הלאומנות הדתית משתוללת עקב ביטול מופע ההתרמה בהדרת נשים עבור ״עזרה למרפא״ של הרב פירר.
האיחוד הלאומי הודיע כי ״הטרלול הליברלי ניצח…כל אחד ואחת מאזרחי המדינה צריך לחוש היום בושה וכלימה״.
רפי פרץ כתב בפייסבוק ש״ביטול מופע ההתרמה של הרב פירר הוא תמצית הצדקנות״, וכאילו כדי להמחיש מה היא צדקנות המשיך ״אדם שסייע ותרם כל כך הרבה למען חולים וחולות בישראל עובר מכבש תקשורתי וקמפיין נגד המופע לכבודו (המופע לא לכבודו, הוא לטובת גיוס תרומות) וכל זה בגלל אורחות חייו״. אותן אורחות שרצה לכפות על אלפי אנשים שהיו ממש בעד הקטע של הצלת חולים, אבל הצלת חולים לא מצדיק הדרת נשים.
לצד הרגש הרב שמעוררים מעשי הצדקה של הרב פירר, יש את הרגש שרפי פרץ עמל להדחיק. הרגש שבא לידי ביטוי יפהפה ומצמרר בסינגל הבכורה של היוצאת בשאלה מור ברנשטיין ״שיר הכבוד״
לצד הרגש הרב שמעוררים מעשי הצדקה של הרב פירר, יש את הרגש שרפי פרץ היה רוצה, וגם בפועל עמל להדחיק. הרגש שבא לידי ביטוי יפהפה ומצמרר בסינגל הבכורה של היוצאת בשאלה מור ברנשטיין ״שיר הכבוד״, המשלב בית שיר הכבוד מתפילת שבת והחוויה של ברנשטיין:
״במעגל הזה היו שישים ריבו בנים
שעתידים בבוא היום, בבוא העת, להפוך
לתלמידים בני תלמידים
חכמים בני חכמים מלומדים בני מלומדים
ורק אני ללא תווים ורק אני ללא פנים
למה לא נתתם לי
כל כבודה בת מלך פנימה
נפשי חמדה בצל ידייך לדעת כל רז
סודייך ורק אני ללא תווים ורק אני ללא פנים
למה לא נתתם לי
למה לא נתתם לי לשיר
כל כבודה בת מלך פנימה
נפשי חמדה בצל ידייך לדעת כל רז סודייך
עכשיו אני על הבמות
עכשיו אני אנעים בזמירות
עכשיו אני על במות הקודש
למה לא נתתם לי לשיר
נפשי חמדה בצל ידייך לדעת כל רז סודייך״
היה אפשר לשים את הפאתוס בצד לרגע, אבל אין סיכוי שהמגזר הנרדף יוותר עליו כל כך מהר. בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, הפעם אלו זמרים שמבטלים מופעים בהדרת נשים.
היה אפשר לשים את הפאתוס בצד לרגע, אבל אין סיכוי שהמגזר הנרדף יוותר עליו כל כך מהר. בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו. הפעם אלו זמרים שמבטלים מופעי הדרת נשים
בסרוגים אסף ג'יאן כותב: ״'המלחמה' עליה זעקו גדולי ישראל בדורות האחרונים כבר לא רחוקה, היא פה והיא נחשפה בהתקפה האומללה על הרב…פירר״ ומבהיר כי ״יש פה סבב מלחמתי אותו אנחנו כציבור מסורתי, דתי, חרדי הפסדנו״.
ואפשר להמשיך ולהמשיך.
יש אנשים שלא יודעים להפסיד בכבוד.
בצד שני, הרבנית עדינה בר שלום אמרה בועידת ישראל ללכידות חברתית:
״אם מראש הרב פירר קובע שיגיע רק לתחילת האירוע ויוצא לאחר מכן בצורה מכובדת – היה ראוי יותר וכל הסערה המיותרת הזו לא היתה מתרחשת״.
נדמה שיותר מאשר שהסערה הזו מעידה על קרע בין הציבור החילוני לציבור הדתי וחרדי, הסערה הזו מעידה על קרע בין חילונים ודתיים ליברלים ובין פונדמנטליסטים שמרנים.
כמו המלכה בשלגייה, הגברים בלאומנות הדתית מסתכלים יום-יום במראה ורואים מלח הארץ, צדיקים, מקרבי לבבות, קופצים על רימונים, עובדים בעמותות, גם סייבר וגם תורה, גם יפים וגם אופים ומפרישים חלה
כמו המלכה בשלגייה, הגברים השמרנים בלאומנות הדתית מסתכלים על עצמם יום יום במראה ורואים מלח הארץ, ציונים, צדיקים, מתיישבים, מקרבי לבבות, קופצים על רימונים, עובדים בעמותות, גם סייבר וגם תורה, גם יפים וגם אופים ומפרישים חלה.
״מראה מראה שעל הקיר, מי הכי צודקת בעיר?״
״זו את מלכתי הסרוגה״
״מראה מראה שעל הקיר, מי הכי הכי צודקת בעיר?״
״זו את מלכתי הסרוגה״
״מראה מראה שעל הקיר, מי הכי הכי הכי צודקת בעיר?״
״זו כבר לא את מלכתי הסרוגה. נמאס לאנשים מרדיפת הלהטבים, מההדתה, משאיבת הכספים לג׳ורה של השטחים, מהתג-מחיריסטים שזורקים אבנים על חיילים ושורפים אנשים חיים, עוד יש להם טעם מר בפה מרצח רבין. אבל מה ששובר, זה הדרת נשים. סורי מלכה סרוגה, את פאסה. הכי יפה זו מדינה ליברלית נאורה״.
נמאס לאנשים מרדיפת להט"בים, מהדתה, משאיבת הכספים לג׳ורה של השטחים, מתג-מחיריסטים שזורקים אבנים על חיילים ושורפים אנשים חיים, ויש טעם מר מרצח רבין. אבל מה ששובר זו הדרת הנשים
המלכה בשלגייה הלכה להרעיל את מי שהחליפה אותה כהכי יפה.
מה תעשה המלכה הסרוגה שירדה מנכסיה?
ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם. Nitzan Waisberg is a design thinking specialist, lecturing and advising various organization. She is also a social and political activist in the field of education. She served as a Consulting Professor at the Stanford University d.school before returning to her homeland to find it almost unrecognizable. She lives in Hod-HaSharon with her husband and their four children.
עיתונאי המסקר נושאי ביטחון סיפר לי לפני כמה שנים על ישיבה של הקבינט הבטחוני בה השתתף השר נפתלי בנט.
הימים היו תחילת ההפגנות על הגדר בעזה. צה"ל נאלץ להתמודד עם הפרות סדר קשות, ידויי מטענים ואבנים והפרחת בלוני נפץ.
הקבינט קיים דיון בנושא התמודדות ישראל עם המצב החדש על גבול הרצועה.
במהלך הדיון התפתח, כך על פי העיתונאי, ויכוח חריף בין השר בנט, אז שר החינוך ובין הרמטכ"ל גדי אייזנקוט.
על פי העיתונאי, בנט טען בתוקף כי צה"ל צריך לירות במפגינים על הגדר. במהלך הדיון, איבד הרמטכ"ל אייזנקוט את קור רוחו המפורסם, פנה לבנט ואמר לו, כי על אף שהיה מ"פ בצבא בעברו, הדבר לא הופך אותו למצביא דגול
בנט טען בתוקף כי הצבא אינו פועל כראוי, וחיווה את דעתו כי צה"ל צריך לירות במפגינים על הגדר על מנת למנוע את המשך ההפגנות. במהלך הדיון הסוער, איבד הרמטכ"ל אייזנקוט את קור רוחו המפורסם. הוא פנה אל השר בנט ואמר לו, לדבריו של אותו עיתונאי, כי על אף שהיה מפקד פלוגה בעברו בצבא, הדבר לא הופך אותו למצביא דגול.
ובכן, לא הייתי עד לשיחה ואינני יודע עד כמה הדיווח הזה מדויק, ובכל מקרה השר בנט נודע לאורך השנים האחרונות כמי שקרא לא אחת לקו קשוח, שלא לומר אלים, בטיפול של ממשלת ישראל מול עזה.
לאורך השנים בנט, לא רק שלא הסתיר את רצונו להתמנות לשר הביטחון של ישראל, אלא הוא אף איים וכמעט התפטר מהממשלה בשל העובדה שראש הממשלה נתניהו נמנע מלמנות אותו לתפקיד שר הביטחון.
לאורך השנים בנט, לא רק שלא הסתיר את רצונו להתמנות לשר הביטחון של ישראל, אלא הוא אף איים וכמעט התפטר מהממשלה בשל העובדה שראש הממשלה נתניהו נמנע מלמנות אותו לתפקיד שר הביטחון
אלא שכמו שאמר פעם אריאל שרון ז"ל: "הפוליטיקה היא כמו גלגל, פעם אתה למטה ופעם למעלה ומה שחשוב זה להישאר על הגלגל". בנט אכן נשאר על הגלגל, ולפני מספר ימים הודיע ראש הממשלה נתניהו כי הוא ממנה את בנט לשר הביטחון.
בנט נכנס לתפקידו בעיתוי המורכב ביותר בו נכנס אולי שר ביטחון בישראל לתפקידו אי פעם. בשעות הבוקר המוקדמות ביצעו צה"ל והשב"כ סיכול ממוקד בו נהרג בהא אבו אל עטא מפקד החטיבה הצפונית של ארגון הג'יהאד האיסלאמי ברצועת עזה ורעייתו. שניים מילדיהם נפצעו בתקיפה.
בעקבות התקיפה החל ירי טילים אל עבר ישראל, ירי שלא פסק עד רגע כתיבת שורות אלה.
והנה מסתבר כי מילים לחוד ומעשים לחוד. בעוד שבנט שרוצה להיות שר ביטחון, מדבר בשפה תקיפה ומציע תגובות קשות נגד האוייב בעזה, בנט שר הביטחון הנכנס הוא לא אותו שר גיבור
והנה מסתבר כי מילים לחוד ומעשים לחוד. בעוד שבנט שרוצה להיות שר ביטחון, מדבר בשפה תקיפה ומציע תגובות קשות נגד האוייב בעזה, בנט שר הביטחון הנכנס הוא לא אותו שר גיבור.
מדינת ישראל נוהגת לראשונה באופן מוזר. בשנים האחרונות חזרה ישראל והדגישה את אחריותו של ארגון חמאס לכל ירי מכיוון רצועת עזה. עכשיו ישראל מחסלת את יריבה המושבע של חמאס אבו עטא, ולמרות הירי המאסיבי היא אינה פועלת כלל נגד חמאס.
אין ויכוח כי מדינית ובטחונית מדובר במהלך נכון – עד כה חמאס לא התערבה באירועים והדבר מרסן במידה רבה את האירועים. נותר רק לשאול היכן עומדת לו גבורתו של בנט שקרא לירות על מיידי אבנים על הגדר. מה השתנה מאז הויכוח עם אייזנקוט ועד היום?
מסתבר שהקלישאה "דברים שרואים משם לא רואים מכאן" מתקימת גם בענייננו.
המסקנה היא לא להתרגש מפוליטיקאים שמדברים חזק ונחוש. בפועל, הם יושבים בדיונים בטחוניים, מרגישים חשובים, שומעים סקירות מודיעין ואוכלים בורקס
המסקנה היא לא להתרגש מפוליטיקאים שמדברים חזק ונחוש. פעם הם מבטיחים לנו לחסל את חמאס, פעם מבטיחים לנו לחסל את הנייה תוך 48 שעות או לכבוש את הרצועה ברגע שיירו ממנה ולו טיל אחד.
בפועל, הם יושבים בדיונים בטחוניים, מרגישים חשובים, שומעים סקירות מודיעין ואוכלים בורקס – ככה עובדת השיטה.
עו"ד גונן בן יצחק, בן 48 נשוי + 4. ממייסדי ארגון העובדים "תנופה לעובד". בעבר איש שב"כ ומפעילו של "הנסיך הירוק", והיום פעיל חברתי וחבר עמותת "חוזה חדש" נגד השחיתות השלטונית, ועמותת "ישראל יקרה לנו" הנלחמת ביוקר המחייה בישראל
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
קצת מתפלא עליך איש שב"כ לשעבר צריך לדעת שמה שנכון לאז,לא בהכרח נכון להיום וגם מצביאים כמו אייזנקוט לא תמיד מצליחים לעשות מה שמ"פ לשעבר יכול לעשות,בנט בתפקיד בקושי יומיים והלוואי שהיו נותנים לו 100 ימי חסד,חוץ מזה כאיש שב"כ לשעבר לצייר את בנט רק כמ"פ לשעבר קצת זילזול באדם שהוא ויש גנרלים גדולים בצבא שחולקים עליך.רק להזכירך את עניין המנהרות שבנט התעקש בנחישות להרוס אותן(ראה גושפנקה בדו"ח מבקר המדינה) מנעו אסון גדול ופגיעות בנפש.אל תתבלבל הוא לא ליברמן שאיים ולא עשה כלום.כשבנט צריך לעשות משהו הוא חוקר ולומד אותו עד הסוף מכין תוכניות ופועל ואח"כ מדבר.אז מר גונן היקר איש שב"כ מהולל שלא שכחת לציין את השיגיך הרבים אל תשכח גם למנות את הישגיו הרבים של בנט כשאתה מבקר אותו.
אם יממת ההסלמה האחרונה הוכיחה משהו, זה שנתניהו איבד את המנדט הציבורי. הפרה הקדושה של החברה הישראלית תמיד היתה בטחון, ופעולה צבאית נגד אויב מובהק נהנתה מקונצנסוס של תמיכה. לא הפעולה האחרונה.
הפעם לא רק הצייצנים הקבועים נגד שחיתות שלטונית ערערו על טוהר המניעים של ההחלטה, אלא ראש הממשלה היוצא עצמו הפנים והפגין היעדר בטחון במנהיגותו שלו: כתוצאה קיבלנו אירוע תקשורתי מופרך, בו החשוד בפלילים שהפסיד פעמיים בבחירות ונכשל פעמיים בהרכבת ממשלה מתחבא מאחורי הסינר של ״אנשי המקצוע״, כדי להצדיק החלטה שהשביתה את רוב המדינה ליממה ותמשיך בימים וחודשים הקרובים להשפיע.
קיבלנו אירוע תקשורתי מופרך, בו החשוד בפלילים, שהפסיד פעמיים בבחירות ונכשל פעמיים בהרכבת ממשלה, מתחבא מאחורי הסינר של ״אנשי המקצוע״, כדי להצדיק החלטה שהשביתה את רוב המדינה
הסולידריות והתמיכה בלתי מעורערת של בני גנץ, יועז הנדל ושות׳ נראתה לרבים תלושה ואנכרוניסטית. וגם מאצ׳ואיסטית. נידף ממנה געגוע לטסטוסטרון ואדרנלין של חודש מילואים מבצעי, וניתוק מהציבור שתקוע שוב במקלטים ושואל את עצמו אם זה לא היה יכול לחכות שבועיים. או הציבור שתוהה ממתי משביתים חצי מדינה בגלל טילים.
אנשים שנתנו לבני גנץ מנדט להחליף, לא להסכים.
להתנקשות בבכיר בג׳יהאד האיסלמי בהא אבו אל-עטה, שנהרג אתמוך בביתו יחד עם אשתו, כמובן יש היבטים מיליטריסטים ״מקצועיים״ שקשורים בתזמון, הערכת נפגעים, סיכויי הצלחה וכן הלאה. אבל זו אינה החלטה מקצועית גרידא. אילו היתה כזו, הרמטכ״ל היה יכול לקבל החלטות כאלה ללא ראש הממשלה כפי שעושה לגבי מכלול עניינים ״מקצועיים״.
הסולידריות והתמיכה בלתי מעורערת של בני גנץ, יועז הנדל ושות׳ נראתה לרבים תלושה ואנכרוניסטית. וגם מאצ׳ואיסטית. נידף ממנה געגוע לטסטוסטרון ואדרנלין של חודש מילואים מבצעי, וניתוק מהציבור שתקוע שוב במקלטים
החלטה על התנקשות היא החלטה שיש בה מרכיבים פוליטיים ומדיניים לצד מקצועיים. ובעוד נראה שהציבור ממשיך לסמוך על מקצועיותם של אנשי המקצוע בדרג הבטחוני, הם לא סומכים על השיקולים הפוליטיים, מדיניים ואישיים של ראש הממשלה היוצא נתניהו.
לאורך כהונתו, נתניהו לא הוביל מדיניות חיסולים. כפי שאוהב להסביר שופרו של ראש המשטר בתקשורת המיינסטרים, עמית סגל, ״נתניהו מאוד שמרן״.
אביגדור ליברמן יצא מיד אחרי ההודעה על ההסלמה לתקשורת וסיפר שלפני שנה אותו נתניהו דחה הזדמנות לחיסולו של אותו בכיר הג׳יהאד האיסלמי. לא משיקולים מקצועיים, משיקולים מדיניים ופוליטיים. שיקולים ״שמרנים״.
לאורך כהונתו, נתניהו לא הוביל מדיניות חיסולים. כפי שאוהב להסביר שופרו של ראש המשטר בתקשורת המיינסטרים, עמית סגל, ״נתניהו מאוד שמרן״. אפילו ליברמן סיפר, שלפני שנה אותו נתניהו דחה הזדמנות לחיסול אותו איש ג'יהאד
מתי נתניהו כן אישר חיסולים?
5.5.19:
בעודו מנהל מו״מ להרכבת ממשלה וצריך להפעיל לחץ על ליברמן.
12.11.19:
בזמן שבני גנץ מנהל מו״מ להרכבת ממשלה, והוא צריך להפעיל לחץ על בני גנץ. כך התמיכה החמה של גנץ ב״מקצועיות״ המבצע יצרה מצב, שיקשה עליו לקבל את התמיכה של הסיעה השלישית בגודלה, הרשימה המשותפת. על הדרך נתניהו דאג גם לקשור את החיסול בדה-לגיטימציה נוספת לרשימה המשותפת.
מעבר לאבדן המנדט הציבורי, נשאלת השאלה מדוע הושבתה חצי מדינה בגלל משהו שלצערנו הפך מזמן לשגרה.
לאורך כל כהונתו של נתניהו שוגרו לעברנו אלפי טילים. מירי רגב סיכמה את מדיניות הממשלה היוצאת באמירה ״אז מה אם הם ירו על אשקלון״. הטילים כמובן לא הגיעו רק לדרום, אלא גם עד תל-אביב והשרון, ואם נאמר את האמת, בתקופת כהונתו של נתניהו שוגרו גם טילים גם על הצפון.
לאורך כהונת נתניהו שוגרו לעברנו אלפי טילים. מירי רגב סיכמה את מדיניות הממשלה היוצאת באמירה ״אז מה אם הם ירו על אשקלון״. הטילים כמובן לא הגיעו רק לדרום, אלא גם עד תל-אביב והשרון, ושוגרו גם לצפון
ישראלים מכירים הסלמה, מכירים אינתיפדה, מכירים מלחמה. מה שאנחנו לא מכירים, זה ששר בטחון בן שלושה ימים, שספק עם המינוי שלו חוקי, בממשלת מעבר זמנית, עם ראש ממשלה יוצא עם כתבי אישום חמורים, שלא הצליח פעמיים להרכיב ממשלה ועכשיו מדבר על בחירות ישירות וסבב שלישי, יוצאים למצבע חיסול, שברור שיגרור לירי טילים, ואז משביתים חצי מדינה.
כשאנשים יושבים במקלט, הם רוצים לדעת למה. הם רוצים לדעת שלא היתה ברירה. והם רוצים לדעת שבעוד המצב קשה, יש תקווה.
אבל מה נתניהו, כמי שעדיין תופס את עצמו כמנהיג הבלתי מעורער, ולצידו סאנשו פאנזה הסרוג מרעננה עשה?
מיליוני אנשים יושבו בבית והעלו לעצמם בהאזנה למבזקים ובקריאת סטטוסים את רמת החרדה. מבצע שלום הפאניקה.
כמומחה לטרור, נתניהו יודע שטרור עובד לא על מניין פגועים אלא על אפקט האימה. פיגוע טרור ״מוצלח״ מבחינת ארגון טרור הוא לא זה שבו נפגעו הרבה אנשים בהכרח, אלא זה שהצליח להפיץ, לזרוע פאניקה ולהשבית שגרה
בשנת 1987, בנימין נתניהו הוציא ספר מורכב ממאמרים של אנשים אחרים להם כתב הקדמה בשם ״הטרור: כיצד יוכל המערב לנצח״. כמומחה לטרור, הוא יודע שטרור עובד לא על מניין פגועים אלא על אפקט האימה. פיגוע טרור ״מוצלח״ מבחינת ארגון טרור הוא לא זה שבו נפגעו הרבה אנשים בהכרח, אלא זה שהצליח להפיץ ולזרוע פאניקה, וכך להפר סדר, לפגוע בשגרה ולהשפיע על מדיניות.
טרור = אימה.
אין צל של ספק שמדובר במהלך מסוכן כאשר ראש ממשלה יוצא פועל ללא אמון הציבור ומנדט ציבורי. אבל ההשבתה של חצי מדינה מעלה שאלה שמעולם לא היינו צריכים לשאול את עצמנו, עד היום:
האם אנחנו עדים לפעילות טרור-עצמי?
ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם. Nitzan Waisberg is a design thinking specialist, lecturing and advising various organization. She is also a social and political activist in the field of education. She served as a Consulting Professor at the Stanford University d.school before returning to her homeland to find it almost unrecognizable. She lives in Hod-HaSharon with her husband and their four children.
בחצי השנה שעברה מאז סבב הלחימה שבו נהרג מירי טילים מרצועת עזה משה אגדי, תושב שכונת עתיקות באשקלון, פוזרו בשכונה מיגוניות בטון מטעם העירייה. כך נודע לזמן ישראל.
המדובר בשכונה ותיקה, שמרבית הבניינים בה אינם ממוגנים, כך שעד להצבת המיגוניות, לא הייתה ל-60 אלף תושביה כל דרך להתגונן מפני הטילים, פרט לחדרי מדרגות רעועים של בניינים ישנים.
הצבת המיגוניות החלה ביוני השנה, כחודש לאחר הפניה של זמן ישראל לעיריית אשקלון בנושא המיגון, וכשבועיים לאחר החשיפה של "כאן דרום" ולפיה המיגוניות היו ברשות העירייה עוד לפני ירי טילים שגבה את חייו של תושב השכונה. 19 מיגוניות תקניות עמדו בשטח מגודר של עיריית אשקלון, אך החלוקה שלהן נדחתה בשל ההסלמה במצב הביטחוני.
המיגוניות, מבנים קטנים שלא מאפשרים שהייה ממושכת, הוצבו בקיץ בין הבלוקים. התושבים מעידים כי מדובר בפתרון חלקי בלבד, שכן זמן ההתגוננות מפני טילים באשקלון, שעומד על 30 שניות, לא תמיד מספיק כדי להגיע למיגונית, בוודאי לא לתושבים הקשישים שמהווים את מרבית האוכלוסיה של השכונה.
"בתי בת ה-14 לבד בבית הבוקר כי אני בעבודה. אמרתי לה שלא תרוץ למיגונית, כי היא לא תספיק להגיע לשם בחצי דקה. אמרתי לה שתשב בחדר מדרגות, כי זה יותר בטוח", אומרת אנט ביטן, שמתגוררת ברחוב יפת בשכונה.
"מאוד שמחנו שסוף סוף הציבו לנו מיגוניות, וזה בטח עוזר לעוברי אורח ולמי שמתגורר ממש בקרבתן. אבל אני לא רואה איך המיגוניות עוזרות לאנשים מבוגרים וכאלה שהבית שלהם מרוחק אפילו בקצת".
עם זאת, שכונת עתיקות באשקלון היא היחידה שזכתה לקבל מיגוניות בתקופה זו, ואזורים נרחבים אחרים בעיר נותרו ללא מיגון, בהן השכונות מגדל, אפרידר ושיכונים.
"יש באזור שלי מיגונית ישנה אחת, ליד כיכר צפניה, אבל אין סיכוי שאני אצליח להגיע אליה בזמן", אומר יבגני דוברובסקי, תושב שכונת אפרידר בעיר. "אני מאוד חושש. כל היום אני שומע פיצוצים מעל הראש, אבל פרט לחדר מדרגות אין לי מה לעשות".
מעיריית אשקלון נמסר: "אנו מודעים לפערי המיגון המשמעותיים בין השכונות הוותיקות לשאר העיר, וראש העיר פועל מול משרד הממשלה ומול ראש הממשלה עצמו כדי לצמצם את הפערים האלה. מיגוניות הן לא המדיניות אלא פתרון זמני בלבד, כל פתרון רחוק טווח כרוך בתהליך, ואנו עומדים על קבלת מענה מהממשלה בהקדם האפשרי".
הודעה מפתיעה חיכתה למי שהגיע הבוקר לדיזינגוף סנטר בתל אביב: "לאור המצב הביטחוני הסנטר סגור".
ובינתיים בדיזינגוף סנטר: אחרית הימים pic.twitter.com/QK2HRxb10T
— MarKhatooli (@HerrShapiro) November 12, 2019
דן פילץ, מנהל ובעלים משותפים של דיזינגוף סנטר, זה כבר קרה בעבר? ניסיתי להיזכר ולא הצלחתי.
"זה לא מקרי שלא הצלחת להיזכר. גם אנחנו לא זוכרים מקרה כזה. כי לא היה מקרה כזה. זו הפעם הראשונה שאנחנו סוגרים בנסיבות כאלה".
גם במלחמות ובאירועים ביטחוניים חמורים בהרבה תמיד נשארתם פתוחים?
"כן. ביררתי קודם עם הקב"ט הראשי. מעולם לא קיבלנו הנחיות כאלה".
איזו השפעה תהיה להחלטה כזו?
"אנחנו מאמינים שלא תהיה לזה השפעה, כי זה יהיה עניין קצר מאוד. אנחנו מניחים שההנחיות ישתנו בקרוב".
כמה מבקרים בדיזינגוף סנטר ביום?
"בין 30 ל-35 אלף איש. אל תשכח שלסנטר יש שבע כניסות ויש גם הרבה עסקים ברחובות מסביב"
מה הנזק הכלכלי של הנחיה כזו?
"פגיעה ביום מסחר אחד היא לא משמעותית. כמובן שזה פוגע בעסקים וכמובן שזה פוגע בלקוחות שעשו תוכניות ויצטרכו לשנות אותן. היום הזה השתבש. האם יש לזה ממש השלכות? לא. זה זניח".
עדכון: דיזנגוף סנטר נפתח מחדש ב-12:30.
החיסול בעזה – המסר לטהרן. אם תרצו, זו השורה התחתונה של פעולת צה"ל לפנות בוקר, במהלכה חוסל בהא אבו אל עטא, בכיר הג’יהאד האיסלמי בעזה.
בישראל התאפקו הרבה מאד זמן בעינינו של עטה, שניהל מדיניות סמי-עצמאית בשנים האחרונות, כשהוא קשוב בעיקר למפעילים באיראן.
ישראל ניסתה בימים האחרונים להימנע עד כמה שאפשר מהחיסול הממוקד, והעבירה שורה של מסרים – בעיקר דרך המצרים – כדי לנסות ולהרגיע את הסורר מהג׳יהאד האיסלמי. ככל הנראה, המסרים הללו נתקלו בחומת סירוב ובמאמצים מתקדמים להוציא שורה של פיגועים בהוראת טהרן.
לא בכדי הדרג המדיני הדגיש בשבועות האחרונים כי איראן נחושה להגיב על שורת התקיפות והחיסולים שהיא מייחסת לישראל.
השיטה האיראנית לא הפתיעה: שוב שימוש בגורם שלישי מבלי שהאש תלחך את גלימתם של שלטון האייטולות. בתגובה דרך הג’יהאד האיסלמי, האירנים התכוונו להשיג שתי מטרות: גם נקמה בישראל וגם מבוכה לשלטונות במצרים שמנסים כל העת להרגיע את המתח ברצועה.
בישראל היו דרוכים וקשובים היטב למאמצים האיראניים. הדיווחים האחרונים על ניסיון חיסול של בכיר בג’יהאד האסלאמי בלב דמשק, בהחלט מסתדרים עם הגיון הפעולה הישראלי, אף שישראל הרשמית שותקת בעניין האירוע בסוריה.
המסר כאן הוא כפול: ישראל מזהה את המאמץ האיראני לפעול דרך שליח, וידה הארוכה יודעת להגיע למיטתו של הבכיר בעזה וגם לביתו של מי שחוסה בדמשק.
הכדור נמצא עכשיו בצד השני, בעזה. אלא ששם האינטרסים מתחת לפני השטח מנוגדים. כלפי חוץ, חמאס לא יכול שלא להגיב באופן פומבי הצהרתי על החיסול.
בפועל, חמאס אינו רוצה בהסלמה עם ישראל, ובטח לא מעוניין במבוכה מול המצרים שמחזיקים אותו בגרונו, עם הפתיחה והסגירה של מעבר רפיח.
מעבר לכך, עטא הביך בשבועות האחרונים לא מעט פעמים את חמאס, עם ירי רקטות לעבר ישראל. אז, חמאס הכיל את התגובה הישראלית שהופנתה לנכסים שלו מתוך הבנה שזהו אירוע חולף. נכון לרגע זה חמאס עדיין לא הצטרף לירי הנרחב לעבר גוש דן, אבל אף אחד לא יתפלא אם הארגון ייגרר להגיב.
כאן המקום להדגיש את חשיבותה של מצרים. מנוף הלחץ ומנגנון הסיום של כל סבב לחימה מול רצועת עזה עבר בקהיר. אין ספק שבעניין הזה האינטרס המצרי והישראלי זהים. גם שירותי הביטחון המצריים לא שבעו נחת מפעילותו של עטה, כך שגם במקרה הזה, אף אחד לא בקהיר לא ממש יצטער.
אחרי שאבק הקרבות הנוכחי ישקע תישאל השאלה האם ישראל שיקמה את יכולת ההרתעה שלה מול החמאס והג’יהאד האסלמי?
ללא ספק, ההצהרה הישראלית כי היא לא חוזרת למדיניות החיסולים אמורה להרגיע במשהו את האווירה. אבל זהו פיקדון קצר מועד שמפקידה ישראל בידי חמאס. אם התגובה של הריבון בעזה תהיה חסרת תקדים, לא מן הנמנע שישראל תעלה את רף התגובה.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית עם גיא זהר ישירות לתיבת המייל שלכם






























































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם