שבוע שעבר התחסנתי מפני הקורונה, יחד עם אחרים בני למעלה מ-60 בירושלים. החוויה הייתה נורמלית להפליא. לא היו תורים לחוצים, לא היה שום לחץ בכלל. צעירים מנומסים ויעילים הדריכו אותנו בתהליך. נראה היה שיש יותר עובדי בריאות מאשר מתחסנים.

אשתי שרה ואני הגענו מוקדם: כמו ששרה ניסחה את זה, זאת ישראל, הדברים גמישים כאן. והם אכן היו. השמות שלנו סומנו ברשימה, ובתוך דקות כבר סיימנו, עוד לפני השעה שנקבעה לנו. לא היינו צריכים אפילו לשלם עמלה כלשהי.

זה היה אחד מאותם רגעים ישראליים של גאווה, של ידיעה שעשיתי את הדבר הנכון לפני ארבעה עשורים כאשר הפקדתי את עתידי ואת עתידה של משפחתי בידי ישראל. זו הייתה ישראל של מבצע אנטבה ומבצע שלמה, ישראל שהפתיעה את העולם ויותר מכול את עצמה ביכולת הגדלוּת שלה.

זו מדינה שדואגת לאזרחיה בדרכים שהן לעתים מדהימות. הסיוע שהיא מספקת לקשישים ולבעלי מוגבלויות פיזיות הוא מהטובים בעולם. האוניברסיטאות שלנו מופיעות דרך קבע ברשימות של מוסדות ההשכלה הטובים בעולם, ושכר הלימוד בהן הוא מינימלי.

זו מדינה שדואגת לאזרחיה בדרכים שהן לעתים מדהימות. הסיוע שהיא מספקת לקשישים ולבעלי מוגבלויות הוא מהטובים בעולם. האוניברסיטאות מופיעות דרך קבע ברשימות של המוסדות הטובים בעולם

אחת הסיבות לכך שישראל זוכה לציון כה גבוה ב"מדד האושר" של האו"ם היא שהישראלים יודעים כי הם חיים במדינה שלא רק דורשת מאזרחיה הקרבה יוצאת דופן אלא גם מרוויחה ביושר את הזכות הזאת.

וכעת ישראל נמצאת בדרכה להפוך למדינה הראשונה המחוסנת באופן מלא, הראשונה להביס את נגיף הקורונה. אם הכול ילך כשורה, אולי נהיה חברה מחוסנת עד ליל הסדר. הוכחנו פעם נוספת שכאשר אנחנו מתמקדים במשימה בעלת חשיבות לאומית, נראה ששום דבר לא יכול לעצור בעדנו.

אבל ישנה ישראל אחרת, מדינה לא מתפקדת במידה הולכת וגוברת, שאיבדה את האמון הבסיסי ביותר בהנהגה שלה, שהמוסדות הדמוקרטיים שלה נתונים תחת מתקפה, וכעת, בעיצומם של מגפה ושל המשבר הכלכלי הקשה ביותר מזה עשורים, היא נגררת באופן תמוה לסבב בחירות רביעי בתוך פחות משנתיים, דבר שמעורר ציניות וייאוש, בעיקר בקרב הדור הצעיר.

מדינה שמפלגת השלטון שלה, הליכוד – שהייתה בעבר אבן פינה של הדמוקרטיה הישראלית, עם פוליטיקאים מוכשרים שהונעו על ידי רוח של שירות ציבורי – נשלטת כעת על ידי דמגוגים ושרלטנים, פניה המכוערים ביותר של ישראל.

הליכוד – שהייתה בעבר אבן פינה של הדמוקרטיה הישראלית, עם פוליטיקאים מוכשרים שהונעו על ידי רוח של שירות ציבורי – נשלטת כעת על ידי דמגוגים ואנשים חסרי יכולת, פניה המכוערים ביותר של ישראל

ישראל החלופית היא בין המדינות הבודדות בעולם שנמצאות בדרכן לסגר שלישי, שנגרם על ידי "ממשלת אחדות", שהחלטותיה אינן מונעות משיקולים ציבוריים אלא מפוליטיקה קטנה.

ממשלה שנענית לחרדים בהפרה ההמונית שלהם את תקנות הבריאות, ומטילה סגרים גורפים על החברה כולה במקום להתמקד ביישובים החרדיים שבהם הייתה ההתפרצות החמורה ביותר – מדיניות שישראלים רבים משלמים עליה בפרנסתם.

ממשלה חסרת אחריות שמתרברבת בהישגים הדיפלומטיים שלה בכך שהיא מאפשרת לאלפי ישראלים לטוס לדובאי ולהביא עמם חזרה את הגל הבא של קורונה.

שני פניה של ישראל מגולמים בראש הממשלה נתניהו.

הוא המנהיג המוכשר ביותר והפוליטיקאי ההרסני ביותר, שהביא הסכמי נורמליזציה חסרי תקדים עם ארבע מדינות ערביות והותיר אדמה חרוכה בשלטון החוק.

הוא המנהיג המוכשר ביותר והפוליטיקאי ההרסני ביותר, שהביא הסכמי נורמליזציה חסרי תקדים עם ארבע מדינות ערביות והותיר אדמה חרוכה בשלטון החוק

המנהיגות הנמרצת שלו הביאה את חיסוני הקורונה; הפוליטיקה המושחתת שלו הביאה אותנו אל סף חורבן הקורונה. הוא האדריכל והמטאפורה של הדחפים הטובים ביותר והגרועים ביותר שלנו, של הנחישות שלנו ושל הרפיון שלנו.

בעבר, כשהתנהגותו הייתה רק יהירה, עם ניחוח עמום של שחיתות, נראה היה שהתמורה שווה את המחיר. אבל בשנים האחרונות הוא הפר את הנורמות הקדושות ביותר, הסיר כל רסן מוסרי מהפוליטיקה הישראלית.

כשב-1984 מאיר כהנא דיבר לראשונה בכנסת, ראש הממשלה יצחק שמיר יצא מאולם המליאה במחאה; נתניהו הציע לממשיכי האידיאולוגיה של כהנא מקום בקואליציה.

נראה שנתניהו שיקר לכולם על כל דבר, באופן כה פומבי וכה חסר בושה שההבטחות הכי קדושות שלו נתפסות כמו שורת מחץ של בדיחה.

זה לא מקרי שהפוליטיקאים שמנסים להפיל אותו הם ברובם מהימין, ובכללם בעלי בריתו הקרובים ביותר לשעבר. הנזק החינוכי שגורמת הציניות הפוליטית של נתניהו לדור החדש הוא גדול לאין שיעור.

זה לא מקרי שהפוליטיקאים שמנסים להפיל אותו הם ברובם מהימין, ובכללם בעלי בריתו הקרובים ביותר לשעבר. הנזק החינוכי שגורמת הציניות הפוליטית של נתניהו לדור החדש הוא גדול לאין שיעור

אבל אולי החטא הגדול ביותר של נתניהו הוא פעירת קווי השבר המפלגים את החברה ושיסויו של שבט כנגד שבט. אף על פי שבקושי נותר שמאל בישראל, הוא תייג את מתנגדיו כ"שמאלנים", בעודו מעודד את הקרובים אליו, בעיקר בנו, להסית נגד ה"בוגדים".

הוא תיאר את האזרחים הערבים שמממשים את זכות ההצבעה שלהם כאיום על המדינה ("הערבים נוהרים לקלפיות"). הוא האשים פוליטיקאים מהמרכז שחתרו לברית עם פוליטיקאים ערבים בקנוניה עם טרוריסטים – ואז חיזר אחרי רע"ם, המפלגה האסלאמית.

סכנת ההרס העצמי

מצד אחד, ישראל היא חברה חזקה, אולי החזקה ביותר במערב, עם ציבור יהודי פטריוטי ובעל מוטיבציה גבוהה, קשרי משפחה וחברות חזקים ואתוס לאומי איתן שרבים מסכנים למענו את חייהם. ועם זאת, אנחנו גם חברה שברירית, מפולגת בין סדקים חברתיים ואידיאולוגיים רבים.

עליתי לישראל בקיץ 1982, בתחילת מלחמת לבנון הראשונה. זו הייתה המלחמה הראשונה והיחידה שלא רק שלא ליכדה אותנו, אלא פילגה בינינו. ישראלים צעקו זה לעבר זה ברחובות: בוגד! מחרחר מלחמה! מילואימניקים היו מסיימים את תקופת השירות ואז מצטרפים להפגנות מול בית ראש הממשלה.

הטראומה הישראלית שלי היא של אומה שלא יכלה להתאחד גם בשעה שחייליה נלחמו בחזית. למדתי שלא לקבל את הלכידות הלאומית שלנו כמובנת מאליה.

אנחנו חברה שמורכבת ממהגרים שהגיעו ממאה גלויות, עם מספר רב של רעיונות סותרים בנוגע למשמעות הסיבה להיותנו כאן, כמו כן בנוגע לאופן שבו יש לנהל את האתגרים המאיימים עלינו. אנחנו נשלטים על ידי מערכת קואליציונית, משום שזו האכסניה היחידה האפשרית לכל הרעיונות הנבדלים זה מזה לגבי אופייה הרצוי של המדינה.

אנחנו חברה שמורכבת ממהגרים שהגיעו ממאות גלויות, עם מספר רב של רעיונות סותרים בנוגע למשמעות הסיבה להיותנו כאן, בדיוק כמו בנוגע לאופן שבו יש לנהל את האתגרים המאיימים עלינו

שבעה עשורים לאחר הקמתה, שום דבר אינו מוכרע – מגבולות המדינה ועד לזהותה. האם חזרנו כדי לנרמל את הגורל היהודי, להיות עם ככל העמים, כפי שהבטיחה הציונות, או לממש את החלום על "ממלכת כוהנים וגוי קדוש"? מהם הגבולות בין "מדינה יהודית" ל"מדינה דמוקרטית"? איך לקלוט אל הזרם המרכזי בישראל את שתי החברות – החרדית והערבית – שמתקיימות בפריפריה שלה?

הפחד הגדול שאנחנו סוחבים מימי קדם הוא מפני סכנת ההרס העצמי. אנחנו עם שידע רגעים נעלים של סולידריות ורגעי שפל של רצח אח.

עמדנו יחד לפני הר סיני, במילותיו של רש"י "כאיש אחד בלב אחד". וכשהרומאים הידקו את המצור על ירושלים, שרפנו איש את האסם של רעהו והרגנו מנהיגים יריבים. בשבועות שלפני מלחמת ששת הימים, יהודים מסביב לעולם התאחדו "כאיש אחד בלב אחד" וחלקו את הנתיב הרגשי שהוביל אותנו מפחד קיומי להקלה לאופוריה ליראה, כשעמדנו יחד עם הצנחנים בכותל.

וב-4 בנובמבר 1995, התנקש יהודי דתי בחייו של רמטכ"ל מלחמת ששת הימים.

לשלטון בישראל דרוש אדם שיֵדע לנהל בחוכמה את המחלוקות הקשות בינינו, מרפא ולא מסית. נתניהו הפך לאיום על יכולתנו להיות אומה מאוחדת בשונותה.

לשלטון בישראל דרוש אדם שיֵדע לנהל בחוכמה את המחלוקות הקשות בינינו, מרפא ולא מסית. נתניהו הפך לאיום על יכולתנו להיות אומה מאוחדת בשונותה

מפתה לערוך השוואות בין נתניהו לדונלד טראמפ. שניהם רמסו נורמות קדושות, פערו לרווחה את קווי השבר בחברות שהם עומדים בראשן, הסיתו קבוצה כנגד קבוצה, פקפקו בלגיטימיות של קטגוריות שלמות של אזרחים.

ועדיין, במיטבו, נתניהו היה מייצג אותנטי של האתוס הישראלי: אח שכול של גיבור לאומי, מגן רהוט של ישראל בזירה הבינלאומית, המנהיג הראשון שהזהיר מפני איראן גרעינית, בעודו קורא תיגר באומץ על הקהילה הבינלאומית. אדם משכיל, חושב, אפילו מבריק –  במובנים מסוימים האנטיתזה של טראמפ.

ההתדרדרות של נתניהו היא טרגדיה ישראלית. במשפט המצפה לו באישומי שחיתות, אני מקווה בכנות שהוא יוכיח את חפותו, למענו אבל גם למעננו. כבר שלחנו ראש ממשלה אחד לכלא, והחרפה שבשליחת אחד נוסף היא בלתי נסבלת.

אז אדוני ראש הממשלה: תודה לך על חיסוני הקורונה ועל שאר ההישגים המרשימים שזיכו אותך בהכרת התודה שלנו. עכשיו, בשם כל מה שקדוש לעם הזה: לך.

יוסי קליין הלוי הוא עמית בכיר במכון שלום הרטמן, שם הוא מנהל שותף - יחד עם אימאם עבדוללה אנטפלי מאוניברסיטת דיוק - של יוזמת המנהיגות המוסלמית (MLI) וחבר בפרויקט iEngage של המכון. ספרו האחרון, "מכתבים לשכני הפלסטיני", הוא רב-מכר ברשימת ה״ניו יורק טיימס״. ספרו הקודם, ״כחולמים״, זכה ב-2013 בתואר ספר השנה של ה-National Jewish Book Council.

הערמומי? הוא אדם שרוב מעשיו ודיבוריו תלויים בשקר. החמדן? הוא אדם שכל מטרתו בחיים היא להגדיל, לפאר ולרומם את עצמו. הרודן? הוא האכזר והרעיל מכולם. הוא מונע ומגורה מההתנגדות אליו.

"הוא אדם המשדר הצלחה מעבר למה שקורה באמת […] חסר רגשות אשמה וחסר מצפון חברתי, אנוכי ולא הוגן, אדיש לרווחת האחר ולסגנונות חיים אחרים, בעל עמדות פזיזות, נקמניות ואכזריות. הוא רגיל ואף נהנה להונות ולנצל את האחר בעזרת קסמו האישי".

אם זה נשמע לכם מוכר, חכו עוד קצת. אורך רוח, סבלנות ועצבים חזקים נדרשים לפוסט הזה.

"פסיכופתים מסוג זה טובים מאוד ביצירת פנטזיות שקריות רחבות היקף בכדי להשיג את מטרותיהם. לרוב אדם זה יעיד על חוסר פחד אל מול איומים וענישה. הוא בעל נטיות זדוניות המוקרנות כלפי חוץ, בעל קשרים זוגיים המתחלפים באופן תכוף והם שורדים רק אם לפסיכופת יש מה להרוויח מהם. הוא נקרא בשפת אנשי המקצוע 'הפסיכופת חסר המצפון או חסר העקרונות'".

זהו רק קצה הקרחון של מחקר על תתי סוגים של פסיכופתים, המיועד לקרימינולוגים. הציבור הרחב לא נחשף אל המחקרים ביומיום, אבל הוא חש את הדברים בלי לדעת כלל את הגדרתם. אם הטקסטים הבאים מצביעים לדעתכם על מישהו מוכר, זה על אחריותכם בלבד. כי בואו רגע נדבר באמת על הקללה הזו המוטחת ברשתות נגד מישהו מאוד מסוים: פסיכופת.

הציבור לא נחשף למחקרים הקרימינולוגיים האלה על פסיכופתים ביומיום, אבל הוא חש את הדברים בלי לדעת את הגדרתם. אם הטקסטים הבאים מצביעים לדעתכם על מישהו מוכר, זה על אחריותכם בלבד

האם זו קללה? או אמת מקצועית שמתוכה יש לברר את השפעתו על גורלנו? על עתידנו, על החברה הישראלית כולה? החוקרים בתחומי הנפש כבר עמדו על נזקיהם של פסיכופתים ואבחנו את ההבדל בין פשעים רגילים לפשעי הפסיכופתים.

החוקרים הנרי ולנייאר (Henry & Lanier, 1998) פיתחו מודל הגדרה משולב של פשע, אותו כינו "פריזמה של הפשע". לפי מודל זה, מנסרת הפשע נוצרה על ידי הצבת פירמידה הפוכה מתחת לפירמידה זקופה. הפירמידה העליונה מסמלת את הפשעים הגלויים לעין, ואילו הפירמידה התחתונה מייצגת את הפשעים הבלתי נראים:

"…פשעים גלויים לעין הם בדרך כלל אותם פשעי רחוב שנעשו על ידי אנשים חסרי אונים והם כוללים שוד, גניבה וגניבת רכב, פריצה, תקיפה, רצח, אונס אדם זר והצתה. הפשעים הבלתי נראים כוללים בתוכם פשעים של האנשים החזקים בחברה, אנשים שהם בעלי מעמד ויוקרה, כגון עבירות שבוצעו על ידי פקידים בממשלה, תאגידים וארגונים גדולים, הונאה ומעילה ברכושו של האחר ואף הטרדות מיניות, גזענות ופשעי שנאה".

כיום, רוב האנשים מתייחסים להתנהגות פלילית רק במונחים של הגדרות וחוקים הכוללים רק הפרה בוטה של החוק הפלילי הכתוב.

"אלה כוללים בעיקרם פשעי רחוב. אך בניגוד לשאר האנשים, רשויות האכיפה והמשפט מתעסקות יותר בחיפוש אחר פשעים אותם ביצעו האליטות שבחברה, או הארגונים המובילים והם בסופו של דבר הגורמים לפגיעה פיזית, פיננסית, פגיעה מוסרית באדם ושלילת זכויותיו הבסיסיות, וכן פגיעה במבנה ואופי הממשל והשלטון" (Robinson, 2009).

עבירות המבוצעות על ידי העלית שבחברה, גורמות לנזק רב יותר מאשר עבירות רחוב שמבוצעות על ידי העבריין הקטן. לפי רובינסון ומרפי (Robinson & murphy, 2009), פשעי עבירות רכוש וצווארון לבן מוערכים בנזק של 404 מיליארד דולר של פיצויים, בעוד שהערכות הנזק של פשעי רחוב מוערכים בעלות (רק) של 20 מיליארד דולר.

ובכן את שמו של הפסיכופת שעליו אתם אולי חושבים, אתם יכולים לבחור בעצמכם. אני רק אניח פה את העובדות, את המחקרים, את האבחנות, כדי שכולנו נדע לזהות פסיכופת. בימים אלה זו הרי קללה שגורה. בואו ונבדוק את הביטוי הזה באמת מול המציאות.

את שמו של הפסיכופת שעליו אתם אולי חושבים, אתם יכולים לבחור בעצמכם. אני רק אניח פה את העובדות, את המחקרים, את האבחנות, כדי שכולנו נדע לזהות פסיכופת

תיאודור מילון הוא פסיכולוג שחקר את האישיות האנושית. בין מחקריו הוא התמקד גם בפסיכופתיה. בשנת 1998 פרסם מילון ספר ביחד עם רוג'ר דיוויס שנקרא "פסיכופתיה: אנטיסוציאלי, פשע והתנהגות אלימה". פרק שלם עוסק בתת סוגים של הפסיכופת. לכל סוג של תת-פסיכופת יש תכונות ואפיונים שונים המאפשרים להבדיל ביניהם.

הנה הם אם כן הפסיכופתים הרלוונטיים למציאות חיינו. כל קורא יכול לחבר את האסוציאציות עם העובדות והדמויות שהוא מכיר:

1. "הפסיכופת הערמומי"

הוא אדם:

"שרוב מעשיו ודיבוריו תלויים בשקר. התנהגותו תיראה כידידותית וחברותית עד מאוד והוא בעל אורח חיים קליל וחברתי. הוא מנסה להשיג את תשומת הלב המופנית כלפיו בצורה לא טבעית – בצורת פיתוי, והיחסים שלו יהיו שטחיים מאוד.

כלפי חוץ הוא יראה כחברותי אך מבפנים הוא יחוש ויהיה בעל טינה, אימפולסיביות וחוסר אמון בבני אדם אחרים. הפסיכופתים מסוג זה יראו התלהבות מדברים שונים אך לא לאורך זמן, ומתוך כך הם יהיו אימפולסיביים וחסרי אחריות – כל הזמן יתורו אחר ריגושים. מאחר שהם חיים בתוך שקר רוב הזמן הם נוטים להיות לא כנים, לא מוכנים להודות בחולשות שלהם אל מול האחר והם תמיד יציגו הצלחה, גם כשהיא כוזבת".

2. "הפסיכופת הרודן/ העריץ"

"הוא האכזר, הרעיל והמסוכן ביותר! הוא הרסני, פוגע ומפחיד ביותר. שלא כמו אצל אחרים, הוא מונע ומגורה מההתנגדות אליו, חולשה שמופגנת כלפיו או מרצון לעצור אותו".

פסיכופתים אלה, עפ"י המחקר, חלקם תוקפים את האחר בגסות ובוולגריות, בעוד שהאחרים מרוסנים פיזית אך ממררים את חייהם של הקורבנות שלהם בביקורת בלתי פוסקת, משפילים ומעליבים. מבחינת מרבית המאבחנים והחוקרים, זהו הסוג הטהור ביותר של הפסיכופת הקלאסי, והם מציגים כמה הפרעות אישיות, בעיקר סדיסטיות.

יותר מכל תת סוג אחר, הפסיכופת הרודן:

"שואב סיפוק עמוק ביצירת סבל לאחר ברמות לא פרופורציונליות על מנת להראות את כוחו הבלתי מוגבל אל מול האחר".

פסיכופתים מסוגו משתמשים באלימות:

"כאמצעי לעורר אימה ופחד, ואלו מספקים להם תחושת סיפוק אדירה. מה שמניע אותם בעיקר הוא הפחד שלהם עצמם – הפחד שאחרים ידעו לזהות את חוסר הביטחון הפנימי שלהם ואת חוסר תחושת ההערכה העצמית שלהם".

הדמיון שלכם כבר מתגלגל? נמשיך.

3."הפסיכופת החמדן"

הנה גם ההגדרה של "הפסיכופת החמדן". אנשי המחקר לא פסחו על שום סוג מאלה שמאתרים את האנשים המשפיעים על חיינו. אצל פסיכופת זה רואים בצורה המזוקקת ביותר את המאפיין המהותי בהפרעת אישיות אנטי סוציאלית (לפי הDSM) ובהפרעת אישיות הדיסוציאלית (לפי הICD)- גרימת משהו לאחר.

"זהו אדם שכל מטרתו בחיים היא להגדיל, לפאר ולרומם את עצמו".

הפסיכופת החמדן מרגיש שהחיים לא נתנו לו את מה שמגיע לו מכל הבחינות – לא קיבל אהבה, תמיכה, תמורה חומרית לה הוא ראוי, שהאחר קיבל יותר ממנו ולכן עליו לתקן את העוול שנגרם לו או עוול שהוא חווה וכן לפצות על הריקנות שלו באמצעות מעשים פליליים.

הפסיכופת החמדן "זהו אדם שמטרתו בחיים היא להגדיל, לפאר ולרומם את עצמו". הוא מרגיש שהחיים לא נתנו לו את מה שמגיע לו ועליו לתקן את העוול ולפצות על הריקנות במעשים פליליים

אנשים אלו מסבירים את המעשים שלהם בכך שזה:

"דחף וסיפוק בשבילם להיות תמיד מעל האחר ולפגוע במי שנמצא מתחתיו בכל תחום".

עבור אלה שלוקים בהפרעה בצורה קלה יותר ונשארים בעלי שליטה ומודעות עצמית מסוימת – די באינטראקציה קלה, בעבירות רכוש קטנות וקטנוניות כדי להקהות את ההרגשה שלהם. אצל אלו החולים בהפרעה בצורה קשה יותר,

"גזילת הישגים ורכוש שהרוויחו אחרים הופכת אצלם לתגמול ברמה הגבוהה ביותר. יש להם מעט מאוד רגשות אשמה, אך לא על מה שהם גורמים לאחר". הם "מאוד קנאים, חמדנים ותוקפנים, מרגישים טוב כשכואב לאחר ומאוד מפריעות וכואבות להם ההצלחות של האחר. הם אף פעם לא שבעים ממה שיש להם, והם תמיד רוצים ומשתוקקים לעוד".

מכאן, שפסיכופתים החמדנים לעולם לא מגיעים לתחושת נחת ורוגע בלי קשר להצלחות שלהם. הם תמיד מרגישים לא ממומשים, ריקים, נטושים, שלעולם ימשיכו להיות מקופחים.

קחו רגע אוויר, משהו לשתות ומיד נמשיך. צפו רגע במהדורת החדשות או סתם דפדפו לאחור בחייכם עד כה, חיינו. שימו  לב לדרישות היומיומיות של החמדנים שעולים בדמיונכם וקיראו את הסוג הבא המוכר לכם בוודאי היטב.

4. "הפסיכופת חסר המצפון/ חסר העקרונות"

בדרך כלל זהו אדם בעל דפוסי אישיות נרקיסיסטיים. אנשים אלה הם לרוב מצליחנים במסגרת גבולות החוק ולעיתים נדירות נכנסים לטיפול קליני.

"זהו אדם המשדר הצלחה מעבר למה שקיים, חסר רגשות אשמה וחסר מצפון חברתי, אנוכי ולא הוגן, אדיש לרווחת האחר ולסגנונות חיים אחרים, בעל עמדות פזיזות, נקמניות ואכזריות. זהו אדם שרגיל ואף נהנה להונות ולנצל את האחר בעזרת קסמו האישי. פסיכופתים מסוג זה טובים מאוד ביצירת פנטזיות שקריות רחבות היקף בכדי להשיג את מטרותיהם" כותב  תיאודור מילן בספרו (Millon & Davis, 1998).

"זהו אדם המשדר הצלחה מעבר למה שקיים, חסר רגשות אשמה ומצפון חברתי, אנוכי ולא הוגן, זהו אדם שרגיל ואף נהנה להונות ולנצל את האחר בעזרת קסמו האישי"

הפסיכופת חסר המצפון וחסר העקרונות יצור קשר עם אדם אחר לתקופה שטובה לו – תקופה בה הוא סבור שיוכל לקבל מהאחר משהו. לאחר שישיג את מבוקשו או לאחר שיימאס לו הוא פשוט ינתק קשר ומגע.

"לרוב אדם זה יעיד על חוסר פחד אל מול איומים וענישה. הוא בעל נטיות זדוניות המוקרנות כלפי חוץ, בעל קשרים זוגיים המתחלפים באופן תכוף והם שורדים רק אם לפסיכופת יש מה להרוויח מהם".

עכשיו נמשיך אל סוג אחר מוכר. אגב יש מקרים בהם פסיכופת יכול להכיל בתוכו כמה סוגים שאובחנו כאן על ידי החוקרים. אם זה נשמע לכם מוכר, נראה לכם מוכר, מזוהה לכם מוכר – יתכן בהחלט שהערמומי, החמדן וחסר המצפון מהלכים יחד באותו אדם.

5. "הפסיכופת חסר עמוד השדרה"

זוהי גרסה של פסיכופת חסר ביטחון, חסר החלטה ואף פחדן. תוקפנות פסיכוטית בגרסה הזו באה לידי ביטוי בתגובה פרדוקסלית, שהאדם מייצר כתגובה לסכנות ולפחדים, והיא נועדה להראות לרודפיו כי הוא אינו חרד או חלש וכי לא ייכנע ללחצים או לכפיה.

"אנשים פרועים מחד ופחדנים מאידך הם חסרי עמוד שדרה. הם ינהגו באלימות כאמצעי להתגבר על הפחד אותו הם חווים וכדי למצוא לעצמם מקום מפלט. העצמי שלהם נתפס כמטרה חסרת אונים, פגיעה וללא הגנה. כאשר סוג זה חווה פניקה ופחד, הם יעמדו על מול הדבר ויפגינו חוזק רב אל מול אותו פחד. הם יציגו מצג שווא של כוח אדיר. המנגנון הזה באישיותם מאפשר להם לשלוט בפחדים האישיים שלהם, מסיט את המיקוד מהם ובעצם מרשים את הסביבה שלהם תוך מתן הצגת שווא של ביטחון עצמי מופרז".

גרסה של פסיכופת חסר ביטחון, חסר החלטה ואף פחדן. תוקפנות פסיכוטית בגרסה הזו באה לידי ביטוי בתגובה פרדוקסלית, שהאדם מייצר כתגובה לסכנות ולפחדים, והיא נועדה להראות לרודפיו כי אינו חרד או חלש

כמו הפסיכופתים האחרים, האגרסיביות שלהם כלפי חוץ אינה סימן לביטחון עצמי אמיתי ולכוח אישי, אלא אמצעי נואש לנסות להרגיש עליון מעל הכלל ובטוח בעצמו. פסיכופתים אלה יכולים בהמשך:

"להתגלות כרודנים קטנים השומרים על גישה מאיימת ומראים לעולם שמסוכן להתעסק איתם".

נעכל רגע את הטיפוסים הללו שלא תמיד אנחנו יודעים לזהות במעלית או ברחוב או סתם על מסך הטלוויזיה ונדלג אל התת-סוג הבא:

6. "הפסיכופת הנפיץ"

זהו פסיכופת הנבדל מגרסאות פסיכופתיות אחרות. הוא מאופיין במתן הופעה עוינת, בלתי צפויה ופתאומית. הוא בעל התקפי זעם המאופיינים בזעם בלתי נשלט והתקפות אימתניות על האחר.

"לרוב הדבר יתרחש נגד בני משפחתו של הפסיכופת עצמו. התנהגות נפיצה שכזו מתפרצת במהירות רבה מבלי שניתן היה בכלל לזהות אותה ולנסות לעצור אותה. כאשר הם מרגישים מאוימים, מתוסכלים או מוטרדים מכל שינוי פתאומי שעובר עליהם. הם רגישים לבגידות ועשויים להיות מתוסכלים מחוסר ההצלחה והתקווה בחייהם. כתגובה לשינויים הם יגיבו בצורה חדה ומהירה במכות קשות ובלתי נשכחות, יאמרו דברים שלא ניתן יהיה לסלוח עליהם. למרות שבמרבית המקרים ההתנהגות הנפיצה אצל שאר בני האדם הנורמטיביים היא שתיקה או פסיביות והיא אף יעילה אצל תת סוג זה, ההתפרצות משמשת ככלי לפריקה של תחושות עוצמתיות וההשפלה שחוו…",

בניגוד לפסיכופתים אחרים, הפסיכופת הנפיץ מסתובב ביום יום שלו בצורה שקטה, גאה בעצמו ושליו, אך רף הזעם ללא שליטה יכול להגיע בלי אף התגרות הנראית לעין.

"לאחר שחרור הזעם הפסיכופת נשען על זיכרונות ורגשות עבר".

"לרוב הדבר יתרחש נגד בני משפחתו של הפסיכופת עצמו. התנהגות נפיצה שכזו מתפרצת במהירות רבה מבלי שניתן היה בכלל לזהות אותה ולנסות לעצרה. הם רגישים לבגידות ועשויים להיות מתוסכלים מחוסר ההצלחה והתקווה בחייהם

תת סוגים של פסיכופתיה מאפיינים בצורה חיובית אנשים בעלי כריזמה, יצירתיות, בעלי מיומנויות חשיבה, אסטרטגים ובעלי קשר בין אישי מחד, ומאידך מאפיינים בצורה שלילית את אותם אנשים כשזה נוגע לאחריות על דברים שונים, והפקת ביצועים מיטביים בהיותם שחקנים בקבוצת אנשים גדולה יותר. נמשיך עם מספר פסיכופתים שהופכים את חיינו תמיד למרתקים, מסוכנים ובלתי צפויים.

7. "הפסיכופת שלוקח סיכונים"

ישנו למשל גם "הפסיכופת שלוקח סיכונים"- זהו אדם אימפולסיבי וחסר מחשבה. כל הזמן מחפש מצבים של סיכון על מנת להרגיש חי (שלא למטרת רווח חומרי, הגנה או מוניטין). אלו הם:

"אנשים פזיזים, חסרי פחד ורגישות למצבים בהם האדם הנורמלי יחוש פחד, הם עיוורים לתוצאות אפשריות של נזק פיזי חמור. הם מפגינים חוסר אחריות על מעשיהם וזלזול בהשפעות של ההתנהגות שלהם על האחר תוך שהם חסרי מנוחה ומצויים במרדף אחר הגחמות האישיות שלהם".

8. "הפסיכופת המטריד, המציק"

והנה הוא הפסיכופת המוכר מהמרפסת ממול  – "הפסיכופת המטריד, המציק". פסיכופתים אלו מציגים תבנית שונה ופגומה מהתבנית הפסיכופתית הקלאסית. תכונות האישיות שלהם:

"נראות זהות ומשתלבות ביחד עם הפרעת אישיות פרנואידית. הם מאופיינים בחוסר אמון כלפי האחר, טינה וקנאה שהם חשים כלפי האחר. בבסיס התכונות והרגשות הללו עומד הצורך והרצון האכזרי לתרץ לעצמם עוול שנגרם להם בעבר בצורת נקמה".

בניגוד לפסיכופתים האחרים, סוג זה מצא כי עליו להשקיע את מירב המאמצים שלו:

"בהתעללות באחר ובעירעורו מנטלית, על מנת שיחוש עונשים כבדים וקשים כפי שהם חוו בילדותם".

פסיכופתים אלו מאופיינים באסטרטגיות יהירות וברוטליות בתדירות גבוהה מידי. הם נכנסים למעין פנטזיה שבה הם מהרהרים בגורלם ומתמרמרים עקב נסיבות חייהם, ומתוך כך יוצרים עלילה שבה

"כל הסביבה ממלאת תפקיד מאיים ובוגדני. כך, באמצעות מנגנון ההשלכה התוך נפשי שלהם הם מייחסים את הארס והרעל שיש בתוכם אל האחר ורוצים לתת לאחר תחושה של מה שהם חווים…".

פסיכופתים אלה הם קנאים לעצמאות שלהם, עקשנים ודבקים באמונה העצמית שלהם. הצורך והרצון שלהם להגן על האוטונומיה שלהם נובעת מתוך "אשליות הרדיפה אותה הם חווים".

הם נכנסים למעין פנטזיה שבה הם מתמרמרים עקב נסיבות חייהם, ומתוך כך יוצרים עלילה שבה "כל הסביבה ממלאת תפקיד מאיים ובוגדני. כך, באמצעות מנגנון ההשלכה, הם מייחסים את הארס והרעל שבתוכם לאחר".

9. "הפסיכופת השוחק"

ויש גם את הפסיכופת השוחק. בניגוד לפסיכופתים האחרים הפועלים בצורה עקיפה ופסיבית לצורך הפגנת המאבק שלהם, לשם ביטוי התסכול העצמי אותו הם חווים, הפסיכופת השוחק נוהג אחרת –

"הוא פועל בצורה גלויה וישירה. בעיני תת-פסיכופת זה כולם מסביבו הם אובייקטים שמפריעים לו, מציקים לו, מנדנדים לו ולא רצויים מסביבו בשום צורה. יש לו מחלוקות בלתי פוסקות עם אחרים והוא מגדיל את כל הוויכוחים הכי קלים למאבקים חוזרים. יש לו מעט מאוד מצוקות, מעט מאוד נקיפות מצפון או תחושות חרטה לגבי מעשים שעשה, אפילו כלפי האנשים הקרובים אליו ביותר. הפסיכופתים האלה מתעקשים שהמריבות שהם מעורבים בהן הם למען הצגת עקרונות החשובים להם. בשבילם אחרים הם הטועים ואין על כך עוררין".

*  *  *

וישנו גם "הפסיכופת המרושע הזדוני" , שאולי לא שייך לחבורת הפסיכופתים שכולנו מכירים מהמערכות השלטוניות חברתיות פוליטיות. לא נרחיב אודותיו כי הוא מאפיין גם רוצחים, עוינים נקמניים שאינם שולטים בדחפים. הם דומים לסדיסטים, הם מושחתים הם לא מודעים למעשיהם למרות שהם מבינים מהי אשמה ומהו מוסר אך "עד שלא יסיימו את מטרות ההרס והנקמה הם לא יחדלו…".

את תתי הפסיכופתים לעיל ניתן למצוא בתרחישים הקורים כמעט כל יום – רציחות, גניבות, פשעי תאגידים ו…בפוליטיקה .

מלבד כמה מחקרים ומדגמים קטנים, אין מידע רב העוסק בפסיכופתיה בתוך ארגון או תאגיד. אך ישנו עניין ציבורי ותקשורתי רב לנסות ללמוד ולהבין על סוגי האנשים שגורמים רע בצורה כזו או אחרת, תוך שימוש לרעה במעמדם, מעילה באמונו של האחר, הונאת לקוחות, חברים, בני משפחה ומשקיעים.

"הם מצליחים להתחמק מהרגולטורים ומצליחים להישאר אדישים לכאוס ולפגיעה הכלכלית הקשה שנוצרה סביבם בעקבות המעשים שלהם עצמם. לא מן הנמנע שפסיכופתיה תהווה כמעין תשובה והסבר לצורת התנהגות כה קשה והרסנית כלפי החברה", כותבים שני חוקרים אחרים (Babiak, Neumann & Hare, 2010).

אלו ימים שהביטוי פסיכופת חוצה יבשות ומאפיין מנהיגים מוכרים יותר או פחות. אולם החוקרים מתבקשים ברוח הימים האלה לבצע מחקר על פסיכופתיה של מנהיגים ומדינות.

האם הביטוי "פסיכופת" הוא קללה? נדמה לי שזו אבחנה שכל אחד צריך לשאת עימו בחיי היומיום כשהוא בוחן את מי שמשפיע על חייו וקובע את גורלו.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

בשנה הקרובה צפויים כמה תהליכים חשובים באיראן שישפיעו על עתידה, בראש סדר היום עומדים נושא הסכם הגרעין והסרת הסנקציות הכלכליות. ישראל חייבת ליזום לאלתר דיאלוג מדיני מהיר עם הממשל החדש בארה"ב כדי שלא ימהר להסיר את הסנקציות ויתחשב בעמדותיה בכל הקשור להסכם הגרעין.

שנת 2021 היא שנה שתכריע את עתידה של איראן בכמה תחומים חשובים הקשורים למעמדה האזורי והבינלאומי, מצבה הכלכלי, סוגיית הגרעין ושאלת הירושה. השינויים שיקרו במהלך השנה הזו אמורים לעצב את דמותה בשנים הבאות.

שנת 2021 היא שנת הכרעה לעתיד איראן ולעיצוב דמותה בשנים הבאות, בתחומים חשובים הקשורים למעמדה האזורי והבינלאומי, מצבה הכלכלי, סוגיית הגרעין ושאלת הירושה

איראן תתחיל להתמודד כבר בשבועות הקרובים עם ממשל חדש בארה"ב שאמור להיות ממשל נוח יותר מבחינתה, לעומת ממשל טראמפ שמעוניין בדיאלוג מדיני כדי להפחית את החיכוך ביחסים בין 2 המדינות שהיה בתקופת הממשל הקודם.

הנשיא החדש ג'ו ביידן הודיע כבר על רצונו לשוב להסכם הגרעין עם איראן, שממנו נסוג הנשיא טראמפ לפני כשנתיים, ועל נכונותו להסיר את הסנקציות שהוטלו עליה. הנשיא ביידן מתכוון, על פי הצהרותיו בתקשורת, לנהל משא ומתן על הסכם חדש עם איראן, שיכלול 2 נושאים חשובים אשר לא נכללו בהסכם משנת 2015: פרוייקט הטילים הבליסטיים של איראן ומגמות ההתפשטות שלה במזה"ת.

בפני ישראל ניצבת משימה חשובה מאוד לקראת כניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן והיא לשכנע אותו ואת צוותו כי איראן מסתירה את כוונותיה האמיתיות, שהן לייצר פצצה גרעינית, וכי לכן יש להטיל הגבלות חמורות על פעילותה בתחום הגרעין כדי למנוע ממנה להגשים את מטרותיה, המסוכנות לעולם כולו.

המשימה הזו מוטלת בחודשים הראשונים של השנה החדשה על הדרג מדיני-ביטחוני בישראל: על ראש הממשלה בנימין נתניהו ועל ראש המוסד יוסי כהן. זאת בעוד ישראל מתמודדת עם מגיפת הקורונה ועם מערכת הבחירות לכנסת.

ישראל תצטרך לשכנע את ממשל ביידן בצדקת עמדתה באמצעות החומרים המודיעיניים שברשותה, במיוחד אלה שהובאו מארכיון הגרעין בטהרן בינואר 2018.

בשטח קרו גם כמה התפתחויות נוספות:

1. איראן החלה להעשיר אורניום לרמה של 20 אחוזים, ההחלטה הזו התקבלה בעקבות חיסולו של מדען הגרעין מוחסן פח'רי זאדה.
2. איראן החלה בבניית  מתקן גרעיני תת קרקעי שבו יועשר האורניום כדי שהתהליך לא יפגע, וזאת בעקבות הפיצוץ במתקן הצנרפוגות המתקדם בנתנז ביולי 2020 שעיכב את הפרוייקט לתקופה שבין שנה לשנתיים והמיוחס למוסד הישראלי.
3. איראן הפרה את הסכם הגרעין וברשות הסוכנות לאנרגיה אטומית מצוי כל המידע על ההפרות האיראניות.
4. בקיץ הקרוב יתקיימו בחירות לנשיאות באיראן.
5. על פי כמה מקורות, מצבו הבריאותי של שליט איראן עלי ח'מינאי התערער בשנה האחרונה, ובצמרת האיראנית מדברים כבר על הצורך במציאת יורש.

לקראת כניסת ביידן לבית הלבן, על ישראל לשכנע אותו ואת צוותו כי איראן מסתירה את כוונותיה האמיתיות, ייצור פצצה גרעינית, וכי יש להטיל הגבלות חמורות על פעילותה בתחום הגרעין, המסכנת את העולם כולו

מקורות איראניים טוענים כי מחנה השמרנים התחזק באיראן בעקבות נסיגת ממשל טראמפ מהסכם הגרעין וחיסולם של קאסם סולימאני ומדען הגרעין פח'רי זאדה. דבר זה ישפיע, לשיטתם, על בחירת היורש לתפקיד השליט העליון של איראן במקרה שעלי ח'מינאי יאלץ לרדת מהבמה הפוליטית ועל הבחירות לנשיאות בקיץ הקרוב.

איראן כבר מפגינה כעת עמדה נוקשה מול הממשל החדש, לפיה היא איננה מוכנה לנהל משא ומתן על הסכם הגרעין. המנהיג העליון עלי ח'מינאי אמר ב-8 בינואר כי איראן איננה ממהרת לכך שארה"ב תחזור להסכם הגרעין והיא דורשת ש"קודם יוסרו הסנקציות שחונקות את איראן".

להערכת גורמים מדיניים בירושלים, יקשה על הנשיא ג'ו ביידן להגיע להסכם גרעין חדש עם איראן לפני הבחירות לנשיאות באיראן. מערכת הבחירות אמורה להקשיח את העמדות של המתמודדים בכל הקשור להסכם הגרעין.

ישראל חייבת להיות צד פעיל בכל הקשור למשא ומתן על הסכם גרעין חדש, לאחר שמודרה על ידי הנשיא ברק אובמה מפרטי הסכם הגרעין, כדי שתוכל להשפיע על תוכנו של ההסכם החדש. בעקבות מידורה של ישראל מהמשא ומתן לא נכללו בהסכם הגרעין נושאים חשובים כמו פרוייקט הטילים הבליסטיים של איראן והפעילות שלה לתמיכה בטרור.

גם במדינות המפרץ ובראשן סעודיה כבר נשמעים קולות הדורשים מארה"ב לתת להן אפשרות להשפיע על המשא ומתן המתוכנן עם איראן. השאלה היא כיצד ינהג הנשיא ביידן בסוגיה והאם יפיק לקחים מהטעויות שעשה הנשיא אובמה.

ישראל חייבת להיות צד פעיל במו"מ על הסכם גרעין חדש, לאחר שמודרה ע"י אובמה מפרטי ההסכם, כדי שתוכל להשפיע על תוכנו. בשל מידורה לא נכללו בו נושאים חשובים כמו פרוייקט הטילים הבליסטיים של איראן ותמיכתה בטרור

שאלת הירושה

בשבועות האחרונים שוב עלתה באמצעי התקשורת בעולם שאלת הירושה, לאחר גל של שמועות כי מצב בריאותו של השליט העליון עלי ח'מינאי בן ה-82 התרופף מאוד. איראן הכחישה בתוקף את השמועות, אך העיתונאי המתנגד למשטר מוחמד אהווז טען בחודש שעבר כי ח'מינאי כבר החליט להעביר את השלטון לבנו מוג'תבא ח'מינאי בן ה-51, המשתייך למחנה השמרנים הרדיקלים.

ח'מינאי שרד בעבר ניתוח בערמונית ואף ניצל מניסיון התנקשות באמצעות מכשיר הקלטה ממולכד.

למרות ההכחשות הרשמיות, יש  המעריכים במערב כי נושא הירושה יהפוך לנושא מרכזי במהלך השנה הקרובה.

ח'מינאי עצמו התיייחס ב-2019 לסוגיית הירושה והודיע ביום השנה ה-40 למהפכה הח'ומיינסטית כי:

"ארבעת העשורים הבאים ברפובליקה האסלאמית חייבים להסתמך על הגיל הצעיר הדתי של האיראנים שהם הדוגמה העליונה של המהפכה האסלאמית".

על פי החוקה האיראנית, "מועצת המומחים" היא זו שאמורה לבחור את המנהיג העליון הבא. המועצה מונה 88 חברים מקרב חכמי הדת שנבחרים כל 8 שנים.

יורשו של עלי' ח'מינאי חייב להיות דמות מקובלת על הכוחות הבולטים באיראן, כך שתשמור על איזון בין כל הכוחות הפליטיים הפועלים בזירה.

גורמי מודיעין במערב מעריכים כי "משמרות המהפכה" ינסו לכפות מועמד המזוהה עמם במסגרת מאבק הירושה.

סביר להניח כי המנהיג העליון יתמוך ביורש מחזיק בעמדות הדומות לעמדותיו. בכל מקרה, לבחירה של מנהיג חדש יש השפעה רבה על עתידה של איראן.

על פי סעיף 110 של החוקה האיראנית – למנהיג העליון יש סמכויות רבות ורחבות בכל הקשור למדיניות החוץ ולכוחה הצבאי של איראן, כולל בעניין תוכנית הגרעין שלה.

על פי סעיף 110 של החוקה האיראנית – למנהיג העליון יש סמכויות רבות ורחבות בכל הקשור למדיניות החוץ ולכוחה הצבאי של איראן, כולל בעניין תוכנית הגרעין שלה

איראן נכנסת לשנה חשובה מאוד מבחינתה,  בעודה נאנקת תחת עול הסנקציות הכבדות שהטיל עליה הנשיא טראמפ. זוהי המשימה העיקרית שלה בטווח הקצר: להביא להסרת הסנקציות החונקות אותה. לכן ישראל צריכה לפעול במהירות מבחינה מדינית ולפתוח לאלתר בדיאלוג מדיני עם ממשל ביידן כדי שלא ימהר להסיר את הסנקציות לפני שיקבל את כל המידע הדרוש על תוכניותיה הגרעיניות של איראן. חשוב מאוד שישראל תיטול לידיה את היוזמה, כדי שממשל ביידן לא יקבל החלטות בנושא איראן שעלולות להשפיע על ביטחונה הלאומי של ישראל מבלי להתייעץ עמה.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)