הדס פרוש/פלאש90

הגפילטע פיש הוא האשכנזי המת

ארוחת שבת

"להיות אשכנזי בישראל זה סוג של בעיה. קצת מביך או מביש. כששואלים אנשים צעירים מאיזה מוצא הם, מי שאשכנזי יגמגם", קובע פרופ' ניר אביאלי ● וכשזה ככה, מה הפלא שאכילת גפילטע פיש או רגל קרושה נחשבת לסטייה קולינרית? ● מסע אנתרופולוגי למעוזי האוכל האשכנזי האחרונים בישראל

עוד 1,728 מילים ו-1 תגובות. מחכים לתגובתך.
כל הזמן // יום חמישי, 13 ביוני 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו
מצעד הגאווה בירושלים, 2008 (צילום: AP Photo/Tara Todras-Whitehill)
AP Photo/Tara Todras-Whitehill
סובלנות, בפקודה: כך הפך צה"ל ידידותי ללהט"בים

מהצבא בגאווה

30 שנה אחרי ביטול החוק הישראלי שאסר משכב זכר, מפתיע לגלות שצה"ל גילה הרבה יותר סבלנות כלפי להט"בים כבר בשנות ה-50

עוד 1,768 מילים. מחכים לתגובתך.
מחאת הנכים (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
Tomer Neuberg/Flash90

לא נגיש שכר הלימוד הנוסף שנופל על סטודנטים עם מוגבלויות

החוק מחייב אוניברסיטאות להנגיש את הלימודים לבעלי מוגבלויות ● בפועל, סטודנטים בעלי מוגבלויות לא מקבלים סיוע פיזי במבחנים, נדרשים לשלם מכיסם על הנגשה - ונתקלים בביורוקרטיה מתישה ● "יכול להיות נכה מבריק ומוכשר, והוא עדיין יוכשל"

לאילנית היה ברור שהיא לא תיפול בסטטיסטיקה העגומה, לפיה רק ל-22% מהאנשים עם מוגבלות יש השכלה אקדמית, לעומת 34% מהאוכלוסייה הלא מוגבלת. ולמה שתיפול? היא סובלת ממחלת פרקים, ולא מבעיה קוגניטיבית. לצידה עומד גם החוק, המחייב אוניברסיטאות להנגיש את הלימודים ואת המוסדות גם לאנשים עם מוגבלות.

אלא שכבר בסיום השנה הראשונה באחד מהחוגים למדעי הטבע באוניברסיטת תל אביב, היא גילתה שהמוכנות של המוסד האקדמי ללכת לקראתה מסתיימת בעונת המבחנים, והיא הולכת לשלם על נכותה ביוקר.

מחאת הנכים (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
מחאת הנכים (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

"במבחנים במתמטיקה ובכימיה אין אפשרות להקליד. צריך לכתוב נוסחאות ושרטוטים, ולשם כך צריך משעתק – מישהו שמכיר את החומר ושאני יכולה להכתיב לו את התשובות", היא מספרת. "קיבלתי מהאוניברסיטה אישור לעצם השימוש במשעתק, אבל הובהר לי שאני זו שצריכה למצוא אותו וגם לשלם עליו".

אילנית מציגה בפניי מסמך רשמי, שעליו חתומה סגנית הדיקן ושבו כתובה דרישת האוניברסיטה במפורש, אף שזו אינה עולה בקנה אחד עם החוק.

עם זאת, אילנית החליטה שלימודיה חשובים לה יותר מלהיכנס למאבק מול הפקולטה מבלי שהיא יודעת כיצד יסתיים. אילנית פרסמה מודעות והציעה תשלום של 65 שקל לשעה למשעתק, "אבל לא מצאתי מישהו שמוכן באמצע תקופת מבחנים לעזוב הכל ולכתוב איתי את המבחן".

גם באגודת הסטודנטים לא הצליחה אילנית למצוא פתרון – אין לאף גוף באוניברסיטת תל אביב מאגר משעתקים או הבנה איפה בכלל ניתן למצוא אותם. בלית ברירה, היא ניסתה לכתוב את אחד המבחנים בעצמה: "לא הבנתי מה כתבתי ובוודאי שהבוחן לא הבין את הכתב, ולכן ברור שנכשלתי".

הכישלון הוביל את האוניברסיטה לחייב אותה לעבור שוב את הקורס, וכמובן גם לשלם עליו. אפיקי המחאה של אילנית הסתיימו במבוי סתום. "אני לא הסטודנטית היחידה עם הבעיה הזו. יש גם סטודנטית עם ALS, סטודנטים עיוורים, סטודנטים עם היפותוניה וכולנו עם אותה בעיה.

"אחת מנשות הצוות גם אמרה לאחת מאיתנו שאם לא תצליח למצוא משעתק, זה יוביל את הפקולטה למסקנה שלא צריך לקבל יותר סטודנטים עם מוגבלות"

"אחת מנשות הצוות גם אמרה לאחת מאיתנו שאם לא תצליח למצוא משעתק, זה יוביל את הפקולטה למסקנה שלא צריך לקבל יותר סטודנטים עם מוגבלות. הייתי בהלם. יכול להיות נכה מבריק ומוכשר בטירוף, והוא עדיין יוכשל".

מבוך ביורוקרטי

גם ירון, שסובל גם הוא ממחלת פרקים, מצא את עצמו במבוך הבירוקרטי שיצרה אוניברסיטת תל אביב לשכמותו:

"אין לי בחירה אמיתית באיזה חוג ללמוד, אלא רק בחוגים שבהם אוכל לעמוד בעומס הפיזי שכרוך במטלות הכתיבה ושאני יודע שיש בו סיוע לאנשים עם מגבלה כמו שלי. אני יודע שלולא המגבלה הזו יכולתי לקבל ציונים טובים מאלה שאני מקבל.

"נדרשתי שוב ושוב להציג מחדש את כל הטפסים שמאשרים את נכותי, למרות שהם יושבים במחשבי האוניברסיטה , כי 'הם ישנים מדי'. הבעיה שלי היא כרונית, היא לא הולכת להשתנות, אז מדוע אני נדרש שוב ושוב ללכת לרופא שיאשר שלא נרפאתי באורח פלא?

"התמוטטתי. אני משקיע מצאת החמה ועד צאת הנשמה בלימודים האלה. למה להוליך אותי שולל ולתת לי לאורך השנה את התחושה שאני יכול ללמוד כאן, אם בסוף אני לא אוכל לגשת למבחנים ואכשל?

"בסוף קיבלתי אישור למשעתק. התייעצתי עם סטודנטים אחרים בקבוצה שיש לנו, של סטודנטים עם מחלות כרוניות, והם הכינו אותי לזה שאצטרך 'לטייל' ברחבי האוניברסיטה בין מזכירות כדי לקבל את האישורים המתאימים וכך עשיתי.

"הצלחתי גם להשיג מימון למשכתב, אבל רק בגלל שהצלחתי לגעת בליבן של המזכירות. זה משפיל. אין מדיניות. אני כמובן אסיר תודה למזכירות שכן הפגינו רגישות וסייעו לי, אבל זו שיטה מאוד בעייתית. מי שאוהב אותך יעזור לך ומי שלא, גם אם תראה לו את המסמכים הדרושים, לא חושב שהוא צריך לתת לך את הזכויות שמגיעות לך כחוק".

למזלו של ירון, סטודנט שלומד שנה מעליו הסכים לסייע לו לאורך שנת הלימודים בשעתוקים, "אבל למעשה לאורך כל התואר אני תלוי באנשים טובים באמצע הדרך".

משה קרוצ'י, דיקן הסטודנטים במכללה להנדסה SCE ע"ש סמי שמעון בבאר שבע מכיר היטב את הבעיה של סטודנטים עם מוגבלות, שנדרשים למשעתקים במבחנים במקצועות הראליים. לאורך שנותיו במכללה חווה כבר כמה מקרים דומים. "אנחנו אלה שמוצאים להם משעתקים וגם מממנים אותם, כמובן", אומר קרוצ׳י. "לסטודנטים עם מוגבלות החיים קשים יותר גם ככה, אז מה פתאום שנקשה עליהם עוד יותר?".

ואולי עצוב מכל הוא החשש של הסטודנטים להזדהות ולהתלונן בגופים המפקחים, כמו נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים. שוב ושוב שמעתי, בגרסאות כאלה ואחרות, את המשפט: "אני תלוי בטוב ליבה של ההנהלה בגלל המוגבלות שלי ואם אתלונן יתנכלו לי".

גם לאחר ששוחחו איתי, שיחות קשות ועמוסות פרטים, והציגו ראיות לצדקת טענותיהם, לא מעט סטודנטים התקשרו וביקשו לוודא איתי שוב ושוב שלא "אסגיר" אותם להנהלת האוניברסיטה. מאחר שמספר הסטודנטים עם המגבלות קטן למדי, אפשר להבין את החשש שלהם מזיהוים.

אבל דווקא הפרט הזה ממחיש עד כמה דלים המשאבים שהאוניברסיטה נדרשה להקצות, כדי לסייע למעטים האלה לצלוח את המבחנים בפרט, ובלימודים בכלל.

זו, בתורה, נאחזה בהיעדר הפרטים המזהים של הסטודנטים, על אף שהוצגו לה ראיות בכתב לדרישה לתשלום עבור המשעתקים, כדי לטעון שאינה יכולה להגיב בלי לדעת במי בדיוק מדובר.

תגובות

מאוניברסיטת תל אביב נמסר בתגובה: "הקבלה לאוניברסיטת תל אביב נעשית על סמך הקריטריונים המפורסמים לכלל הציבור, כאשר מגבלה פיזית אינה מהווה חסם כלשהו ללימודים אקדמיים במוסד. האוניברסיטה משקיעה רבות בסיוע ובתמיכה בתלמידים בעלי צרכים מיוחדים ומעמידה לרשותם מגוון שירותים, לרבות משעתקים בבחינות.

"האוניברסיטה עושה מאמצים רבים לאיתור משעתקים מתאימים ואינה מטילה אחריות זו על הסטודנט. עם זאת, מטעמים מובנים, בהחלט ייתכן שסטודנט יתבקש לתאם את לוחות הזמנים עם המשעתק.

"כמתחייב מחוק הנגישות, התשלום עבור המשעתקים אינו מוטל על הסטודנטים.
יודגש כי בשל העדר פרטים מזהים אין ביכולתנו לענות על הטענות הספציפיות שהועלו בשאילתה".

מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים נמסר בתגובה: "לפי תקנות נגישות להשכלה גבוהה המוסד האקדמי הוא החייב במתן התאמות הנגישות לתלמיד עם מוגבלות, במימונן, ומן הסתם גם בכל הסידורים הנלווים לכך. אין להטיל זאת על הסטודנט, לא כל שכן חל איסור על הפליית סטודנטים עם מוגבלות בשל מוגבלותם.

"מטרת החוק הינה לאפשר לסטודנטים עם מוגבלות להשלים את לימודיהם האקדמיים באופן שוויוני תוך קבלת ההתאמות הנדרשות להם. אף כי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אינה מכירה את פרטי המקרה, על פי הפרטים שנמסרו לכתבת, התנהלות במקרים אלו הייתה חמורה ועל פניו נראה האוניברסיטה הציבה דרישות והערימה קשיים נוספים בפני הסטודנטים הנדרשים להתאמות. סטודנטים שסבורים שזכויותיהם הופרו יכולים לפנות לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 948 מילים. מחכים לתגובתך.
  • ילדים מצ'רנוביל מגיעים לטיפול רפואי בישראל, 1990 (צילום: נתן אלפרט, לע"מ)
    נתן אלפרט, לע"מ
  • מנטרלי האסון בצ'רנוביל בביקור בכנסת (צילום: קסניה סבטלובה)
    קסניה סבטלובה
  • צ'רנוביל, 1986 (צילום: AP Photo)
    AP Photo
  • הכור בצ'רנוביל, 1986 (צילום: AP Photo/Volodymyr Repik)
    AP Photo/Volodymyr Repik
  • צ'רנוביל, 1986 (צילום: AP Photo/Udo Weitz)
    AP Photo/Udo Weitz
כולם מדברים על הסדרה, אבל לאף אחד לא אכפת מהניצולים שחיים בישראל

צ׳רנוביל האסון שלא נגמר

בישראל חיים כיום 1,500 מנטרלי אסון צ׳רנוביל שעלו ממדינות בריה״מ, וזכאים כבר 18 שנים לדיור ציבורי, למענק כספי ולטיפולים רפואיים ייעודיים ● בפועל כלום לא זז ● הניצולים חולים מדי בשביל חברות הביטוח, ובריאים מדי בשביל משרד הבריאות ● "חשוב לי שישמעו לא רק את הסיפורים על מה שהיה אז, אלא גם את זעקתנו היום"

סדרת הטלוויזיה המדוברת "צ'רנוביל", שמספרת על האסון הגרעיני הנורא ביותר במאה ה-20, גרמה לעולם להיזכר במה שאירע בכור הגרעיני מספר 4 לפני 33 שנים.

למרות הסכנה הממשית לבריאות, לא מעט תיירים סקרניים מכתתים את רגליהם לעיירה האוקראינית הרחוקה, שהחיים בה עצרו מלכת אז, באפריל 1986, ועיתונאים מחפשים בנרות את האנשי שנאבקו באש הנוראית, ובנו מעל הכור ההרוס את הסרקופג.

רוב רובם של מנטרלי האסון בצר'נוביל, חיים במדינות חבר העמים. אבל כ-5,000 מהם עלו לישראל בתחילת שנות ה-90, מתוכם חיים בארץ כיום כ-1,500. למצער, מצבם הבריאותי של הליקווידטורים (המנטרלים) עגום, הם מבוגרים וחולים. מן הסתם, העובדות האלה מעניינות פחות מאשר הזכרונות הכואבים שלהם מאותם ימים טרופים. החברים שנספו, השיער שנשר, המחלות שהתפרצו.

צ׳רנוביל (צילום: קסניה סבטלובה)
מאבק מנטרלי אסון צ׳רנוביל בישראל (צילום: קסניה סבטלובה)

"כל היבשת הייתה בסכנה"

התוודעתי לקבוצת האנשים הייחודית הזאת לפני כארבע שנים, במהלך מערכת הבחירות לכנסת ה-20. ראש ההתאחדות של מנטרלי האסון מצ'רנוביל, אלכסנדר קלנטירסקי, פנה אלי עוד לפני שנבחרתי לכנסת, וביקש את עזרתי. כשהתחלנו לשוחח, התברר לי שהוא למד הנדסת בניין יחד עם אמי באותה אוניברסיטה במוסקבה.

בהיותו גבר בשנות ה-40 לחייו, בעל משפחה ואב לילדים, נשלח קלנטירסקי לעבוד בצ'רנוביל, שם היה צריך להקים סרקופג חד מעל הכור ההרוס.

האם הוא ידע מה מצפה לו שם, ושבריאותו עלולה להיפגע לעד? ידע גם ידע, אך לרגע לא חשב להימנע מהשליחות הזאת.

"ידענו שאם הקרינה תמשיך להתפשט, לא רק אוקראינה, בלארוס, ליטה ורוסיה ייפגעו, אלא אירופה כולה, כולל אגן הים התיכון. חשבנו רק על זה, קיווינו שנוכל לנטרל את הסכנה הגדולה", סיפר לי אז, בשיחתנו הראשונה.

להתמודד עם חולי ומחסור

הזכויות של מנטרלי האסון בצ'רנוביל מעוגנות בכמה אמנות בינלאומיות שישראל אינה חתומה עליהן. אבל כשהמנטרלים עלו ארצה, הם ביקשו סיוע שיאפשר להם להתמודד עם החולי והמחסור.

יעקב ליצמן: "המחקר לא הוכיח שמנטרלי האסון בצ'רנוביל סובלים מתחלואה בגין עבודתם בכור. מדובר לרוב במעשנים, וייתכן שהתחלואה בסרטן נגרמת דווקא מעישון"

ואכן, בשנת 2001 העביר הח״כ המנוח יורי שטרן, הצעת חוק שהכיר בפועלם של המנטרלים ונתן להם מעמד ייחודי. החוק מסדיר את זכאותם לדיור הציבורי, למענק כספי חד-פעמי ולטיפול במרכז רפואי ייעודי שיוקם לצורך זה.

אבל מאז שעברה הצעת החוק, לפני 18 שנים, המדינה טרם יישמה אותו ולא הקציבה ליישומו את הסכומים הדרושים. במשך ארבע שנות כהונתי כח״כית בכנסת דרשתי תשובות ממשרדי הממשלה האמונים על כך. כמה מהתשובות שקיבלתי מרתקות.

משרד העלייה והקליטה, וכן משרד השיכון, למשל, התנערו כליל מהמנטרלים. חברות הביטוח מסרבות לבטח את המנטרלים, בגלל רמת התחלואה הגבוהה אליה הם חשופים, וניסיון לערב את משרד האוצר בסוגיה נבלם, בנימוק שהאוצר אינו יכול להורות לחברות הפרטיות לבטח או לא לבטח אדם כלשהו.

אבל התגובה המקוממת מכל היתה של סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, שמסר כי "המחקר לא הוכיח שמנטרלי האסון בצ'רנוביל סובלים מתחלואה בגין עבודתם בכור. מדובר לרוב במעשנים, וייתכן שהתחלואה בסרטן נגרמת דווקא מעישון".

בג"ץ אמר את דברו

מרגע קבלת התשובה המזלזלת והפוגענית של משרד הבריאות, הדרך לבג"ץ הייתה סלולה, שכן החוק הקיים מורה למשרדי הממשלה להקים מרכז רפואי ייעודי ולטפל במנטרלי צ'רנוביל. את העתירה הגיש עו"ד גלעד שר שפועל למען המנטרלים שנים רבות.

מנטרלי האסון בצ'רנוביל בביקור בכנסת (צילום: קסניה סבטלובה)
מנטרלי האסון בצ'רנוביל בביקור בכנסת (צילום: קסניה סבטלובה)

בדיון שהתקיים ב-17 בדצמבר 2018 קיבל בג"צ את רוב הדרישות המהותיות של המנטרלים. בית המשפט הבהיר שלמדינה אין שום זכות לא להעניק את מלוא הזכויות למנטרלים, בטענה שמצבם הרפואי לא הובהר. המדינה קיבלה 120 יום לתיקון המצב הקיים, אך כמובן שמחול השדים של הבחירות – והבחירות החוזרות עתה – הקפיא את עבודת הממשלה והכנסת והעניין לא זז.

"אז איך זה היה בצ'רנוביל? דומה לסדרה?"

מעטים הם אנשי התקשורת שהתעניינו בפרטים של הסאגה המתמשכת הזאת ובמצבם העגום של "הליקווידטורים". הרוב העדיף להתמקד בסיפורי הזוועה ולראיין את האנשים המבוגרים והחולים על מה שקרה אז. עבור רובם, מדובר בחוויה טראוומטית ביותר.

לדברי קלנטירסקי, "הסדרה הזאת החזירה אותי לסיוט. ככל שאני מרבה לדבר על החוויות שלי משם, אני נהיה חולה יותר". הוא וחבריו לא הבינו מדוע המראיינים התעלמו מהסיפורים שלהם על שלושת העשורים האחרונים בישראל, על המאבק העיקש שלהם נגד משרדי הממשלה שמגלגלים את האחריות מאחד לשני, על המצב הכלכלי הקשה.

"18 שנים עברו מאז שעבר החוק של יורי שטרן, אבל כמה שנים עוד יעברו עד שיתחילו לטפל בעניינינו?" שואל קלנטירסקי, איש צלול, אינטליגנטי וחכם. הוא נדהם ממספר הפניות הגבוה שקיבל מהתקשורת, והתאכזב מהשאלות הרדודות ששמע.

צ׳רנוביל (צילום: קסניה סבטלובה)
מאבק מנטרלי אסון צ׳רנוביל בישראל (צילום: קסניה סבטלובה)

"אין לי בעיה לדבר על מה שהיה בצ'רנוביל, למרות שזה לא קל עבורי. צפיתי בסדרה של נטפליקס, היא מדויקת להפליא, למעט כמה פרטים זניחים. אבל חשוב לי שישמעו לא רק את הסיפורים על מה שהיה אז, אלא גם את זעקתנו היום", הוא אומר בצער. להבדיל מהדמויות של הסדרה ההוליוודית, מנטרלי האסון בצ'רנוביל הם אנשים אמיתיים, בשר ודם.

"צפיתי בסדרה של נטפליקס, היא מדויקת להפליא, למעט כמה פרטים זניחים. אבל חשוב לי שישמעו לא רק את הסיפורים על מה שהיה אז, אלא גם את זעקתנו היום"

יש לקוות שההתעניינות באסון האקולוגי הגדול והנורא ביותר במאה ה-20 יוביל בסופו של דבר לכך שבתקשורת יתמקדו לא רק בסיפורי הזוועה על תרנגולות עם שני ראשים והשיניים שנשרו, אלא גם במציאות, בחיים עצמם, ב-1,500 ישראלים וישראליות שזקוקים לדיור, טיפול וכבוד, שמגיעים להם בזכות ולא בחסד.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 761 מילים. מחכים לתגובתך.
גיא זהר גיא זהר

נתניהו על דברי אוחנה: "החלטות בית המשפט מחייבות את כולם"

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התייחס הערב לדבריו של שר המשפטים, אמיר אוחנה, וכתב בחשבון הטוויטר שלו: "החלטות בית המשפט מחייבות את כולם"

בנימין נתניהו אחרי פיזור הכנסת ה-21 (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
יונתן סינדל/פלאש90
בנימין נתניהו אחרי פיזור הכנסת ה-21

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

סמוטריץ': "מוכן לוותר על מקומי תמורת אחדות"

בצלאל סמוטריץ', יו"ר האיחוד הלאומי הצהיר היום (חמישי) כי הוא מוכן לוותר על מקום או תפקיד כדי שמימין ליכוד תרוץ מפלגה אחת ● "ויתרתי על תיק החינוך כדי לשמור על אחדות"

בצלאל סמוטריץ' (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
יונתן סינדל פלאש 90
בצלאל סמוטריץ'

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

פוסטים אחרונים

המשטרה לא חקרה 75% מתאונות הבנייה הקשות בין 2016-2018

נתונים רשמיים של המשטרה שהתפרסמו היום לראשונה ב"הארץ", מצביעים על כך שמתוך 850 תאונות קטלניות וקשות בשנים 2018-2016, נפתחה חקירה פלילית רק ב-212 ● בשנים אלה חלה עלייה של 77% בממוצע של תאונות בהשוואה לשנים קודמות

אתר הבנייה ביבנה שבו קרס מנוף (צילום: מד"א)
מד"א
אתר הבנייה ביבנה שבו קרס מנוף

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

פרשת קריסת המרפסות בחדרה: התיק נסגר ללא אשמים

הפרקליטות החליטה היום (חמישי) לסגור את התיק בפרשת קריסת המרפסות בפרויקט "גינדי פארק חדרה" מ-2013 ● "בחינה מעמיקה של נסיבות האירוע הביאו את הפרקליטות למסקנה שנוכח המצב המשפטי כיום לא ניתן להעמיד לדין פלילי במקרה זה"

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

למקרה שפיספסת

דובר צה"ל החדש: תא"ל הדי זילברמן

הרמטכ"ל, אביב כוכבי, מינה את תא"ל הדי זילברמן לתפקיד דובר צה"ל ● המינוי אושר על ידי ראש הממשלה שמכהן גם כשר הביטחון, בנימין נתניהו ● זילברמן יחליף בחודשים הקרובים את תא"ל רונן מנליס המכהן בתפקיד בשנתיים האחרונות

הדי זילברמן, דובר צה"ל
הדי זילברמן, דובר צה"ל

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

האוצר יציג ביום א' תוכנית לקיצוץ ולביטול פטורים ממס בכ-3.2 מיליארד ש״ח

במשרד האוצר מנצלים את הכאוס בממשלה ובכנסת כדי לחסוך בהוצאות ולהגדיל את הכנסות המדינה ● התוכנית שהאוצר יציג לממשלה תכלול קיצוץ רוחבי של כ-1.15 מיליארד שקלים, אי-חידוש של פטורים והנחות לעסקים בהיקף של כ-2.2 מיליארד שקלים והקפאה של רוב התוכניות החברתיות שטרם נכנסו לתוקף

מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד (צילום: פלאש 90)
פלאש 90
מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, ופקידי משרדו מתכוונים להציג בישיבת הממשלה הקרובה תוכנית רחבה להקטנת הגירעון בתקציב המדינה בשנים 2019-2021.

התוכנית כוללת קיצוץ רוחבי בתקציבי הממשלה, ביטול פטורים לא-חוקיים ממס הממשיכים להתקיים בפועל והקפאה של תוכניות חברתיות ואינה כוללת שינויי מיסוי ושינויים בסדר העדיפויות התקציבי ולכן אינה מוגדרת כשינוי חקיקה ואינה דורשת אישור של הכנסת אלא אישור ממשלה בלבד, מה שיאפשר להוציא אותה לפועל כבר בתקופת הבחירות והרכבת הממשלה הבאה.

גורמים במשרד האוצר אומרים כי התוכנית תכלול קיצוץ רוחבי של כ-1.15 מיליארד שקלים בתקציב משרדי הממשלה. הקיצוץ ייכנס לתוקף באופן מיידי אך לא יקטין את תקציב המדינה ל-2019 כיוון שכל הכסף שייחסך מממנו יוקדש למימוש התוכנית למימון הצהרונים, שעלותה מוערכת בכ-350 מיליון שקלים בשנה, ולפרוייקט ביטחוני חדש שידרוש כ-800 מיליון שקלים נוספים.

בשנת 2020 מתכוונים פקידי האוצר להגדיל את תקציב המדינה בהיקף של כ-2.2 מיליארד שקלים באמצעות ביטול של פטורים ממס ו"ויתורים" של הממשלה לעסקים שתוקפם יסתיים ב-1 בינואר 2020. באוצר מנצלים, למעשה, את העובדה שהממשלה והכנסת אינם מתפקדים בשל הבחירות כדי לסיים פטורים ממס שהאוצר ממילא מתנגד לקיומם בלא צורך בחקיקה.

כ-550 מיליון שקלים  ייחסכו מביטול הפטורים על מיסוי רכבים היברידיים. כ-450 מיליון שקלים ייחסכו מביטול  הפטור על שימוש בחומרים ממיסים, אף שבאוצר מתכוונים להמשיך את הפטור באופן סלקטיבי למפעלים שזקוקים לפטור הזה כדי להתקיים. 150 מיליון שקלים יגיעו מביטול פטורים ממיסוי על מפעל הפיס.

כמיליארד שקלים נוספים ייחסכו מהעברת כספים מחברות הביטוח הפרטיות לביטוח הלאומי. באוצר מעריכים שחברות הביטוח חייבות כמיליארד שקלים שהן ללקוחותיהן שכיום הביטוח הלאומי משלם להם במקומן. באוצר מתכוונים לחייב את החברות לשלם את הכספים ובכך לחסוך כמיליארד שקלים מההתקזזות הכספית בין הביטוח הלאומי לממשלה.

גורמים בכירים באוצר מעריכים שחבילת הצעדים הזאת תקטין את הגירעון הממשלתי ב-2020 מ-4% לכ-3.8%. "זה רחוק מאוד מהיעד החוקי ומהמטרה שלנו אבל זה מה שאנחנו יכולים לעשות כרגע", אומרים גורמים באוצר.

תוכנית הקיצוצים וביטול הפטורים של האוצר אינה כוללת הקפאה של שורה ארוכה של תוכניות חברתיות שהממשלה הבטיחה לציבור להתחיל ביישומן בשנה הקרובה אך לא תקצבה אותן ולכן הפקידים יכולים להקפיא אותן בפועל – פרט לתוכנית הצהרונים שראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון עומדים על כניסתה לתוקף.

בין השאר, יקפיא האוצר את התוכניות להגדלת קצבאות הנכות, תוכנית "בית הספר של החגים" שנועדה להשלים את תוכנית "בית הספר של החופש הגדול, הגדלת מס ההכנסה השלילי וכן הגרלות ופרוייקטים חדשים של תוכנית מחיר למשתכן.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 364 מילים. מחכים לתגובתך.

נתניהו הוא הטראש טראמפ שלנו

בנימין נתניהו (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
AP Photo/Ariel Schalit
בנימין נתניהו

יש לי תובנה מביכה עלינו כשמאלנים (ימנים מתבקשים לעמוד מנגד וליהנות). בואו נודה, אין לנו את זה. נתניהו לא צריך לעשות הרבה כדי לנצח שוב, אפילו אם יגלה את מנדלבליט לסוריה, יעביר את ישראל לאוגנדה ויכתיר את עצמו לכל החיים.

בסתר לבו, מעריץ השמאלן את נתניהו כמו שמעריצים את הבריון של השכונה. נתניהו לא כזה מורכב, התפרים שלו גלויים, הוא צפוי כמו כפית, אבל יש לו אנגלית ואנחנו למעשה שכונה. לאבי גבאי לא היה סיכוי, ולא בגלל שנאת מזרחים אלא בגלל שנאה עצמית של הבוחר. משמאל לנתניהו זה גוף שתוקף את עצמו. בוחרי העבודה שונאים את עצמם ואלה שלא – מונים 6 מנדטים בדיוק. השאר הצביעו לגנץ ושונאים אותו על שהצביעו לו. עם זה לא סופרים שלטון במדרגות. רק אופוזיציה, אבל למי יש כוח לתהליכים?

בני גנץ לא עושה את זה למי שלא רוצה את נתניהו. לא שהוא חף מפגמים, אבל אין זמן. דקה וחצי – היית כאן. נקסט. בוחריו לא שמים על ההישג המדהים שלו, 35 מנדטים בזמן קצר! זו בחירה שביטאה בעיקר יאוש עמוק, אבל לא מספיק עמוק בכדי לפרגן למועמד ולתת לו לעבוד (גם אם הוא לא עובד. זה מה יש, קאפיש?).

אין ניסים בפוליטיקה, גם נתניהו התחיל מביצה שסרחה אבל כולם, ובתזמון מבריק מבחינת השליט הנוכל, הסתערו על גנץ עם סכין בין השיניים התותבות בסיוע תקשורת רדודה שאוהבת דם ומאוהבת בשחקן הוותיק נתניהו. אין לה קיום בלעדיו. הוא הטראש טראמפ שלנו.

מי יבעט לתקשורת בראש? מי יגרור אותה למסיבות עיתונאים בלי עיתונאים בול על החדשות בשמונה אפס אפס ועוד אפס? מי מסרב להשיב על שאלות קלות כי לא משתלם לו? מי נעלם כל הקדנציה ומפציע לבליץ מטורף שבוע לפני הבחירות? למי סולחים שהוכה שוק על ירך ע"י קרן מרציאנו וממש, אבל ממש לא 'ניצח' את גנץ אלא יצא תיקו?

במרכז-שמאל הסתאבו כמו הליכוד, רק הפוך: הם בועטים במנהיג, ותוך זמן קצר. למה? כי גם הם התמכרו ליריב. הם הלקוח הזנאי שמחליט להפסיק ולא מסוגל.
לא ביבי – לא קונה.

נתניהו לא ניצח, הוא רק השתמש במציאות אלטרנטיבית שברא. תמיד היו לו קונים לזה. הוא תחמן, כרגיל, ושיקר ביודעין, והשיג את שלו בכחש המוכר. יודע שורד נפש עמו והוא מבין עוד משהו:

אין אופוזיציה. גם היא נשבתה בקסם המושחת. כל אלה שנחרדים מהמשך שלטון העוועים של האיש הזה רוצים כזה רמאי בצד שלנו. אנחנו דמוקרטים אבל סוגדים לנוכלות פוליטית.

נתניהו יודע שהשמאלנים לא יצביעו לו אבל יודע גם שיתעבו וידיחו כל מי שיציבו מולו. כל מי שיציע סיכוי לשינוי ייפול אם לא יחקה את הבריון של השכונה.

נכון שהשמאל התכווץ ובכל זאת, חצי מדינה לא רוצה יותר את המשפחה המושחתת שכבשה את השלטון, אבל במקום שהשמאל יעזור להטות את ההגה הוא מתמרמר, את השינוי הוא רוצה אינסטנט, כאן ועכשיו ואם לא, לך הביתה, גנץ. הבא בתור, בבקשה.

ככה יערפו ראש אחר ראש. במרכז שמאל נואשים אבל מכורים למנהיג 'חזק', מין יצור כלאיים ישר ושוחר טוב כמו גנץ ושקרן ורמאי כמו נתניהו. ככה התרגלנו בנטפליקס. ככה אנחנו צורכים את הרוע שלנו. בקפסולות מדויקות ומרות. ישר למוח.

בני גנץ רחוק מלהיות מה שרצינו. הוא בחור טוב אבל לא חד ולא מורעל מספיק. הוא לא ציאניד כמו האיש שאין לו אלוהים שיכול לסמוך על זה שגם בוחריו של גנץ מהמרכז שמאלה בסיוע תקשורת שרוצה דם יעשו הכל כדי לשים רגליים לאיש שבקשו להציל אותם.

כי הוא לא ביבי. ואנחנו רק ביבי.

כמו שאמר רבנו מאיר אריאל: מי שנדפק פעם אחת, כבר לא יוכל להיגמל.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
זה קצת כמו שסדרה כמו ״עמוק באדמה״ לא היתה מצליחה היום. בלי רוצח המונים, או פירוטכניקה על אסיד, וקצב שלא נותן מנוח גם לADD המאתגר ביותר אין שום סיכוי לסדרת טלויזיה היום. בדיוק אותו דבר א... המשך קריאה
זה קצת כמו שסדרה כמו ״עמוק באדמה״ לא היתה מצליחה היום. בלי רוצח המונים, או פירוטכניקה על אסיד, וקצב שלא נותן מנוח גם לADD המאתגר ביותר אין שום סיכוי לסדרת טלויזיה היום. בדיוק אותו דבר אין סיכוי לגנץ. אנחנו צריכים רעל מעובד היטב, מחליק לגרון. זה הדבר היחיד שעובד עלינו היום
עוד 530 מילים ו-2 תגובות. מחכים לתגובתך.

שתי מכליות נפט הותקפו במפרץ הפרסי

שתי מיכליות נפט ששטו במפרץ הפרסי והובילו נפט למזרח אסיה הותקפו בטיל טורפדו, כנראה קרוב לאזור שבו הותקפו לפני כחודש ארבע מיכליות

Persian Gulf Tensions (צילום: האו"ם דרך AP)
האו"ם דרך AP
מיכלית נפט במפרץ הפרסי

שתי מכליות נפט – Front Altair הנושאת את דגל איי מרשל ו-Kokuka Courageous הנושאת את דגל פנמה – ששטו במפרץ הפרסי, קרוב למיצרי הורמיז, הותקפו היום (חמישי) בטיל טורפדו ועלו באש. כל אנשי הצוות של המיכליות פונו בשלום.

האירוע התרחש, לפי דיווחים שונים, "מול חופי פוג'יירה באיחוד האמירויות, אותו אזור שבו הותקפו לפני כחודש ארבע מכליות נפט".

עדיין לא ברור מי תקף את המיכליות, שלפי דיוויחים שונים וסותרים שהתפרסמו היום הובילו נפט מקטאר וערב הסעודית ליפאן, טאייוואן או סינגפור.

סוכנות הידיעות האיראנית דיווחה כי "חיל הים האיראני פינה 44 עובדים ממיכלית שעלתה באש בתאונה" ואילו ארה"ב הודיעה כי "כוחות מהצי החמישי של הצבא האמריקנים "מיהרו להושיט סיוע בפינוי אנשי הצוותים מהמיכליות".

מוקדם יותר הזהירה רשות הבטיחות הימית של חיל הים הבריטי מפני תקרית ביטחונית. וקראה ל"זהירות מוחלטת" בימים "על רקע המתיחות האזורית בין ארצות הברית לבין איראן עקב פרישתה של איראן מהסכם הגרעין".

בעקבות התקרית זינקו מחירי הנפט הגולמי בשווקים העולמיים ביותר מ-4%, ליותר מ-62 דולר לחבית, אחרי התקרית.

ראש ממשלת יפאן שינזו אבה נמצא היום בביקור היסטורי בטהרן, במטרה להרגיע את המתיחות בין יפאן לארה"ב.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 170 מילים. מחכים לתגובתך.

חיות נגד אוחנה: "השקפתו חסרת-אחריות, קרובה לאנארכיה"

נשיאת בית המשפט העליון במתקפה יוצאת דופן על שר המשפטים הנכנס: "רואה בחומרה את דבריו"

אסתר חיות (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
יונתן סינדל, פלאש 90
אסתר חיות

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, התבטאה הבוקר (ה') באופן חריג בחריפותו נגד שר המשפטים הנכנס, אמיר אוחנה.

"בעקבות ראיון ששודר אתמול עם שר המשפטים, חשוב לי לומר לכם כי בעיניי יש לראות בחומרה את העובדה ששר משפטים במדינת ישראל, ביום השבעתו לתפקיד, בוחר לשתף אותנו בהשקפת עולם משפטית חסרת-תקדים וחסרת-אחריות", אמרה חיות בהשתלמות לנשיאים וסגני נשיאים של בתי משפט במעלה החמישה.

"לפי השקפתו (של אוחנה) לא חייבים לכבד את כל פסקי-הדין הניתנים על ידי בית-משפט", אמרה חיות, "במלים אחרות, כל בעל דין יוכל מעתה בברכת שר המשפטים לבחור איזה פסק דין צריך לקיים ואיזה לא. ואני רוצה לומר על כך רק דבר אחד – בין תפיסת העולם הזו ובין אנרכיה של 'איש הישר בעיניו יעשה' – הדרך קצרה".

אוחנה בראיון אתמול: "התנהלו עם נתניהו באופן לא הוגן"

אוחנה אמר אתמול בריאיון לערוץ 12: "אני נערך לאפשרות שבפרקליטות 'יתפרו לי תיק'. קיבלי אזהרות בנושא מאנשים ומקורבים. אני מאמין שזה לא סביר (אבל) לוקח את זה כאפשרות. לא תמיד צריך לצאת מנקודת הנחה שבמערכת יושבים מלאכים צחורים שמקבלים החלטות משיקולים מקצועיים בלבד". עם זאת, אוחנה הדגיש שאינו מדבר על בעלי תפקידים בהווה בפרקליטות.

אוחנה התייחס בראיון לטענות שנשמעו לפיהן קיבל את התפקיד כדי לחלץ את רה"מ נתניהו ממצבו המשפטי, וענה "אני תומך נלהב של פסקת ההתגברות, הרבה לפני חקירות נתניהו. את דעותיי באשר לחקירות נתניהו והאופן שבו התנהלו עם כל ההדלפות אמרתי בצורה ברורה". כשנשאל אם הוא עומד מאחורי עמדתו לפיה היועץ המשפטי לממשלה ניהל את תיקי נתניהו בדרך לא הוגנת השיב בחיוב.

אוחנה נשאל בראיון על אמירתו השנויה במחלוקת, לפיה לא כל פסיקה של בית המשפט ובג"צ צריך לקיים, והשיב "השיקול העליון צריך להיות שמירת חיי האזרחים, כן. טלי חתואל גרה בגוש קטיף ונורתה על ידי מחבלים שהגיעו לציר כיסופים. מסתבר שהמחבלים הגיעו לשם בחסות מבנים שהצבא כסכנה ביטחונית, אבל בג"צ למרות שאין לו מומחיות החליט למנוע את ההריסה".

 

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 293 מילים. מחכים לתגובתך.

הבחורה שאמרה לא לרנן שור, הנערה שראתה, וקורט קוביין

רנן שור (ימין) (צילום: משה שי פלאש 90)
משה שי פלאש 90
רנן שור (ימין)

ייתכן שאם לא הייתה לי היכרות אישית עם תלמיד לשעבר בסם שפיגל, לא הייתי שם לב לתקרית שבה הילה כהן – תלמידה בסם שפיגל – ענתה לרנן שור מול ועדה שבחנה את התסריט שלה.

אחרי שהמנהל האגדי של המוסד מזה 30 שנה אמר לה "אין לי יותר זמן לבזבז עליך, חצופה", היא לא התקפלה, אלא ענתה לו: אתה לא תתייחס לאף תלמיד שלך כמו לעדר של פרות.

שור השתולל, כך מספרים אנשים שהיו בחדר (לפי כתבה ב"הארץ"), האדים וצרח "עופי מפה". כהן כינתה אותו "חצוף", והוא ענה לה: "בטח שחצוף, בגלל זה, זה בית הספר הטוב בישראל".

לפני כמה שנים, בן של מכרים שלי למד בסם שפיגל, ואמר לי כי הוא סובל מיחס מעליב, מזלזל ומשפיל משור. החלטתי  אז לנסות להתערב, ודיברתי עם מורה בכיר בבית הספר, וגם עם רנן שור.

שור אמר לי אז בפירוש שהסיבה שזה בית הספר הטוב ביותר לקולנוע בארץ, זאת הקשיחות שלו ושל הצוות שלו. קשיחות מצדו – וחוויה של אלימות מילולית בצד של התלמיד. בסופו של דבר, המלצתי לבחור לעבור למחלקת הקולנוע באוניברסיטת תל אביב, והוא מצדו פרח שם, וסיים בהצלחה.

רנן שור פרש מתפקידו קצת אחרי האירוע מול הילה כהן, שהייתה כנראה הראשונה בהיסטוריה של בית הספר שנעמדה מולו בפומבי ולא הסכימה לקבל את היחס המשפיל שהופנה אליה. פתאום קמה בחורה ואומרת לא.

יתכן שהפרישה של שור קשורה או לא להתקוממות של הילה האמיצה. בכל מקרה הילה, אם את קוראת את הקטע הזה, רציתי להגיד לך כל הכבוד לך!

עשית את מה שהרבה לפניך פחדו לעשות, סירבת לקבל יחס משפיל בשם קדושת האומנות כביכול. האומנות לא קדושה, ואין לה נביאים או משיחים שלהם מותר הכל.

תלמידה אחרת בעיר

תלמידה אחרת בעיר אחרת (שאני מנוע מלחשוף את קשרי המשפחה שלה ושלי) שמה לב למנקי הרחובות מאז שהייתה ילדה קטנה.

אמא שלה לימדה אותה להגיד להם שלום ולתת להם מים ויחס כל פעם שחלפה על פניהם. היא שמה לב שהם שקופים, מכונות אנושיות שמנקות את הלכלוך של האנשים המהוגנים.

לפני כמה חודשים היא כתבה מכתב לראש העיר שלה, והעלתה הצעה ליום אחד בשנה, שבו תלמידי בית הספר ינקו את הרחובות כדי להרגיש את מה שאלו מרגישים כל השנה. אתמול זה קרה. הילדים ניקו, והמנקים קיבלו מהם – בטקס צנוע שלא זכה לחשיפה תקשורתית – ארוחה חגיגית, עוגות ותודות.

הנערה הזו התחילה משהו שאני מאמין שתהיה לו המשכיות במקומות נוספים בארץ. היא לא רוצה חשיפה, ולא רוצה הכרה, היא רוצה את השינוי.

לפני 25 שנים

לפני 25 שנים מת כוכב הרוק הגדול בעולם שהיה גם פעיל למען זכויות נשים ולהט"בים, קורט קוביין.

קוביין, שכתב שירים כמו Rape ME ו-All apologies, הופיע בהתנדבות באירועים למען זכויות של להט"בים, היה פמיניסט מוצהר, והפך למודל אחר של כוכב רוק. כוכב אנושי, מכיר בחולשותיו ובמגבלותיו.

אני מאמין שיש לקורט, שהיה נערץ על ידי המוני בני נוער ברחבי העולם, חלק גדול בעליה במודעות לזכויות מיעוטים וקבוצות מוחלשות בחברה.

הילה – שעמדה מול המנהל המפחיד ולא פחדה לענות לו, והנערה – ששמה לב למנקים השקופים ברחוב, ממשיכות היום את מה שהוא התחיל אז.

ואם לא נפחד, ונמשיך ללכת בראש זקוף לקראת עולם שיווני יותר, אלים פחות, אולי נגיע למקום שפוי יותר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 481 מילים. מחכים לתגובתך.
סגירה