לפני שבוע וחצי הגיש פרקליטו של רומן זדורוב, עו"ד ירום הלוי, בקשה למשפט חוזר. את הבקשה הוא פרסם לציבור הרחב ולעיתונאים והיא זמינה לקריאה על כל 373 עמודיה, המלאים הן בראיות חדשות וישנות המוכיחות את חפותו של זדורוב, הן בעיוותי הדין (מגוון מחדלים של המשטרה והפרקליטות), ופרק שלם בבקשה מוקדש לראיות המצביעות על הרוצחת האמיתית, לטענתו – א"ק.
הבקשה זמינה לקריאה על כל 373 עמודיה, המלאים בראיות חדשות וישנות שמוכיחות את חפות זדורוב, בעיוותי הדין (מגוון מחדלי המשטרה והפרקליטות), ופרק שלם בה מוקדש לראיות המצביעות על הרוצחת האמיתית, לטענתו – א"ק
עו"ד הלוי כינה את הבקשה "פצצה חודרת בונקרים בעומק של קילומטרים". אך הבונקרים בינתיים מבוצרים בעמדתם, וה"בונקרים" שבבונקרים, אלו המופקדים על חומרי החקירה בפרקליטות המדינה, נשארים קפוצי ידיים. נראה שמדי פעם הם משחררים כראות עיניהם מה שמתאים להם באותו רגע לשחרר.
אחרת, איך ניתן להסביר את העובדה שאתמול מגלים לפתע לעו"ד הלוי שתי תגליות חדשות?
האחת: שא"ק נחקרה, ללא אזהרה, לפני כחודש, על התוודויותיה לכאורה בפני בחורה.
השניה: על עדות נוספת שנמסרה למשטרה מפי חבר של ענת, חברתה של א"ק (ידוע זה מכבר כי ענת מסרה לאנשים שונים שא"ק התוודתה בפניה כי רצחה את תאיר ראדה ז"ל), שאמר אף הוא כי ענת אמרה גם לו שא"ק הרוצחת.
אנסה לעשות סדר בראשי התיבות הרבים בפרשה המוצפנת הזו, שנקברה תחת צווי איסור פרסום תמוהים, וכן במהלך העניינים המורכב, שבו האמת טמונה בפרטים הקטנים ובעיקר בהבנת כרונולוגיית האירועים האמיתית
אנסה לעשות סדר בראשי התיבות הרבים בפרשה המוצפנת הזו, שנקברה תחת צווי איסור פרסום תמוהים, וכן במהלך העניינים המורכב, שבו האמת טמונה בפרטים הקטנים ובעיקר בהבנת כרונולוגיית האירועים האמיתית:
לפי העדויות, א"ק התוודתה בפני שלושה אנשים שונים, שהיו כל אחד מהם איש סודה הקרוב בתקופות שונות:
1
א"ח – מי שהיה בן זוגה 9 שנים, ממנו נפרדה זמן קצר לפני שדיווח בשנת – 2012 (6 שנים אחרי הרצח) כי היא זו שרצחה את תאיר. א"ח טען טענות רבות וסיפק אפילו פרטים מוכמנים, אך לענייננו כעת חשוב בעיקר לציין כי לדבריו, א"ק התוודתה בפניו באותו לילה אחרי הרצח ואף הראתה לו תיק עם דברים ששימשו אותה לרצח לרבות בגדיו שלו המגואלים בדם.
2
ענת – חברתה של א"ק מתקופת אשפוזה בבית חולים לחולי נפש. א"ק אושפזה כנראה לראשונה בחייה, וכנראה אף אובחנה כחולת נפש לראשונה בחייה רק אחרי מעצרה בעקבות עדותו של א"ח.
מדוע אושפזה? כיוון שלאחר ששהתה במעצר בית, כשהיתה חשודה ברצח תאיר ז"ל, תקפה בחור עמו היתה בקשר חולף בשם שמעון וניסתה לרצוח אותו עם שבר בקבוק. השתלטו עליה, היא נעצרה, ובמהלך מעצרה ניסתה לנשוך שוטר כדי לקחת ממנו חתיכת בשר. היא נחקרה חקירה בה היא מודה לראשונה בדברים אותם הכחישה קודם לכן (אהבתה לדם ולמעיים).
כשהיתה חשודה ברצח תאיר ז"ל, תקפה בחור עמו היתה בקשר חולף וניסתה לרצוח אותו עם שבר בקבוק. השתלטו עליה, היא נעצרה, ובמהלך מעצרה ניסתה לנשוך שוטר כדי לקחת ממנו חתיכת בשר
היא אושפזה למשך כשנתיים. במהלך האשפוז היא הכירה את ענת וזו הפכה חברה קרובה שלה. ענת אמנם סבלה מדכאון והתאבדה בשנת 2015, אך לפני כן הספיקה לספר על התוודותה של א"ק אליה בפני חברה בשם מאי (שהוקלטה במסגרת הסדרה "צל של אמת" והתאבדה אף היא), בפני מטפלות בבית חולים לחולי נפש, וכנראה גם בפני חבר נוסף שלה שהגיע למשטרה ומסר את עדותו, עדות שלפתע פתאום נמצאה לאחרונה עת פשפשו בפרקליטות ומצאוה, לדידם "מפאת תקלה שאירעה בתום לב".
3
א"ב – א"ב היא פעילה מוכרת במאבק לשחרור זדורוב. א"ב עזרה ליוצרי הסדרה "צל של אמת" והתחברה לא"ק כנראה במהלך ההכנות לסדרה.
לפי העדויות, א"ק התוודתה בפני שלושה אנשים שונים, שהיו כל אחד מהם איש סודה הקרוב בתקופות שונות
מסקירת לוחות הזמנים אשר בבקשה של עו"ד הלוי, ומתוך פרסומים שונים, נובע כי:
15.6.17
במסגרת הליך אזרחי של תביעה של א"ק נגד א"ב, מוגש תצהיר ובו א"ק מודה שסיפרה לא"ב כי היתה מעורבת ברצח המנוחה. א"ב הגישה שאלון לא"ק ובו שאלה את א"ק, בין היתר: "האם אמרת שיכול להיות שהיית מעורבת ברצח תאיר ראדה ז"ל אך אינך זוכרת זאת?" א"ק השיבה "הדברים זכורים לי במעומעם. זכור לי שבעקבות לחץ שהפעילה עלי, אמרתי דברים על מעורבות שלי כביכול ברצח תאיר (דבר שכמובן מנותק מהמציאות) אך אינני זוכרת מה היה תוכן הדברים המדויק".
18.10.17
א"ק מוזמנת לעדות פתוחה בעקבות עדויות המטפלות של ענת ז"ל, שמסתבר כי הגיעו למשטרה לאחר שידור הסדרה, והופתעו שדיווחיהן בזמן אמת על מה שענת סיפרה להן לא הועברו למשטרה. למרות אמירות תמוהות ומפלילות של א"ק במהלך חקירתה – החקירה לא הופכת לחקירה באזהרה והיא משוחררת לביתה.
14.10.18
מזומנת דווקא א"ב לחקירה ונשאלת על דבריה של א"ק אליה. א"ב טוענת שא"ק התוודתה בפניה שהיא חוששת להבדק בדיקת פוליגרף עבור התוכנית "צל של אמת", לגבי השאלה אם רצחה את המנוחה, משום שהיא חוששת שיתברר כי היא אכן רצחה אותה ("אני מפחדת שיגלו שזה באמת אני").
כמו כן, מוסרת א"ב כי "בכמה חלקים של הקשר, א"ק אמרה לה בדרכים כאלה ואחרות כי היא מעורבת ברצח. א"ב אומרת שלא הפעילה שום לחץ על א"ק. "הדבר היחידי שאמרתי לה זה ש[א"ח] יצא דובר אמת בפוליגרף [במסגרת תיחקורו בתוכנית "צל של אמת"]. זה היה משהו שיוצרי הסדרה שיתפו אותי, ורק כי היה אכפת לי מ[א"ק], כדי שתספר נכון את הצד שלה, רק זה יכול היה אולי להתפרש כלחץ ממני…[א"ק] היתה יכולה לבחור לא לדבר איתי או להתקשר אלי בכלל אם הרגישה שהלחצתי אותה".
25.10.18
המכון הפתולוגי מודיע שאחת השערות מגופת המנוחה תואם לדנ"א המיטוכונדיריאלי של א"ח, בן זוגה לשעבר של א"ק, שכזכור אמר כי רצחה אותה כשלבשה את בגדיו.
הפרקליטות מייצרת ספין סטטיסטי מחוות דעת המצורפת לחוות דעת של המכון, כאילו אותו ד.נ.א, ששולל במקרה הגרוע 99.55%, מהאוכלוסיה, לא מספיק כדי לקשור אותה לרצח, וא"ק לא נעצרת ולא נחקרת תחת אזהרה
הפרקליטות מייצרת ספין סטטיסטי מחוות דעת המצורפת לחוות דעת המכון, כאילו אותו ד.נ.א, ששולל במקרה הגרוע 99.55%, מהאוכלוסיה, לא מספיק כדי לקשור אותה לרצח, וא"ק לא נעצרת ולא נחקרת תחת אזהרה, על אף שא"ח בעצם נתן כבר בחקירתו הראשונית, יותר משש שנים לפני גילוי הראייה, את ההסבר להימצאותה.
וכעת אנו מגלים, כי בפרקליטות החליטו לגבות עדות מא"ב, אך לא גבו במקביל עדות מא"ק ולא חקרו אותה. מתי נזכרו? רק שנה לאחר מכן. וגם אז, כחקירה ללא אזהרה.
כל זאת, רגע לפני שהיה ידוע לכל שעורך הדין הלוי מתעתד להגיש את הבקשה בקרוב, וכשהפרקליטות יכולה היתה לשער כי הנושא יעלה בבקשה (כתבה על התצהיר והעדה א"ב שכונתה 'העדה השלישית' פורסמה בידיעות אחרונות ובמקומות נוספים).
אם כן, לא נראה שחקר האמת הוא זה שהניע את גובי העדות. סביר יותר להניח – שהמניע הוא השגת הכחשה והסברים מן המוכן, שישמשו לצורך תגובה לבקשה למשפט חוזר
אם כן, לא נראה שחקר האמת הוא זה שהניע את גובי העדות. סביר יותר להניח שהמניע הוא השגת הכחשה והסברים מן המוכן, שישמשו לצורך תגובה לבקשה למשפט חוזר.
מכאן, שכאשר מצדדי התנהלות הפרקליטות בתיק הזה מבקרים את "משפט השדה" המתנהל ברשתות החברתיות ובתקשורת – אין לי אלא להזכיר להם שהמשטרה והפרקליטות, בהפקרתן את חקירת החשודה ובעכבן את זיכויו של זדורוב – הן אלו שפותחות את הפתח לזירת חקירה וחריצת דין, שהתרחבו כבר מזמן הרבה מעבר לתחנות משטרה ולאולמות המשפט.
שירלי בן יהונתן (M.Sc) יועצת אסטרטגית. בעלת תואר ראשון בתקשורת ופסיכולוגיה ותואר שני בהתנהגות ארגונית. עורכת ספרה של אולגה זדורוב "האיש שלא היה שם", מנהלת קבוצת "דורשים משפט צדק בפרשת רצח תאיר ראדה ז"ל".
אתמול פורסמו במקביל שתי ידיעות קטנות באתר שנקרא AVIA.PRO. השניה, שבידי הרוסים נמצא טיל של מיירט "קלע דוד" שנפל בשטח רמת הגולן, באחד מימי הקרב שהיו בשנה שעברה, ב-23.7.18.
כיוון שברוסיה אין פרסומים סתמיים, כדאי לא לזלזל בכך שהם בחרו לפרסם את הידיעה שהמיירט נמצא ברשותם. בשונה מטיל שמתפוצץ, בנפל נותרות רוב המערכות שלמות וניתן לפצח מידע רב על פעולת המערכת.
כיוון שברוסיה אין פרסומים סתמיים, כדאי לא לזלזל בכך שהם בחרו לפרסם את הידיעה שהמיירט נמצא ברשותם. בשונה מטיל שמתפוצץ, בנפל נותרות רוב המערכות שלמות וניתן לפצח מידע רב על פעולת המערכת
החשש מכך שנפילת הטיל תביא לדליפת מידע פורסם מיד אחרי התקרית ע"י אמיר בוחבוט בוואלה.

בראייתי, לרוסים יש אינטרס שלא לחשוף את הידיעה, שברשותם מיירט קלע דוד, למעט אם ברצונם להעביר מסרים לישראל. כיוון שאני רואה את המסרים של הרוסים לישראל בדבר הפסקת התקיפות בסוריה מזה זמן, אין לי אלא לחבר את הנושאים יחדיו, גם אם ייתכן שיש הסברים נוספים.
העובדה שהסורים והאיראנים העבירו את הטיל לידי הרוסים, שהרי ברמת הגולן אין כמעט נוכחות רוסית, מלמדת על שיתוף הפעולה בין 3 השותפים למלחמה רוסיה-אסאד-איראן.
העובדה שהסורים והאיראנים העבירו את הטיל לידי הרוסים, שהרי ברמת הגולן אין כמעט נוכחות רוסית, מלמדת על שיתוף הפעולה בין 3 השותפים למלחמה רוסיה-אסאד-איראן
כדאי להיזכר, שהאירוע היה עוד בטרם נפילת האליושין, כאשר בישראל הנרטיב היה עד כמה שיתוף הפעולה עם הרוסים מצויין, והאינטרס הרוסי הוא שלא תהיה נוכחות איראנית בסוריה. נרטיב שנמשך גם אחרי תקרית האליושין: "זאת בסך הכל אי הבנה". זה חשוב כדי ללמוד על התעמולה בנושא שהופעלה על הציבור בישראל.
הידיעה הראשונה היא בעלת משמעות רבה, למרות שזכתה לאזכור בלבד בישראל. האתר טוען שהמערכת שירתה לעבר מל"ט ישראלי היא מערכת מסוג 8-SA, סוללת טק"א ניידת מתוצרת רוסיה, שהיא מבצעית משנת 1971.
למיטב הידוע בישראל מאז מלחמת שלום הגליל ומבצע ערצב 19, לא היו בלבנון סוללות טק"א מונחות מכ"מ, למעשה, הכנסת סוללות טילים סוריות ללבנון כמעט היתה עילה למלחמה עוד ב-1981, אבל מזג אוויר בעייתי דחה את המבצע שאושר באפריל, ובגין בחר שלא לפעול בגלל החלטתו לתקוף את הכור העיראקי ביוני. ישראל רואה בחופש הפעולה האווירי מעל שמי לבנון צורך אסטרטגי חיוני.
דיווח: טיל הקרקע-אוויר, שנורה בשבוע שעבר בידי חזבאללה בלבנון לעבר מל"ט צה"ל מסוג ״זיק״ באזור נבטייה, היה טיל נגד מטוסים מתוצרת רוסית מסוג ״SA-8״, טיל נ"מ נייד סובייטי. ע"פ הדיווח, טיל זה נכנס ללבנון דרך סוריה, וחזבאללה החל להשתמש בו. כך פורסם באתר ״אווייה פרו״ @OrHeller pic.twitter.com/RJtbbGdHR7
— חדשות 13 (@newsisrael13) November 4, 2019
העובדה שנסראללה החליט לפעול נגד חופש הפעולה של ישראל, מעידה על שינוי אסטרטגי. לבנון רואה בטיסות של ישראל הפרה של ריבונותה ושל החלטה 1701 (זאת אכן הפרה של ההחלטה), ומגישה על כל הטיסות תלונות למועצת הבטחון של האו"ם.
העובדה שנסראללה החליט לפעול נגד חופש הפעולה של ישראל, מעידה על שינוי אסטרטגי. לבנון רואה בטיסות של ישראל הפרה של ריבונותה ושל החלטה 1701, ומגישה על כל הטיסות תלונות למועצת הבטחון של האו"ם
זה היה הסטטוס קוו עד לתקרית האחרונה. נסראללה החליט להתעמת מול ישראל בסוגיה הזאת, הוא הצהיר את זה לפני חודשיים אחרי הסיכול של ישראל את תקיפת הרחפנים מרמת הגולן, וניסיון הפעולה בבירות כנגד רכיב במערך הטילים המדוייקים של חזבאללה.
כדי להבטיח שזה לא יידרדר למלחמה הוא החליט לנסות להפיל מל"ט. הרי מי יוצא למלחמה על מל"ט שנפל?
להערכתי, העימות ימשיך ללוות אותנו בהמשך, משעמם לא יהיה בנושא.

הידיעה שייתכן שהירי בוצע ע"י מערכת 8-SA פורסמה ע"י יואב לימור לפני יומיים ב'ישראל היום', אבל אני רוצה להתמקד בעובדה שהרוסים פרסמו זאת.
הרוסים, בראייתי, רומזים לישראל מזה זמן שבכוונתם להיות מעורבים בסכסוך הישראלי-לבנוני, ובמקרה של מלחמה בין ישראל לחזבאללה להיות הגורם דרכו צריך לנהל את השיחות על תנאי הצדדים. אני סבור שזה מנוגד לאינטרס הישראלי, כיוון שהרוסים הם נגד ישראל בעימות הזה, כמו גם בסוגיה הסורית.
הרוסים, בראייתי, רומזים לישראל מזה זמן שבכוונתם להיות מעורבים בסכסוך הישראלי-לבנוני. אני סבור שזה מנוגד לאינטרס הישראלי, כיוון שהרוסים הם נגד ישראל בעימות הזה, כמו גם בסוגיה הסורית
אחת מתועלות הצד שפוטין הרוויח מכך שאפשר לישראל להמשיך לתקוף בסוריה תוך הקמת מנגנון תיאום עם הרוסים, היתה שזה סייע בפתיחת הדלת בלבנון. בפרוץ מבצע 'מגן צפוני' לפני שנה, משלחת ישראלית נסעה למוסקבה לתיאום. הטיעון בישראל היה שזה בגלל תקרית האליושין והרצון לחדש תקיפות בסוריה (שאכן חודשו לאחר מכן), אבל פוטין קיבל את המשלחת הישראלית והדגיש שזה כדי לוודא שאנחנו לא מפרים את הריבונות הלבנונית במהלך המבצע. אנחנו, למרבה הצער, שיתפנו פעולה.
יואב לימור כותב על כך שהמערכת הגיעה לחזבאללה מסוריה. הודעה רוסית בנושא מעידה על כך שהם מוכנים להכיר בפומבי, בכך שמערכת שהם מכרו לסורים הועברה לידי חזבאללה. קרי, הרוסים מבינים שהאמל"ח שברשותם משמש את חזבאללה נגד ישראל, ולא כפי שהיה עד היום שהם התכחשו לטענות ישראליות בנושא.
קרי, הרוסים מבינים ומכירים בפומבי בכך שהאמל"ח שברשותם משמש את חזבאללה נגד ישראל, ולא כפי שהיה עד היום, שהם התכחשו לטענות ישראליות בנושא
מעבר לכך, הפרסום מעיד על כך שהרוסים תומכים בעמדה הלבנונית נגד הטיסות מה שמסייע להם להגביר את המעורבות במחלוקות בין ישראל ללבנון. הרוסים ישמחו להחליף את מקומן של ארה"ב וצרפת בלבנון, שהן ספקיות הנשק המוגבל של צבא לבנון. יכולת ההשפעה שלנו אינה גבוהה, אבל בסוגיה הזאת, אנחנו צריכים להעדיף המשך מכירת נשק על-ידן, על אף הסיכון המוגבל, כיוון שהחלופה רעה בהרבה.
כך או כך, הרוסים כאן, שוב במנוגד לאינטרס הישראלי, והפעם גם בשירות חזבאללה, וגם נגד הטיסות של ישראל בשמי לבנון.
עמר דנק הוא סא"ל במיל', שירת במחלקת תכנון המערכה חיל האוויר ובחטיבה האסטרטגית באג"ת. מהנדס מערכות מידע, תואר שני ביחסים בינ"ל בניהול מו"מ וקבלת החלטות ומרתוניסט. הבלוג של עמר עוסק בניתוח תהליכי קבלת החלטות בסוגיית בטחון מנקודת מבט אסטרטגית, והשפעות הפוליטיקה הפנימית על קבלתן, בתפיסת הבטחון של ישראל ובתהליכי קבלת החלטות בכלל.
אריה דרעי, אחד הפוליטיקאים הוותיקים והממולחים בשטח, העלה בימים האחרונים לראשונה את רעיון הבחירות המיוחדת לראשות הממשלה, שבהן ישתתפו רק בנימין נתניהו ובני גנץ.
יש לי תחושה שהשיחה הבאה התקיימה לאחרונה בארבע עיניים בין ראש הממשלה ליו"ר ש"ס:
"לך על זה, כדאי לך", אולי אמר דרעי לנתניהו. "אנחנו נעביר את החוק בכנסת לבחירות ישירות ומיוחדות. אתה תתמודד מול גנץ ותנצח. ואני אגיד לך למה. בבחירות האלה הערבים לא יבואו להצביע. אין להם שום חשק לצאת מהבית כדי לבחור בגנץ ולפיד. החרדים כן יגיעו. הם אוהבים אותך וחוץ מזה אנחנו נביא את כולם.
"וככה אתה נשאר על הכיסא הזה עד הבחירות וגם אחרי כן. אם יהיה בינתיים כתב אישום – אתה שוב תקבל לגיטימציה. תלך על זה. אתה יכול להרוויח מכל העולמות".
"אתה תתמודד מול גנץ ותנצח. בבחירות האלה הערבים לא יבואו להצביע. אין להם שום חשק לצאת מהבית כדי לבחור בגנץ ולפיד. החרדים כן יגיעו. הם אוהבים אותך"
נתניהו לא פסל את הרעיון על הסף. הוא שקל את הרעיון, ורק אתמול החליט כנראה לרדת מהעסק.
דרעי עצמו הוא לא פילנטרופ, והעצה שנידב לנתניהו טובה גם לו עצמו. בבחירות מיוחדות, המפלגות עצמן אינן משתתפות – וכך ש"ס תוכל לשמר גם בכנסת הבאה את ההישג הפנטסטי שגרפה בבחירות ב-17 בספטמבר, תשעה מנדטים.
תזכורת: בחירות מיוחדות, שבהן השתתפו רק ראש הממשלה וראש האופוזיציה, התקיימו פעם אחת בתולדות המדינה, בפברואר 2001. ראש הממשלה דאז אהוד ברק, שניצח בבחירות 1999 את נתניהו, איבד בשלומיאליות את הרוב הקואליציוני שהיה לו והחליט על בחירות מיוחדות מול אריאל שרון, כדי לקבל מחדש את אמון הציבור.
בבחירות עצמן נחל ברק תבוסה מוחצת, מכיוון שהערבים לא הגיעו לקלפי אחרי אירועי אוקטובר 2000. שרון נבחר ברוב עצום (62% לשרון, 38% לברק) והקים ממשלת אחדות רחבה עם העבודה ושותפות רבות אחרות.
בחירות מיוחדות עכשיו מחייבות שינוי חוקתי דרמטי, ולא בטוח שממשלת מעבר יכולה להעביר אותו. בכל מקרה, דרושה תמיכה של אביגדור ליברמן כדי להשיג 61 קולות בעד החוק. כל חבר כנסת שירצה להתמודד (ורק לחברי כנסת מותר להתמודד) יצטרך להשיג 10 חתימות של עמיתיו חברי הכנסת, אבל הבעיה היא לא בפרוצדורה.
אחרי הבחירות המיוחדות הללו אנחנו חוזרים לאותו מצב בדיוק, כי הרכב הכנסת לא משתנה במאום. לימין-חרדים יש 55 חברי כנסת. למרכז-שמאל יש 57 חברי כנסת. לישראל ביתנו של ליברמן – 8 חברי כנסת. מה יקרה אז? איש שוב לא יצליח להקים קואליציה.
נתניהו הבין כנראה כי התהליך מסובך ולא ישים. הוא חושש ממצב שבו הוא ילך להילחם לבדו מול גנץ, וחברי הכנסת של הליכוד והימין יישארו מחוץ לתמונת המאבק, ויצפו בו משועשעים מהיציע. גם הציבור עשוי להישאר אדיש. אחוז ההצבעה בבחירות 2001 היה נמוך במיוחד.
נתניהו הבין שהתהליך מסובך ולא ישים. הוא חושש ממצב שבו הוא ילך להילחם לבדו מול גנץ, וחברי הליכוד והימין יישארו מחוץ לתמונת המאבק, ויצפו בו משועשעים מהיציע
אמש אמר נתן אשל, המקורב האולטימטיבי של נתניהו, כי "הצעת הבחירות בין נתניהו וגנץ מטופשת כי אף נבחר לא יוכל להנהיג ללא קואליציה. זו שיטה של אלה שלא רוצים או פוחדים מבחירות כלליות".
בכך סתמו נתניהו-אשל, לפי שעה, את הגולל על רעיון הבחירות המיוחדות. אולי ב-21 ימי הבלגן הצפויים כאן אחרי שגנץ יחזיר את המנדט, ההצעה המיוחדת תעלה (ותרד) שוב.
הכנסת תקיים היום דיון דחוף במצבם של הכורדים בצפון סוריה. הדיון נערך ביוזמת חבר הכנסת האוזר מכחול-לבן.
היום תדון הכנסת לראשונה במצב הכורדים בצפון סוריה מאז פלישת טורקיה לאזור:
הכנסת לא דנה בעניין הכורדים למרות שהנושא נדון ברוב הפרלמנטים של העולם המערבי.
שמח שההצעה שלי לדיון דחוף במליאת הכנסת, אליה הצטרפו ח״כ גדעון סער @gidonsaar וח״כ אלי אבידר @avidareli אושרה ע״י נשיאות הכנסת. pic.twitter.com/j0YhOjEhPG— צבי האוזר Zvi Hauser (@ZviHauser) November 6, 2019
עורך הדין יורם ראב"ד, שניהל בעברו מגעים קואליציוניים, אומר הבוקר בגלי צה"ל כי לכחול-לבן ולליכוד יש אינטרס להגיע להסכם:
"נתניהו לא רוצה בחירות שלישיות … גם גנץ לא רוצה בכך מאחר שאם הולכים לנבצרות הוא מקבל את חצי תאוותו". עם זאת, ראב"ד העריך שהתסריט הסביר יותר הוא כרגע בחירות שלישיות ויכול להיות שאז נראה חבירה גדולה יותר של גושים שתחזיר את המערכת הפוליטית למודל של שתי מפלגות.
יועצת התקשורת איילת פריש אמרה כי מתווה הנשיא איננו דבר מוגמר, והמחלוקת העיקרית היא לגבי מועד היציאה לנבצרות – האם נתניהו יוצא אליה עם הודעת היועמ"ש או כאשר מתחיל המשפט.
איימן עודה וחברי הכנסת הערבים סיימו אתמול את שביתת הרעב בת שלושת הימים שנערכה במחאה על הכשלון בהתמודדות עם הטיפול באלימות בחברה הערבית.
הבוקר אמר עודה, כי גלעד ארדן היה מתפטר מזמן אם אותה כמות של הרוגים כמו שהיו השנה בחברה הערבית, היו גם או במקום זה, יהודים. יו"ר הרשימה המשותפת סיפר כי בשיחה עם בעלי עסקים הם מדווחים לו שהם משלמים דמי חסות לארגוני פשיעה, והדבר מעיד על אוזלת יד משטרתית. "הגיס החמישי זה ליברמן, אנחנו נמשיך בדרכנו", הוא הוסיף, בהתייחס לאמירות של ח"כ אביגדור ליברמן.
"חבר'ה תרגיעו, תיק 4,000 לא קם ונופל על ניר חפץ", אמר הבוקר בפתח תכניתו רזי ברקאי, בהתייחס לחשיפות של עמית סגל על תרגילי החקירה שהופעלו על עד המדינה. "זו מכה קלה בכנף, אבל הראיות הן מאה טון בטון יצוק", אמר עוד ברקאי, בהצהרה אמיצה יחסית של המגיש הוותיק מהתחנה הצבאית. המגיש כיוון את דבריו לדברי עורכי הדין שדיברו בשעה שלפניו. יהושע רזניק אמר שצריך חקיקה ברורה יותר לגבי חקירות חשודים, ועו"ד ז'אק חן, המייצג את שאול אלוביץ', אמר כי חפץ לא הביא ראיות לתיק 4,000, פרט לעדות עצמה.
ברקאי ערך ראיון עם שר האנרגיה יובל שטייניץ, ושאל אותו האם התרגילים שהופעלו על חפץ משנים את משקל הראיות בתיק 4,000? שטייניץ השיב ש"אם ננקטו לחצים לא לגיטימיים, אז זה מטיל ספק גדול על כל העניין. גם חקירה צריכה להיות במסגרת החוק".
ברקאי שאל שוב: האם מערכת האכיפה תופרת תיקים לנתניהו?
שטייניץ, השיב שהוא לא בקיא בדברים אך הרבה תיקים נגד אישי ציבור שהתחילו בתרועה גדולה, כמו שני תיקי יעקב נאמן, נסגרו.
ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים מיהדות התורה, אומר הבוקר כי נוכח ממשלת המעבר "המציאות קשה מאוד, במדינה דמוקרטית המדינה לא מנהלת את ענייניה, בעיקר בנושא הכלכלי יש נזק שאם לא יטפלו בו יהיה קשה להתאושש ממנו".
בראיון לכאן ב', אמר גפני כי שר האוצר מתקשה לקבל החלטות משמעותיות מאחר שאין ממשלה והכנסת על ועדותיה לא מתפקדת. "בכל המערכות החיוניות שהמדינה זקוקה להן, יש דחיות ואי ביצוע."
כך למשל, במערכת הבריאות, היתה צריכה להיות רפורמה וחקיקה של הגדלת מספר המיטות וסל הבריאות, "ואין עם מי לדבר, אין מי שיקבל אחריות". השבוע גפני סיכם עם סגן השר יעקב ליצמן על תוספת של 40 מיליון שקל למערכת הבריאות לחורף הקרוב, אך הוא אומר שזה רחוק מלהספיק.
בהתייחס למו"מ הקואליציוני, גפני אמר שאין התקדמות, ו"עד עכשיו דיברו בעיקר על מזג האוויר". להערכת גפני, יאיר לפיד פשוט לא מעוניין בקואליציה עם נתניהו והחרדים.
נתניהו לא מתכוון להחזיר את 300 אלף הדולר שקיבל מבן דודו נתן מיליקובסקי, וראש הממשלה טוען שהכסף שימש בכלל לניהול משפטה של אשתו שרה. לפי הפרסום בכאן ב', רק עשרה אחוז מהכסף הזה שימש את ענייניו המשפטים של נתניהו, ולגביו הוא יבקש אישור מחודש מוועדת ההיתרים לאשר את הכסף כהלוואה.
השר אופיר אקוניס (ליכוד) אומר הבוקר בכאן ב' כי אחת המשימות העיקריות של הכנסת הקרובה יהיו גם שינוי שיטת הבחירות וגם השינוי הזה צריך להיות על בסיס הסכמה רחבה, ואת זה אפשר להשיג בממשלת אחדות.
אקוניס אמר שהוא לא יודע להסביר את הדיווחים על כך שנתניהו שולל את הרעיון ש לאריה דרעי לבחירה ישירה, שכן נתניהו הצביע בעד השיטה הזו בעבר. אקוניס אמר שבמקרה של בחירה ישירה, הוא מאמין שהציבור יכריע בעד נתניהו ולא גנץ.
לעומת זאת, אבי ניסנקורן, יו"ר סיעת כחול-לבן, אמר בגל"צ שהוא מתנגד לבחירה ישירה: "לא רציני, צריכים להגיע להסכמה, לא לבחירות".
לפי דיווח של כאן ב', ביום שני הגיעו לשר החינוך רפי פרץ שני ח"כים מכחול-לבן, חילי טרופר ויועז הנדל. השניים הציעו לפרץ להצטרף לקואליציה יחד עם המנדט הנוסף שלו מהבית היהודי, (ח"כ מוטי יוגב), ולהעביר את חוק הגיוס בקואליציה שתוקם בשלב ראשון ללא חרדים. פרץ השיב בשלילה וזיהה את המהלך כניסיון לפרק את בלוק ה-55 של הימין.
עוזי ארד, לשעבר יועצו של נתניהו ואיש קהילת המודיעין בעברו, אומר בכאן ב' שנתניהו שגה כאשר הימר על טראמפ מול איראן ותמך בביטול הסכם הגרעין. זאת, על רקע הודעת איראן מאתמול, על חידוש העשרת האורניום:
"הוא היה צריך לדעת שיהיו לזה השלכות. ייתכן שהיה פועל להשלמת ההסכם ולא לביטול ההסכם אבל זה לא מה שנעשה".
לדבריו, עכשיו ההחלטות צריכות להיות מציאותיות, והשאלה היא איך להשיג מניעה של איראן גרעינית, כרגע איראן עולה מדרגות דרך קשת רחבה של פעילויות.
בוקר טוב! חנן קריסטל אומר הבוקר בכאן ב', כי ההצעה שאותה העלה אריה דרעי, לבחירה ישירה של ראש הממשלה, נעשתה בידיעתו של נתניהו. לדעתו, הוויכוח העיקרי כיום הוא האם נתניהו יכול לכהן כראש ממשלה ראשון במסגרת הרוטציה, כאשר צפוי להיות מוגש נגדו כתב אישום, ובחירה ישירה תעניק לו יותר לגיטימציה מול החלטת היועמ"ש להעמיד אותו לדין.
שלום ירושלמי כותב הבוקר בזמן ישראל, כי נתניהו שקל את הצעת דרעי אך ירד מהרעיון, שכן בחירות ישירות לא ישנו את הרכב הכנסת ואחוז ההצבעה בהן נמוך למדי.
נציגי כחול-לבן והליכוד ייפגשו היום בניסיון לפרוץ את המבוי הסתום הפוליטי.
רוב הישראלים (58%) תומכים בחוק שיאסור על מכירה של כלי פלסטיק חד פעמיים בארץ. כך עולה מ"מדד הקול הישראלי" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שבודק מדי חודש את עמדות הציבור ביחס לנושאים הפוליטיים שבמרכז השיח התקשורתי והציבורי. בסקר שנערך בשבוע האחרון של אוקטובר, המדד בדק לראשונה גם את עמדות הציבור בנושאי איכות הסביבה.
מהתשובות עולה שיש פער גדול מאוד ביחס לסוגיית כלי הפלסטיק בין הקבוצות השונות באוכלוסייה: בעוד בקרב חילוניים 70% תומכים בחוק שיאסור שימוש בחד"פים ורק 22% מתנגדים, אצל החרדים המצב הפוך – 69% מתנגדים ו-27.5% תומכים. מותר לשער שהפער נובע מהרגלי הצריכה ומגודל המשפחה החרדית הממוצעת, שמקשה מאוד על שטיפת כלים.
את הנתון המפתיע מספקים הנשאלים הערביים: למרות הריבוי היחסי של ילדים במגזר הערבי, לא פחות מ-64% תומכים בחוק שיאסור על שימוש בכלי פלסטיק חד פעמיים. לאור הממצאים, נראה שלהרכב הממשלה הבאה – עם חרדים או בלי – תהיה השפעה רבה על החקיקה ודרכי הטיפול של המדינה במגיפת הפלסטיק.
שאלה נוספת, בהשראת מחאת האקלים, עסקה בסדר העדיפויות של הממשלות. גם כאן הנשאלים הערבים הפגינו עמדות ירוקות מוצקות יותר מאשר היהודים: כמעט מחצית מהערבים (49.6%) השיבו שהטיפול בשינוי האקלים חייב לעמוד בראש סדר העדיפויות של הממשלות בעולם, לעומת 31.9% בלבד מהיהודים. רוב היהודים חשבו שהטיפול בבעיות הביטחון והיציבות הכלכלית דחוף יותר.
בשאלה הזו ניכר פער גדול בין קבוצות גיל שונות: ככל שהנשאלים צעירים יותר, כך הם מייחסים למשבר האקלים חשיבות גדולה. בין גילאי 18-24 סברו 45% ששינוי האקלים צריך לעמוד בראש סדר העדיפויות, לעומת 18% מבני 55-64.
המסקנה: גם בישראל המחאה של גרטה תונברג כובשת בעיקר את לבבות הצעירים. פרופ' תמר הרמן וד"ר אור ענבי, מחברי המדד, אומרים שבגילאים הצעירים אין הבדל משמעותי בין היהודים לערבים, מה שאומר ששינוי האקלים הוא בבחינת 'דאגה דורית' חוצת מגזרים.
מני נפתלי, אב הבית לשעבר במעון ראש הממשלה, החליף את עורך הדין שמייצג אותו בתביעת הדיבה שהגיש נגד מקורבי ראש הממשלה, בגין ההאשמות שהפיצו נגדו בתקשורת בפרשת המעונות. כך נודע לזמן ישראל.
עד סוכות ייצג את נפתלי עורך הדין דן חי, אך השבוע שכר נפתלי במקומו את עורך הדין גונן בן יצחק, הפעיל יחד עם נפתלי ועם אלדד יניב ב"מחאת פתח תקווה". בן יצחק אמור לייצג את נפתלי כבר בדיון שיתקיים מחר (שלישי). הנימוק להפסקת העבודה של חי עם נפתלי היה "חילוקי דעות מקצועיים".
על פי נפתלי, הפרידה בינו לבין חי באה לאחר הצעת הפשרה בתיק. ״השופטים בתיק הציעו לנו שנגיע לפשרה עם רוב הנתבעים בתיק, ואני לא רציתי את הפשרה הזאת בשום אופן. במיוחד לא הסכמתי לרעיון להוציא את ניר חפץ מהתיק. ניר חפץ היה בן אדם מרכזי בכל החבורה שלכלכה עליי, אין מצב שאני אסכים להוציא אותו.
"התחלתי לחפש עורך דין חדש, וגיליתי שזה קשה מאוד. אחד חבר של זה, אחד חבר של ההוא, וכולם רצו מקדמה של 40 אלף שקל שאין לי. אני חי משיפוצים, אין לי כסף, ואני עדיין לא יודע איך לשלם את דמי הטרחה".
כדי לגייס את הכסף להמשך מימון הוצאות המשפט, מגייס נפתלי תרומות באמצעות שליחת מיילים והודעות וואטספ למכרים ולאנשים שתרמו לו כסף בעבר. "אין לי כסף אפילו לכל ההוצאות של הדסאטרט", הוא מסביר.
באימייל שנשלח הבוקר כותב נפתלי: "כפי שאתם יודעים, מאבק משפטי מול כוחות חזקים כאלה ובמשך שנים רבות, עולה כסף, זמן, ובריאות… אני נלחם עבורי, עבור שמי וגם עבור מדינת ישראל שתהיה נקייה ממושחתים. אשמח לכל עזרה כספית".
עורך הדין בן יצחק אישר את הדברים לזמן ישראל, ואמר: "אני מברך את נפתלי על תחילת העבודה המשותפת ומאחל לנו בהצלחה. אני עדיין לומד את התיק, ולכן מעדיף כרגע לא להיכנס לפרטים".
נפתלי, אב הבית לשעבר של משפחת נתניהו, הגיש תביעה מתוקשרת נגד התעללויות שעבר בבית נתניהו וזכה בה. הוא הפך לעד מדינה נגד המשפחה בפרשת המעונות ולפעיל פוליטי נגד ראש הממשלה. ב-2015 הגיש בבית משפט השלום בהרצליה תביעת דיבה של חצי מיליון שקל נגד קבוצת מקורבים למשפחת נתניהו, שהאשימו אותו בהתנהלות לא תקינה בעבודתו כאב בית.
עם הנתבעים נמנים מפלגת הליכוד; יועץ התקשורת לשעבר של נתניהו ניר חפץ, שכיום משמש כעד מדינה בתיק 1000 ו-4000; עורכי הדין דוד שמרון, שולמית אשבול ויוסי כהן שייצגו את נתניהו בתביעות מול נפתלי; אמנון זכאי ששימש כקניין במשרד ראש הממשלה; ועפרה שמשון, עובדת ניקיון ומבשלת במעון רה"מ.
עד כה לא התקבלה תגובת עורך הדין דן חי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מסתמן פתרון למחלוקת סביב מכתבה של הילדה רחל מינץ: מחזיק המכתב דודי זילברשלג הודיע כי הוא ימסור אותו למוזיאון יד ושם ללא תמורה כספית, ובתנאי שבני משפחתה של מינץ יודיעו בפומבי כי הם לא דורשים שהמוזיאון יעביר את המכתב לרשותם. בנוסף, זילברשלג דורש כי המשפחה תתנצל בפני יד ושם לאחר שלטענתו, המשפחה האשימה את המוזיאון בסחר בשואה.
אתמול (ראשון) בבוקר חזרו בני משפחתה של מינץ לבית המשפט, וביקשו מהשופט הארכה, מאחר שלטענתם לא הצליחו ליצור קשר עם זילברשלג. באותו זמן, התייעץ זילברשלג עם ידידו הקרוב, רב מגדל העמק וחתן פרס ישראל הרב יצחק דוד גרוסמן, וגיבש יחד איתו את עמדתו המעודכנת בסיפור.
"הצעתי את הפרטים כתרומה", אומר זילברשלג, "בתנאי שעל המכתב המסויים הזה תהיה הגנה מפני מסירה למשפחה, כי בתחילת התהליך הם דרשו זאת לעצמם. רק אחרי המעורבות של עורכי הדין הגיעה הדרישה המתוקנת למסור ליד ושם.
"אחרי התייעצות עם מנהל הארכיון ביד ושם נעניתי, שאין להם דרך להתחייב על כך, אלא רק בתיאום עם המשפחה. ולעת עתה אין שום קשר איתם. לטעמי, לא בכדי מנעה עורכת הדין כל שיחה שלי עם המשפחה, ייתכן שהיא מעדיפה את המשך המאבק המשפטי".
כלומר, אם המשפחה תודיע שהיא מוכנה שהמכתב יישאר לתמיד ביד ושם, אתה מוכן לתרום את המכתב?
"חיובי".
עם זאת, זילברשלג הוסיף עוד: "בדעתי לדרוש מהמשפחה לפרסם התנצלות בפני יד ושם, כי בראיונות הם קשרו את המוסד למסחר בפרטי שואה וכנראה הסבו נזק לא קטן. אני על כבודי מחלתי".
בעקבות דבריו של זילברשלג, פנה זמן ישראל אל אדוה לוטן, נציגת משפחת מינץ, בשאלה האם המשפחה מוכנה להתחייב שלא תדרוש את המכתב לחזקתה. לוטן מסרה בתגובה, בשם המשפחה:
"אנחנו שמחים שדוד זילברשלג החליט למסור את מכתבה של רחל מינץ למוזיאון יד ושם, כפי שביקשנו לכל אורך הדרך. זהו המקום הנאות לשימור המכתב, לקיום מחקר של התקופה ולהנצחתה של בת משפחתנו היקרה שנספתה בשואה. אנחנו מקווים שהפרשה תביא את רשויות המדינה להסדרת אופן שימורם של מסמכים וחפצים בעלי חשיבות רגשית והיסטורית כמו מכתבה של רחל".
לוטן הדגישה עוד בפני זמן ישראל כי "מעולם לא ביקשנו שהמכתב יהיה בידינו. אנחנו רק רוצים שהמכתב יהיה פיזית ביד ושם, או בכל מוזיאון אחר".
יש לציין כי בדיקת זמן ישראל לא העלתה אמירות של המשפחה נגד יד ושם, וכי הביקורת שהושמעה הופנתה נגד זילברשלג עצמו, על רקע העובדה כי הינו גם אספן וסוחר עתיקות – וגם חבר מועצת יד ושם.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית עם גיא זהר ישירות לתיבת המייל שלכם





























































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם