כמי ששותפה למאבק לחפותו של זדורוב בארבע השנים האחרונות וזועקת את חפותו בכל דרך אפשרית, אני ניצבת מול בעיה קשה כשאני קוראת את הראיון של יורם דנציגר בכתבת השער של 7 ימים ב"ידיעות אחרונות".

מחד, דנציגר הוא השופט היחיד, שבשבתו כראש ההרכב בעליון בערעורו של רומן זדורוב, השכיל לזכות אותו. הכותרת בעיתון מבשרת כי הוא היה מאשר משפט חוזר. לכאורה, אנו, שוחרי חירותו וחפותו, אמורים לשמוח ולהתעודד מכתבה מעין זו.

הכותרת בעיתון מבשרת כי הוא היה מאשר משפט חוזר. לכאורה, אנו, שוחרי חירותו וחפותו, אמורים לשמוח ולהתעודד מכתבה מעין זו. מאידך, התייחסויות ואמירות שונות שלו לאורך הראיון הופכות לי את הקרביים

מאידך, התייחסויות ואמירות שונות שלו לאורך הראיון הופכות לי את הקרביים.

לא פסע ולא נעליים

גם בפסק דינו וגם בשלל ראיונות לאחר פרישתו, השופט בדימוס דנציגר שב ומדגיש שהזיכוי שלו היה "כפסע מהרשעה". לדידי, זו אמירה של פוליטיקאי ולא של שופט.

כן, על שופט לשקול את שיקוליו ולבחון את הראיות של צד ההגנה וצד התביעה. לעתים ההתלבטות קשה ולעיתים יש ראיות שנראות חזקות בשני הצדדים, הוא מחוייב (ואכן עשה זאת) לנמק את שיקוליו במסגרת פסק הדין.

אבל, ופה יש אבל גדול… מרגע ששופט הכריע את הכרעתו – הוא צריך לעמוד מאחורי הכרעתו ובלב שלם.

אמת יש אחת – זדורוב כן או לא רצח את תאיר ראדה ז"ל. הוא לא חצי רוצח, הוא לא כפסע מרוצח. אין דבר כזה. לא קיים! חובה על מערכת המשפט לשאוף להתקרב לאמת העובדתית, למציאות שהיתה בשטח ולהכריע מה קרה באמת. בעיקר בדיני נפשות זו חובה מוסרית של מערכת המשפט.

אבל, ופה יש אבל גדול. מרגע ששופט הכריע את הכרעתו – עליו לעמוד מאחוריה בלב שלם. אמת יש אחת – זדורוב כן או לא רצח את תאיר ראדה ז"ל. הוא לא חצי רוצח, הוא לא כפסע מרוצח. אין דבר כזה. לא קיים

ולכן, כל עוד כתב האישום והראיות שהוגשו סיפרו סיפור של רוצח יחיד, ולמן הרגע ששופט הכריע לזכות, עליו לעמוד מאחורי הכרעתו שמשמעותה היא אחת – זדורוב אינו הרוצח.

אין הכוונה שהשופט נדרש לחזור בו משיקוליו הענייניים שהובילו אותו להכריע מדוע ראיה כזו או אחרת כן היתה בעלת משמעות בעיניו, אך עליו להבין, לכל הפחות, שראיות שנחזו כבעלות משמעות עבורו – משקלן מתבטל לחלוטין למן הרגע שהחליט לזכות.

במילים אחרות, גם אם לאותו שופט עצמו אין את מלוא המידע להכריע מדוע הוגשה ראיה שנחזית כמשמעותית, בעוד שהיא איננה כזו – הוא חייב להשלים עם העובדה שבתיק הזה היא בסופו של יום היתה חסרת משמעות.

כל עוד כתב האישום והראיות שהוגשו סיפרו סיפור של רוצח יחיד, ולמן הרגע ששופט הכריע לזכות, עליו לעמוד מאחורי הכרעתו שמשמעותה היא אחת – זדורוב אינו הרוצח

כך למשל, ההודאה של זדורוב יכולה להיראות בעלת משקל כלשהו לשופט דנציגר בגלל שיקולים כאלו ואחרים, אך למן הרגע שזיכה את זדורוב עליו להשלים עם הכרעתו ולבטא חיצונית ותקשורתית אך ורק את מה שמגבה את החלטתו הסופית.

גם אם אין הוא יודע מדוע ההודאה של זדורוב היא הודאת שווא, וגם אם בעיניו היא נדמתה כאותנטית כששקל את הכרעתו, עליו להפנים ולקחת בחשבון, שגם אם לא נחשף למלוא הסיבות והנסיבות לכך שההודאה היא הודאת שווא – קביעתו שזדורוב זכאי משמעותה חייבת להיות כי הוא לא הרוצח ולפיכך, הודאתו איננה הודאה אותנטית.

שופט שסיים את הכרעתו חייב להמנע מאמירות חוזרות ונשנות על ההתלבטויות שלו. אלו עוגנו כבר בפסק דינו.

ספק סביר – לא בדיני נפשות

למן הרגע שפרש, נראה שדנציגר עסוק בקידום חוק שהוצע בזמנו ע"י חברת הכנסת רויטל סוויד, לפיו בעבירה שדינה מאסר עולם, דעת מיעוט (כמו דעתו שלו במשפט זדורוב) היא ספק סביר ויש לזכות את הנאשם. חוק כזה הוא מבחינתי רעה חולה, למרות שכינונו של חוק כזה עשוי היה לגרום לזיכוי זדורוב מחמת הספק לו היה קיים.

למן הרגע שפרש, נראה שדנציגר עסוק בקידום חוק שהוצע בזמנו ע"י חברת הכנסת רויטל סוויד, לפיו בעבירה שדינה מאסר עולם, דעת מיעוט (כמו דעתו שלו במשפט זדורוב) היא ספק סביר ויש לזכות את הנאשם

המערכת בנויה על העקרון המשפטי, לפיו בכל ערכאה דעת הרוב היא שקובעת. אין זה נכון לשנות את התשתית היסודית הדמוקרטית עליו מושתת עקרון זה. לעומת זאת, כן עומדת לאדם הזכות להמשיך לערער לערכאה נוספת (ועדיף שונה לחלוטין מבחינת הרכב השופטים), להציג ראיות חדשות ולזעוק את חפותו – וזו המשמעות האמיתית של ערעור וערכאות מתקדמות כמו בקשה למשפט חוזר.

לא בגלל הספק – בגלל הראיות

מקריאת הראיון עם דנציגר נראה, כי לא קרא את הבקשה למשפט חוזר שהוגשה על ידי עורך דין ירום הלוי (וממתינה לתגובת הפרקליטות והכרעת העליון). אם היה קורא אותה לא היה יכול להמנע מלהתייחס לראיות החדשות הרבות והעוצמתיות שלא רק מחייבות אישור משפט חוזר, אלא אף את זיכויו המיידי של זדורוב.

מקריאת הראיון עם דנציגר נראה, כי לא קרא את הבקשה למשפט חוזר של עו"ד ירום הלוי. לו קרא אותה, לא יכול היה להתעלם מהראיות החדשות הרבות והעוצמתיות, שלא רק מחייבות משפט חוזר, אלא אף את זיכויו המיידי של זדורוב

לא מדובר רק באותה שערה של א"ח, שנדמה שדנציגר עשה פליפלופים דמגוגיים כדי לא להתייחס למשמעותה המזכה, אלא גם בראייה שמחזקת את פסיקתו, אליה נדמה שלא נחשף.

על פי חוות הדעת של המומחה מספר 1 בעולם לכתמי דם בזירה, תום בוול, שלוש העקבות הזרות במסלול היציאה מן התא בו נמצאה המנוחה, הן בוודאות של הרוצח/ת, וזאת על סמך קביעתו כי נזילת דמה של המנוחה על גבי אחת העקבות נוצרה במהלך השעה הראשונה אחרי הרצח.

אחת הראיות שבידי משטרת ישראל: עקבה שנמצאה על האסלה בתא שבו נרצחה תאיר ראדה

ראייה זו שוללת לחלוטין את ההסברים המאולצים שניסתה התביעה לכונן כאילו היתה מהומה בזירה וייתכן שהיה מדובר ב"מחלץ אלמוני" כלשהו שטיפס והטביע את הטביעות המגואלות בדם וכן את הסבריו של השופט שהרשיע, יצחק עמית.

לפי חוו"ד המומחה מספר 1 בעולם לכתמי דם בזירה, תום בוול, 3 העקבות הזרות במסלול היציאה מן התא בו נמצאה המנוחה, הן בוודאות של הרוצח/ת, וזאת על סמך קביעתו כי נזילת דמה על גבי אחת העקבות נוצרה במהלך השעה הראשונה אחרי הרצח

דנציגר נתן משקל גבוה לטביעות זרות אלו בהחלטתו לזכות, גם בלי לדעת עובדה חדשה זו, וככל הנראה זו הסיבה שהוא בוחר להתייחס אליהן כאל "שאלה שמעוררת ספק" ולא כאל ראייה מכרעת שמציבה מישהו (מישהי!) אחרת בזירה.

יתרה מכך, עורכי הכתבה בידיעות בחרו בחירה תמוהה להוסיף לכתבה דווקא תמונה של "טביעת נעל" על הג'ינס של תאיר.

טביעה  שאף אחד מהשופטים בעליון לא הצליח לקבוע שמדובר בטביעת הנעל של זדורוב, גם לא אלו שהרשיעו אותו. טביעה שמומחה ההגנה וויליאם בודז'יאק טען שכלל לא בטוח שמדובר בטביעת נעל. טביעה שלא מתאימה בגודל ולא במיקום לאיזור שבו יכולה להיות טביעת נעל.

ניתן לצפות משופט שמונה לראש הוועדה לתיקון ולמניעת הרשעות שווא, שימהר לבחון בדקדקנות את הבקשה למשפט חוזר בתיק שהוא עצמו טוען שהוא כה מתעניין בו עדיין

היה זה אף הולם יותר לשים תמונה של טביעת הנעל המזכה והמדממת על האסלה, שיחד עם טביעות נוספות מציירות את מסלול יציאתו של הרוצח (או רוצחת).

ברצח אין עסקאות טיעון

לא רק הדיון בספק העלה את חמתי. במהלך הראיון העלה דנציגר את האופציה לפיה, אם יאושר משפט חוזר לרומן זדורוב, ניתן יהיה לעשות עמו עסקת טיעון. הסדרי טיעון הם קטסטרופליים ויש להמנע מהם בכל המחיר בכל הקשור לדיני נפשות.

רק השבוע ראינו כיצד הסדר טיעון שערכה המדינה עם הרוצח של תהילה נגר ז"ל, הוביל להרשעתו בהריגה בלבד ולגזר דין של 19 שנים בלבד. הסדר טיעון שכזה עם רוצח הוא שערורייתי בכל קנה מידה ויש להמנע ממנו במדינה מתוקנת.

הסדרי טיעון הם קטסטרופליים ויש להמנע מהם בכל מחיר, כשמדובר בדיני נפשות. רק השבוע ראינו כיצד הסדר טיעון שערכה המדינה עם הרוצח של תהילה נגר ז"ל, הוביל להרשעתו בהריגה ולגזר דין של 19 שנים בלבד

התוצאות של התנהלות כזו של מערכת המשפט רומסות את הצדק, מפחיתות את האמון במערכת המשפט והרסניות עבור משפחות הקורבנות. לכן, על בית המשפט לראות רצח כרצח ולאלץ את המשטרה והפרקליטות לעשות ככל יכולתן עבור חקר האמת.

דנציגר רואה את אילנה ראדה כאשה חמה ומרשימה, אך לא נראה שהוא לוקח בחשבון שרצונה הוא להגיע לחקר האמת, ואת המשמעות המזעזעת של השארת ספק בתיק. חד משמעית, כל עסקת טיעון או זיכוי מחמת ספק – תשאיר אותה מוגבלת באפשרויות שלה להגיע למה שהיא נאבקת שנים עבורו – האמת.

ומה באשר לזדורוב? עסקת טיעון או זיכוי מחמת הספק אולי יאפשרו לזדורוב את החופש הפיזי המיוחל, אך ישאירו אותו בכלא נפשי. אלו ירחיקו אותו מלקבל את המגיע לו, שהוא – להפטר סוף סוף לגמרי מעננת ה"רוצח" שכפה עליו בית המשפט.

ומה באשר לזדורוב? עסקת טיעון או זיכוי מחמת הספק אולי יאפשרו לו את החופש הפיזי המיוחל, אך ישאירו אותו בכלא נפשי, וירחיקו אותו מקבלת המגיע לו, להפטר לגמרי מעננת ה"רוצח" שכפה עליו בית המשפט

הוא לא יקבל, או יתקשה לקבל, את הפיצויים המגיעים לו על שנותיו בכלא, ויותר מזה, מי שקרוב לודאי על פשעה הוא ישב שנים ארוכות לעולם לא תבוא על עונשה.

שירלי בן יהונתן (M.Sc) יועצת אסטרטגית. בעלת תואר ראשון בתקשורת ופסיכולוגיה ותואר שני בהתנהגות ארגונית. עורכת ספרה של אולגה זדורוב "האיש שלא היה שם", מנהלת קבוצת "דורשים משפט צדק בפרשת רצח תאיר ראדה ז"ל".

לפני שבוע וחצי הגיש פרקליטו של רומן זדורוב, עו"ד ירום הלוי, בקשה למשפט חוזר. את הבקשה הוא פרסם לציבור הרחב ולעיתונאים והיא זמינה לקריאה על כל 373 עמודיה, המלאים הן בראיות חדשות וישנות המוכיחות את חפותו של זדורוב, הן בעיוותי הדין (מגוון מחדלים של המשטרה והפרקליטות), ופרק שלם בבקשה מוקדש לראיות המצביעות על הרוצחת האמיתית, לטענתו – א"ק.

הבקשה זמינה לקריאה על כל 373 עמודיה, המלאים בראיות חדשות וישנות שמוכיחות את חפות זדורוב, בעיוותי הדין (מגוון מחדלי המשטרה והפרקליטות), ופרק שלם בה מוקדש לראיות המצביעות על הרוצחת האמיתית, לטענתו – א"ק

עו"ד הלוי כינה את הבקשה "פצצה חודרת בונקרים בעומק של קילומטרים". אך הבונקרים בינתיים מבוצרים בעמדתם, וה"בונקרים" שבבונקרים, אלו המופקדים על חומרי החקירה בפרקליטות המדינה, נשארים קפוצי ידיים. נראה שמדי פעם הם משחררים כראות עיניהם מה שמתאים להם באותו רגע לשחרר.

אחרת, איך ניתן להסביר את העובדה שאתמול מגלים לפתע לעו"ד הלוי שתי תגליות חדשות?

האחת: שא"ק נחקרה, ללא אזהרה, לפני כחודש, על התוודויותיה לכאורה בפני בחורה.

השניה: על עדות נוספת שנמסרה למשטרה מפי חבר של ענת, חברתה של א"ק (ידוע זה מכבר כי ענת מסרה לאנשים שונים שא"ק התוודתה בפניה כי רצחה את תאיר ראדה ז"ל), שאמר אף הוא כי ענת אמרה גם לו שא"ק הרוצחת.

אנסה לעשות סדר בראשי התיבות הרבים בפרשה המוצפנת הזו, שנקברה תחת צווי איסור פרסום תמוהים, וכן במהלך העניינים המורכב, שבו האמת טמונה בפרטים הקטנים ובעיקר בהבנת כרונולוגיית האירועים האמיתית

אנסה לעשות סדר בראשי התיבות הרבים בפרשה המוצפנת הזו, שנקברה תחת צווי איסור פרסום תמוהים, וכן במהלך העניינים המורכב, שבו האמת טמונה בפרטים הקטנים ובעיקר בהבנת כרונולוגיית האירועים האמיתית:

לפי העדויות, א"ק התוודתה בפני שלושה אנשים שונים, שהיו כל אחד מהם איש סודה הקרוב בתקופות שונות:

1

א"ח – מי שהיה בן זוגה 9 שנים, ממנו נפרדה זמן קצר לפני שדיווח בשנת – 2012 (6 שנים אחרי הרצח) כי היא זו שרצחה את תאיר. א"ח טען טענות רבות וסיפק אפילו פרטים מוכמנים, אך לענייננו כעת חשוב בעיקר לציין כי לדבריו, א"ק התוודתה בפניו באותו לילה אחרי הרצח ואף הראתה לו תיק עם דברים ששימשו אותה לרצח לרבות בגדיו שלו המגואלים בדם.

2

ענת – חברתה של א"ק מתקופת אשפוזה בבית חולים לחולי נפש. א"ק אושפזה כנראה לראשונה בחייה, וכנראה אף אובחנה כחולת נפש לראשונה בחייה רק אחרי מעצרה בעקבות עדותו של א"ח.

מדוע אושפזה? כיוון שלאחר ששהתה במעצר בית, כשהיתה חשודה ברצח תאיר ז"ל, תקפה בחור עמו היתה בקשר חולף בשם שמעון וניסתה לרצוח אותו עם שבר בקבוק. השתלטו עליה, היא נעצרה, ובמהלך מעצרה ניסתה לנשוך שוטר כדי לקחת ממנו חתיכת בשר. היא נחקרה חקירה בה היא מודה לראשונה בדברים אותם הכחישה קודם לכן (אהבתה לדם ולמעיים).

כשהיתה חשודה ברצח תאיר ז"ל, תקפה בחור עמו היתה בקשר חולף וניסתה לרצוח אותו עם שבר בקבוק. השתלטו עליה, היא נעצרה, ובמהלך מעצרה ניסתה לנשוך שוטר כדי לקחת ממנו חתיכת בשר

היא אושפזה למשך כשנתיים. במהלך האשפוז היא הכירה את ענת וזו הפכה חברה קרובה שלה. ענת אמנם סבלה מדכאון והתאבדה בשנת 2015, אך לפני כן הספיקה לספר על התוודותה של א"ק אליה בפני חברה בשם מאי (שהוקלטה במסגרת הסדרה "צל של אמת" והתאבדה אף היא), בפני מטפלות בבית חולים לחולי נפש, וכנראה גם בפני חבר נוסף שלה שהגיע למשטרה ומסר את עדותו, עדות שלפתע פתאום נמצאה לאחרונה עת פשפשו בפרקליטות ומצאוה, לדידם "מפאת תקלה שאירעה בתום לב".

3

א"ב – א"ב היא פעילה מוכרת במאבק לשחרור זדורוב. א"ב עזרה ליוצרי הסדרה "צל של אמת" והתחברה לא"ק כנראה במהלך ההכנות לסדרה.

לפי העדויות, א"ק התוודתה בפני שלושה אנשים שונים, שהיו כל אחד מהם איש סודה הקרוב בתקופות שונות

מסקירת לוחות הזמנים אשר בבקשה של עו"ד הלוי, ומתוך פרסומים שונים, נובע כי:

15.6.17

במסגרת הליך אזרחי של תביעה של א"ק נגד א"ב, מוגש תצהיר ובו א"ק מודה שסיפרה  לא"ב כי היתה מעורבת ברצח המנוחה. א"ב הגישה שאלון לא"ק ובו שאלה את א"ק, בין היתר: "האם אמרת שיכול להיות שהיית מעורבת ברצח תאיר ראדה ז"ל אך אינך זוכרת זאת?" א"ק השיבה "הדברים זכורים לי במעומעם. זכור לי שבעקבות לחץ שהפעילה עלי, אמרתי דברים על מעורבות שלי כביכול ברצח תאיר (דבר שכמובן מנותק מהמציאות) אך אינני זוכרת מה היה תוכן הדברים המדויק".

מתוך תצהיר א"ק

18.10.17

א"ק מוזמנת לעדות פתוחה בעקבות עדויות המטפלות של ענת ז"ל, שמסתבר כי הגיעו למשטרה לאחר שידור הסדרה, והופתעו שדיווחיהן בזמן אמת על מה שענת סיפרה להן לא הועברו למשטרה. למרות אמירות תמוהות ומפלילות של א"ק במהלך חקירתה – החקירה לא הופכת לחקירה באזהרה והיא משוחררת לביתה.

14.10.18

מזומנת דווקא א"ב לחקירה ונשאלת על דבריה של א"ק אליה. א"ב טוענת שא"ק התוודתה בפניה שהיא חוששת להבדק בדיקת פוליגרף עבור התוכנית "צל של אמת", לגבי השאלה אם רצחה את המנוחה, משום שהיא חוששת שיתברר כי היא אכן רצחה אותה ("אני מפחדת שיגלו שזה באמת אני").

כמו כן, מוסרת א"ב כי "בכמה חלקים של הקשר, א"ק אמרה לה בדרכים כאלה ואחרות כי היא מעורבת ברצח. א"ב אומרת שלא הפעילה שום לחץ על א"ק. "הדבר היחידי שאמרתי לה זה ש[א"ח] יצא דובר אמת בפוליגרף [במסגרת תיחקורו בתוכנית "צל של אמת"]. זה היה משהו שיוצרי הסדרה שיתפו אותי, ורק כי היה אכפת לי מ[א"ק], כדי שתספר נכון את הצד שלה, רק זה יכול היה אולי להתפרש כלחץ ממני…[א"ק] היתה יכולה לבחור לא לדבר איתי או להתקשר אלי בכלל אם הרגישה שהלחצתי אותה".

25.10.18

המכון הפתולוגי מודיע שאחת השערות מגופת המנוחה תואם לדנ"א המיטוכונדיריאלי של א"ח, בן זוגה לשעבר של א"ק, שכזכור אמר כי רצחה אותה כשלבשה את בגדיו.

הפרקליטות מייצרת ספין סטטיסטי מחוות דעת המצורפת לחוות דעת של המכון, כאילו אותו ד.נ.א, ששולל במקרה הגרוע  99.55%, מהאוכלוסיה, לא מספיק כדי לקשור אותה לרצח, וא"ק לא נעצרת ולא נחקרת תחת אזהרה

הפרקליטות מייצרת ספין סטטיסטי מחוות דעת המצורפת לחוות דעת המכון, כאילו אותו ד.נ.א, ששולל במקרה הגרוע  99.55%, מהאוכלוסיה, לא מספיק כדי לקשור אותה לרצח, וא"ק לא נעצרת ולא נחקרת תחת אזהרה, על אף שא"ח בעצם נתן כבר בחקירתו הראשונית, יותר משש שנים לפני גילוי הראייה, את ההסבר להימצאותה.

וכעת אנו מגלים, כי בפרקליטות החליטו לגבות עדות מא"ב, אך לא גבו במקביל עדות מא"ק ולא חקרו אותה. מתי נזכרו? רק שנה לאחר מכן. וגם אז, כחקירה ללא אזהרה.

כל זאת, רגע לפני שהיה ידוע לכל שעורך הדין הלוי מתעתד להגיש את הבקשה בקרוב, וכשהפרקליטות יכולה היתה לשער כי הנושא יעלה בבקשה (כתבה על התצהיר והעדה א"ב שכונתה 'העדה השלישית' פורסמה בידיעות אחרונות ובמקומות נוספים).

אם כן, לא נראה שחקר האמת הוא זה שהניע את גובי העדות. סביר יותר להניח – שהמניע הוא השגת הכחשה והסברים מן המוכן, שישמשו לצורך תגובה לבקשה למשפט חוזר

אם כן, לא נראה שחקר האמת הוא זה שהניע את גובי העדות. סביר יותר להניח שהמניע הוא השגת הכחשה והסברים מן המוכן, שישמשו לצורך תגובה לבקשה למשפט חוזר.

מכאן, שכאשר מצדדי התנהלות הפרקליטות בתיק הזה מבקרים את "משפט השדה" המתנהל ברשתות החברתיות ובתקשורת – אין לי אלא להזכיר להם שהמשטרה והפרקליטות, בהפקרתן את חקירת החשודה ובעכבן את זיכויו של זדורוב – הן אלו שפותחות את הפתח לזירת חקירה וחריצת דין, שהתרחבו כבר מזמן הרבה מעבר לתחנות משטרה ולאולמות המשפט.

שירלי בן יהונתן (M.Sc) יועצת אסטרטגית. בעלת תואר ראשון בתקשורת ופסיכולוגיה ותואר שני בהתנהגות ארגונית. עורכת ספרה של אולגה זדורוב "האיש שלא היה שם", מנהלת קבוצת "דורשים משפט צדק בפרשת רצח תאיר ראדה ז"ל".

בשבוע שעבר נערך במשרדי פייסבוק תל אביב אירוע יום הולדת שנה ליוזמה הקרויה מעגלי מנהיגות קהילתית (community leadership circles). היוזמה,  הפועלת מטעם פייסבוק בעשרות מדינות בעולם, מנסה דרך הרשת להפיק וליישם תובנות על אופני הביטוי וסיפוק הצרכים הקהילתיים בפייסבוק. 

האירוע, כיאה למעמד, היה טעים ובסטייל, עם הרצאה מרתקת של פרופ' דן אריאלי על מוטיבציה והנעה לפעולה פנים ארגונית. לסיום דנו פרופ' אריאלי ומנכ"לית פייסבוק ישראל עדי סופר תאני, מול עשרות מנהלי קהילות ישראלים, בשאלה מהי מוטיבציה? 

בעודי שם פיזית ווירטואלית, ורגע אחרי שנשנשתי סושי טעים, צילמתי והעליתי הכל לקהילה שלי – "נשים בירוק" – קהילת צרכניות הקנאביס הישראלית. קיבלתי לייקים והרגשתי שהגשמתי את המוטיבציה שלי, להיות נאהבת. לכאורה. יתכן שהמוטיבציה האמיתית שלי היתה לגרום לאנשים להתפוצץ כי אני שם והם לא.

בעודי שם פיזית ווירטואלית, ורגע אחרי שנשנשתי סושי טעים, צילמתי והעליתי הכל לקהילה שלי – "נשים בירוק" – קהילת צרכניות הקנאביס הישראלית. קיבלתי לייקים והרגשתי שהגשמתי את המוטיבציה שלי, להיות נאהבת

ואולי בכלל ניסיתי להביא את נשים בירוק כגישה תיאורטית טיפולית שלמה שאני חווה, מתחקרת ובונה, כבר כמעט שלוש שנים, יחד עם עוד אלפי נשים מדהימות, לתוך העולם האמיתי שקיים שם בחוץ, כלומר, לתוך פייסבוק?

*  *  *

כך או כך, ברור שהמוטיבציה שלי ושל עדי סופר תאני היא לא אותה מוטיבציה. אנחנו פועלות ממקומות שונים לגמרי. אני מנהלת קהילת נשים מקומית כתחביב ואספירציה מקצועית, והיא מנכלי"ת פייסבוק בארץ, אשת עסקים מהבכירות במשק.

בשנתיים האחרונות פייסבוק נחקרת בעשרות מדינות בעולם במגוון עבירות, בהן העברת מידע אישי של גולשים לצרכים מסחריים ופוליטיים, פגיעה בפרטיות, הצגת נתונים שיקריים ועוד.

מי שהצטרף לביקורת הזו בסופ"ש האחרון הוא סשה ברון כהן, שקיבל אות כבוד מטעם הליגה נגד השמצה הפועלת למיגור שיח השנאה.

במהלך הטקס שנערך בניו יורק נאם ברון כהן, ותקף את פייסבוק בטענה שלו היתה החברה קיימת בימי מלחמת העולם ה-2, היא היתה מאפשרת להיטלר לנהל בתחומה תעמולה, כנמשל מפעילותה של החברה כיום, לכאורה.

מי שהצטרף לביקורת בסופ"ש האחרון הוא סשה ברון כהן. במהלך טקס קבלת אות כבוד של הליגה נגד השמצה, תקף את פייסבוק בטענה, שאילו התקיימה במלחה"ע ה-2, היתה מאפשרת להיטלר לנהל בתחומה תעמולה

זו השלכה מעניינת במיוחד כשמגיעה מאדם שעשה קריירה "על חשבון" מיעוטים. לא בכדי ברון כהן נחשב לאחד מגדולי הקומיקאים היום. הסאטירה שלו לא רק קורעת מצחוק, היא גם הכי נוקבת, מוגזמת וחסרת בושה לחלוטין. ממעמדו זה, קרא השחקן לרשתות החברתיות כולן לקיים שורת סטנדרטים מחמירים בכל הנוגע לביטוי שנאה, אנטישמיות, גזענות והפצת שקרים. 

*  *  *

תחת הנסיבות האלו, כמובן שכל ביקורת כלפי הרשת החברתית מוצדקת ובמקומה. מעבר לחקירה שמתנהלת, תצטרך החברה ליישם לקחים ונהלים עמוקים לעתיד. למרות שזה לא תמיד קל טכנית, וגם החקיקה בתחומים האלו טרם התהדקה, אם בכלל התהוותה במדינות השונות.

לפילוסופים של האינטרנט אשאיר את הדיון, האם לגיטימי לאפשר פרסום של חברה מזהמת כמו קוקה קולה ולקדם אג'נדה פוליטית. בכל מקרה זה תהליך גלובלי של למידה שטוב, חשוב וטבעי שיעשה. 

אך במקביל לתהליך הזה ואולי על מנת לאזן מעט את התמונה, פייסבוק מעניקה דגש ניכר לתחום הקהילות. נוכחותה של סופר תאני כ"הפתעת הערב" אמרה לא מעט על האסטרטגיה של פייסבוק בהקשר הזה בעתיד הקרוב. פייסבוק הצהירה כבר לפני כמה חודשים על פיתוח פיד חדש נוסף שיוקדש לקהילות, ואשר הושק, אם קראתי נכון את המפה הוירטואלית, בימים האחרונים ממש. במקביל פייסבוק עובדת על פיתוח מטבע באמצעותו ניתן יהיה לסחור בתוך הרשת. 

במקביל לתהליך הזה ואולי כדי לאזן מעט את התמונה, פייסבוק מעניקה דגש ניכר לתחום הקהילות. נוכחותה של סופר תאני כ"הפתעת הערב" אמרה לא מעט על האסטרטגיה של פייסבוק בהקשר הזה בעתיד הקרוב

במובן הזה ושוב – תחת כל הסייגים והביקורות, החברה אכן מגשימה את החזון האוטופי המקורי של האינטרנט – התגברות על פערי מרחק וזמן, הנגשת מידע ותוצריו, ריבוי דעות, חיבור בין אנשים, רעיונות, צרכים, מסחר קהילתי הוגן ועוד.

באופן אישי – פייסבוק מאפשרת לי לאוורר מידע חבוי ולבנות מעגל שיח נשי בכל הנוגע לצריכת קנאביס נשית, שהיא כל כך שונה מזו הגברית, וכן לגבי אופני הצריכה השונים גם הם. מרגיש כאילו אנחנו מפתחות תורה שלמה, אבל לא, אנחנו מקימות לתחייה תורה שהיתה קיימת ונכחדה מטעמים כלכליים והגמוניים. כעת תורה זו מתעוררת בכל העולם מתרדמת ארוכת שנים, לאורה המיטיב של הרשת החברתית. 

*  *  *

ישנן כמה מגמות גלובליות שקורות בשנים האחרונות במקביל. התעצמותה של הרשת החברתית, התגברות הפמיניזם בדמות קמפיין METOO ודומיו, ותנועת הלגליזציה.

לא בכדי שלוש התנועות האלו מהדהדות בעוצמה רבה במרחב הוירטואלי והציבורי במקביל וגם מזינות זו את זו. לא מקריות היא שהביאה כל כך הרבה נשים להוביל ברשת החברתית, כמו גם בתחום הקנאביס

לדעתי מדובר במשולש שווה שוקיים. לא בכדי שלוש התנועות האלו מהדהדות בעוצמה רבה במרחב הוירטואלי והציבורי במקביל וגם מזינות זו את זו. לא מקריות היא שהביאה כל כך הרבה נשים להוביל ברשת החברתית, כמו גם בתחום הקנאביס.

מספר הנשים העוסקות בתחום הקנאביס בעולם די גבוה ביחס לאחרים. גם בארץ יש לא מעט נשים בתחום, אך מפאת היותו לא מוסדר, ומשום שתחומי השיח נקבעים על ידי אינטרסים כלכליים ופוליטיים צרים, הן הולכות לאיבוד בהמולה.

*  *  *

לאחרונה כלי התקשורת פיטמו אותנו בתמלילי חקירות נתניהו. מירב העיסוק הוא במעורבותה ונוכחותה של משפחת נתניהו בתקשורת ברמת זוטי זוטות.

בהתאמה מוחלטת צר לי לבשר, שגם תחום הקנאביס נצבע בצבע פוליטי עגום. כיום אנו נמצאים במצב בו מטופלים (50 אלף ישראלים פחות או יותר) פשוט מתחננים לעזרה.

טונות של קנאביס "נעלמו/נשרפו/נגנבו". החוות מודיעות למטופלים כי אין ביכולתן לעזור וגם בסופר פארם אין סחורה. אבל בשוק השחור באורח פלא יש תמיד, והרבה.

להבנתי – עצם מסגור השיח אודות "קנאביס רפואי" נועד להעצים את השוק השחור. זהו הפרד ומשול קלאסי בו נגועים לא מעט אנשים שלקחו על עצמם "לייצג" את המטופלים. הם מנהלים את השיח בזחיחות ספק מודעת. נקווה במקום הזה ובזמן הזה שכמו ביתר תיקי אלף, גם כאן האמת תצא לאור, ובהקדם. 

דפנה גלפז, אשת תכן, חוקרת תרבות ומנהלת קהילת צרכניות הקנאביס "נשים בירוק" 

"חיי אומה שלמה אינם מסלול הישרדות של אדם אחד" (נתניהו על אולמרט)

פייסבוק הזכיר לי השבוע את הראיון של אילנה דיין עם עו"ד ויינרוט על סף מותו לפני כשנתיים. זו היתה הצצה מרתקת למנגנון הנפשי של נתניהו. עורך הדין הוותיק שלו עשה חשבון נפש מצמית ומדכא מאוד וחשף את אחורי הקלעים של המשפחה השלטת.

במשך שנים מסתננות עדויות קשות על המתנהל בחדרי חדרים בבית רוה"מ בבלפור, ובכל זאת היה הראיון עם העו"ד הנוטה למות הצצה נדירה לבור אפל רוחש וחורש שזקוק לטיפול דחוף, ובמקום זה מנהל מדינה

במשך שנים מסתננות עדויות קשות על המתנהל בחדרי חדרים בבית רוה"מ בבלפור, על בחישה משפחתית בענייני המדינה ועל השפעת האם ובנה על ראש הממשלה. ובכל זאת היה הראיון עם עורך הדין הנוטה למות הצצה נדירה לבור אפל רוחש וחורש שזקוק לטיפול דחוף ובמקום זה מנהל מדינה.

בראיון המדהים ההוא דיבר ויינרוט על 'תחושת האמון בינינו'. הוא היה אב שומר ומרגיע לבן מצליח ורב כוח שהפך עבד לחרדותיו, שרואה צל הרים כהרים, שאחרי שנים רבות מדי ליד הגה השלטון שכח איך חי אדם רגיל, חרד לאבד את מקומו ומנהל מלחמת חורמה כדי להמשיך להיות כלוא בכלוב זהב. נתניהו מבועת מהרגע בו יגיח מרחם הבית שהגן עליו שנים רבות מדי.

כרבים אחרים גם ויינרוט עזר לביבי למרוח אותנו כדי להגן על לקוחו. את תפקידו זה נשא כמו צלב עד רגע מותו, אלא שאת המחיר שילמנו אנחנו. ועדיין משלמים.

כרבים אחרים גם ויינרוט עזר לביבי למרוח אותנו כדי להגן על לקוחו. את תפקידו זה נשא כמו צלב עד רגע מותו, אלא שאת המחיר שילמנו אנחנו. ועדיין משלמים

העיתונות ידעה כל העת על המתרחש, ושתקה. רק הדהדה את מסריו של השליט הממורמר תמיד שמסרב להתראיין. מין פרשנות עקומה לתפקיד העיתונות, כי במקום להתעקש על תשובות, או לפחות לצטט לו את עצמו תובע מאולמרט מה שאינו חולם לעשות בעצמו, שיתפה את נאומיו המשתלחים מתוך דף הפייסבוק שלו ובכך טיהרה את השרץ והרדימה את השיח הציבורי.

כמו הפוליטיקאים הפחדנים גם עו"ד ויינרוט לא דפק על השולחן כדי להצילנו מפניו של האיש ללא גבולות. העדויות הקשות של אב הבית מני נפתלי, למשל, חשפו התנהלות מטורללת אבל חומת השתיקה היתה עבה כתמיד ואב הבית הופקר לשקרים.

כל מה ששליט זקוק לו הוא משתפי פעולה, ויש יד רוחצת יד רוחצת יד ששומרת על המועדון הסגור של הון שלטון עיתון, גם אם מדובר באיש אחד מוטרף, אשתו והבן, שלפי העדויות שהסתננו מחדרים סגורים- הוא הוא המוציא ומביא.

העיתונות ידעה כל העת ושתקה. רק הדהדה את מסרי השליט הממורמר שמסרב להתראיין. מין פרשנות עקומה לתפקיד העיתונות, כי במקום להתעקש על תשובות, שיתפה את נאומיו המשתלחים מדף הפייסבוק שלו

נלחש שהבן המובטל שעוד גר אצל ההורים של כולנו הוא הידיים מאחורי הקול. מאחורי הכל, אולי, אבל הוא לא היה לבד. צבא שלם אפשר את כל זה בחסות עיתונות מסורסת שאין מנוס אלא להגדירה 'עיתוזנות'.

אימת האיש מבלפור שלעולם נהג כקוזאק נגזל שיתקו אותה. לנוכח תגובת משפחת נתניהו ופגיעתם הרעה, המאשימה תדיר, הלכה העיתונות ה'חופשית', איזו בדיחה, ואיבדה בכל יום עוד פיסה מיושרתה האבודה.

פוליטיקאים ציניים ובעלי הון לעולם יהיו רעבים לעוד כוח, וכבר אינם רואים אנשים או מדינה. וכשהעיתונות מיישרת קו עם התנהלות שערורייתית או מקבלת אותה כגזירת גורל, ללא ביקורת חיונית כחמצן, המדינה היא זו שתשלם מחיר כבד.

המתרס הקדמי של העיתונות סבל מחרדת-שליט. לנתניהו השפעה כמעט מאגית על התקשורת ה'שמאלנית' שהתמלאה בעמית סגלים, נוביקים, ינון מגלים, אראל סגלים ואיילות חסונות, ובכל זאת מצאה עצמה מתגוננת ומסתתרת כפושע נמלט

ראינו עיתונאים בשירות פוליטיקאי, ומשפטן כוויינרוט עבור לקוח מורם מעם. זה לוקח וזה מכסה. זה מחבל וזה מציל אותו, חצי עם רוקד סביב עגל הזהב והעיתונות מוליכה את הקול האחד. יריביו הפוליטיקאים היו רק ניצבים בהצגה הגדולה שלו. נתניהו תמיד היה סיפור טוב ולעזאזל היושרה.

המתרס הקדמי של העיתונות סבל מחרדת-שליט. לעתים הציגו רגל בחוץ אבל התחרטו. לנתניהו השפעה כמעט מאגית על התקשורת ה'שמאלנית' שהתמלאה בעמית סגלים, נוביקים, ינון מגלים, אראל סגלים ואיילות חסונות, ובכל זאת מצאה עצמה מתגוננת ומסתתרת כמו פושע נמלט.

באווירה שנוצרה פה עם שלטון מפלג ומסית שמנהיגו וחבר מרעיו ויועציו המשפטיים עסוקים בהישרדות השליט, וכשהמדיה כולה מעדיפה שעשועים ואיזון קדוש, הכל הלך והתרסק לעיסה לא ברורה עם דגל כחול-לבן-לאומן. אלה הפנים שלנו תחת נתניהו. נוצרה זהות מוחלטת, הא בהא תליא. המדינה זה הוא ובחירות הן הדחה, אפילו הפיכה.

כשהמדיה מעדיפה שעשועים ואיזון קדוש, הכל התרסק לעיסה עם דגל כחול-לבן-לאומן. אלה הפנים שלנו תחת נתניהו. נוצרה זהות מוחלטת, הא בהא תליא. המדינה זה הוא ובחירות הן הדחה, אפילו הפיכה

השבוע נפל דבר, הוגש כתב אישום, השליט התנודד והסתער, העם המום, ואם ניתלה באילנות נמוכים, כפי שהורגלנו בצוק העתים, ונצטט מ'צ'רלי וחצי': 'הוא פצוע קשה, לא יודעים מה יש לו'. ובכן, ימים יגידו.

לילה טוב ישראל. התעוררת?

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת