מעולם לא נשאלתי אם אינני אלים מטעמי מוסר. מעולם לא נשאלתי אם אני לא אונס, לא שודד ולא רוצח מטעמי מוסר. כן נשאלתי האם אני לא אוכל בעלי חיים מטעמי מוסר.
1
דתל"ש חילוני, ארגנטינאי טבעוני ומערער סידרתי על הסדר הקיים מתוך אמונה מפוקפקת באפשרות להשאיר אחרינו פחות בלגאן ממה שמצאנו כשהגענו. מחבר הספר 'בועה בקרקעית הים', גרוש ואב לשני בנים
אני זוכר את 6 באוקטובר לפני שנה. בדיוק מלאו 50 שנים למלחמת יום הכיפורים לפי התאריך האזרחי. התאריך העברי. הייתי נסער.
גם שבועיים קודם לכן, ביום הכיפורים לפני שנה, הייתי נסער. כי אז מלאו 50 שנה למלחמה ההיא לפי התאריך העברי.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
יום אחרי השבעה באוקטובר התקשר הבן שלי ואמר, ענייני כדרכו, שקיבל צו 8. למה חשבתי שזה מאחוריי, הכאב בטן הזה, ושתקתי, חיפשתי מילים. "אימא", אמר בשקט, יודע נפש אמו, "אין לי כוח לשיחה הזאת".
כל היום התנגנו ברדיו שירים שנטענו משמעות חדשה ומכולם הדהד בי "הופעת מילואים" של אהוד בנאי: "שיירה, לאיפה את הולכת?"
מדינה מחורבנת.
כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת
בכל יום אני מתמודדת עם השאלה: איך ליישב בין הרצון שלי להאמין, לאהוב ולבטוח באנשים, לבין המציאות שראיתי ב-7 באוקטובר. בשבוע שעבר, אישה נפלאה שאני מעריכה ואוהבת ואני יצאנו לארוחת צהריים ודיברנו על אלוהים, אמונה ומצב העולם. היא כועסת, כמו רבים אחרים.
בעקבות הזעזוע מ-7 באוקטובר וכל מה שבא אחריו, העולם השתנה, כמו קליידוסקופ שמישהו סובב. כמה מחבריי – כמו זו – כועסים על אלוהים, כועסים על כך שלא הייתה התערבות אלוהית שתגן עלינו מפני הזוועות שהתרחשו. הם שואלים אותי איך אני עדיין שומרת על אמונה, איך אני לא נכנעת לזעם.
סופרת, בלוגרית, עורכת הסושיאל של The Times of Israel
המלחמה סיבכה את המאבק על מיקומו של שדה תעופה שני
"בא לי נס. משהו מעל הטבע, כי אני לא רואה מוצא בדרך הטבע"
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
















































































































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הניסיון של אייל נבו לבטל אמירה כי היא לוגית מידי והוא עוד מנסה לעשות זאת בעזרת טיעונים בעלי אופי לוגי הינה חברת כל הגיון. שכן אם לוגיקה והיגיון אינם מעניינים אותך כאשר דנים ברגשות אז היית יכול להסתפק באיזה אוסף הברות שרק מבטאים את הצלילים הרגשיים שהתעוררו בך כשקראת את הטקסט. כי איזו משמעות יש לטיעוניך המנסים לשכנע בהגיונם הלוגי? ועוד כאשר אנחנו דנים בעניינים רגשיים… זה בסך הכל ניסיון לבטל אמירה ללא שום מאמץ רציני רק בגלל שהאמירה הגיונית מידיי. לא יותר מבריחה מפוחדת.
הנסיון שלך לעשות לוגיזציה מוחלטת של החלטה רגשית מעורר כבוד וחמלה. כבוד – כי כל נסיון לצמצם סבל של כל יצור חי הוא ראוי, והוא גם מכמיר לב משום שהוא לא מחזיק מים, אפילו לא לחלוחית של מים. המוסר שלך כן שונה משלי והעצם של הכלב תמונה ב"מישהו אחר". מישהו אחר מבחינתי זה מישהו, אדם בעיקר, ואולי גם כלבים וחתולים אליהם פיתחנו קשר רגשי עמוק. הוא לא כולל תרנגולות וביצים ובוודאי שלא כולל שרימפס וסקלופס. כן, המוסר שלנו שונה כי אתה מרחם על סקלופס ואני לא. כן, חוקי צער בעלי חיים נועדו למנוע סבלן של חיות, והם חוקים ראויים בהם אני תומך. אני מזעדע מעינוי חיות, גם כאלה שאני אוכל. מדובר בסבל מיותר. ואני מעריץ את טולסטוי, שספריו מלאים מתכונים למאכלי בשר, ואני מאמין שבשר הוא חלק טבעי לחלוטין מהתפריט שלנו, ויש לי הוכחות מחקריות לעניין. נקודה אחרונה – אני לא רואה את ההבדל הסנטיאנטי בין סקלופס לפטרוזיליה. יש מחקרים שמראים רגשות עמוקים אצל צמחים. עצם הקיום שלי הוא על חשבון אורגניזמים אחרים, רבים, ואני לגמרי בסדר עם זה.