ביקור בבירת צרפת גרם לי להרהר באי-השוויון שבעולם, ובטירוף שהוא מביא.
הלוא צרפת היא מדינת הבית של הכלכלן תומאס פיקטי, שהעצים את הדיון בסוגיה באמצעות ספרו מ-2013, "הון במאה העשרים ואחת".
קל ללעוג לצרפתים, שכמה מהם עדיין מסתובבים בפריז עם כובע ברט על ראשיהם, מבט ספקני על קלסתרם, ובגט בוקע בפראות מתוך שקית נייר חומה.
כשהייתי עורך סוכנות AP באירופה חששתי מאד מהקריאות הנשנות להתייצב בפריז לעימותים עם איגוד הכתבים. לא הייתי הביורוקרט היחיד עם תחושות קשות לגבי צרפת: המסים גבוהים מדי; האווירה העסקית מחניקה; המשוגעים השתלטו על המועדון. כתב אחד סירב פעם לכסות את גירושיו של הנשיא סרקוזי, סיפור גדול בזמנו, והודיע לי בטלפון, בשיחה ללונדון, כי הוא חייב חוזית לעסוק רק בפוליטיקה, לא רכילות.
בישראל מעוררים היסטריה בנוגע למוסלמים שכובשים כביכול את צרפת והופכים אותה בדירבון ה-BDS לגיהנום אנטישמי. כמו עם רוב השקרים של הימין יש בזה משהו: כמובן שישנה בעיה, אך חלקם באוכלוסיה הוא כ-8%, מספר המתאסלמים לא ימלא את איצטדיון פריז סן ז'רמן, והרחובות מלאים מהגרים שרובם מאפריקה הגיעו.
כן, פרברי המהגרים המרוחקים עגומים למדי, אבל מרכז העיר עדיין נוצץ, לאורכם ולרוחבם של קילומטרים רבים, יותר מאשר אפילו בלונדון, אולי.
לצרפת יש גם מספר מדהים של חברות ברשימת הפורצ'ן 500 העולמי. היא ממוקמת כמספר 5 בעולם עם 28 כאלה, ממש מאחורי גרמניה עם 32, ולכן עם יותר מהן בחישוב לנפש. יש לה ענקיות גלובליות כגון טוטאל, בי אן פי פאריבאס, פז'ו ודיור. למעשה היא מובילה את העולם במספר חברות כאלה על בסיס חישוב לנפש, יחד עם ארה"ב (הזוכה למקום ראשון) ויפן (שלישי) המאוכלסות יותר – והיא מובילה בקלות על מספר 2 סין (כמו כמעט כולם, אם להודות על האמת).
במונחים נומינליים פשוטים, צרפת מקדימה מדינות כמו דרום קוריאה, קנדה, איטליה ואפילו בריטניה המוערכת יותר (עד לפיאסקו עם הברקזיט, בכל אופן).
יש בעיות. האבטלה עומדת על 9%, יותר מאשר כפול באמריקה (אבל נתון זה בעייתי ובדרך כלל מסנן אנשים שוויתרו על עבודה או לא התחילו לחפש – כמו, למשל, המוני חרדים ישראלים). קיצונים משני הקצוות משגעים את הממשלה לאחרונה עם מהומות ה"אפוד הצהוב". מדי פעם חמומי מוח מבעירים מכוניות חונות. הבירה יקרה להרגיז (כמו בארץ).
ובכל זאת, המקום עדיין לא ירד מהפסים. יתר על כן, הרומנטיקה עדיין מורגשת באוויר, הזקנים אינם מוסתרים, וארוחת צהריים אלכוהולית היא עדיין עניין שבשגרה.
בבחירות האחרונות לנשיאות זכה עמנואל מקרון, שנראה שפוי אם כי מוזר, ובוודאי לא מישהו שעשוי להבעיר מכוניות בעצמו. נשווה את זה למה שקרה בארה"ב, בריטניה, ברזיל, רוסיה, אוקראינה, איטליה, הונגריה, פולין ובישראל (מה, באמת, כבר אפשר להגיד על ישראל).
מדוע צרפת נותרה שפוייה?
מידה פחותה של אי-שוויון – זה המפתח. צרפת היא אחת מתוך 5 מדינות בלבד מתוך 36 מדינות ב- OECD שבהן אי-השוויון והעוני ירדו ב -20 השנים האחרונות. דוח על ידי הכלכלנים ברטרנד גרבינטי, ג'ונתן גופיל-לברט ופיקטי עצמו, מהשנה שעברה, מוצא ששיעור ההכנסה של העשירון העליון בצרפת עומד על כ-32%, בערך כמו בשנת 1990, נמוך ב-5% מאשר ב-1960, ונמוך בהרבה מאשר לפני מאה שנה (ראה גרף).
השווה את זה למה שקרה בארצות הברית, שם העשירון העליון שולט יותר ויותר.
כמעט לפי כל קנה מידה, כולל הכנסה, הון והשפעה, רמת האי-השוויון ברוב המדינות המפותחות (בעיקר בישראל ובארצות הברית) עלתה בטיל ב-40 השנים האחרונות. ובעולם המתפתח המצב גרוע עוד יותר, כך שלפי הערכת Oxfam המאיון העליון שולט במחצית העושר בעולם.
חשבו לרגע אם כישורי האחוזון העליון מצדיקים דבר כזה.
זו תוצאה של גלובליזציה, טכנולוגיה, וליברליזציה כלכלית (במובנים רבים וברוב המקומות, למעט בדרך כלל צרפת והמדינות הנורדיות). המיסים הורדו, הוקל על מעבר ההון, המסחר הבינלאומי עודד, הורידו מיסי ירושה, וכו'. ערך המניות הפך לשיקול עליון במערב, מתוך הנחה די מופרכת שהעושר יטפטף מטה, ולא ישמש לצבירת הון ונדל"ן בלונדון.
בתור בוגר הנדסת מחשבים ובן למהגרים יהודים שנמלטו מנאצים וקומוניסטים, אני תמכתי, לאורך שנים, בכל השלושה. אבל אני שם לב בתקופה זו שאי השוויון המטורף שזה יצר משגע את האנשים. זה, יחד עם גזענות וכעס על תקינות הפוליטית, מסביר את נצחונו הביזארי של דונלד טראמפ.
יש הטוענים שהציפיות גבוהות מדי, ושהמודרניות מספקת שורה של יתרונות שלא קל לכמת אבל שחייבים להכלל במשוואת השביעות רצון – כמו זה שיש אנציקלופדיה וספריית וידאו אינסופית בכל כיס, בעוד תוחלת החיים עלתה פלאים ברחבי תבל.
זה היה מרשים יותר אילו טופלו העניינים הבסיסיים. בכל רחבי אירופה בני 30 גרים עם הוריהם. בישראל משלמים במשך חיים שלמים על משכנתא עבור נכסים בינוניים בגלל חוסר איזון עצום בין מחירים למשכורות בגין אחיזת המדינה בקרקעות. באמריקה, על פי bankrate.com, כמעט שני שלישים לא יכולים ללקט 500 דולרים לעת צרה. ברוב המערב, כולל ארה"ב ובריטניה, הפנסיה הופכת לנחלת העבר, מקומות עבודה יציבים עשויים להיכחד, ויותר אנשים נקלעים לעבודות קבלן.
צעירים רבים מרגישים חוסר תקווה ופנו לאדישות; בבריטניה ההשתתפות הנמוכה שלהם (ככל הנראה כשליש) במשאל הברקזיט של שנת 2016 גרמה לתוצאה שרובם מתעבים, אבל כה עצום הניתוק שלהם שאין לדעת אם הלקח אף נלמד.
נאמר לנו שכל זה תוצאה בלתי נמנעת של שוק חופשי. אבל למעשה זה קשור למדיניות מיסוי ותקציב שניתן לשנות ולווסת. בעלי ההון של העולם הפוסט-תעשייתי תמרנו בהצלחה מרובה את דעת הקהל כדי לשמר ולהעצים את יתרונם. המנופים שעומדים לרשותם כוללים לוביסטים, תרומות פוליטיות, ועוד.
מה לעשות? כמה הצעות:
אין סיבה שהון יניב יותר מעבודה. על רווחי מסחר בנכסים, סחורות, נדל"ן וכולי צריך להטיל מס זהה למס הכנסה. האם זה הגיוני שמיליארדר ישלם מעט מאד לקופת המדינה על עסקאות פיננסיות עצומות (או במקרה של טראמפ, על פי הדיווחים, לפעמים שום דבר בכלל) בעוד ששכיר ממעמד הביניים משלם בארץ מס שולי באיזור ה-50% (ויותר, בתוספת מסים עקיפים) על הכסות מעבר לכ-40 אלף שקל לחודש? זה אבסורד.
הניחו לאותו מעמד ביניים. הם אלה שבאמת רוצים לקנות יותר שהם כרגע יכולים, ועם יותר כסף בכיסם יביאו לעלייה בצריכה ויצירת מקומות עבודה. רוב בני מעמד הביניים ישמחו לשלם יותר מס על דמי השכירות ועל מניות אם הדבר היה מקביל לירידה במס הכנסה ורמת המיסים הכללית הייתה סבירה.
יש להעלות מסים באופן דרמטי על עשירים באמת – אנשים שמרוויחים מספיק שאין כמעט שום דבר סביר שהם לא יכולים להרשות לעצמם. נאמר, באופן שרירותי, מיליון דולר בשנה.
העובדה שהציבור לא דורש כל זאת בזעקה צריך למלא כל אחד ביראת כבוד ליכולת השדולתית של המעמד העליון הפיננסי. זה מעורר השראה.
נתקלתי בכך בשיחה לאחרונה בקהיר, עם שני חבר'ה ממעמד הביניים ששנאו את ברני סנדרס. "הבחור הוא קומוניסט!" אמר אחד, אזרח מצרי-אמריקני. "הוא רוצה לעשוק את העשירים. אתה מאמין? אני שואף להיות עשיר, והוא רוצה שהעשירים לא רק ישלמו יותר אלא גם אחוז גבוה יותר! "
נאלצתי להסביר כי מיסוי פרוגרסיבי הוא עיקרון השורר בכל מקום ואפילו הרפובליקנים בארה"ב מסכימים. לכן הדיון הוא לא על עקרון אלא מידה. במצבים כאלה יש תמיד דעות שונות והמפתח הוא איזון נכון. האיזון במרבית ארצות המערב כרגע אינו נכון (זה ודאי המצב בישראל). וזו הסיבה שהעולם יורד מהפסים.
כמו ברוב הדברים, פינק פלויד מנסח את זה בצורה הטובה ביותר: "יש; אין. ומי יכחיש שעל זה הלחימה? "
סלאח, גבול לפניך זרעו, שתלו, נטעו - ונטשו
המדינה עודדה אותם להתיישב ולעבוד את האדמה ״לביצור גבול הצפון״ ● כשהגבול הפך לשקט, המדינה שכחה מהם ● אין שם מרפאה, גם לא רופא תורן, לוקח לאמבולנס חצי שעה להגיע, והפעם האחרונה שפעלה שם מכולת הייתה לפני 35 שנה ● תושבי זרעית, נטועה ושתולה מאשימים: אנחנו כאן מטעמים ציוניים - ואף אחד לא סופר אותנו
הכותרות הראשיות עכשיו
"בלאק קיוב ניסתה לאסוף מידע מכפיש על אנשי ציבור בשביל עידן עופר"
תחקיר "עובדה" שאמור להיות משודר ביום חמישי יחשוף כי חברת המודיעין בלאק קיוב ניסתה לאסוף מידע שלילי על אנשי ציבור, ביניהם יאיר לפיד, שיצאו נגד האינטרסים של איש העסקים עידן עופר. בבלאק קיוב מכחישים את העובדות, עידן עופר דווקא מאשר ואומר בתגובה: "אין פסול באיתור המידע אם הושג כחוק"
"כוכבי מתנגד לקיצור שירות החובה לבנים לשנתיים וארבע"
"הארץ" מפרסם כי קציני צה"ל המשתתפים בשיחות עם פקידי משרדי האוצר והביטחון על תקציב הביטחון מתנגדים למתווה שהוסכם בין פקידי האוצר לרמטכ"ל הקודם אייזנקוט לקיצור השירות ● באוצר דורשים לקצר את השירות לשנתיים ● באוצר מתנגדים גם לדרישת צה"ל וראש הממשלה נתניהו להגדלת התקציב להתמודדות עם האיום האיראני והסורי
הממשל האמריקני פותח בבדיקות שיגלו האם פייסבוק וגוגל פוגעות בתחרות
התקשורת הכלכלית העולמית מדווחת: המחלקה להגבלים עסקיים במשרד המשפטים האמריקני פותחת בחקירה נגד גוגל ומשרד המסחר האמריקני פותח בבדיקה של פייסבוק כדי לבדוק עד כמה וכיצד ענקיות האינטרנט פוגעות בתחרות ● מניות החברות צונחות
משרד המסחר האמריקני עומד לפתוח בבדיקה של הרשת החברתית פייסבוק במטרה לבדוק אם שיטות העבודה שלה הזיקו לתחרות בשוק הדיגיטלי. כך דווח הערב (ב') באתרים הכלכליים העולמיים, בלומברג ו"וול סטריט ג'ורנל".
המקורות שצוטטו באותם פרסומים הבהירו כי לא מדובר בחקירה פלילית, אלא בבדיקה שמטרתה להגביר את הפיקוח של הממשל על האופן שבו חברות יכולות לפגוע בתחרות ובצרכנים.
אמש דווח בוול סטריט ג'ורנל כי מחלקת ההגבלים העסקיים במשרד המשפטים האמריקני עומדת לפתוח בחקירה כנגד ענקית האינטרנט גוגל בחשד לעבירות על חוקי ההגבלים העסקיים.
בנוסף, העיתון וושינגטון פוסט דיווח שלשום כי הרשויות הרגולטוריות השונות בממשל האמריקני הגיעו להסכמות חדשות, שעשויות לגרום לענקית המסחר המקוון אמזון לעמוד מול החמרה באכיפת חוקי ההגבלים העסקיים כלפיה.
מניות ענקיות האינטרנט צונחות במסחר בוול סטריט
מניותיהן של פייסבוק, אמזון וקבוצת אלפאבית שמחזיקה בבעלות על פעילות גוגל מגיבות הערב לחדשות בירידות חדות במסחר בוול סטריט, שהתחדש היום לאחר חופשת סופ"ש האמריקני.
מניית פייסבוק צונחת כעת (21:30 שעון ישראל) בכ-7%, מניית אלפאבית נופלת בכ-6.5% ומניית אמזון יורדת בכ-4.4%. מדד הנאסד"ק יורד בכ-1.4%.
נתניהו: "המבקר לא צריך לבקר בזמן אמת"
בראיון לחדשות ערוץ 12 נשאל נתניהו מדוע הוא מרוצה מבחירת אנגלמן ומה הוא חושב על כוונת אנגלמן שלא לבקר בזמן אמת וענה: "זה מה שמקובל בעולם: מי שמחליט בזמן אמת זאת הממשלה, המבקר מבקר לאחר מכן. האם מפקד יכול להוביל צבא כשהוא צריך לחשוש מהמבקר"? ● דברי נתניהו תואמים להצהרה של אנגלמן עצמו
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מגבה את כוונתו של מבקר המדינה הנבחר, מתניהו אנגלמן, שלא לבקר את מדיניות הממשלה בזמן אמת כפי שניסו לעשות מבקרי המדינה הקודמים, מיכה לינדנשטראוס ויוסף שפירא. כך הצהיר נתניהו ב"ראיון מסדרון" ש"חולץ" ממנו הערב (ב') במהדורה המרכזית של ערוץ 12.
נתניהו שנשאל בראיון מדוע הוא מרוצה מבחירתו של אנגלמן למבקר ענה: "כי הוא אדם יוצא מן הכלל". כשנתניהו נשאל מה דעתו על כוונתו של אנגלמן שלא לבקר בזמן אמת, ענה נתניהו: "זה באמת דבר מופלא שהוא (אנגלמן) עושה מה שמקובל בעולם. מי שמחליט בזמן אמת זאת הממשלה, המבקר מבקר לאחר מכן".
לדברי נתניהו בראיון: "האם מפקד יכול להוביל צבא כשהוא צריך לחשוש בזמן אמת ממה שיגיד המבקר? אתה חושב שג'ף בזוס יכל לעבוד ככה? שבאמזון או בגוגל זה יכול לעבוד כך"?
פוסטים אחרונים
הפרויקט של מנדי אבוביץ': מבית חרדי לטופ של התוף
מנדי אבוביץ' הייתה ילדה מוזיקלית מבית יהודי-אמריקאי, עם משפחה גדולה ומפורסמת בישראל ● לפני 10 שנים היא חיפשה מידע על מתופפות ברשת, ומצאה בעיקר תמונות של בחורות בביקיני לצד כלי הקשה ● אז היא הקימה אתר מקצועי למתופפות, וכיום היא גורואית פמיניסטית שמטפחת אמניות מכל העולם ● סיפור עם תוף טוב
מבקר המדינה שפירא ביקר באחד מדו"חותיו את התנהלות אנגלמן
עיתון "הארץ" מצא בדו"ח מבקר המדינה על התנהלות הטכניון, שפורסם כשאנגלמן שימש כמנכ"ל המכון, ביקורת על התנהלותו של אנגלמן ● אנגלמן אישר הצעת מחיר של יועץ חיצוני בלא בדיקה מקצועית או כלכלית ● המל"ג בתגובה: "הדו"ח עסק ברובו בתקופה שלפני כהונתו של אנגלמן כמנכ"ל"
למקרה שפיספסת
נתניהו ענה לסמוטריץ': ישראל לא תהיה מדינת הלכה
ח"כ בצלאל סמוטריץ' מאיחוד מפלגות הימין שנחשב למועמד לשר המשפטים עורר סערה כשהצהיר שמדינת ישראל "על פי התורה כפי שהתנהלה בזמן דוד המלך", אבל נענה בכתף קרה מראש הממשלה
מדינת ישראל לא תהיה מדינת הלכה
— Benjamin Netanyahu (@netanyahu) June 3, 2019
"ישראל לא תהיה מדינת הלכה". כך הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו היום (ב') בפוסט שהעלה בעמוד הפייסבוק שלו ובציוץ בטוויטר.
דבריו של נתניהו הם תשובה ישירה להצהרה של ח"כ בצלאל סמוטריץ' מאיחוד מפלגות הימין, שנחשב למועמד להחליף את איילת שקד כשר המשפטים.
סמוטריץ' הצהיר הבוקר בראיון לרשת ב' שעורר סערה וזכה לתגובות קשות: "רצונותיי בטווח הארוך זה שמדינת ישראל תחזור להתנהל לפי משפט התורה, כפי שהתנהלה בימי דוד המלך ושלמה המלך. כמובן שזה יהיה מותאם ל-2019. לא סוקלים אנשים שמחללים שבת. אני מקווה שתהיה מערכת משפט נכונה וצודקת יותר. חוקי התורה עדיפים בהרבה על מדינת ההלכה שיצר כאן אהרן ברק".
העליון: הממשלה תצטרך לשלם 10 מיליון דולר למוצאי עצמות מג'די חלבי
בית המשפט העליון קיבל את הערעור של בני משפחת קוזלי שמצאו את עצמותיו של החייל המנוח מג'די חלבי על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה לפטור את המדינה מלשלם לבני המשפחה את הפרס שהובטח למי שימצא מידע על החייל ● המדינה תשלם במקום עמותת "לחופש נולד" שהבטיחה את הכסף אך נסגרה
בית המשפט העליון קבע היום (ב'), בדעת הרוב של השופט ניל הנדל והשופט ג'ורג' קרא, כי בני משפחת קוזלי, שמצאו את עצמותיו של החייל המנוח מג'די חלבי ז"ל, זכאים לקבל מממשלת ישראל את הפרס שהציע עמותת "לחופש נולד" למי שימסור פרטים על גורלו של החייל בסך 10 מיליון דולר.
בית המשפט קבע: "הפרס הובטח תמורת מסירת המידע, גם אם השיג את המידע מבלי שיצא לחפש אחריו במכוון וגם אם לא ידע בוודאות שמדובר בגופת המנוח מג'די חלבי אלא חשבו כי יש אפשרות שמדובר בגופתו".
עוד נקבע כי "המדינה (הממשלה) לא חזרה בה מהצעת הפרס קודם למציאת הגופה. עמותת 'לחופש נולד' הפסיקה אמנם את פעילותה כמה חודשים לפני מציאת העצמות, אך ההצעה הייתה מטעם המדינה ומומנה מתקציבה. העמותה הייתה רק שלוחה של המדינה לשם פרסום הפרס ואיסוף המידע. הפסקת פעילות העמותה לא פורסם באופן שתואם לפרסום הנרחב שבו הוצע הפרס".
בית המשפט דחה גם את טענת הממשלה לפיה יש לפטור אותה מתשלום ולשחרר אותה ממחויבותה, לנוכח שיקולים תקציביים ומכיוון שהמערערים לא השקיעו משאבים בחיפוש אחר המנוח. "המדינה חייבת לקיים את הבטחותיה", נכתב בפסיקה.
השופט יצחק עמית סבר בדעת מיעוט כי בני משפחת קוזלי אינם זכאים לקבל את הפרס משום שהפרס הוצע על ידי עמותת "לחופש נולד" שהיא ישות משפטית נפרדת ולן לא נכרת בינם ובין המדינה חוזה. עמית סבר שהמוצאים פנו למשטרה ולא ל"לחופש נולד" ובכך התנהגו באופן שאינו מלמד על כוונה לזכות בפרס או לדרוש אותו ולכן קשה לקבוע כי נכרת חוזה בינם ובין המדינה.
מצאו את העצמות במקרה
החייל מג'די חלבי נעדר מאז שנת 2005. עמותת "לחופש נולד" פרסמה פרס של 10 מיליון דולר. ב-2012 מצאו בני משפחת קוזלי את עצמות המנוח, הודיעו על כך למשטרה, ודרשו את הפרס ממשרד הבטחון.
בית המשפט המחוזי קבע כי המוצאים אינם זכאים לפרס, שכן מצאו את העצמות במקרה ולא ידעו בוודאות שמדובר בעצמותיו של חלבי, ובני משפחת קוזלי ערערו לבית המשפט העליון.
מנהל רשות המסים: "יש אלפי חשבונות של ישראלים באיי קיימן"
ערן יעקב הצהיר היום בכנס לשכת רואי החשבון: "יש לנו מידע על אלפי חשבונות באיי קיימן ואנחנו נעשה בו שימוש" ● הצהיר: "לא אחדש את הליך הגילוי מרצון לחייבי מס והוא יסתיים בסוף 2019"
פרשנות במירוץ לראשות הימין, סמוטריץ׳ כבר הפסיד - וממלכת דוד לא תשנה את זה
מאחורי ההתבטאויות המביכות של בצלאל סמוטריץ', על החלת חוקי ההלכה במדינת ישראל, עומד חוסר ביטחון ● שובה של איילת שקד לתמונה עשוי לדחוק אותו למקום הרביעי באיחוד הימין, ולהשאיר אותו עם פנטזיות בלבד ● והפעם לא על גברים, אלא על משרד המשפטים
שִׂפְתֵי כְסִיל יָבֹאוּ בְרִיב וּפִיו לְמַהֲלֻמוֹת יִקְרָא.
פִּי כְסִיל מְחִתָּה לוֹ וּשְׂפָתָיו מוֹקֵשׁ נַפְשׁוֹ.
(משלי, יח ו-ז)
בצלאל סמוטריץ' פספס כנראה את האזכורים הרבים במקורות היהודיים לחשיבות שמירת הלשון. המעידה שלו בראיון לתוכנית הרדיון "קלמן וליברמן" ב"כאן ב'", כשפירט את חזונו להשלטת חוקי ההלכה בישראל, היא תזכורת נוספת לכך שרהיטותו עלתה לו לראש ופגמה בשיקול דעתו.
אותו ביטחון מופרז גרם לו בעבר לדבר בזכות הפרדת יולדות יהודיות מיולדות ערביות, לספר על הפנטזיות המיניות הלא ממומשות שלו, וללהג ללא הרף לאחר הבחירות על ההפיכה המשטרית שהוא מעוניין לקדם, בין השאר בשירות בנימין נתניהו. הלהג הזה נעצר מעט רק לאחר שראש הממשלה ביקש ממנו להירגע.
סמוטריץ' כל כך מלא בעצמו, עד שפספס גם את הלקח שיכול היה ללמוד מנפתלי בנט, שאיבד את מעמדו הפוליטי בגלל אבדן הרסן בקמפיין הימין החדש, ועסוק בימים אלה בהכאה על חטא.
וכמו בעניין ההפיכה המשטרית, שהוציאה עשרות אלפים לרחובות, גם הפעם שירת סמוטריץ' את האלקטורט החילוני. הוויכוח על ההדתה הסתיים, וגם החילונים האדישים ביותר מבינים שיש סכנה להפיכת ישראל לגלעד מ"סיפורה של שפחה".
תקופה לא פשוטה
עוד לפני אמירתו האחרונה של סמוטריץ', הוא עמד בפני תקופה לא פשוטה. ההתפתחויות הפוליטיות מאיימות לדחוק אותו מעמדת ההנהגה שבה הוא אוחז, ולשנמך את התפקיד המיניסטריאלי שיקבל אם תקום לאחר הבחירות ממשלת ימין.
"אדם צועק את שחסר לו", כתב מאיר אריאל, וסמוטריץ', בהתאם, צועק ביומיים האחרונים חוסר ביטחון.
בראיון בגל"צ ביום ראשון הוא תקף במילים קשות את איילת שקד: "אם איילת שקד רוצה לחזור, סבבה, אבל מאיפה הרצון להיות מספר אחת? נטשת, ריסקת, פילגת". כגובה ההאשמות, גובה הפחד – ולא בלי סיבה. סמוטריץ' מבין שהוא עלול לגלות בקרוב שהוא מעבר לשיא, וגמר מוקדם מדי את האשראי הפוליטי שקיבל.
לפי סקר ״ישראל היום״ שפורסם השבוע, הימין החדש צפויה לקבל בבחירות הקרובות 5 מנדטים מול 4 בלבד לאיחוד מפלגות הימין. סקר ״מעריב״ מיום שישי מראה הובלה של איחוד הימין במנדט מול הימין החדש, שישה מול חמישה. אך הסקר מציג נתון מפתח נוסף: הצטרפות של שקד לליכוד מגדילה את כוחו מ-37 מנדטים ל-41.
לבנט "החדש" והמזוכך אין ברירה, אלא לנהוג אחרת מהמשפחה בבלפור ולפנות לאיילת שקד את מקומו. רק כך הוא יכול להבטיח זינוק מחודש לצמרת הצפופה של ההנהגה
מאז פרסום הסקר, התברר כבר ששקד לא תרוץ בליכוד. ההיגיון לא תמיד משחק תפקיד בפוליטיקה, כפי שיודעים שרה ובנימין נתניהו. בדיעבד, כלל לא בטוח ששקד תצטער על ההחלטה הזאת, שבלשון דף המסרים הדוהה של מפלגת כולנו, הופכת אותה מ"שכירה" ל"עצמאית".
דבריה של שקד בכנס הפעילים של הימין החדש אמש, על כך שהיא זקוקה לכמה ימי מחשבה, וגם החלטתה לעזוב את הכנס באמצע, אינם מקריים. בכך היא הבהירה שאינה בכיסו של בנט, לקראת אחת משתי החלטות: הפיכתה ליו"ר הרשימה, או הקמת מפלגה משלה.
לבנט "החדש" והמזוכך אין ברירה, אלא לנהוג אחרת מהמשפחה בבלפור ולפנות לשקד את מקומו. רק כך הוא יכול להבטיח זינוק מחודש לצמרת הצפופה של ההנהגה.
וכפי ששילוב שקד בליכוד מזניק את המפלגה, כך בימין החדש. האפקט של מהלך זה צפוי להיות פתיחת פער גדול מאיחוד מפלגות הימין, עד כדי ירידת המפלגה מתחת לאחוז החסימה, מה שיוביל לשלב ב' בתכנית שקד: הסכם שיתוף פעולה בין המפלגות, כשהיא בראש ורפי פרץ במקום השני.
אם לפרץ וסמוטריץ' יהיה קשה להגיע להחלטה כזאת, נתניהו כבר ידאג ל"דעת תורה" שתשכנע אותם ותמנע בזבוז קולות.
בנט ינסה ודאי להתנחם בהתחייבות של שקד להתעקש על הצבתו במקום השלישי ברשימה המאוחדת, ואין סיבה ששקד תתנגד לכך.
בתרחיש הזה, סמוטריץ' יידחק למקום הרביעי, ומהמנהיג הצעיר והמבטיח של האיחוד הלאומי, שעשה בית ספר לשר הוותיק אורי אריאל, ואז לרב-טייס הנערץ רפי פרץ, הוא יהפוך לשר זוטר. שר משפטים או חינוך הוא כבר לא יהיה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם