הפמיניסטיות לא ינוחו עד שהפטריארכיה לא תיפול. מה זה תיפול? תתרסק, תישבר לחתיכות, תישרף, תעלה בעשן ולא יישאר ממנה זכר. רק שזה לא יקרה אף פעם, כי אולי זה בעצם כבר קרה.
לפני שלוש מאות שנה קריאת הקרב נגד הפטריארכיה היתה יכולה להישמע מהפכנית, היום היא מלמדת בעיקר על חוסר עניין וידע בגאופוליטיקה, בהיסטוריה ובמדע. מדובר בפמיניזם אמוציונלי, שזורק סיסמאות נדושות ולא מדויקות, מה שמצער בעיקר את מי שסולד מהטיעון השוביניסטי שקובע שנשים אינן מסוגלות לטיעונים רציונליים ולא רגשיים.
עוד לא מצאתי שני אנשים שמסכימים אפילו על הפירוש המדויק של המושג פטריארכיה, על אחת כמה וכמה קשה להסכים על שאלת קיומו או אי קיומו בעולם המערבי בימינו. יש שטוענים שאף פעם לא היה דבר כזה, יש שהיה ואיננו ויש כאלה שאומרים שהוא הכוח שעדיין שולט בעולם מאחורי הקלעים, כמו האילומינטי, זקני ציון או הבונים החופשיים.
מה שברור הוא שלהמשיך ולהשתמש באותו מושג ששימש בתקופה בה לנשים לא היתה זכות הצבעה בבחירות, זכות לירושה ולעבודה מחוץ לבית, תקופה בה מעמדן החוקי היה נחות בכל לזה של הגברים, זו הגזמה על גבול הפרובוקציה.
אפשר להתווכח על השאלה אם ישראל מקיימת משטר אפרטהייד בשטחים, אבל מי שיטען שבתוך גבולות המדינה אזרחי ישראל הפלסטינים חיים במשטר אפרטהייד הוא פרובוקטור. אפליה? יש. גזענות? יש. דורש שיפור? כן. אפרטהייד? איבדתם אותי.
להמשיך לקרוא לפירוק הפטריארכיה זו לא רק פרובוקציה, זה גם חוסר כבוד כלפי המאבק וההישגים של הpמיניסטיות שלחמו והשיגו נצחונות עצומים. זכויות שרק לפני 50-80 שנה לא היו עולים על הדעת. אז אני לא אומר שהעבודה נגמרה, יש עוד מה לעשות, אבל אפשר להחליף תקליט. אין פטריארכיה, אנחנו לא חיים בחברה שבאופן מובהק מפלה נשים בחוק, זכויותיהן שוות לאלה של הגברים, בחלק מהמקרים הן אפילו מופלות לטובה.
אני חושש רוב רובן של הפמיניסטיות לא ממש התעמקו בכתבים של כמילה פיגליה או של רוי באוומייסטר על הפטריארכיה, או טרחו לבדוק את דעתם של הפסיכולוגים האבולוציוניים שהפטריארכיה היא בעצם המצאה של הנשים שתרמה להתפתחות ולהשרדות המין האנושי, יותר קל הרי להרים שלטים ולזרוק סיסמאות.
יש לי סיכוי להינצל
מועד ב' של בחירות 2019 טלטל גם את אלו שנפלטו מהכנסת רק לפני שלושה חודשים: הם בקושי התארגנו על ג'וב חדש, וכבר ניתנה להם הזדמנות לסיבוב חוזר ● מי ייקח סיכון ומי ישאר בבית? מי מחוזר ומי מחזר? שלום ירושלמי על שחקני הספסל של בחירות 2019
חידה לשבת: מיהו או מיהי הח"כ/ית לשעבר שאמר/ה אמש לזמן ישראל: "מחמיאות הקריאות לחזור ואמירות של מתמודדים שרואים בי נכס ומדברים על חיבורים מחודשים, אבל אין שום דבר מעשי"? איילת שקד? נפתלי בנט? אורלי לוי-אבוקסיס? ציפי לבני? משה פייגלין? אולי אלי ישי?
מועד ב' של בחירות 2019 טלטל גם את אלו שנפלטו מהכנסת רק לפני שלושה חודשים. הם בקושי התארגנו על ג'וב חדש וכבר ניתנה להם הזדמנות לסיבוב חוזר. צריך אגו מאד קטן כדי לא להתפתות לנסות להיבחר שוב. ואולי צריך להיות משוגע, כמו שאמר אלברט איינשטיין, לחשוב שאפשר לעשות את אותו הדבר שוב ולקוות לתוצאה שונה.
הנה תמונת מצב עדכנית של היושבים על הגדר, רגע לפני שהם יורדים שוב, אם בכלל.
איילת שקד
שרת המשפטים לשעבר משוכנעת, אולי בצדק, שהיא הפוליטיקאית הכי פופולרית היום בשטח, למרות ההפסד בבחירות האחרונות. לפי שעה היא משחקת על זמן, כמו כוכב כדורגל בימי הפגרה שקבוצות רודפות אחריו, וכך הוא מעלה את השווי שלו. בקיצור, אין מה למהר.
השאיפה של שקד הייתה ונשארה להשתלב בצמרת הליכוד. היא לא התייאשה ומחכה לרגע שיפרוץ שם איזה משבר, שיחייב את ראש הממשלה בנימין נתניהו לשריין לה מקום ולהגביר את כוחה של המפלגה. אחרי הכל, המינוי שלה ושל בנט אחרי בחירות 2015 למשרדי החינוך והמשפטים נעשה על אפם וחמתם של מקורבי נתניהו, מתוך חוסר ברירה בעליל.
באיחוד הימין יש בעיה גדולה בגלל החרד"לים. לא בגלל ששקד אישה, אלא בגלל שהיא חילונית. "זה כמו להעמיד את תמר זנדברג בראש הליכוד או את הרב ליצמן בראשות מרצ"
את המפלגות שרודפות אחרי שקד היא רוצה להוביל. הימין החדש מוסר לה את ההנהגה, רק שתגיד כן. באיחוד מפלגות הימין יש בעיה גדולה בגלל החרד"לים, שתופסים שם מקום נכבד. לא בגלל ששקד אישה, אלא בגלל שהיא חילונית. "זה כמו להעמיד את תמר זנדברג בראש הליכוד או את הרב ליצמן בראשות מרצ", כפי שהסביר אחד מראשי הרשימה של איחוד מפלגות הימין.
נפתלי בנט
שר החינוך היוצא מאושר מהקדמת הבחירות. הוא לקח קשה מאד את ההפסד ב-9 באפריל, בעיקר אחרי המהלך העצמאי הדרמטי שנקט עם שקד, והקמת הימין החדש שאמור היה לנפק לשניים שמונה מנדטים לפי התכניות.
בנט נעלם מהרדאר התקשורתי. שלשום הוא זינק שוב לתודעה בעיקר אחרי שח״כ מוטי יוגב מהבית היהודי עלה עליו עם D9 עמוס בקללות והשמצות, וכינה את בנט "בוגד". הלה הגיב בפוסט ארוך והסביר כי הוא לא רוצה לחזור לאיחוד מפלגות הימין אחרי ההקצנה הדתית והאזרחית.
אין לראות בחילופי הדברים הקשים הללו סוף פסוק. הרב חיים דרוקמן, בעל ההשפעה הגדולה ביותר בציונות הדתית, קרא אתמול לאיחוד מחודש. בצלאל סמוטריץ׳ אמר שיוותר על המקום שלו בצמרת הרשימה לטובת איחוד בין כל המפלגות מימין לליכוד. בנסיבות האלה, אפשר לדבר על בלוק טכני בין איחוד מפלגות הימין והימין החדש – סוג של פיגום שמקימים לפני ומפרקים אחרי הבחירות בספטמבר הקרוב.
משה פייגלין
האופציה השנייה של בנט היא לרוץ שוב עם הימין החדש ולצרף אליו את משה פייגלין ומפלגתו זהות.
מי שהיה אמור להיות השוס של הבחירות הקודמות ונסק בסקרים לשבעה מנדטים, לא עבר בסופו של דבר את אחוז החסימה בגלל טעויות קשות בסוף הקמפיין. היום הוא חוזר למרוץ עם מפלגתו זהות, משוכנע כהרגלו כי הוא השליח עלי אדמות של הקב"ה, המעניק לו צ'אנס נוסף.
פייגלין, כמו בנט, לא רוצה לחזור למגזר הדתי-לאומי אחרי שיצא ממנו אל העולם הרחב. השניים הללו כל הזמן מדברים. אתמול נפגש פייגלין גם עם איילת שקד. פייגלין מציע להם פריימריז פתוחים, שבהם ישתתפו כל אזרחי המדינה, והם שיקבעו מי האיש שצריך להוביל את הרשימה הימנית-ליברלית המשותפת.
פייגלין, כמו בנט, לא רוצה לחזור למגזר הדתי-לאומי אחרי שיצא ממנו אל העולם הרחב. השניים הללו כל הזמן מדברים. אתמול נפגש פייגלין גם עם איילת שקד
"פייגלין הביא לבד 120 אלף קולות. בנט ושקד ביחד הביאו 140 אלף קולות. ההיגיון אומר שהוא יוביל", מתריס מקור בסביבת פייגלין. הרב חיים אמסלם, מקום שני ברשימה של פייגלין, נפגש עם כולם ועובד על הסדר הבא: 1. שקד, 2. פייגלין, 3. בנט, 4. אמסלם.
אורלי לוי אבוקסיס
הנה מאוכזבת נוספת של בחירות אפריל 2019 – הכוכבת הגדולה של הסקרים שנעשו בתחילת השנה, מחוזרת אינסופית על ידי כל המפלגות הגדולות, שסיימה את הבחירות במפח נפש גדול ומאז ירדה למחתרת.
בגזרה של לוי אבוקסיס אין קול ואין עונה. אין לדעת אם תתמודד בבחירות הנוכחיות לבד (הסיכוי נמוך אחרי התבוסה האחרונה) או תצטרף הפעם לכוחות אחרים. איש לא יודע – למעט, אולי, איש גל"צ יעקב ברדוגו, מקורב ותיק של משפחת דוד לוי.
מה שכן למדנו מהבחירות האחרונות הוא כי לוי כנראה לא תצטרף למפלגה במרכז המפה או בשמאל. בכחול-לבן היו מוכנים להתאבד עבורה – משה בוגי יעלון ויתר בשבילה על המקום השני, והיא קיבלה את כל השריונים שביקשה לחבריה – אבל בסוף ביצעה סיבוב פרסה ונשארה בלי כלום. הבית הימני שבו גדלה בבית שאן היה חזק כנראה מכל פיתוי אחר.
ציפי לבני
שרת החוץ לשעבר, מי שהובילה לפני עשר שנים את קדימה לניצחון בבחירות עם 29 מנדטים וכמעט הפכה לראשת הממשלה, סיימה את הפרק הפוליטי האחרון בחייה בעלבון גדול. יו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי הודיע, במהלך ישיבת הסיעה המשותפת ב-1 בינואר, כי הוא מפרק את המחנה הציוני, מול מצלמות הטלוויזיה ועיניה הנדהמות של לבני. זה היה אחד המחזות הקשים שראיתי.
לבני חשבה להתמודד בבחירות אפריל, אבל מהר מאד הבינה שאין לה שום סיכוי ופרשה. היום היא מחשבת את צעדיה ומתלבטת אם לחזור לזירה – אבל הפעם, אם בכלל, היא תאלץ להיפרד מיואל חסון ולהיכנס לבדה לכחול-לבן, או לרשימה משותפת של העבודה ומרצ, בזכות המשקל הסגולי שעדיין יש לה.
הכותרות הראשיות עכשיו
מהצבא בגאווה
30 שנה אחרי ביטול החוק הישראלי שאסר משכב זכר, מפתיע לגלות שצה"ל גילה הרבה יותר סבלנות כלפי להט"בים כבר בשנות ה-50
אלו הרחובות שייחסמו במצעד הגאווה בתל אביב
רבבות אמורים להגיע היום לתל אביב למצעד והופעות בכמה מוקדים ● בשעה 19:00 יפתחו הצירים מחדש
צה״ל תקף ברצועה בתגובה לירי הרקטה
מטוסי קרב וכלי טיס של חיל האוויר תקפו יעדים ומתחמים צבאיים של חמאס ● דובר צה"ל: התקיפה בוצעה בתגובה לירי הרקטה ששוגרה אמש שפגעה במבנה ישיבת הסדר בשדרות ● על פי דיווחים צה"ל תקף ארבע פעמים מוצב של חמאס ושלוש פעמים נוספות את הנמל החדש בח'אן יונס שבדרום הרצועה
אזעקה נשמעה בשדרות ובאיבים; פגיעה ישירה במבנה
אזעקת צבע אדום נשמעה הערב (חמישי) בשדרות ובאיבים ● רקטה פגעה במבנה בתוך שכונת מגורים ● לפי שעה לא ידוע על נפגעים
פוסטים אחרונים
נתניהו על דברי אוחנה: "החלטות בית המשפט מחייבות את כולם"
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התייחס הערב לדבריו של שר המשפטים, אמיר אוחנה, וכתב בחשבון הטוויטר שלו: "החלטות בית המשפט מחייבות את כולם"
סמוטריץ': "מוכן לוותר על מקומי תמורת אחדות"
בצלאל סמוטריץ', יו"ר האיחוד הלאומי הצהיר היום (חמישי) כי הוא מוכן לוותר על מקום או תפקיד כדי שמימין ליכוד תרוץ מפלגה אחת ● "ויתרתי על תיק החינוך כדי לשמור על אחדות"
למקרה שפיספסת
המשטרה לא חקרה 75% מתאונות הבנייה הקשות בין 2016-2018
נתונים רשמיים של המשטרה שהתפרסמו היום לראשונה ב"הארץ", מצביעים על כך שמתוך 850 תאונות קטלניות וקשות בשנים 2018-2016, נפתחה חקירה פלילית רק ב-212 ● בשנים אלה חלה עלייה של 77% בממוצע של תאונות בהשוואה לשנים קודמות
לא נגיש שכר הלימוד הנוסף שנופל על סטודנטים עם מוגבלויות
החוק מחייב אוניברסיטאות להנגיש את הלימודים לבעלי מוגבלויות ● בפועל, סטודנטים בעלי מוגבלויות לא מקבלים סיוע פיזי במבחנים, נדרשים לשלם מכיסם על הנגשה - ונתקלים בביורוקרטיה מתישה ● "יכול להיות נכה מבריק ומוכשר, והוא עדיין יוכשל"
לאילנית היה ברור שהיא לא תיפול בסטטיסטיקה העגומה, לפיה רק ל-22% מהאנשים עם מוגבלות יש השכלה אקדמית, לעומת 34% מהאוכלוסייה הלא מוגבלת. ולמה שתיפול? היא סובלת ממחלת פרקים, ולא מבעיה קוגניטיבית. לצידה עומד גם החוק, המחייב אוניברסיטאות להנגיש את הלימודים ואת המוסדות גם לאנשים עם מוגבלות.
אלא שכבר בסיום השנה הראשונה באחד מהחוגים למדעי הטבע באוניברסיטת תל אביב, היא גילתה שהמוכנות של המוסד האקדמי ללכת לקראתה מסתיימת בעונת המבחנים, והיא הולכת לשלם על נכותה ביוקר.
"במבחנים במתמטיקה ובכימיה אין אפשרות להקליד. צריך לכתוב נוסחאות ושרטוטים, ולשם כך צריך משעתק – מישהו שמכיר את החומר ושאני יכולה להכתיב לו את התשובות", היא מספרת. "קיבלתי מהאוניברסיטה אישור לעצם השימוש במשעתק, אבל הובהר לי שאני זו שצריכה למצוא אותו וגם לשלם עליו".
אילנית מציגה בפניי מסמך רשמי, שעליו חתומה סגנית הדיקן ושבו כתובה דרישת האוניברסיטה במפורש, אף שזו אינה עולה בקנה אחד עם החוק.
עם זאת, אילנית החליטה שלימודיה חשובים לה יותר מלהיכנס למאבק מול הפקולטה מבלי שהיא יודעת כיצד יסתיים. אילנית פרסמה מודעות והציעה תשלום של 65 שקל לשעה למשעתק, "אבל לא מצאתי מישהו שמוכן באמצע תקופת מבחנים לעזוב הכל ולכתוב איתי את המבחן".
גם באגודת הסטודנטים לא הצליחה אילנית למצוא פתרון – אין לאף גוף באוניברסיטת תל אביב מאגר משעתקים או הבנה איפה בכלל ניתן למצוא אותם. בלית ברירה, היא ניסתה לכתוב את אחד המבחנים בעצמה: "לא הבנתי מה כתבתי ובוודאי שהבוחן לא הבין את הכתב, ולכן ברור שנכשלתי".
הכישלון הוביל את האוניברסיטה לחייב אותה לעבור שוב את הקורס, וכמובן גם לשלם עליו. אפיקי המחאה של אילנית הסתיימו במבוי סתום. "אני לא הסטודנטית היחידה עם הבעיה הזו. יש גם סטודנטית עם ALS, סטודנטים עיוורים, סטודנטים עם היפותוניה וכולנו עם אותה בעיה.
"אחת מנשות הצוות גם אמרה לאחת מאיתנו שאם לא תצליח למצוא משעתק, זה יוביל את הפקולטה למסקנה שלא צריך לקבל יותר סטודנטים עם מוגבלות"
"אחת מנשות הצוות גם אמרה לאחת מאיתנו שאם לא תצליח למצוא משעתק, זה יוביל את הפקולטה למסקנה שלא צריך לקבל יותר סטודנטים עם מוגבלות. הייתי בהלם. יכול להיות נכה מבריק ומוכשר בטירוף, והוא עדיין יוכשל".
מבוך ביורוקרטי
גם ירון, שסובל גם הוא ממחלת פרקים, מצא את עצמו במבוך הבירוקרטי שיצרה אוניברסיטת תל אביב לשכמותו:
"אין לי בחירה אמיתית באיזה חוג ללמוד, אלא רק בחוגים שבהם אוכל לעמוד בעומס הפיזי שכרוך במטלות הכתיבה ושאני יודע שיש בו סיוע לאנשים עם מגבלה כמו שלי. אני יודע שלולא המגבלה הזו יכולתי לקבל ציונים טובים מאלה שאני מקבל.
"נדרשתי שוב ושוב להציג מחדש את כל הטפסים שמאשרים את נכותי, למרות שהם יושבים במחשבי האוניברסיטה , כי 'הם ישנים מדי'. הבעיה שלי היא כרונית, היא לא הולכת להשתנות, אז מדוע אני נדרש שוב ושוב ללכת לרופא שיאשר שלא נרפאתי באורח פלא?
"התמוטטתי. אני משקיע מצאת החמה ועד צאת הנשמה בלימודים האלה. למה להוליך אותי שולל ולתת לי לאורך השנה את התחושה שאני יכול ללמוד כאן, אם בסוף אני לא אוכל לגשת למבחנים ואכשל?
"בסוף קיבלתי אישור למשעתק. התייעצתי עם סטודנטים אחרים בקבוצה שיש לנו, של סטודנטים עם מחלות כרוניות, והם הכינו אותי לזה שאצטרך 'לטייל' ברחבי האוניברסיטה בין מזכירות כדי לקבל את האישורים המתאימים וכך עשיתי.
"הצלחתי גם להשיג מימון למשכתב, אבל רק בגלל שהצלחתי לגעת בליבן של המזכירות. זה משפיל. אין מדיניות. אני כמובן אסיר תודה למזכירות שכן הפגינו רגישות וסייעו לי, אבל זו שיטה מאוד בעייתית. מי שאוהב אותך יעזור לך ומי שלא, גם אם תראה לו את המסמכים הדרושים, לא חושב שהוא צריך לתת לך את הזכויות שמגיעות לך כחוק".
למזלו של ירון, סטודנט שלומד שנה מעליו הסכים לסייע לו לאורך שנת הלימודים בשעתוקים, "אבל למעשה לאורך כל התואר אני תלוי באנשים טובים באמצע הדרך".
משה קרוצ'י, דיקן הסטודנטים במכללה להנדסה SCE ע"ש סמי שמעון בבאר שבע מכיר היטב את הבעיה של סטודנטים עם מוגבלות, שנדרשים למשעתקים במבחנים במקצועות הראליים. לאורך שנותיו במכללה חווה כבר כמה מקרים דומים. "אנחנו אלה שמוצאים להם משעתקים וגם מממנים אותם, כמובן", אומר קרוצ׳י. "לסטודנטים עם מוגבלות החיים קשים יותר גם ככה, אז מה פתאום שנקשה עליהם עוד יותר?".
ואולי עצוב מכל הוא החשש של הסטודנטים להזדהות ולהתלונן בגופים המפקחים, כמו נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים. שוב ושוב שמעתי, בגרסאות כאלה ואחרות, את המשפט: "אני תלוי בטוב ליבה של ההנהלה בגלל המוגבלות שלי ואם אתלונן יתנכלו לי".
גם לאחר ששוחחו איתי, שיחות קשות ועמוסות פרטים, והציגו ראיות לצדקת טענותיהם, לא מעט סטודנטים התקשרו וביקשו לוודא איתי שוב ושוב שלא "אסגיר" אותם להנהלת האוניברסיטה. מאחר שמספר הסטודנטים עם המגבלות קטן למדי, אפשר להבין את החשש שלהם מזיהוים.
אבל דווקא הפרט הזה ממחיש עד כמה דלים המשאבים שהאוניברסיטה נדרשה להקצות, כדי לסייע למעטים האלה לצלוח את המבחנים בפרט, ובלימודים בכלל.
זו, בתורה, נאחזה בהיעדר הפרטים המזהים של הסטודנטים, על אף שהוצגו לה ראיות בכתב לדרישה לתשלום עבור המשעתקים, כדי לטעון שאינה יכולה להגיב בלי לדעת במי בדיוק מדובר.
תגובות
מאוניברסיטת תל אביב נמסר בתגובה: "הקבלה לאוניברסיטת תל אביב נעשית על סמך הקריטריונים המפורסמים לכלל הציבור, כאשר מגבלה פיזית אינה מהווה חסם כלשהו ללימודים אקדמיים במוסד. האוניברסיטה משקיעה רבות בסיוע ובתמיכה בתלמידים בעלי צרכים מיוחדים ומעמידה לרשותם מגוון שירותים, לרבות משעתקים בבחינות.
"האוניברסיטה עושה מאמצים רבים לאיתור משעתקים מתאימים ואינה מטילה אחריות זו על הסטודנט. עם זאת, מטעמים מובנים, בהחלט ייתכן שסטודנט יתבקש לתאם את לוחות הזמנים עם המשעתק.
"כמתחייב מחוק הנגישות, התשלום עבור המשעתקים אינו מוטל על הסטודנטים.
יודגש כי בשל העדר פרטים מזהים אין ביכולתנו לענות על הטענות הספציפיות שהועלו בשאילתה".
מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים נמסר בתגובה: "לפי תקנות נגישות להשכלה גבוהה המוסד האקדמי הוא החייב במתן התאמות הנגישות לתלמיד עם מוגבלות, במימונן, ומן הסתם גם בכל הסידורים הנלווים לכך. אין להטיל זאת על הסטודנט, לא כל שכן חל איסור על הפליית סטודנטים עם מוגבלות בשל מוגבלותם.
"מטרת החוק הינה לאפשר לסטודנטים עם מוגבלות להשלים את לימודיהם האקדמיים באופן שוויוני תוך קבלת ההתאמות הנדרשות להם. אף כי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אינה מכירה את פרטי המקרה, על פי הפרטים שנמסרו לכתבת, התנהלות במקרים אלו הייתה חמורה ועל פניו נראה האוניברסיטה הציבה דרישות והערימה קשיים נוספים בפני הסטודנטים הנדרשים להתאמות. סטודנטים שסבורים שזכויותיהם הופרו יכולים לפנות לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
פרשת קריסת המרפסות בחדרה: התיק נסגר ללא אשמים
הפרקליטות החליטה היום (חמישי) לסגור את התיק בפרשת קריסת המרפסות בפרויקט "גינדי פארק חדרה" מ-2013 ● "בחינה מעמיקה של נסיבות האירוע הביאו את הפרקליטות למסקנה שנוכח המצב המשפטי כיום לא ניתן להעמיד לדין פלילי במקרה זה"
דובר צה"ל החדש: תא"ל הדי זילברמן
הרמטכ"ל, אביב כוכבי, מינה את תא"ל הדי זילברמן לתפקיד דובר צה"ל ● המינוי אושר על ידי ראש הממשלה שמכהן גם כשר הביטחון, בנימין נתניהו ● זילברמן יחליף בחודשים הקרובים את תא"ל רונן מנליס המכהן בתפקיד בשנתיים האחרונות
האוצר יציג ביום א' תוכנית לקיצוץ ולביטול פטורים ממס בכ-3.2 מיליארד ש״ח
במשרד האוצר מנצלים את הכאוס בממשלה ובכנסת כדי לחסוך בהוצאות ולהגדיל את הכנסות המדינה ● התוכנית שהאוצר יציג לממשלה תכלול קיצוץ רוחבי של כ-1.15 מיליארד שקלים, אי-חידוש של פטורים והנחות לעסקים בהיקף של כ-2.2 מיליארד שקלים והקפאה של רוב התוכניות החברתיות שטרם נכנסו לתוקף
מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, ופקידי משרדו מתכוונים להציג בישיבת הממשלה הקרובה תוכנית רחבה להקטנת הגירעון בתקציב המדינה בשנים 2019-2021.
התוכנית כוללת קיצוץ רוחבי בתקציבי הממשלה, ביטול פטורים לא-חוקיים ממס הממשיכים להתקיים בפועל והקפאה של תוכניות חברתיות ואינה כוללת שינויי מיסוי ושינויים בסדר העדיפויות התקציבי ולכן אינה מוגדרת כשינוי חקיקה ואינה דורשת אישור של הכנסת אלא אישור ממשלה בלבד, מה שיאפשר להוציא אותה לפועל כבר בתקופת הבחירות והרכבת הממשלה הבאה.
גורמים במשרד האוצר אומרים כי התוכנית תכלול קיצוץ רוחבי של כ-1.15 מיליארד שקלים בתקציב משרדי הממשלה. הקיצוץ ייכנס לתוקף באופן מיידי אך לא יקטין את תקציב המדינה ל-2019 כיוון שכל הכסף שייחסך מממנו יוקדש למימוש התוכנית למימון הצהרונים, שעלותה מוערכת בכ-350 מיליון שקלים בשנה, ולפרוייקט ביטחוני חדש שידרוש כ-800 מיליון שקלים נוספים.
בשנת 2020 מתכוונים פקידי האוצר להגדיל את תקציב המדינה בהיקף של כ-2.2 מיליארד שקלים באמצעות ביטול של פטורים ממס ו"ויתורים" של הממשלה לעסקים שתוקפם יסתיים ב-1 בינואר 2020. באוצר מנצלים, למעשה, את העובדה שהממשלה והכנסת אינם מתפקדים בשל הבחירות כדי לסיים פטורים ממס שהאוצר ממילא מתנגד לקיומם בלא צורך בחקיקה.
כ-550 מיליון שקלים ייחסכו מביטול הפטורים על מיסוי רכבים היברידיים. כ-450 מיליון שקלים ייחסכו מביטול הפטור על שימוש בחומרים ממיסים, אף שבאוצר מתכוונים להמשיך את הפטור באופן סלקטיבי למפעלים שזקוקים לפטור הזה כדי להתקיים. 150 מיליון שקלים יגיעו מביטול פטורים ממיסוי על מפעל הפיס.
כמיליארד שקלים נוספים ייחסכו מהעברת כספים מחברות הביטוח הפרטיות לביטוח הלאומי. באוצר מעריכים שחברות הביטוח חייבות כמיליארד שקלים שהן ללקוחותיהן שכיום הביטוח הלאומי משלם להם במקומן. באוצר מתכוונים לחייב את החברות לשלם את הכספים ובכך לחסוך כמיליארד שקלים מההתקזזות הכספית בין הביטוח הלאומי לממשלה.
גורמים בכירים באוצר מעריכים שחבילת הצעדים הזאת תקטין את הגירעון הממשלתי ב-2020 מ-4% לכ-3.8%. "זה רחוק מאוד מהיעד החוקי ומהמטרה שלנו אבל זה מה שאנחנו יכולים לעשות כרגע", אומרים גורמים באוצר.
תוכנית הקיצוצים וביטול הפטורים של האוצר אינה כוללת הקפאה של שורה ארוכה של תוכניות חברתיות שהממשלה הבטיחה לציבור להתחיל ביישומן בשנה הקרובה אך לא תקצבה אותן ולכן הפקידים יכולים להקפיא אותן בפועל – פרט לתוכנית הצהרונים שראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון עומדים על כניסתה לתוקף.
בין השאר, יקפיא האוצר את התוכניות להגדלת קצבאות הנכות, תוכנית "בית הספר של החגים" שנועדה להשלים את תוכנית "בית הספר של החופש הגדול, הגדלת מס ההכנסה השלילי וכן הגרלות ופרוייקטים חדשים של תוכנית מחיר למשתכן.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם