מה עומד מאחורי החלוקה הדיכוטומית בין "קנאביס רפואי" לבין קנאביס פנאי, ומי המרויחים והמפסידים מכך?

נתחיל במובן מאליו – קנאביס הוא צמח. הוא צומח, ככל צמח, מאור השמש ואספקת מים סדירה. לגדל אותו ניתן על החלון באדנית, או בגינה. זמן הזריעה המומלץ הוא תחילת הקיץ, אך יתכן ויפרח גם בזריעה בשלב מאוחר יותר.

לגדל קנאביס זה דבר מאד פשוט. ההיגיון היה אומר לנו שזהו סוג של צמח תבלין, ועל כן מי שעוסקים בו אמורים להיות דווקא הרבליסטים, אנשים שמתעסקים בצמחי מרפא. עדות לכך היא הימצאותו בספרי הרפואה הסינית ומקורות נוספים במזרח. אין בו שום דבר כימי, ואת המיצויים השונים ממנו לא מאוד מסובך להכין גם בבית.

אבל, כמו בהרבה תחומים אחרים כמו מזון, אופנה, מוזיקה – המערב ניסה ועדיין מנסה ל"נכס" לעצמו את ההכרה בקנאביס כגורם רפואי, ולהנדס אותו באופן כזה שיתאים למדדים ולטבלאות של השפה הרפואית.

זו למעשה הדרך לוודא שהרווח ממנו יגיע לבעלי הון, שכבר מצויים בתחום התרופות (ולא רק), כמו חברת טבע, למשל, שכבר משקיעה בתחום, ושמות נוצצים נוספים. מעניין, הייתי שמחה לשמוע מאהוד ברק מה לו ולקנאביס בכלל חוץ מכסף? כי זו שאלה.

במשך שנים עבדו אנשי "תיקון עולם" לפתח גנטיקה מובחרת לצמחים, שפרחיהם חולקו לכ-15 אלף מטופלים (!) מדי חודש. כעת הרשויות בישראל עושות הכל על מנת שהחברה תפסיק לעבוד בארץ, ואפילו לא מתחשבת בעקרון ה"רצף הטיפולי" הקריטי למטופלים, ומפקירה אותם לגורלם.

במשך שנים פיתחו ב"תיקון עולם" גנטיקה מובחרת לצמחים, שפרחיהם חולקו לכ-15 אלף מטופלים (!) מדי חודש. כעת הרשויות מנסות להפסיק את עבודתם בארץ, ללא התחשבות ב"רצף הטיפולי" הקריטי למטופלים

במקביל, התפתחה בארץ פלטפורמה שהיא מהמובילות בעולם לסחר בקנאביס – טלגראס. היא קמה בידי חבורה של אנשים שהחליטו שהם מנגישים את הצמח למי שצריך ורוצה.

כעת הם עומדים למשפט. מקריות? לא. השתלטות על העסק לקראת המעבר לשוק פתוח? אולי. רב הנסתר על הגלוי, במיוחד בכזו תעשייה שחצי ממנה פועל בזהות בדויה.

כך או כך במדינות בהן כבר יש לגליזציה, רוב מה שנמכר הוא תפרחות, ולא תרכובות כאלה ואחרות, לא תרופות ואפילו לא שמן. למה? כמה סיבות: חוסר מודעות לאופציות אחרות (כמו אידוי), הרגל, טקס, וגם כי רוב השוק הוא שוק פנאי. המיעוט הם צרכנים רפואיים הזקוקים לאחוזי חומרים פעילים גבוהים מאד ואולי כדאי לקחת את זה בחשבון בבואנו לבנות שוק.

לרשויות בארץ נוח להתעלם מטלגראס ולדחוק את תיקון עולם (שבכל מקרה לא תצא נפסדת), ובכך לשרת את האינטרס הכלכלי של נבחרי ציבור ובעלי הון. בדרכם המגושמת, הם מנסים ל"הלאים" את הצמח לצרכיהם הפרטיים.

לא משווה, אבל כפי שהמדינה העניקה זכויות למשפחת עופר בבז"ן, שעליהן אזרחי חיפה והקריות משלמים בבריאותם עד היום, כך בקנאביס – המדינה אמנם מעדיפה להעניק את ניהול העסק ל"מוטבים", אך בפועל רפורמת הקנאביס הרפואי קורסת כמו מגדל קלפים לתוך עצמה.

המטופלים סובלים, אין אספקה, והם פונים לשוק השחור שפורח מאי פעם. למשטרה אין קצה יכולת להתמודד עם התופעה. יש אלפי סוחרי קנאביס בישראל. מה יעשו, יכלאו את כולם? יקברו תעשייה קיימת שהמדינה מסרבת להכיר בה?

לא. אולי אפילו ההפך. היום מעצרו של סילבר קוצר ביומיים. סעיפי הלבנת הון, העלמת מס, שיבוש חקירה – הוסרו מכתב האישום. השופטת תמכה בטיעוניו והדיון הבא בעניינו יתקיים ב 27.8. הציבור הרחב מוזמן להגיע לתמוך.

דפנה גלפז, אשת תכן, חוקרת תרבות ומנהלת קהילת צרכניות הקנאביס "נשים בירוק" 

הסקרנות עוד תהרוג אותי. קורה לאדם שהוא נוסע לאורך כביש 232 המורכב (פוסט בנושא העגום הזה עוד ייכתב), ומגלה בזווית עינו כתובות גרפיטי חוזרות מרוססות על תחנות אוטובוס. כל פעם הכתובות מתווספות על תחנות נוספות.

הצלמת הסקרנית שבי חייבת לחקור את העניין, ואין מצב שלא תדעו מזה, אז פשוט צילמתי. עצרתי וצילמתי תחנה-תחנה, לפעמים מיגונית, מיגונית.

קורה לאדם שהוא נוסע לאורך כביש 232 המורכב, ומגלה בזווית עינו כתובות גרפיטי חוזרות, מרוססות על תחנות אוטובוס. באיזשהו שלב נראה שהכתובות כבר משדרות זעם אמיתי

באיזשהו שלב הכתובות כבר פחות מתונות ונראה שהן משדרות זעם אמיתי. באחד הצילומים גיליתי שמוצמד האשטאג לכתובת. מיד פתחתי את הסלולרי שלי ונכנסתי לאינסטגרם להקליד את האותיות, לראות לאן זה יוביל אותי.

ואכן, זה הוביל אותי לפרופיל של תנועה הנקראת Achdut Im hadarom – איחוד של כמה מטות: ימין, שמאל, דתיים, חילוניים – שמולם ניצבת מטרה אחת, להילחם על השקט והביטחון שמגיע לנו.

איזה מצחיק, אה? מגיע לנו. ואני בכלל חשבתי שהכתובת היא צינית, "מגיע לנו" במובן שמגיע לנו המצב הדפוק. מגיע לנו הכביש הצר הזה, המסוכן.

איזה מצחיק, אה? מגיע לנו. ואני בכלל חשבתי שהכתובת היא צינית, "מגיע לנו" במובן שמגיע לנו המצב הדפוק. מגיע לנו הכביש הצר הזה, המסוכן. מגיע לנו שאף אחד לא סופר אותנו

מגיע לנו שאנחנו אזרחים שומרי חוק, שקופים. שאף אחד לא סופר אותנו. שרק בגלל שאין לנו כוח להילחם על זכותנו לחיים נורמליים עבור הילדים שלנו, שמבועתים מכל מסוק, צפירה בימי זכרון, כריזת "צבע אדום" מפלחת את הנשמה, או סתם בום על קולי תמים, אז מגיע לנו.

אוקי, יפה. אמנם החשבון עצמו עם 14 עוקבים – ומציג בפנינו באמת צילומים דומים לשלי – אבל מדובר במשהו גדול הרבה יותר. משהו שאתם לא יודעים עליו, ושאנחנו תושבי האזור הזה חיים אותו יום יום.

בתקופה האחרונה אנחנו חשים שוב בהתחממות רצינית – שלבטח תסתיים במה שאוהבים לכנות בתקשורת "סבב נוסף", כמו אותה סובי סובי ממטרה. כזה "סבב". מילה סתומה שלא מתארת כמה המציאות מטורפת.

כל סבב כזה, בשבילכם הוא כמו סופת ברקים רגעית, או נניח מחסור בחלב שקדים במרכולים במרכז. רגע בר חלוף. ביום ראשון שוב יהיה במלאי.

פצע שיגרום בהמשך להתפרצות קשה של כיב קיבה, או לחילופין להתקפי חרדה קשים חוזרים, שכיום תוקפים אחת לשבועיים, ובסבבים החמודים הם נתקעים במעלה הושט, סותמים מעבר אויר

אצלנו זה כבר נספג בדם. עוד פצע שנוסף, ויגרום בהמשך להתפרצות קשה של כיב קיבה, או לחילופין להתקפי חרדה קשים חוזרים, שכיום תוקפים אחת לשבועיים, ובסבבים החמודים הם נתקעים במעלה הושט, סותמים מעבר אויר. תחושת מחנק איומה ורגע לפני איבוד הכרה. אבל זה רק התקף חרדה. לא סוף העולם. תרגעי.

נסכם ונאמר, כרוניקה חיה. זה רק אצלנו, לא אצלכם. כי ככה זה, מדינה בתוך מדינה. יש נושאים חשובים יותר, יש חשובים פחות ויש נושאים שהם זמזום טורדני שלא מתעסקים בו.

לא יקחו ביופסיה למעבדה, ויבדקו את הגוש הזה שאנחנו לא חשים בו עדיין, אבל הוא זה שגורם לאותו זמזום טורדני. לא. הגידול יתפשט. ובסוף מה? כולנו נגווע בעודנו חיים. כי ככה זה. מגיע לנו.

נעמה כספי היא אמא, גרה בעוטף עזה, צלמת ומהגגת הגיגים, בעיקר על מה שמפריע. ובין לבין גם על הנאות, אבל מזעריות. כשהבינה שהמצלמה היא כלי טיפולי להרגעת הנפש הסוערת - החלה לשאת אותה כמו תיק גב שסוחבים בו את המסמכים החשובים, כמו תעודת הזהות שלה. היא נפש חופשיה, טוטאלית, שבודקת קצוות, וחייבת לצאת מהפריים כדי להיות שלמה עם התוצאה.

עד כמה משפיע יוטיוב, או יותר נכון, האלגוריתם של יוטיוב, על הפוליטיקה? מאמר של הניו יוורק טיימס מאמץ את מה שהתחולל בברזיל בשנים האחרונות כמקרה בוחן.

ישר למסקנה הסופית: ז'איר בולסונרו, נשיא ברזיל, היה ונשאר מחוקק אנונימי שולי, במקום להיות היום האיש החזק בברזיל.

הנסיקה של בולסונרו, שנמנה עם הימין הקיצוני, מייצגת תופעה של השנים האחרונות: יוטיוב הפכה לפלטפורמה המועדפת על הימין הקיצוני.

הנסיקה של בולסונרו, שנמנה עם הימין הקיצוני, מייצגת תופעה של השנים האחרונות: יוטיוב הפכה לפלטפורמה המועדפת על הימין הקיצוני

לולא מנוע ההמלצות האוטומטי של יוטיוב, כך מודים מי שמזדהים כימין הקיצוני בברזיל – מתנועות השטח ועד המחוקקים – לא היתה יכולה להיות להם האחיזה הרחבה והמהירה כל כך.

סיפור אמיתי: איך חיפוש תמים של סרטוני הדרכה לנגינה על גיטרה – הוביל נער נורמטיבי "ליפול" על מורה לגיטרה חובבן ופרנואיד, בעל דעות ימין קיצוניות, שמשלב הדרכת נגינה בתאוריות קונספירציה רחבות נגד מערכת החינוך, פמיניסטיות ופוליטיקאים מהמיינסטרים.

צפיה אחת ממושכת, זה כל מה שצריך, כדי שאלגוריתם ההמלצות האישיות לגולש יגיב מעתה והלאה בשטף סרטוני תעמולה וקונספירציה בכל כניסה לאתר.

האסקלציה לא באה לידי ביטוי רק בנפח התכנים המוצעים, אלא גם בחריפותם. בבנאליות מרושעת מוצעים להקלקה סרטונים פרובוקטיביים יותר ויותר, כדי לשמר את ההובלה עם סף גירוי מאמיר שישאיר את הגולשים באתר כמה שיותר זמן.

התוצאה – לזכות אלגוריתם ההמלצות האישיות משויכים שבעים אחוז מסך זמן הצפיה של גולשים באתר. ההערכות הן שהפלטפורמה מכניסה כבר מעל למיליארד דולר בחודש לחברת האם גוגל.

גוגל רכשה ב-2006 את יוטיוב ב-1.65 מיליארד דולרים בלבד. באותם ימים ביקרו באתר בחודש אחד רק כ-30 מיליון איש, לעומת כ-2 מיליארד היום.

ככל שהימין הקיצוני מחזק אחיזה בתודעה הציבורית, קולות מובילים בו למדו להשתמש בתכני וידאו קונספירטיביים כנשק. הם מציעים לקהל הצופים הגדל שלהם גם מטרות: קבוצות אחרות בעמם

האלגוריתם של יוטיוב גם מעצב בפועל את דעותיהם הפוליטיות של רבים. אנשים נכנסים מחויכים לקושש תשובות בנושאים תמימים, ויוצאים מבועתים ומעורערי אמון במערכת שחינכה אותם.

זאת לאחר שמנוע-המלצות מתוכנת חשף אותם לקונספירציות פרי מוחן הקודח של נפשות בודדות הסובלות מפרנויות כאלה שמבקשות, ממניעים אנוכיים, לפתות אותם להתלוות אליהם למחילת ארנב, שבסופה מובטח גן-עדן של ערך עצמי, ביטחון ונחמה. למרבה האירוניה, כל זה נפוץ במיוחד דוקא בקהילות של פשיסטים.

ככל שכדור השלג מתגלגל, והימין הקיצוני מחזק אחיזה בתודעה הציבורית, קולות מובילים בקרבו למדו להשתמש בתכני וידאו קונספירטיביים כנשק. הם מציעים לקהל הצופים הגדל שלהם גם מטרות: קבוצות אחרות בעמם, אותן ניתן להאשים שהם מקור החרדות שאורבות לכולנו.

כך מסופר על פעילה למען זכויות נשים בשם דבורה דיניץ, ש"כוכב" יוטיוב מהימין הקיצוני, שאת שמו לא נאזכר, העלה סרטונים תוצרת בית, בהם האשים אותה בהפצה של נגיף הזיקה. אבסורדי ככל שזה נשמע, דבורה נאלצה להימלט ממדינתה, אחרי שקיבלה איומים על חייה.

בברזיל לשיטה זו יש כבר שם: "לינצ'אמנטו" – מלשון לינץ'. אחד מחלוצי השימוש בה הוא בולסונרו, שהאשים אקדמאים שמאלנים כבר ב-2012 במזימה: לאלץ בתי-ספר לחלק לתלמידים "ערכות גאווה" כדי להמירם להומוסקסואליות

בברזיל לשיטה זו יש כבר שם: "לינצ'אמנטו" – מלשון לינץ'. אחד מחלוצי השימוש בה הוא לא אחר מנשיא ברזיל הנוכחי.

כבר ב-2012 האשים בולסונרו אקדמאים, המזוהים עם הצד השמאלי של המפה הפוליטית בברזיל, בחרישת מזימה – לאלץ בתי-ספר לחלק לתלמידים "ערכות גאווה" במטרה להמיר ילדים לנטיות מיניות הומוסקסואליות.

מעריצים שאימצו את דרכו של בולסונרו, טוענים לזכות השיטה, ואומרים בפה מלא שהם "רוצים שירגישו פחד, זו המטרה", ושזו "מלחמת תרבות שאנחנו מנהלים".

בסאו-פאולו שוכן אולי המקור להפצת התכנים הפוליטיים הימניים-קיצוניים. ארגון “Movimento Brasil Livre” (בתרגום: התנועה לברזיל חופשית), נוסד במטרה להסית להדחתו ב-2016 של דילמה רוסף, הנשיא המכהן דאז, שהשתייך למחנה השמאל בברזיל.

עיתונאי הניו-יורק טיימס ביקרו במטה שלהם, והופנו לדלת עם הכיתוב "מחלקת יוטיוב", עליה אמר המארח "היא הלב הפועם כאן". בפנים היו שמונה גברים צעירים שהתגודדו סביב תוכנת עריכה.

אחד מהם פיטשפ את דמותו של בניטו מוסוליני עבור סרטון וידאו, שיטען שהפשיזם מקורו אינו בימין, ושזו היתה טעות היסטורית לשייך ביניהם.

אחד השותפים-מייסדים של הארגון אמר "יש לנו כאן משהו שאנחנו מכנים הדיקטטורה של הלייק". "המציאות", כך אמר, "נקבעת על ידי מה שהופך להכי ויראלי".

בעודו מדבר, סרטון יוטיוב באורך שעתיים כבר החל לשבות את ברזיל. הסרטון נקרא "1964", על שם שנת המהפכה הצבאית. הסרטון טוען שהמהפכה היתה הכרחית כדי להציל את ברזיל מהקומוניזם.

שמונה גברים צעירים התגודדו סביב תוכנת עריכה. אחד מהם פיטשפ את דמותו של בניטו מוסוליני עבור סרטון וידאו, שיטען כי מקור הפשיזם אינו בימין, ושזו טעות היסטורית לשייך ביניהם

אותו נער חובב נגינה על גיטרה שחיפש ביוטיוב שיעורים, אמר שהסרטון הזה שיכנע אותו שהמורה שלו "פיברקה" את הזוועות תחת השלטון הצבאי.

אחד המורים שנפל קורבן לאלימות משיטת ה"לינצ'אמנטו" אמר, שזה הציף מחדש זכרונות של עוצר צבאי, אקטיביסטים שנעלמו, ואלימות נגד אזרחים מרשויות האכיפה. "אני לא חושב שאלו היו המכות האחרונות שחטפתי", אמר.

* * *

בזו הפסימיות מסתיים לו המאמר. לעניות דעתי, נורא חבל, כי אפשר להוסיף חלק מאוד אופטימי, על ניצחון הרוח האנושית החופשית את הכוחות המדכאים. המטוטלת כבר החלה לנוע חזרה מהשפל המוסרי התקופתי שחלק מהעולם המערבי הדרדר אליו. זאת על סמך התהליכים שעברו תושבי ארה"ב.

אבל עוד קודם ההתייחסות, כדאי לזכור, שלפצח אלגוריתם ומנועי המלצות זה לא דבר קשה, ודאי לא למחנה היריב של הימין הקיצוני, שהוא רציונלי ומלומד, ולא בכדי האקדמיה תמיד מזוהה עימו.

סרטון היוטיוב טען שהמהפכה היתה הכרחית כדי להציל את ברזיל מהקומוניזם.

נער שחיפש ביוטיוב שיעורי גיטרה, אמר שהסרטון שיכנע אותו שהמורה שלו "פיברקה" את הזוועות תחת השלטון הצבאי.

שנית, הניתנים להשפעה (מהסיבות שהזכרנו – בדידות ופחד) – ניתנים להשפעה לא רק לכיוון אחד.

אם נדמיין ציר זמן, ברזיל היא מקרה בוחן למטוטלת שכעת נעה בתנופה ימינה; התהליכים בברזיל מקדימים את אלו בברזיל, כשהתנופה כבר נחלשה, אם לשפוט לפי חוסר היכולת של הימין להרכיב קואליציה בבחירות האחרונות;

ועל אותו ציר זמן, ארה"ב מקדימה את כולן בניסויים הסוציולוגי והאנתרופולוגי שהאנושות עוברת, כך נדמה, והרי התוצאות מאמריקה לפנינו: קדנציה אחת בלבד אחרי אחיזה בלתי מעורערת של הימין, הכוללת בית לבן עם נשיא רפובליקני, סנאט וקונגרס עם רוב רפובליקני, עומד/ת להיבחר נשיא/ה המשתייך/ת למחנה הסוציאל-דמוקרטיים היותר פרוגרסיביים.

אלו שמו להם למטרה גלויה את פירוק הרשתות החברתיות המונופוליסטיות, יחד עם שאר הקונגלומרטים, שהופכים את החיים לקשים מנשוא.

האירוניה היא שהמועמדים המובילים זוכים לתמיכה שרק גוברת בסקרים עם כל הופעה ציבורית. זאת למורת-רוחו של האלפיון העליון השולט במפלגה הרפובליקנית היריבה בכוח ממונו, וחולש על אמצעי התקשורת, שמתאמצים לצמצם את חשיפת המועמדים הדמוקרטים. כל זה קורה לא מעט בזכות אותן רשתות חברתיות, בהן שולטות החברות המאוימות בפירוק.

איך מועמדים "שרופים" (כמאמר עורכי ynet על יו"ר מפלגת העבודה והמועמדת לראשות הממשלה בזמנו, שלי יחימוביץ' הסוציאל-דמוקרטית) עושים זאת?

טקטיקה פשוטה אחת לדוגמא: למקרה שהאלגוריתם "ישופצר" במטרה להעלים אותם מתוצאות חיפוש (כפי שהעלים אצלנו שניים מתוך שלושת הפרקים של "מגש הכסף") – מושיטים ידיים למובילי דעת קהל אמיצים ובעלי פרספקטיבה הסטורית, ומהם לקבל חיבוק פומבי אוהב.

קרדי בי, למשל, הראפרית עם הפה המלוכלך מהברונקס, סיפקה חיבוק כזה לסנאטור היהודי ברני סנדרס.

אליטה תרבותית וסלבס עם נפח עוקבים ענק, שתורמים רבות לתעבורה הדיגיטלית – החברות שמאחורי מנועי ההמלצות לא יכולות להעז להפסיק לקדם.

כך קורה, שמאות זמרים ושחקנים הוליוודיים גאים להעניק את שמם והמוניטין שלהם לנציגי החירות והשוויון, כמו גם את הגישה למאות מיליוני העוקבים הנאמנים שלהם.

לפצח אלגוריתם ומנועי המלצות זה לא דבר קשה – גם למחנה השמאל. שנית, הניתנים להשפעה (מהסיבות שהזכרנו – בדידות ופחד) – ניתנים להשפעה לא רק לכיוון אחד

לאחר בחירות 2020, מרגע שתוצאות הבחירות לקונגרס – בהן הביס השמאל את הימין – יתרחבו גם לסנאט ולבית הלבן, ברית הקונגלומרטים-אוונגליסטים, ותשתית הברוט-פורס בכוח-הממון של הימין הלא-מוסרי, תפורק לחתיכות מפוקחות ממשלתית.

זהו מהלך גלובלי צפוי, ומה יעשה אז הימין הקיצוני – ללא הפטלפורמות הלא מפוקחות, שבגלל תאוות בצע אפשרו לקונספירציות ועלילות דם להציף אותנו ב-"שוק החופשי" לרעיונות ואפשרו לו להתארגן?

נמרוד גז-הבר הוא איש שמאל פרוגרסיבי. סוציאל-דמוקרט. אתאיסט. רודף צדק אמת ושוויון בין בני האדם כולם. תובע אחריות על החלשים. ציוני שמאמין שהעם היהודי חייב להיות אדון לגורלו. נולד בעיר. גדל במושב. התחנך בעיקר בחינוכית