חברת החשמל מתחילה במכרז למכירת תחנת הכוח ברמת חובב בחודש הבא. זאת, במסגרת הפרטת 5 תחנות כוח שהחברה התחייבה למכור במסגרת הרפורמה במשק החשמל. בשבוע הבא החברה תפתח את המעטפות שהתקבלו במכרז למכירת תחנת הכוח אלון תבור, שעל רכישתה התמודדו עשר קבוצות משקיעים. הליך המכירה של אלון תבור יימשך עד סוף השנה. אלה התחנות הראשונות שעוברות לידיים פרטיות בישראל.

בהמשך, החברה תוציא למכרז גם את תחנות הכוח רידינג, אשכול וחגית. הפרטים אודות פתיחת המעטפות במכרז הראשון ופתיחת המכרז החדש נמסרו היום על ידי יו"ר החברה יפתח רון טל בכנס אנרגיה, משק הגז וייצור חשמל פרטי, שנערך בקרית שדה התעופה.

בסך הכל החברה התחייבה למכור תחנות כוח בהיקף של 4,500 מגה וואט והיקף הייצור הפרטי אמור לעלות ליותר מ-60% מהחשמל בישראל עד 2030, לעומת שיעור זניח עד לפני כמה שנים.

הספק החשמל שיעבור לידיים פרטיות, מתוך מצגת של יו"ר חברת חשמל יפתח רון טל (צילום: עצמי)

ההתחייבות למכור את התחנות כוללת עמידה בלוח זמנים ואבני דרך, שהפרה שלהן עלולה לגרור סנקציות, כגון עיכוב בתשלומי תוספות פנסיוניות לעובדים. במסגרת מכירת התחנות חברת חשמל פנתה לעשרות משקיעים בארץ ובעולם. לאחר המכירה, העובדים בתחנות יוכלו להיקלט בהן מחדש בתנאים זהים להעסקתם בחברת חשמל, או לפרוש בהתאם לתנאי הפרישה של הסכם הרפורמה הממשלתית.

בעשור הקרוב חברת חשמל צפויה להעביר 40% מאספקת החשמל לייצור פרטי כאשר היצרנים הפרטיים יתרמו 6,700 מגה וואט בגז ו-6,500 מגה וואט באנרגיה מתחדשת. בעשור הקרוב החברה תצטרך להקים ולהעביר לידיים פרטיות היקף גדול של 21 אלף מגה וואט, כך העריך בכנס חן הרצוג, כלכלן ראשי ב-BDO.

היעד הזה כולל סגירת תחנות פחמיות והקמת תחנות ייצור חשמל פרטיות בגז ובאנרגיה מתחדשת. במספרים, זה אומר שבעשר השנים הקרובות ההשקעות במשק החשמל, (פרטיות וממשלתיות), יגיעו להיקף של 17-20 מיליארד דולר.

בית המשפט הגבוה לצדק, בהרכב של השופטים ניר הנדל, ענת ברון ויוסף אלירון דחה את העתירה שהגישו משפחות של אסירים ביטחוניים תושבי עזה וחברי ארגון חמאס נגד החלטת הממשלה והוראת השר לביטחון פנים גלעד ארדן מיולי 2017 להפסיק כמעט כליל את ביקוריהם של בני משפחותיהם.

העותרים טענו שההחלטה מנוגדת לחוק הישראלי והבינלאומי ומהווה אפלייה ופגיעה בזכותיהם הבסיסיות. הממשלה השיבה כי ביקורים אינם "זכות קנויה" אלא "טובת הנאה" שמותר להעניק לאסיר בכפוף לשיקולי ביטחון, וכי הביקורים פוגעים בלחץ שהמדינה מפעילה על חמאס ולכן מהווים פגיעה בביטחון.

שופטי בג"צ ציינו בהחלטתם כי "יציאה לחופשות וביקורים אינם חלק מזכויות האדם המוכרות של האסיר אלא פריבילגיה או מעשה חסד המוענק בתנאים מסויימים… לא נפגעה זכות חוקתית מוגנת".

השופטים ציינו כי לרשויות אסור לפגוע באסירים מ"שיקולי נקמנות" אך ציינו שהאיסור על הביקורים אינו נובע מנקמנות אלא משיקול ביטחוני. השופטים גם דחו את טענת העותרים שלשר ארדן אין סמכות לקבל את ההחלטה.

השופטים כתבו בהחלטתם: "שלילת הביקורים נועדה להפעיל לחץ על ארגון הטרור חמאס להשיב שבויים ונעדרים ישראלים, ולא מחשש קונקרטי לניצול לרעה של הביקורים על ידי האסירים, (אבל) תכלית ההגנה על ביטחון המדינה מהווה חלק מתכליתו של בית הסוהר".

השופטים ציינו כי: "לא מצאנו כי הנימוק הזה חורג מתחום הסבירות והמידתיות". השופטים דחו גם את הטענה שמדובר בענישה קולקטיבית, כיוון ששלילת הביקורים אינה מוגדרת כענישה אלא כשלילה של פריבילגיה בנימוק ביטחוני סביר.

שופטי בג"צ אישרו גם את שיקול הדעת של הממשלה ושירות בתי הסוהר שלא לקבוע ולפרסם קריטריונים ברורים למקרים החריגים שבהם כן מתקיימים ביקורים.

ייצוא הסחורות והשירותים מישראל עלה בשנת 2018 לב-7% לעומת 2017 והגיע לשיא של כל הזמנים, מעל 110 מיליארד דולר. כך מדווח מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה.

הגידול נובע מזינוק גדול בייצוא למזרח אסיה. הייצוא לסין, שנמצאת ב"מלחמת סחר" עם ארה"ב, זינק בכ-47% והסתכם בכחמישה מיליארד דולר.

הייצוא להודו זינק בכ-24% והסתכם בכשלושה מיליארד דולר. הייצוא למזרח אסיה בכללותו זינק בכ-14% והסתכם בכ-15 מיליארד דולר. גם הייצוא לאמריקה הלטינית זינק בכ-13%.

הייצוא לארה"ב, שהיא עדיין שותפת הסחר הגדולה ביותר של ישראל, דווקא ירד בכ-0.9%. הייצוא לאיחוד האירופי ירד ב-3.7% והייצוא לבריטניה, שכלכלתה נמצאת בטלטלה בגלל הברקזיט, צנח בכ-16%. סין עקפה את בריטניה והפכה ליעד הייצוא מספר 2 של ישראל.

שינויים בייצוא (צילום: משרד הכלכלה)

היקף יצוא השירותים זינק בכ-12% לעומת אשתקד והסתכם בכ-50 מיליארד דולר. זאת, בעיקר בגלל זינוק של 17% בשירותי ההייטק. יצוא הסחורות עלה ב-3.2%, בעיקר בזכות גידול בייצוא מכונות וציוד אופטי ורפואי.

היצוא הישראלי עדיין ריכוזי: 60% מהייצוא מגיע מכ-50 חברות גדולות. ייצוא מכונות ומיכון חשמלי מהווה כ-22% מהייצוא הישראלי וייצוא כימיקלים ומוצרים כימיים מהווה 22% נוספים.

52% מיצוא הסחורות הישראלי מקורו בחברות שהמפעלים, המשרדים ומטה ההנהלה שלהן נמצאת ביישובי הפריפריה – 31% מאזור חיפה והצפון, 21% מאזור הדרום. 45% מיצוא הסחורות מגיע מתל אביב והמרכז, ורק 3% מאזור ירושלים. הערים המובילות בייצור סחורות לייצוא הן פתח תקווה, חיפה, קריית גת ובאר שבע.

"שנת 2018 היתה שנה עמוסת הישגים עבור היצוא הישראלי. זאת, בין השאר, בזכות הפעילות שלנו, שכללה הרחבה של מערך הסכמי הסחר, הרחבת פריסת הנציגויות הכלכליות שלנו ותמיכה במאות חברות ויצואנים בהיקפים חסרי תקדים", אומר מנהל מינהל סחר חוץ, אוהד כהן.