אחרי שנחלץ מסרטן הערמונית בו לקה לפני שנה וחצי, חלה אבא שלי לאחרונה בסרטן אלים במח העצם. סרטן שמתמקד בעמוד השדרה. כאב עצום. התמודדות קשה. וכמובן קושי רגשי עמוק.

אבי גר בצפון. פריפריה גיאוגרפית. לכן הוא פוקד כמעט מדי יום את בית החולים על שם רמב"ם בחיפה. רבי משה בן מיימון, כך מספרים, היה רופא דגול, פילוסוף פורץ דרך ויהודי מאמין.

השבוע הבחין הרופא המומחה (ההמטולוג) במהלך טיפול היום, שהכאב המחמיר בגבו של אבא שלי, הפך לבלתי נסבל. הוא גם קלט שהוא אינו יכול להניע את רגלו. לכן פקד עליו לעבור לחדר המיון לצורך בדיקה נוירולוגית (בדיקה בדבר נזק אפשרי לעצבים בגב וברגל) ולצורך בדיקת אורטופד.

כאב עצום ומסלים. רגל חסרת תנועה. חרדה עמוקה. וסרטן אלים. אלו אמורים להיות המרכיבים שיניחו תשתית לטיפול מקצועי, מהיר, אישי ואיכותי

זוגתו של אבא שלי סייעה לו לנוע בכיסא גלגלים לחדר המיון. כאב מסלים. רגל חסרת תנועה. חרדה עמוקה. וסרטן אלים. אלו אמורים להיות המרכיבים שיניחו תשתית לטיפול מקצועי, מהיר, אישי ואיכותי.

חדר המיון בבית החולים הגדול והמשוכלל בצפון מדינת ישראל: מיטות צמודות זו לזו. שום הפרדה. שום פרטיות. מחסור ניכר במיטות נוספות. חולים צועקים מכאבים זה באוזנו של זה. זעקות כאב. דיבור בלתי פוסק. צוות רפואי מצוין שאינו נח לרגע. אחיות ורופאות על סף קריסה.

אבא שלי הונח במיטה שהתפנתה בין 2 וילונות. צפיפות רבה כאמור. הוילונות אמורים להבטיח פרטיות מינימלית.

האחות מיהרה להגיע. יעילה, נעימה ועניינית. הנירולוגית הגיעה אחריה. מתמחה צעירה מאד. כמעט ילדה בעיני מטופל בן 73. היא פקדה מהר את מיטתו. דקרה אותו בעדינות. הייתה מנומסת מאד. יחס אנושי על רקע צעקות כאב מכל עבר. אנשי מד"א נכנסים ויוצאים. מתנדבים שבוקעים מאמבולנסים. וצוות אחיות, רופאות וכן רופאים שעובדים בחריצות ובמסירות בלתי פוסקת.

גם האורתופד הוא מתמחה. מראהו כשל סטודנט צעיר. הוא מבהיר לאבא שלי: עליך לעטוף את גופך בחגורה מיוחדת. אם לא תעשה כן, לא תוכל לצאת מכאן.

בשל החשש מחזרת סרטן הערמונית לצד סרטן מח העצם, נשלח החולה הסובל למכון הדמיה. הובהר לו שיוכל לעבור הדמיה בצפון ב-2 בדצמבר (נו, אז מה אם לא יחיה עד אז? בקטנה. חסכנו)

הערת ביניים: בשל החשש מחזרת סרטן הערמונית לצד סרטן מח העצם, נשלח החולה הסובל למכון הדמיה. מאחר שהובהר לו שיוכל לעבור הדמיה בצפון ביום 2 בדצמבר (נו, אז מה אם לא יחיה עד אז? בקטנה. חסכנו), הוא נאלץ לנסוע במחיצת אשתו בשבוע שעבר למכון הדמיה גרעיני בבית החולים אסותא באשדוד.

בחזרה לבית החולים רמב"ם שלשום: אבא שלי מסכים מיד לחגור את חגורת המגן. הוא לא יכול לסבול את הכאב. הוא לא רוצה שחוליות עמוד השדרה שלו יקרסו. הוא רוצה שהכאב יפחת.

אבל הרפואה הציבורית הישראלית אינה מספקת חגורות מגן כאלה בחינם. ואם המטופל עני? בעיה שלו. צריך לקנות. אבא שלי מבקש לקנות. אבל כאן צצה בעיה קלה: אי אפשר לקנות בבית החולים. רק באופן פרטי.

והחנות הפרטית שבה נמכרות החגורות הללו (שממוקמת בקומת הקרקע בבית החולים), כמה לא מפתיע, נסגרה זה מכבר. בכל זאת, השעה היא אחרי 20:00 בערב. סריקה טלפונית מלמדת שכך גם כ-ל חנויות אביזרי האורתופדיה בחיפה. כולן נעולות על בריח.

אחרי מספר דקות מתקשר בעל חנות אנושי במיוחד ממרכז העיר. הוא מוכן לפתוח את חנותו למשך מספר דקות למען אבא שלי. לא ניתן להשיג מונית פנויה. אשתו של אבא שלי מצליחה בכל זאת לעלות על מונית מלאה באנשים (הם קלטו שהיא במצוקה ולכן ביקשו מהנהג שיעצור לה). היא קונה את החגורה בחנות שנפתחה באנושיות במיוחד לכבודה וטסה בחזרה לבית החולים. אבא שלי נעטף בחגורת המגן. עכשיו הוא יכול לחזור הביתה.

האונקולוגית המצוינת של אבא שלי הזהירה אותו מראש שהמערכת מסורבלת וטומנת בחובה צורך בלתי פוסק מהמטופל המותש והחרד להשיג לעצמו אביזרים, לקנות לעצמו תרופות ולקבוע לעצמו מועדים לבדיקות. אבל גם היא לא העריכה את עוצמת מלחמת ההתשה.

האונקולוגית המצוינת של אבא שלי הזהירה מראש שהמערכת מסורבלת ודורשת מהמטופל המותש והחרד להשיג אביזרים ותרופות, ולקבוע לעצמו מועדים לבדיקות. אבל גם היא לא העריכה את עוצמת מלחמת ההתשה

רופאים מעולים. אחים מסורים. רופאות מצוינות. אחיות חרוצות. אבל המחסור בכוח האדם עצום. המחסור במיטות בלתי נתפס. מועדי הבדיקות רחוקים באופן נורא. ואביזרים תומכים לא מצויים בהישג יד מיידי.

ארגון רופאים לזכויות אדם מעריך שקיים פער בן עשרות מיליארדי שקלים בין הרצוי המינימלי והסביר, לבין המצוי הקורס. פער שיש לסגור מידית. בלי קשר לכך: ההערכה היא שיש להגדיל מדי שנה מכאן ואילך את תקציב הרפואה הציבורית במיליארדים רבים נוספים.

אנחנו שומעים על הקושי העצום ללא סוף. קוראים על הקריסה כל הזמן. יודעים היטב שהרפואה הציבורית במצוקה איומה. אבל כשזה מגיע אלינו באופן אישי, אנחנו מתחילים להבין שמדובר בפשע.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

אלו ימים מכריעים עבור עתיד בריטניה. חברי פרלמנט מהאופוזיציה יחד עם מורדים מהמפלגה השמרנית השלטת מנסים למנוע מראש הממשלה החדש בוריס ג'ונסון יציאה מהאיחוד האירופי ללא הסכם. הם ראויים לתמיכה, ובמיוחד לתמיכת היהודים, למרות שג'רמי קורבין הבעייתי מעורב בעניין.

נראה שהבריטים עייפים מרוב מריבות בעניין הברקזיט והם מתקשים להתמקד. אני אעזור: אין שום דבר לא דמוקרטי בקיום משאל עם כדי לאשרר את עסקת הברקזיט הקיימת. זה הדבר הדמוקרטי ביותר.

הדבר הלא דמוקרטי יהיה לאפשר לג'ונסון הלא-נבחר למנוע מהעם את ההחלטה ולנטרל את הפרלמנט בדרכים פרוצדוראליות כדי שיוכל לצעוד ללא הפרעה אלי האבדון.

יש אמנם נרטיב סטואי שאומר שמשאל עם שני ישקף סירוב מצד האליטות לקבל את רצון העם. זה לא הגיוני, אבל זה תואם את הפופוליזם הגלובלי של ימינו, וזה מבלבל את האנשים.

בנסיבות רגילות הלייבור היה מייצג את ההגיון, אבל זה לא קורה. בעוד שרוב תומכיהם הצביעו ב-2016 בעד להישאר באיחוד, חלקם לא עשו זאת, מה שמסבך את התמונה. ומנהיג הלייבור קורבין בעצם תומך ביציאה מהאיחוד בעצמו. הוא אינו אוהב את האיחוד האירופי כיוון שכמייצג של השמאל הרדיקלי הוא שונא ממסדים (למעט ממסד חמאס, החיזבאללה והמפלגה הקומוניסטית הקובנית).

אז אתנדב לעשות זאת במקומו.

הקרע הוא שבמשאל העם מ-2016 רוב צר מאד ביקש לעזוב את האיחוד האירופי באופן תיאורטי. המחיר לא היה ידוע והקמפיין בעד עזיבה היה שקרי באופן מדהים גם לפי הסטנדרטים של הדמוקרטיה בעידן הדיגיטלי. זה רלוונטי: אם היה מתברר שכתוצאה מהברקזיט בריטניה תשקע לים או כל הבירה תעלם, היו שוקלים מחדש.

ממשלת תרזה מיי עשתה כמיטב יכולתה לנהל משא ומתן על הסכם הפרדה עם האיחוד האירופי, למרות שבעצם היא התנגדה ליציאה. רבים מהמפלגה שלה לא אהבו את התוצאה, והפרלמנט דחה את ההסכם מספר פעמים עד שהתפטרה מתפקיד ראש הממשלה. כעת יש לבריטניה את ג'ונסון, מנהיג הברקזיט שמגיע לה. הוא יכול לנדנד למנהיגי האיחוד האירופי בכל שירצה אבל את ההסכם הוא לא ישפר: הבעיה שלו היא עם המציאות, ולא עם העסקה.

למה? כי האיחוד האירופי ובריטניה צריכים גבול ממשי לבקרת הגירה, סחר והסדר הטוב.

מכיוון שצפון אירלנד היא (כרגע) חלק מבריטניה, פירוש הדבר שהגבול יצטרך לעבור בין אזור זה לרפובליקה של אירלנד החולקת עמה את האי – והיא חלק מהאיחוד האירופי. זה מפר בגסות את "הסכם יום השישי הטוב" שאיחד את האי בשנות ה-90 ונחשב להצלחה. כך שקמה התנגדות.

האלטרנטיבה של גבול בין צפון אירלנד לשאר בריטניה, כפי שזמנית מוצע, משגעת לאומנים בריטים החוששים בצדק כי צפון אירלנד בסוף תיעלם להם סופית. והרי נגד זה הם נלחמו כל השנים. יש דיבורים מלאי תקווה על פתרונות טכנולוגיים בעתיד, והעסק לא נראה טוב.

הסירוב לבחור אופציה מסמל את כל הברקזיט. צריך לבחור. יש עלויות ויתרונות.  הטבלה נראת כך:

• אם בריטניה תעזוב את האיחוד האירופי, היא לא תצטרך עוד לקבל על עצמה את הסיכון שהיא תוצף ברומנים, פולנים ואפילו צרפתים. סיכון זה הוא חלק מחבילת האיחוד האירופי והוא מאיים על בריטניה מכיוון שיש בה את האטרקציות של השפה האנגלית והעיר המדהימה לונדון (וולט דיסני לא עמד בפני קסמיה וגם אני לא). הברקזיט יאפשר לבריטניה להישאר בריטית במקצת.
• אם היא תעזוב את האיחוד האירופי, בריטניה לא תצטרך עוד להתכופף בפני גזרות של ביורוקרטים שאינם נבחרי ציבור בבריסל. הריבונות והחופש יחגגו. זה כולל את החופש להיות עניים יותר, אבל יש כבוד בחיים בסיסיים.
• מצד שני בריטניה תאבד את הגישה החופשית לשוק העשיר בעולם. ולמרות זאת יש אפשרות שעדיין תיאלץ לקבל את כללי אירופה, אך מבלי שיהיה לה השפעה במוסדות.
• סביר להניח שהיא תאבד לא רק את צפון אירלנד אלא גם את סקוטלנד, שאנשיה בזים לברקזיט ואינם מעריכים את גחמותיהם של האנגלים. אולי גם וויילס.
• הדור המבוגר של בריטניה (שרובו תמך ביציאה) ידפוק חזק את הצעירים אשר שונאים את ברקזיט אבל היו טיפשים מדי מכדי להצביע בהמוניהם ב-2016.
• אני כרגע בפלמה דה מיורקה ויכול לדווח שהבריטים כאן בכמויות, וללא ויזות כמובן. לרבים יש בתים בספרד. הם יאלצו להיפרד גם מכך.

מה לעשות עם כל זה? הציבור צריך להחליט.

נראה שקורבין מוכן לדחוף לזה בתנאי שהמורדים השמרנים יהפכו אותו לראש ממשלה ויצביעו אי אמון בג'ונסון. מורדים אלה יעדיפו במקום זאת שמרן חלופי. זה סביר ואני  מקווה שהלייבור בסוף יסכימו.

זה ידרוש לחץ נוסף על קורבין. וכאן נכנסים יהודי בריטניה לתמונה (חייתי שנים בבריטניה והייתי כזה, לא רשמית). רובם לא אוהבים את קורבין בגלל התמודדותו המביכה עם הטענות לאנטישמיות בשורות מפלגתו. אך המצב מעניק מנוף גם לקהילה היהודית, שכן קורבין מנסה לתקן את יחסיו עימה.

כדאי שהקהילה היהודית תתמקד בתוצאה נוספת של ברקזיט שטרם מניתי.

האיחוד האירופי יכול להיראות קצת מגוחך אבל הוא גם הביא וקיים את השלום באירופה לאחר שתי מלחמות עולם. הוא מייצג סוג של הגינות ורציונליות בעולם. החלשתו תהווה פרס לאוטוקרטים ששונאים אידיאליזם והומניזם, שחושבים שערבות הדדית וחברתית היא קומוניזם, שמכחישים את ההתחממות הגלובלית ורואים בפוליטיקה משחק סכום אפס.

הם מקווים שאירופה תיכשל והם רעים ליהודים. הם מהווים איום גדול בהרבה מחבורה של אידיוטים מהלייבור שמדברים שטויות.

חברים יקרים מהקהילה היהודית: שימו לב לעיקר, אל תפחדו, ותתמכו במשאל עם חוזר, בלי חוכמות.

שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה.