ב-5 במאי השנה חיסלה ישראל את חאמד חדרי בירי על מכונית בה נסע בעזה. לחדרי, בעליה של חברת חלפנות כספים, יוסחה פעילות של העברת כספים מאיראן לארגוני הטרור בעזה.
ביממה שלאחר החיסול שיגרו חמאס והג'יהאד האיסלאמי 690 רקטות לעבר ישראל, שמהן נהרגו 4 אזרחים – משה אגדי וזאיד אל חמאמדה באשקלון, פנחס מנחם פשווזמן באשדוד, ומשה פדר, שטיל נגד טנקים פגע במכוניתו, כשנסע בכביש 34, בין יד מרדכי לשדרות.
בנוסף להרוגים נפצעו 138 ישראלים, מהם ארבעה באורח קשה, שישה בינוני והשאר קל. בעזה נהרגו בסבב הלחימה הקצר 25 בני אדם, מהם שמונה פעילי טרור, וכן ארבע נשים, שתיים מהן בהריון, שני תינוקות בני ארבעה חודשים ושנה וחצי, וילד בן 12.
למרות חיסול חדרי, לא ידוע על עצירת כספי הטרור המועברים לעזה, ושיגורי הרקטות לעבר ישראל נמשכו גם מאז. הדוגמה הזכורה ביותר היתה ירי גראד לעבר אשדוד, בזמן נאום של ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס בחירות בעיר, שבוע בדיוק לפני בחירות ספטמבר.
בעקבות השיגור ביקש נתניהו לנקוט תגובה חריפה, שגורמי הביטחון העריכו כי יש סבירות גבוהה שהיא תוביל לפרוץ מלחמה. נתניהו נעצר על ידי היועץ המשפטי לממשלה, משום שלא כינס את הקבינט לצורך אישור הפעולה, כמתחייב בחוק.
לאור האפקטיביות המוגבלת של החיסולים בהחלשת ארגוני הטרור ובעצירת הירי לעבר ישראל, עולה התהייה אם הם מצדיקים את אבדן החיים בישראל ובעזה, את הפגיעות בגוף, ובמידה פחותה את הנזקים הכלכליים שגורמים סבבי הלחימה. התשובה לכך מורכבת, משום שקשה לכמת את ההשפעה התודעתית של החיסולים, ומשום שאי אפשר לדעת מה היה קורה במציאות חלופית.
ייתכן, למשל, שאלמלא היה חדרי מחוסל, המשך פעילותו היה מביא למספר רב יותר של הרוגים ונפגעים ישראלים. מנגד, מעט מאוד ישראלים שואלים את עצמם אם ניתן להרגיע את העימות עם עזה באמצעות מו"מ מדיני שיאפשר להגיע להסכם יציב לטווח הארוך, דוגמת הודנה לעשרות שנים, משום שהמחיר – הקמת מדינה פלסטינית ביו"ש – נתפס כגבוה מדי. גם קריאת חמאס להודנה בתנאים נוחים יותר לא נענתה.
נקודת מבט מעניינת על שאלת החיסולים, מזווית של חוכמת ההמונים, ניתנה במחקר של בנק ישראל מ-2005. המחקר מצא שחיסול מנהיגים פוליטיים פלסטיניים מוביל לירידות שערים בבורסה בתל אביב, בעוד שחיסולים של בכירי טרור מובילים דווקא לעליות שערים.
הממצאים האלה מעידים שאנשי שוק ההון מעריכים את חיסול המחבלים הבכירים כטקטיקה אפקטיבית לטווח הקצר והארוך, אך לא כך ביחס לחיסול פוליטיקאים.
ואכן, רוב חוקרי הטרור מסכימים כי חיסול מנהיגי טרור בכירים פוגע ביכולת האופרטיבית של הארגונים, בעיקר כשמדובר בארגונים קטנים כמו הג'יהאד האיסלאמי בעזה. מנגד, יש הסכמה בין החוקרים כי החיסולים מגבירים את המוטיבציה של המחבלים לפגוע בישראל, מה שעלול להפוך לחרב פיפיות ברגע שהיכולות המבצעיות משוקמות.
במקרה של חיסול מנהיגים פוליטיים, המוטיבציה לפגע גבוהה אף יותר. סיבה אחת לכך היא שהמנהיגים הפוליטיים מוכרים יותר בקרב הציבור הרחב, והריגתם מעוררת תגובות רגשיות חזקות יותר וקריאות נקם. סיבה שניה היא שבניגוד לפגיעה בטרוריסטים, הנתפסת כחלק מכללי המשחק המקובלים, פגיעה בהנהגה הפוליטית נחשבת חריגה מהכללים.
משמעות סימבולית מעבר לארגון
לדברי ד"ר שאול שי, אל"מ במילואים ועמית מחקר בכיר במכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי בהרצליה, "יש טרוריסטים שמשקלם הסגולי לגבי הארגון, ולפעמים המשמעות הסימבולית שלהם הרבה מעבר לארגון, היא כזו שלפגיעה בהם יש אפקטים מאוד משמעותיים. לדוגמה, החיסול של אבו באכר אל בגדדי, זה דבר מאוד משמעותי.
"הוא פיגורה שיצרה יש מאין את דאע"ש ואת החאליפות האיסלאמית, ולכן אין ספק שאחרי לכתו, הארגון הזה נראה אחרת. זה לא אומר שהארגון ייעלם, שתפיסת העולם שלו תיעלם, אבל זאת פגיעה מאוד משמעותית. אם הולכים לעיראק, אז אחרי שהאמריקאים חיסלו ב-2006 את אבו מוסעב אל זרקאווי, לקח לארגון אל קאעדה שנים עד שהוא חזר לרמת היכולות שלו בעיראק ול'חזון' שהתווה שם זרקאווי.
"זה בוודאי נכון גם לחיסולו של בן לאדן, שהארגון עוד לא התאושש מהחיסול שלו עד היום. כך שכשמדברים על ארכי-טרוריסטים – במקרה שלנו בחיסול של עימאד מורניה (המפקד הצבאי של חיזבאללה, נ"י) – יש לזה השפעה מאוד חזקה על הארגון גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך.
"לגבי סיכולים של דרגים נמוכים יותר, זה עניין נקודתי. אם הוא ׳פצצה מתקתקת׳, לא כל כך משנה מה האפקט – פה חייבים למנוע משהו שיכול לקרות באופן מיידי, ולכן השאלה פחות רלוונטית.
"ככלל, גם צריך לקחת בחשבון שזאת לא רק פגיעה במטרה אחת. כאשר זה מצטבר, כמו ב-2004, כשהיה מסע של סיכולים ממוקדים נגד חמאס, זה הביא את הארגון להודנה (בנובמבר 2004), והביא בעצם בגדול לירידה דרמטית בנושא פיגועי ההתאבדות.
"אתה יכול להבין שאני נמנה על האסכולה שחושבת שסיכול ממוקד הוא חשוב ומועיל. זה כמובן לא פותר את הבעיות, זה לא מחסל ארגון, אבל במאבק הסיזיפי של מלחמה בטרור זה כלי מאוד משמעותי".
מה תהיה לדעתך השפעת החיסול היום על הג'יהאד האיסלאמי בעזה?
"בהאא אבו אל עטא הוא פיגורה מבצעית שהיתה בגדר פצצה מתקתקת, כי כל זמן שהוא היה בחיים, הוא ייצר פיגועים. מהבחינה הזאת אני חושב שהם קיבלו מכה, גם אופרטיבית, וגם תדמיתית-תודעתית. האם זאת פגיעה שהג'יהאד האיסלאמי לא יתאושש ממנה? בוודאי שלא. אני מניח שכבר עובדים על מציאת המחליף שלו. אפשר להניח שלמחליף ייקח זמן מסוים עד שייכנס לנעליו, אבל זה לא מסדר גודל של הסיכולים שתיארתי קודם".
![ראש הממשלה בנימין נתניהו עם הרמטכל אביב כוכבי וראש השב"כ נדב ארגמן בבור בקריה בתל אביב במהלך הלילה בו חוסל בכיר הג'יהאד האיסלאמי, בהאא אבו-אל עטא. מימין סגן הרמטכל אייל זמיר (צילום: קובי גדעון/לע״מ)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2019/11/KBG_GPO7005-copy-640x400.jpg "ראש הממשלה בנימין נתניהו עם הרמטכל אביב כוכבי וראש השב"כ נדב ארגמן בבור בקריה בתל אביב במהלך הלילה בו חוסל בכיר הג'יהאד האיסלאמי, בהאא אבו-אל עטא. מימין סגן הרמטכל אייל זמיר (צילום: קובי גדעון/לע״מ)")
כשמדברים על פיגועים בהקשר של אבו אל-עטא, הכוונה היא לירי רקטות לישראל?
"לא בהכרח, זה קשת שלמה של סוגי פיגועים. הדבר האחרון שהוא עשה זה ירי רקטות, אבל זה ירי צלפים, ופיגועים מסוגים שונים שהיו בקנה. זה בוודאי לא יעצור את ירי הרקטות. פה יש את הדינמיקה של הסבבים, שאנחנו יודעים בדרך כלל איך היא מתחילה, אבל איך היא מסתיימת זה משהו שתלוי בנסיבות הכוללות".
מעבר לירי צלפים וטיל הנ"ט שהרג אזרח ישראלי במאי האחרון, אילו סוגי פיגועים יוצאים מעזה?
"יש כוונות להשתמש ברחפנים, יש מטענים על הגדר, ולא צריך לשכוח, אמנם כנראה שטיפלנו במנהרות, אבל תמיד יכולה להיות יתירות בעניין הזה. כמעט כל הארסנל של האפשרויות פתוח, כולל פיגוע בדרך הים".
איך שוקלים החלטה על סיכול ממוקד לאור המחירים הצפויים בנפש?
"אתה בוודאי לא יכול לכמת כמה חלילה אזרחים או חיילים ייפגעו, הרי זה יכול לקרות גם אם לא תעשה את זה, כתוצאה מפיגוע שהצד השני יוזם. זה לא יכול להיות מרכיב מרכזי כי הוא לא בר הערכה. אתה צריך לשקול את כל מערכת השיקולים המבצעיים, המדיניים, האזוריים והפנים-ישראליים, וכשאתה שוקל את כל הדברים האלה ביחד, אתה מחליט אם כדאי או לא כדאי, ואם העיתוי נכון. וצריך לראות גם מה עלולה להיות התוצאה אם לא תעשה את זה".
מה דעתך על עיתוי הפעולה בזמן הפוליטי הרגיש שאנחנו נמצאים בו?
"אני חושב שבדברים האלה, באותו רגע שהתקבלה החלטה עקרונית שהבנאדם הוא בגדר פצצה מתקתקת, יפה שעה אחת קודם, כי גם ההיתכנות המבצעית לא קיימת כל הזמן, היא מזדמנת. וברגע שזה מתאים, אז צריך לטפל בזה".
"מפתה מאוד לעשות את זה"
לדברי ד"ר ברק בן צור, חוקר ומרצה בנושאי מודיעין אסטרטגי וטרור, "סיכול ממוקד הוא אמצעי שלא עומד בפני עצמו. זאת פעולה שצריכה להיות צעד אחד בתוך מערכת של צעדים, או צעד אחד לצד סדרה של צעדים. יש מצבים שהפעולה מן הסוג הזה לא זו בלבד שאיננה מועילה, אלא היא מחמירה את המצב, ומביאה אותנו לסטטוס חדש, שבחשבון של עלות-תועלת אנחנו לא יכולים לומר שזה היה דבר ראוי לעשותו.
יש מצבים שהפעולה מן הסוג הזה לא זו בלבד שאיננה מועילה, אלא היא מחמירה את המצב, ומביאה אותנו לסטטוס חדש, שבחשבון של עלות-תועלת אנחנו לא יכולים לומר שזה היה דבר ראוי לעשותו
"כשאתה לוקח על עצמך סיכון יוצא דופן מבחינת היקף הפעולה, ואתה פועל באופן שההימור גדול יותר מאשר החישוב הזהיר והשקול, אתה יכול להיקלע לבעיה ברמה הבינלאומית והדיפלומטית שאתה לא רוצה. לדוגמה, הניסיון לחסל את חאלד משעל בתוך רבת עמון ב-1996.
"דוגמה אחרת היא החיסול של עבאס מוסאווי בדרום לבנון, שהעלה את רף ההתנקשויות של חיזבאללה והאיראנים לרמה שלא היינו בה בעבר. אלה דוגמאות שמקבלי ההחלטות צריכים לשקול מבחינת עלות-תועלת, כי ברגע שיש לך את המודיעין ואת האמצעים, מפתה מאוד לעשות את זה.
"במקרה הנוכחי, הפעולה בעזה במידה רבה מאוד היתה פעולה הכרחית. זיהו שם דמות שהובילה להקצנה, לפעילות שהיתה יכולה לדרדר את המצב, ולכן הפגיעה בה היתה חיונית וחשובה ביותר.
"לעומת זאת, לתקוף בתוך דמשק, בשכונה אזרחית, גם אם המטרה היא חשובה, אני לא בטוח שהייתי כורך אותה בחבילה אחת עם הפעולה ברצועת עזה, בהנחה שזאת פעולה ישראלית. היא לא סוגרת בעיה, אלא יכולה לפתוח עניינים אחרים שאנחנו לא מעוניינים בהם. יכולות להיות תגובות בחו"ל, יכולות להיות תגובות מגבול לבנון, מתוך סוריה עצמה, שבשלב הזה לא בטוח אם היה חיוני לעשות את זה".
איך שוקלים עלות תועלת? למשל, אם יודעים שחיסול הבכיר עלול בסבירות לא נמוכה להביא למוות של אזרחים וחיילים.
"יש כאן עניין של העברת מסר. מדובר בפעיל בכיר של פלוגות ירושלים של הג'יהאד האיסלאמי, אחראי אזורי שהיה פעלתן באופן מובהק, ונאמר עליו שהוא עסק בהכנה של פיגועים קונקרטיים. הוא עשה נזקים ברמה האישית למסלול שכרגע ממשלת ישאל מובילה כרגע מול חמאס, כך שהשיקול הוא פרקטי ביטחוני וגם מדיני.
"קח בחשבון שא-סיסי ואנשיו עשו מאמץ גדול לרסן את הבחור, ומבחינת חמאס גם נאמר באופן די מובהק שהם מסירים את אחריות מהבחור הזה".
כמה החיסול צפוי לפגוע ביכולות האופרטיביות של הג'יהאד האיסלאמי?
"במרבית המקרים זה כמו להקת ציפורים שיושבת על חוט חשמל. בהתחלה כשאתה זורק אבן אתה רואה את כולן עפות בבעתה לכיוונים שונים. אחרי חצי שעה, כשהעסק נרגע, ציפור ראשונה חוזרת, שניה חוזרת ושלישית.
"הבסיס שלהם אידיאולוגי, זאת שיטה מיליטנטית, יש להם מימון, גיבוי ואספקה של אמצעי לחימה, מגורם רב עוצמה שזה חיזבאללה והאיראנים שמאחורי חיזבאללה. אין פה שום שינוי בקו. הם יהיו יותר זהירים, אבל הג'יהאד האיסלאמי לא ישתנה במהות. עד עכשיו המוציא לפועל היה הבחור הזה, ומחר יבוא מישהו אחר".
![ראש הממשלה נתניהו בהערכת מצב ביטחונית בקריה (צילום: חיים צח, לע"מ)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2019/11/haarahat-matsav-640x400.jpg "ראש הממשלה נתניהו בהערכת מצב ביטחונית בקריה (צילום: חיים צח, לע"מ)")
![חיילי צה"ל, אילוסטרציה (צילום: iStock)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2019/11/iStock-1031607132-640x400.jpg "חיילי צה"ל, אילוסטרציה (צילום: iStock)")
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם