של עליה שסבלה מחוסר שוויון לא לימדה אותם דבר", עוד הוסיף, "השופר מבלפור קבע בחוצפה ובעזות מצח כי מפלגת "ישראל ביתנו" מתבססת כביכול על 400 אלף חסרי דת, שאותם היא מנסה להכניס, בניגוד לרצונו של כלל הציבור, ליהדות "בדרך לא דרך".
אתמול בערב נפגשו באולפן גלי צה״ל – הרדיו של כל חיילי צה״ל, כן, גם של בניהם ובנותיהם של מי שעלו ארצה מבריה״מ – כתב החצר…
פורסם על ידי Avigdor Liberman – אביגדור ליברמן ב- יום שני, 16 בדצמבר 2019
ליברמן התייחס לדבריו של דרעי בראיון: "בבורות ובהתנשאות שאינה ראויה, קבע דרעי כי השפה הרוסית יכולה להיות בשימוש רק אצל אלו שלא יודעים לדבר בעברית". הוא הוסיף, "הוא בז ולגלג על ח"כ אלכס קושניר מ"ישראל ביתנו" שדיבר ברוסית באחד מהסרטונים שהופק ב-8 ביוני 2019 ואמר בהתנשאות-״הוא לא יודע לדבר עברית?״ מעניין שדווקא עכשיו דרעי נזכר להתייחס אליו".
את הפוסט סיכם ליברמן במילים: "עולי חבר העמים לשעבר לא ישכח את אמירותיו הגזעניות של דרעי ואת העובדה שראשי המפלגות הגדולות עד היום לא גינו את אף אחת מה".
הימין החדש השיקו את קמפיין הבחירות, איילת שקד נעדרת ממנו. ח"כ כהנא: "בשלטים הבאים היא גם תופיע".
הימין החדש השיקו את קמפיין הבחירות בלי @Ayelet__Shaked. ח"כ @KahanaMatan מתעקש אצל @razibarcay: "ביום חמישי, שעתיים לפני פיזור הכנסת, שקד אמרה לי שהיא בימין החדש. בשלט הראשון מופיע שר הביטחון, בשלטים הבאים היא גם תופיע"
(צילום: יח"צ) pic.twitter.com/5kN9roP4iX— גלצ (@GLZRadio) December 17, 2019
סתיו שפיר הגיבה ב'כאן חדשות' לדבריה של זנדברג על כישלון האיחוד עם רשימת המחנה הדמוקרטי: "האיחוד גרם לזה שמרצ עברה את אחוז החסימה, אז האיחוד הצליח גם הצליח".
שפיר שמכהנת כראש המפלגה הירוקה (חלק מאיחוד המחנה הדמוקרטי) הוסיפה: "יש חבורה של דינוזאורים במפלגות השמאל שמובילים את המפלגות להכחדה".
תמר זנדברג ממרצ התייחסה ב'כאן חדשות' להמשך האיחוד עם המחנה הדמוקרטי: "הלכנו לאיחוד בשמאל כי זה היה צו השעה, בדיעבד ההצלחה הייתה מוגבלת בלבד", היא הוסיפה, "גאה במצביעים שלנו אבל זה לא מה שציפינו".עוד אמרה זנדברג כי "ידנו מושטת לאיחודים שלא התבצעו בעבר, למשל עם מפלגת העבודה".
גדעון סער עתר לבית הדין של הליכוד בדרישה להציב מצלמות בספירה. בעתירה שהוגשה הבוקר נכתב כי: "כי המשקיפים מטעם המועמדים בבחירות המקדימות לראשות תנועת הליכוד, יהיו רשאים להציב בקלפיות מצלמות מטעמם ו/או לצלם באמצעות הטלפון הנייד משך כל שעות ההצבעה וספירת הקולות".
בפנייתו טוען סער: "מעל לכל, העתירה עולה בקנה אחד עם עמדתה הרשמית של התנועה ושל יו"ר התנועה וראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, רק לפני כשלושה חודשים לקראת הבחירות לכנסת ה-22".
__עתירה הליכוד בעניין מצלמות 17.12.19_
העתירה של סער מגיעה בתגובה להחלטת ועדת הבחירות המרכזית מאתמול (שני), במסגרתה נדחתה בקשתו של סער כי המשקיפים מטעמו יהיו רשאים לצלם ולצעד בקלפי, וכן להציב מצלמות משך תהליך ספירת הקולות.
שרת התרבות המשיכה הבוקר בגל"צ במתקפה על גדעון סער: "כשאני שומעת איך גדעון סער מדבר, הוא מזכיר לי איך מדברים בשמאל. סער מנסה לפלג את הליכוד".
רגב התייחסה בראיון למצבו המשפטי של נתניהו ופסקת ההתגברות: ראש הממשלה שמר על מערכת המשפט מפני הרבה מאוד רצונות, כולל שלי, לפסקת ההתגברות ולשינויים מרחיקי לכת בתוך משרד המשפטים. אי אפשר לומר על נתניהו שהוא רצה לפגוע בה. נתניהו עשה את הכל כדי לשמור על עצמאות מערכת המשפט", היא הוסיפה, "ואנחנו כולנו רואים מה קורה במערכת המשפט, בפרקליטות ובמשטרה. רוב הציבור הישראלי מוטרד ממה שראינו בחודשים האחרונים".
בהתייחס לאפשרות של חנינה לנתניהו בתמורה לפרישתו, אמרה רגב: "זה עוד ספין. איך הגעתם לחנינה? עוד לא היה משפט. למה לרוץ קדימה? מגיעה לו זכות החפות, יש שופטים בירושלים, צריך לחכות ולראות מה בית המשפט יחליט".
כשנשאלה על שתיקתם של אדלשטיין וארדן אמרה: "כל חבר כנסת צריך לומר את עמדתו בצורה ברורה, אבל זו ההחלטה שלהם וחשוב לראות מה יש. מה שיש זה רוב מוחץ של ראשי הערים והסניפים שתומכים בנתניהו", היא הוסיפה, "כל יום אנחנו מקיימים בין שלושה לארבעה כנסים. בליכוד לא אוהבים שחותרים נגד המנהיג, ולא אוהבים שבסופו של יום גורמים לפיצולים בתוך הבית. אני מאמינה שב-26 בדצמבר ניתן מכה מוחצת ונראה לציבור כולו שהליכוד מאוחד".
השרה גמליאל בראיון לחדשות 13 הבוקר: "אין סחף לכיוונו של סער".
בחירות 2020 | השרה @GilaGamliel התייחסה לפריימריז בליכוד: "נתניהו ייקח בגדול. אני מסתובת איתו בכנסים ואני רואה אהדה שלא ראיתי המון שנים. אין סחף לכיוונו של סער". את הדברים אמרה בריאיון ל"העולם הבוקר" עם טלי מץ ו-@MiriNevo pic.twitter.com/RkyCoZuYhd
— חדשות 13 (@newsisrael13) December 17, 2019
יואב קיש מחק את הציוץ הלוחמני מהבוקר נגד הסרת מתפקדי ליכוד מספר הבוחרים ("אין דמוקרטיה") והחליף אותו בציוץ מאשים פחות כלפי המפלגה.
ח״כ קיש מחק את הציוץ הראשון שלו (מצורפת תמונה) והעלה ציוץ פחות מאשים כלפי המפלגה. אבל כל מי שעקב בשבועות האחרונים אחרי מכתבי ההדחה, מבין שאנשי המנגנון שם מסדרים את התוצאות מראש. זה הציוץ החדש שלו https://t.co/a8xK21GXLW pic.twitter.com/zev32bAEvk
— Tal Schneider טל שניידר تال شنايدر (@talschneider) December 17, 2019
בני בגין, בנו של מנהיג הליכוד מנחם בגין בראיון הבוקר לגל"צ קורא לנתניהו להתפטר: "לא ניתן לקבל מצב שבו רה"מ מכהן עם כתב אישום כזה על גבו", בגין הוסיף, "השאלה המשפטית איננה היחידה, יש היבט חינוכי ומוסרי".
עוד האשים בגין את נתניהו בסבך הפוליטי: "נתניהו יזם את הבחירות המוקדמות ולא השיב את המנדט לנשיא", בגין מסכם, "לא חושב שיש כאן איזו חידה או מיסתורין".
עיתונאי חדשות 13 ברק רביד מתייחס לדיווחים לפיהם הודלפו פרטים מ"עסקת המאה" – "מידע אנונימי ומפוקפק שהופץ בווטסאפ לפני חצי שנה".
אני רואה שממשיכות להתפרסם ידיעות בתקשורת הישראלית על "פרטי עסקת המאה" בהתבסס על דיווח בערוץ "אל-מיאדין" המזוהה עם חיזבאללה. הדיווח הזה הוא הידהוד של מידע אנונימי ומפוקפק שהופץ בווטסאפ לפני חצי שנה ועדיין מצליח להפוך שוב ושוב לידיעות בתקשורת הישראלית. להלן המקור מחודש מאי: pic.twitter.com/0vwrxZcEzJ
— Barak Ravid (@BarakRavid) December 17, 2019
שר העלייה והקליטה יואב גלנט התייחס הבוקר ב'כאן חדשות' להסרת מתפקדי הליכוד מספר הבוחרים, ביניהם 'הליכודניקים החדשים': "אני משוכנע שכשהדברים יגיעו למוסדות המשפטיים של התנועה הם ימצאו מי בפנים ומי בחוץ בהתאם לחוקת הליכוד".
גלנט התייחס לכתבי האישום נגד נתניהו: "לאורך שנים מדליפים מתוך הפרקליטות ומתוך המשטרה את כל מה שהם רוצים", הוא מוסיף, "על מנת להביא לתהליך של דמוניזציה חד צדדית בתקשורת. כל התהליך הזה הוא לא תהליך ראוי".
ב'כאן חדשות' מדווחים הבוקר כי כמה מפעילי השטח שעובדים עבור יולי אדלשטיין החלו לעבוד במרץ בימים האחרונים כדי לסייע לנתניהו להיבחר לראשות הליכוד.
גדעון סער מתראיין הבוקר לגל"צ לאחר השקת הקמפיין וטוען כי במידה וייבחר ישתף פעולה עם נתניהו: "כמה שזה תלוי בי, זה יבוא לידי ביטוי".
עוד התייחס סער לסוגיית התמיכה של חיים כץ שהגיע לכינוס אתמול אבל טרם הביע תמיכה באף מועמד: "סומך על כך שאצליח לשכנע את חיים כץ לתמוך בי". סער הוסיף: "המירוץ צמוד – יש תזוזה גדולה בציבור".
יואב קיש תקף הבוקר את ההחלטה התמוהה למחוק 6,500 חברי ליכוד מספר הבוחרים, ביניהן חברת הכנסת שרן השכל, שתיהן תומכות בגדעון סער – "אין חוקים, הכל מותר ואין דמוקרטיה". כמה דקות אחר כך, מחק קיש את הציוץ הלוחמני והחליפו בציוץ מתון יותר.
בציוץ המקורי נכתב: "קיבלנו את ספר הבוחרים לפרימריז וזה נראה שבמצודת זאב החליטו שאין חוקים, הכל מותר ואין דמוקרטיה. הם יחליטו מי יכול להצביע. הוסרו מהספר 6500 איש בינהם חברת הכנסת שרן השכל. הנושא יבדק בבית הדין של התנועה. אנחנו ננצח".
קיבלנו אתמול את ספר הבוחרים.
בעיות קשות שאני מקווה שמקורן בטעות ולא ביד מכוונת. בכוונה מחקתי את הציוץ הקודם מכיוון שאולי הנושא קרה בטעות ויתוקן.
יבדק בבית הדין של התנועה.
אנחנו ננצח.— יואב קיש Yoav Kisch (@YoavKisch) December 17, 2019
מהפרסומים האחרונים בתקשורת נדמה שלכולם במדינת היהודים יש דעה על עתיד מפרץ חיפה והמסקנות המפורטות (כביכול) בדו"ח מקינזי הקבור עמוק-עמוק במגירה כלשהי במשרד ראש הממשלה.
רק אזכיר, דו"ח מקינזי הוא אותו דו"ח שהזמינה המועצה הלאומית לכלכלה מחברת הייעוץ מקינזי כדי לבחון את עתידו של מפרץ חיפה ובפרט את המשך קיומה של התעשייה המזהמת בלב ליבו של המטרופולין.
דו"ח מקינזי הוא אותו דו"ח שהזמינה המועצה הלאומית לכלכלה מחברת הייעוץ מקינזי כדי לבחון את עתידו של מפרץ חיפה, ובפרט את המשך קיומה של התעשייה המזהמת בלב ליבו של המטרופולין
לפני שבועיים, החליט המשרד להגנת הסביבה לנקוט סוף סוף עמדה נחרצת באשר להמשך קיום התעשייה בלב המפרץ. במכתב של מנכ"ל המשרד גיא סמט למשרד ראש הממשלה נכתב כי "המשרד תומך בפינוי יזום של המתחם הפטרוכימי והכימי במפרץ באופן הדרגתי ובפיקוח הדוק על אופן הפינוי".
ובתגובה מי בא להגנתה של התעשייה המזהמת? משרד הכלכלה. היום בבוקר פורסם כי מנכ"ל משרד הכלכלה פנה גם הוא למשרד ראש הממשלה עם העמדה המנוגדת.
ראשית, הוא תוקף את הדו"ח עצמו, לטעמו "התמיכה בסגירת המפעלים מתבססת על דו"ח מקינזי, אולם עבודת הייעוץ לא מבוססת וחלו בה כשלים מהותיים."
לפני שבועיים פנה המשרד להגנת הסביבה לרה"מ והביע תמיכה "בפינוי יזום של המתחם הפטרוכימי והכימי במפרץ". בתגובה פירסם משרד הכלכלה כי מנכ"לו פנה לרה"מ עם העמדה המנוגדת
טיעונים אלו מוכרים. הרי לאחר שבתי הזיקוק קיבלו לידיהם העתק של הדו"ח הם החלו במסע השפעה על התודעה הציבורית. המסע הזה החל עוד בדיווח לבורסה שם נטען כי הבחינה הכלכלית בדו"ח היא "החלקית והמסויגת" וכי מדובר בניתוח על בסיס מידע ראשוני.
בנוסף לטענות "פרוצדוראליות", מפתיע לגלות שהמשרד האחראי על הצמיחה הכלכלית מתבסס על טיעוני איכות הסביבה. לטענת משרד הכלכלה "קידום התוכנית הבוסרית יביא לפגיעה כלכלית ותעסוקתית כבדה, בד בבד עם הידרדרות סביבתית באזור מפרץ חיפה. קבלת החלטות פזיזות ובלתי מבוססות יובילו לפגיעה מיידית בתעשייה, בהשקעות הסביבתיות ובציבור הרחב".
נחמד אך גם קצת תמוה בהתחשב בכך שעמדה זו מנוגדת לעמדת המשרד להגנת הסביבה אשר אמון על איכות הסביבה בישראל, ואשר לאחר עבודת מטה סדור קבע שכדאי מבחינה סביבתית לפנות את המפעלים.
מפתיע לגלות שמשרד הכלכלה מתבסס על טיעוני איכות הסביבה. תמוה, בהתחשב בכך שעמדה זו מנוגדת לעמדת המשרד להגנת הסביבה שקבע, לאחר עבודת מטה סדורה, שכדאי מבחינה סביבתית לפנות את המפעלים
מעניין על בסיס מה טוען מנכ"ל משרד הכלכלה שפינויים של מפעלים פטרוכימיים בצורה מפוקחת ואחראית ממפרץ חיפה תביא להתדרדרות סביבתית באזור זה, במיוחד לאור החלטת בית המשפט העליון שהתקבלה לאחרונה ושם הוחלט לבטל את צ'ק הפתוח להרחבה שניתן לבתי וזיקוק והוחלט שכל מתקן בעל השפעה ניכרת על הסביבה יצריך תכנית מפורטת כדי להתקדם.
אבל מה בכל זאת עולה מכך? שלמשרדים המעורבים בנושא יש כבר עמדה מגובשת וברורה עם התייחסות פרטנית לדו"ח מקינזי ומסקנותיו וזה מבלי ששמעו או התייעצו עם הציבור.
הרי גם היום הציבור לא יכול להביע עמדה הנשענת על מסקנותיו של דו"ח מקינזי, כי הממשלה, ובפרט משרד ראש הממשלה והמועצה הלאומית לכלכלה ממשיכים להחביא אותו.
מה עולה מכך? שלמשרדים המעורבים בנושא יש כבר עמדה מגובשת וברורה עם התייחסות פרטנית לדו"ח מקינזי ומסקנותיו, מבלי לשמוע או להתייעץ עם הציבור, שהממשלה מחביאה מפניו את הדו"ח
תמוה, הרי כאמור לבתי הזיקוק כבר יש את הדו"ח מאמצע יוני.
למרות זאת, בקשתנו למשרד ראש הממשלה לקבל את הדו"ח וכך לאפשר דיון ציבורי אמיתי ורחב על מסקנותיו נענתה בשלילה. ללא ברירה, עומלת החתומה מטה על עתירת חופש מידע לשם פרסום הדו"ח.
כפי שעלה מפנייה של מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ההחלטה הכי גרועה היא היעדר קבלת החלטה בעניין זה. ההחלטה המשמעותית על פינוי התעשייה המזהמת ממפרץ חיפה לא יכולה להתקבל ללא מעורבות הציבור הרחב בבחינה ובקבלת ההחלטה.
כדי להתחיל את הדיון הזה, לכל הפחות, יש לפרסם לאלתר את דו"ח מקינזי לעיון הציבור.
עו"ד תמי גנות רוזנשטריך מנהלת מדיניות ואסטרטגיה באדם טבע ודין גרה בגבעת אולגה עם בן זוגה, שתי בנות ושתי כלבות. חובבת סדרות פשע בריטיות ואוהדת הפועל תל אביב
סוגרים עשור
למקרה שפיספסת
בפתח ישיבת הממשלה שהתקיימה בתחילת השבוע (א׳), הציג ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שקף שדרכו הוכיח, לכאורה, את ההישג הגדול של ממשלתו.
"מה שקרה כאן זהו הישג אדיר לממשלה שלנו, לך השר (משה כחלון, ע״ה), לצוות שעבד איתך", אמר נתניהו. "התיישרות. הייתה עלייה תלולה מאוד של מחירי הדיור, ולפני כשלוש שנים התיישרות, שגם אם התקשורת מנסה, היא לא תוכל להתעלם מזה. זה הישג אדיר של הממשלה ושלך, ואני מברך אותך".
אלא שבדיקה שערכתי בישיבות הממשלה וקבינט הדיור, לאורך כל חיי ממשלות נתניהו בעשור האחרון, מגלה נתון מדהים: ממשלת נתניהו לדורותיה מעולם לא קבעה יעד מדיד להורדה או לייצוב מחירי הדיור, שהשגתו תיחשב כהישג.
ולמה זה מדהים? כי כל מי שהיה מעורב בבניית תכנית עסקית אי פעם, יודע שאחד הדברים הראשונים שנקבעים הוא היעד, מטרת התכנית. ברור מאליו שלא מתחילים ליישם את התכנית לפני שיודעים מה היעד שרוצים להגיע אליו בסוף.
דווקא באחת התכניות העסקיות הגדולות במשק – הורדת מחירי הדיור בממשלות נתניהו – מעולם לא נקבעה מטרה מדידה להורדה או לייצוב מחירי הדיור
אבל מסתבר שדווקא באחת התכניות העסקיות הגדולות ביותר במשק – הורדת מחירי הדיור בממשלות נתניהו – מעולם לא נקבע יעד מדיד להורדה או לייצוב מחירי הדיור. אמנם בתכניות היו יעדי הגדלת היצע הדירות, אך אלה שימשו רק אמצעי בדרך להשגת היעד, הלא ברור, של שינוי מחירי הדירות.
משרד האוצר אף הודה בעובדה זו, וכששאלתי ב-2016 את ממונה על התקציבים באוצר דאז, איל לוי, מה היעד של תכנית האוצר, תשובתו הייתה:
"אין לנו יעד מספרי… זה יהיה לא רציני ולא אחראי לתת יעד כזה… אבל אנחנו רוצים להוריד את מחירי הדיור. אם אתה שואל האם יש יעד מספרי לכמה תהיה הירידה, אז אמרתי קודם -לא!".
הגישה הייתה בואו נבנה כמה שנבנה, נמכור כמה שנמכור ונקווה לטוב.
גם תשובתו של כחלון עצמו לשאלה מה יעד הורדת המחירים בתכנית הדיור, הייתה תלויה ביום שתפסתם אותו. כך למשל, בדצמבר 2014 הודיע כחלון שלא יקרה כלום אם מחירי הדיור ייפלו ב-25%. במרץ 2016 כבר אמר כי ירידה חדה תגרום למשבר, וציין כי המטרה היא הורדת מחירי הנדל"ן, אבל רק עד 5%.
חודש אחר כך, אפריל 2016 ירד כחלון גם מזה, וטען שאם המחירים לא יירדו זה לא יהיה אסון גדול. בינואר 2017 כבר התכחש כחלון לכל ההבטחות שנתן, ואמר במועצת המנהלים של ענף הבנייה: "לא הבטחתי להוריד את מחירי הדיור".
לא פלא לפיכך, שגם הצוות שנאבק יחד איתו במחירי הדירות הגבוהים, העביר לציבור מסרים מבולבלים.
כך למשל, אילו הייתם שואלים את ראש מטה הדיור לשעבר, אביגדור יצחקי, מה היעד, הייתם מבינים ממנו שהמטרה היא להוריד את מחירי הדיור ב-15% עד סוף 2017.
עמיתו של יצחקי, לעומת זאת, שר השיכון לשעבר, יואב גלנט, היה אומר כי הורדת מחירי הדירות כלל אינה חלק מהיעדים של התכנית.
ואילו מקורבו של כחלון בכולנו, שר הכלכלה, אלי כהן, טען בכלל שמטרת התכנית היא להוריד את המחירים בפחות מ-5% בשנה.
למעשה, אלה העומדים בראש המערכת, מנתניהו ועד כחלון, כלל אינם יודעים מהו היעד שייחשב להישג. גישה כזו בשוק הפרטי הייתה גורמת לדירקטוריון לפטר את השניים כבר אחרי חודש. אבל, כאמור, היא לא הפריעה לנתניהו להציג הישג שהמציא זמן קצר לפני, ולהתגאות בו.
בתזמון הכי אירוני שאפשר להעלות על הדעת, שעות ספורות לאחר ההודעה של נתניהו הוציאה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הודעה לתקשורת, ובה נכתב כי מחירי הדירות עלו בחודשים האחרונים בשיעור של 0.6%, ובכך השלימו עלייה של 2.6%, לעומת התקופה המקבילה ב-2018.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית עם גיא זהר ישירות לתיבת המייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם