רבים העבירו בימים האחרונים ביקורת קשה ואף הביעו זעוע ממה שכינו כ״הבגידה האמריקאית בכורדים״. האם אכן מדובר בבגידה? האם המהלך היה בלתי צפוי? מה החלופות, והאם הן עדיפות עבור קידום האינטרסים של ארה"ב?

הביקורת והזעזוע הן תגובות צפויות וטבעיות. הרי מסיבות ברורות קל לנו להזדהות עם המאבק הצודק של הכורדים ולקוות שיצליחו. בנוסף, יש לנו גם אנטי אוטומטי כלפי טורקיה של ארדוגן, בצדק. אך חשוב לשים את הדברים בהקשר הנכון.

ארה״ב אינה ישראל. לארה"ב יש אינטרסים שונים. כן, חשוב לזכור שמדובר באינטרסים. ביחסים בינלאומיים כמעט הכל זה אינטרסים. מה ציפיתם שארה״ב תעשה? תסכן את טובי בניה ותשפוך מיליארדים כדי להילחם מלחמות של אחרים? האם אתם מוכנים לשלוח את גולני וצנחנים לצפון סוריה?

מה ציפיתם שארה״ב תעשה? תסכן את טובי בניה ותשפוך מיליארדים כדי להילחם מלחמות של אחרים? האם אתם מוכנים לשלוח את גולני וצנחנים לצפון סוריה?

בנוגע לכורדים, אין משמעות רבה למשפט "בעלי ברית של הכורדים", מפני שהכורדים מפוצלים בין מספר רב מאוד של פלגים. אין יישות אחת שמייצגת את הכורדים.

חלק מהפלגים בעד דמוקרטיה, חלק בעד קומוניזם מיליטנטי ואף ביצעו פיגועים נגד אזרחים חפים מפשע בטורקיה. הפלגים בדרך כלל גם לא משתפים פעולה אחד עם השני, לכן הם אינם באמת בעלי הברית של גורם כלשהו. פשוט אין עם מי לכרות ברית.

טורקיה, לעומת זאת, עם כל הצער שבדבר עבורנו הישראלים, היא בעלת ברית מאוד חשובה של ארה״ב. היא חברה בנאט"ו, היא מעצמה אזורית, וממוקמים בה בסיסים צבאיים שמשמשים את הצבא האמריקאי כשהוא פועל באזור, ואף משמשים לפינוי אזרחים אמריקאים מהגזרה בעתות חירום.

ממשל אובמה סייע ל-PKK, ארגון טרור קומוניסטי שפועל גם בטורקיה ולא רק בסוריה, ומנהל מאבק מזוין נגד טורקיה עוד משנת 1984. התמיכה ב-PKK, לצד ההשפעה הגוברת של רוסיה באיזור, דחפו את טורקיה לזרועות רוסיה. טורקיה אינה מסוגלת להוות איום משמעותי לארה"ב, אך רוסיה מהווה איום אסטרטגי משמעותי עבור ארה"ב.

ממשל אובמה סייע ל-PKK, ארגון טרור קומוניסטי שפועל גם בטורקיה ולא רק בסוריה, ומנהל מאבק מזוין נגד טורקיה עוד משנת 1984. התמיכה ב-PKK, לצד ההשפעה הגוברת של רוסיה באיזור, דחפו את טורקיה לזרועות רוסיה

ההחלטה לאפשר לטורקים חופש פעולה בצפון סוריה כנראה התקבלה על רקע ניסיון של טראמפ לחזק ולשקם את הקשר עם בעלת ברית חשובה, ועל הדרך מאפשר לציר הסוני לבלום את התפשטות הציר השיעי מאיראן ועד לגבול הצפוני של ישראל וירדן.

עלינו לשאול את עצמנו מה החלופה לכך. האם על ארה״ב להשאר באזור הנפיץ הזה? לשקוע בבוץ הסורי והעיראקי, ולהיקלע לזירת לחימה בין טורקיה, מיליציות סוניות, איראן, מיליציות שיעיות, רוסיה וממשל אסד?

האם על ארה"ב להלחם מלחמות של אחרים? כנראה שאבידות של חיילים והוצאה של מיליארדים לא ישרתו את האינטרסים של ארה"ב, כשברור שהיא לא תרוויח מכך בעלי ברית יציבים באיזור.

לכל המופתעים, אבקש להזכיר את אחת מהבטחות הבחירות המרכזיות של טראמפ – להפסיק להילחם מלחמות של אחרים. America First הוא כינה זאת. לכן זה היה רק עניין של זמן עד שארה"ב תיסוג מצפון סוריה ותאפשר לכוחות אחרים למלא את החלל במאבק נגד איראן והמיליציות השיעיות באזור זה.

לכל המופתעים, אבקש להזכיר את אחת מהבטחות הבחירות המרכזיות של טראמפ – להפסיק להילחם מלחמות של אחרים. America First הוא כינה זאת

ולכל אלה משמאל שהגיבו בזעזוע או בלעג, אנא זכרו שמי שאפשר לדאע״ש לבצע רצח עם ביזידים ולקחת את בנותיהם ונשותיהם כשפחות מין – היה ברק אובמה. אובמה גם הפקיר את אוקראינה מול הפלישה הרוסית, ואת ישראל מול ציר האחים המוסלמים (בזמנו טורקיה-מצרים-קטאר-חמאס).

כמו אובמה, גם טראמפ אינו מתווה מדיניות חוץ אך ורק, או בעיקר, בהתאם לעקרונות המוסר. אך יש הבדל משמעותי בין הקו המנחה שעומד בבסיס מדיניות החוץ של ממשל טראמפ לזה שעמד בבסיס מדיניות החוץ של ממשל אובמה.

המדיניות של אובמה הייתה לא מוסרית, בדומה לזו של טראמפ (או כל מדינה לצורך העניין), אך גם כללה פעולות ישירות נגד בעלי ברית חשובות של ארה"ב תוך פגיעה באינטרסים אמריקאים מובהקים, וזאת ללא תמורה עבור ארה"ב בקידום אינטרסים חלופיים.

גל דיין-שיאון הוא עו״ד. נשוי פלוס שניים. מתאמן ב-BJJ. טבעוני. אוהב היסטוריה עתיקה, פוליטיקה וספרי פנטזיה

בימים אלו הסתיים השימוע של נתניהו, ובקרוב יצטרך מנדלבליט להכריע על בסיס הראיות בתיק, האם להגיש כתב אישום בשלושת התיקים בהם נתניהו חשוד, או שמא לסגור את התיקים.

ההדלפות היוצאות מן הפרקליטות (איפה התלונות על ההדלפות עכשיו? איפה הפרקליטות שמתגייסת בשירות ה-Deep state להפיל ראש ממשלה מכהן ולא בבחירות?), מרמזות על ״שנמוך״ תיק 4000 מתיק שוחד להפרת אמונים.

אז מה הטענות של נתניהו?

נתניהו עשה עבודה טובה בשכנוע חלקים גדולים מן העם להאמין שלא יהיה כלום כי אין כלום. בתיק 1000, שכנע נתניהו שרודפים אותו על חמגשיות (לפי המלצות המשטרה, שווי ההטבות הגיע למליון שקלים).

בתיק 2000, שכנע נתניהו כי מערכת היחסים שלו עם נוני מוזס לא מהווה עבירה פלילית, כי הוא התנגד לחוק "ישראל היום" (מה שלדעתי היה אמור להוות עילה לחקירה נוספת), בעוד פוליטיקאים אחרים קידמו את החוק בשליחות מוזס (אף על פי שאין ראיות לכך. נתניהו לעומת זאת, הוקלט על ידי ארי הרו).

בתיק 1000 ובתיק 2000, החומר הראייתי והתמונה העובדתית די ידועה ומובנת לכולם. מדובר בתיקים פשוטים מבחינה עובדתית. התיק המורכב באמת הוא תיק 4000, נשוא מערכת היחסים של נתניהו עם בעל המניות בחברת בזק שאול אלוביץ׳.

התיק הזה מורכב, מסובך. קשה למי שצופה בחדשות מול הטלוויזיה לזכור את הפרטים, לעקוב אחר כל הפרסומים, שנמשכים כבר יותר משנתיים. קשה להבין דרך העיתונים את התמונה המורכבת, מבלי לטרוח, להתעניין ולעקוב.

תיק 4000 מורכב, מסובך. קשה לצופי החדשות לזכור את הפרטים ולעקוב אחר הפרסומים, שנמשכים כבר יותר משנתיים. קשה להבין את התמונה המורכבת, מבלי לטרוח, להתעניין ולעקוב. על כך נתניהו בונה

על כך נתניהו בונה כמובן: אם הציבור לא ממש מבין, הוא יוכל למכור לו איזה תמונה עובדתית שהוא רוצה. ננסה לעשות טיפה סדר בתיק 4000, ולהבין מה שצריך להבין, רגע לפני שהשימוע ישנה הכול.

מה נתניהו נתן לכאורה בתיק 4000?

מיזוג בזק-יס: בשנת 2015 שאול אלוביץ׳, בעל השליטה ביס (חברה פרטית), היה בעל עניין בחברת בזק (חברה ציבורית הנסחרת בבורסה) עם החזקה משמעותית במניות החברה.

העסקה הייתה לא כדאית לחברת בזק מסיבות רבות, אבל פחות רלוונטיות לציבור הכללי (אלא אם נחשיב את קרנות פנסיה המנהלות את כספי הציבור שהחזיקו מניות בבזק, שהתנגדו למהלך המיזוג), אלא לבעלי המניות של בזק שנדפקו מאלוביץ׳ (בזק קרסה בבורסה, ואיבדה בערך 75% משוויה משנת 2016 ועד היום).

נתניהו טוען שכל הגורמים המקצועיים הרלוונטיים אישרו את המיזוג בין בזק ליס. לפי דה מרקר, מדובר בספין: נכון שמועצת הכבלים והלוויין, והן הממונה על ההגבלים העסקיים, אישרו את עסקת המיזוג. עם זאת, זווית ראייתם היתה מוגבלת לתחום המקצועי עליו היו אמונים.

מעבר לכך, מועצת הכבלים והלוויין אישרה את המיזוג, רק לאחר התמנות נתניהו לתפקיד שר התקשורת במקום גלעד ארדן (שהיתנה את המיזוג ביישום תקנות הנוגעת לרפורמת השוק הסיטונאי, בה ניגע בהמשך), ורק לאחר שניתנה חוות דעת התומכת במיזוג על ידי חברה פרטית בשם עדליא.

חוות הדעת ניתנה תוך שלושה ימי עסקים, כלומר יותר מהר מחבילה שהזמנו מ-Asus, נכתבה חוות דעת שאישרה מיזוג חברות ענק עבור גוף ממשלתי מפקח.

משרד התקשורת לעומת זאת, התנגד לעסקת המיזוג. מנכ״ל משרד התקשורת באותה תקופה, אבי ברגר, התנגד למיזוג. כמו כן, חוות הדעת המקצועית מחברת עדליא, הוזמנה משום שסמנכ״ל הכלכלה במשרד התקשורת, הרן לבאות, סירב לתת חוות דעת כזאת עקב התנגדותו המקצועית למיזוג, שאמור להיעשות ללא רפורמת השוק הסיטונאי.

נתניהו התערב לטובת אלוביץ׳ (לכאורה): מינה עצמו לשר התקשורת, למרות שהסתיר את קרבתו לאלוביץ׳ באותו זמן (מבקר המדינה המליץ על בדיקה בנושא הסתרה זו).

משום כך, התערב נתניהו לטובת אלוביץ׳ (לכאורה): מינה עצמו לשר התקשורת, למרות שהסתיר את קרבתו לאלוביץ׳ באותו זמן (מבקר המדינה המליץ על בדיקה בנושא הסתרה זו).

לשם כך אגב, הזיז הצידה נתניהו את גלעד ארדן, שהיה אז שר התקשורת, למשרד הפנים (גלעד ארדן רמז שהוסט ממשרד התקשורת כתוצאה מבקשה של שאול אלוביץ׳).

כמו כן, העיף את אבי ברגר ומינה את שלמה פילבר במקומו (לאחר מכן, פילבר יאשר את הדברים כעד מדינה.

נתניהו יגיד שפילבר עושה זאת רק כי לחצו עליו, כדי להפיל ראש ממשלה מכהן). פילבר, מטעמו של נתניהו, דאג להתקשר עם חברת עדליא, שסיפקה עליו פניו חוות דעת מוזמנת ולא מקצועית, וכך נסללה הדרך לאישור העסקה. אישור ששווה לאלוביץ׳ מיליארד שקל ששולמו מבזק (חברה ציבורית), ל-yes, חברה הנמצאת תחת חברת יורוקום שבבעלותו.

פילבר פעל רבות לטובת אלוביץ׳ לכאורה, גם במיתון רפורמת השוק הסיטונאי, ופעל לביטול ההפרדה המבנית כך שבזק, בעלת רווחיות עודפת באותה תקופה, תוכל לקזז הפסדים של חברת יס המפסידה [וכן יכלה לפתוח אפשרות של בזק למכור חבילות טריפל וקוואדרו (טלוויזיה, אינטרנט, נייד וטלפון קווי) אם תבוטל ההפרדה המבנית בין שלוש החברות הבנות שלה — יס, בזק בינלאומי ופלאפון. ההפרדה לא בוטלה בסופו של דבר].

נתניהו, באמצעות העיתון שלו ושופריו הרבים, מדגיש שאישור עסקת בזק-יס לא הייתה בלתי סבירה, היות והיא אושרה על ידי כל הנוגעים לדבר.

גם אם נתניהו יוכיח שלא "סטה מן השורה" בעסקת בזק (וכאמור, הראיתי לעיל שעל פניו הוא אכן סטה מן השורה), עדיין אין לכך רלוונטיות מבחינת לשון עבירת השוחד בחוק העונשין

יש לציין כי גם אם הגורמים המקצועיים אכן אישרו את הסבירות של כל מה שנתניהו עשה בעסקת בזק, כלומר, גם אם נתניהו יוכיח שלא "סטה מן השורה" (וכאמור, הראיתי לעיל שעל פניו הוא אכן סטה מן השורה), עדיין אין לכך רלוונטיות מבחינת לשון עבירת השוחד בחוק העונשין: אם הוא קיבל תמורה מאלוביץ׳, או לפחות נתן הרגשה שהוא נותן תמורה לצד השני של העסקה, אין לכך משמעות שנתניהו עשה החלטות ראויות או סבירות מבחינה מקצועית.

עם זאת, עובדה זו לא מפריעה לנתניהו להמשיך לטעון זאת, כדי שיהיה לתומכיו מספיק טקסטים לצעוק בתקשורת.

הכשלת רפורמת השוק הסיטונאי

אם מיזוג בזק-יס כולל כל מיני מונחים מורכבים שקשה להבין, אז הנושא של השוק הסיטונאי בכלל מסובך. קודם כל, למען הסר ספק, אין שום קשר לשוק הסיטונאי הישן בתל אביב! השם ״רפורמת השוק הסיטונאי״ פשוט הגיע מנסיון של תרגום שמה של הרגולציה הקווית החדשה באירופה (ששמה המלא: Wholesale Line Rental – WLR).

בתקופת כהונתו של כחלון כשר האוצר, הגה כחלון את רפורמת השוק הסיטונאי, שתכליתה לחייב את בזק למכור לחברות תקשורת אחרות (כמו סלקום ופרטנר למשל) תשתית אינטרנט (קווים סיטונאיים) במחיר מפוקח, כך שהן יוכלו להתחרות בה כספקיות המוכרות גם תשתית אינטרנט (וכן לחייב את בזק למכור שירותי טלפוניה קווית במחיר סיטונאי).

כך חברות כמו פרטנר וסלקום רוכבות על התשתית של בזק ומספקות אינטרנט לצרכנים. למעשה כל צרכן שעובר לסטטוס הזה – לכאורה בזק מאבדת אותו גם בטלפוניה הנייחת.

בזק דפקה את הרפורמה לחלוטין ומשרד התקשורת הכיר בכך שכשלה. ביולי 2017, פרסם מבקר המדינה דו״ח ובו קטל את יישום הרפורמה מצד בזק, ואת הרגולציה החלשה שהפעיל משרד התקשורת ביישום העניין

גלעד ארדן ביקש לקדם את הרפורמה הזאת בתקופתו, ולכאורה וכאמור לעיל הוסט מכך לבקשת אלוביץ׳. שלמה פילבר סיפר בעדותו כי נתניהו ביקש ממנו למתן את הרפורמה, כך שבזק תפסיד פחות כסף לטענתו, וכך היה בפועל (שלמה פילבר אגב, היה איש מקורב מאד לנתניהו. קשה לחשוד בו כבוגד שמאלני או שתול של הקרן החדשה לא עלינו).

לפי הפרסומים, בתחום תשתיות האינטרנט, בזק עיכבה את יישום הרפורמה הזאת וניצלה את כוחה המונופוליסטי (ואף הוגשה תביעה ייצוגית בנושא).

בתחום התקשורת הקווית, בזק דפקה את הרפורמה לחלוטין ומשרד התקשורת הכיר בכך שהיא כשלה. ביולי 2017, פרסם מבקר המדינה דו״ח ובו קטל את יישום הרפורמה מצד בזק, ואת הרגולציה החלשה שהפעיל משרד התקשורת ביישום העניין.

מה נתניהו קיבל?

המשוואה בתיק 4000 לפי הפרסומים, היא שנתניהו פירגן לאלוביץ׳ באישור המיזוג עם יס ועזרה עם רפורמת השוק הסיטונאי, ובתמורה אלוביץ׳ פירגן לנתניהו סיקור חיובי באתר וואלה!.

תחילה טענו בסביבת נתניהו, כי נתניהו בכלל לא קיבל סיקור חיובי מוואלה!. בשימוע כבר טענו לעומת זאת כי פשוט ביקשו ״לאזן״ את הסיקור לנתניהו באתר, ולא דרשו סיקור חיובי (מונח כל כך מכובס, וטענה כה הזויה על פניו, שלפי דעתי אמורה להוות הודאה בעבירה, אבל שיהיה).

המשוואה בתיק 4000 לפי הפרסומים, היא שנתניהו פירגן לאלוביץ׳ באישור המיזוג עם יס ועזרה עם רפורמת השוק הסיטונאי, ובתמורה אלוביץ׳ פירגן לנתניהו סיקור חיובי בוואלה!

תחקיר המקור בנושא הצביע על הטייה משמעותית של סיקור נתניהו באתר וואלה!. עדותו של עד המדינה, ניר חפץ, מלמדת שנתניהו היה מעורב מאד בסיקור שלו ושל משפתחו באתר. גם ינון מגל, שהיה עורך וואלה בחלק מן התקופה, הודה בקיומם של לחצים שכאלה.

מנכ״ל וואלה! בזמנו, אילן ישועה, סיפר על התערבויות רבות של הנתניהוז׳ באתר וואלה, כמו בקשה לפיטורי עורך התוכן באתר, וכן סיפק למשטרה הקלטות ותיעודים רבים של שיחות הנוגעות להתערבות לטובת נתניהו באתר וואלה!.

לפי הפרסומים, באחת מן ההודעות של אלוביץ׳ לישועה כתב אלוביץ׳: "מה שמרגיז אותי זה שהגדול (נתניהו) יוצא מעורו כדי לעזור – ואנחנו לא יכולים לגמול לו בגלל חבורת אפסים" (הכוונה לעובדי מערכת האתר שלא רצו להתיישר לרוח המפקד ולספק סיקור אוהד לנתניהו ע.כ.).

עניין של פרספקטיבה

לסיכום, לפרקליטות יש את עדות ישועה, עדות ניר חפץ, עדות פילבר וראיות נסיבתיות רבות המעידות על מתת שקיבל נתניהו מאלוביץ׳, ופעולות שנתניהו ושלוחיו עשו כדי לסייע לאלוביץ׳, עד שהכול בסופו של דבר התפוצץ.

אולם כל זאת כבר התפוצץ ב-2017. כבר ב-2018 הועברו מסקנות המשטרה בתיק. המריחה של תיקי נתניהו קריטית: מנדלבליט עובד בשיטת הסלמי, כפי שיהודה ויינשטיין לפניו עבד בתיק ליברמן: אם מסתכלים על כל סעיף בנפרד, נתניהו ופרקליטיו יכולים לספק הסבר. הסבר שגם אם הוא לא משכנע, הוא יכול לפחות להיות ספק מספיק סביר לגבי אותו עניין קטן.

מריחת תיקי נתניהו קריטית: מנדלבליט עובד בשיטת הסלמי, כפי שיהודה ויינשטיין לפניו עבד בתיק ליברמן. אם מסתכלים על כל סעיף בנפרד, נתניהו ופרקליטיו יכולים לספק הסבר, שגם אם אינו משכנע, יכול להוליד ספק סביר

אבל ההסתכלות על כל אטום בתיק בנפרד היא מסך עשן: התמונה הכללית אמורה להיות זו שקובעת, ורק היא יוצרת היגיון אמיתי בסיפור. פרקליטי נתניהו, כמו פרקליטי ליברמן בזמנו, מנסים לייצר גשר רציף המשופע בפיגומים רעועים של טענות עובדתיות ומשפטיות, אך מבקשים לא להעביר את כל התיק בשלמותו, אלא פרוסות פרוסות, כמו סלמי, כדי לא להעמיס על הגשר יותר מדי בבת אחת.

נתניהו מכין אותנ נפשית כל הזמן לסגירת התיקים. אומר שכבר היו ארבעה תיקים (כלומר כולל תיק 3000 לשיטתו) וירדו לשלושה, וכן בהתחלה היו אישומי שוחד ואז גם הם ירדו, אז בסוף יירדו גם כל האישומים הנותרים (ואם לא, אז זה כי השמאל שולט במדינה ורוצה להפיל ראש ממשלה מכהן).

האמת היא שהטיוח ומזמוז התיקים הינו הודות למישהו אחר שלמרות כל הביקורת הציבורית כלפיו, עדיין נמצא בפינה של נתניהו ועדיין דואג לו.

מה יהיה פה בסוף? לא יודע. מה זה פה בכלל אני שואל? מכל הצדדים אני שומע, ״חאלס, פה זה ארץ ישראל, לא מחליפים ראש ממשלה מכהן״.

עומר כהן הוא משפטן וכותב תוכן מראשון לציון. מנהל את הבלוג ״תשובת השמאל״.

לעניות דעתי אחת הבעיות המרכזיות של החברה היהודית בישראל היא תפישה שטחית של היהדות, במקום תפישה עגולה. תפישה שטחית פירושה לחשוב, שמקורות מסוימים שלומדים וחוזרים עליהם שוב ושוב הם הכל, כאשר במציאות קיימים מקורות רבים יותר שלא כל כך שמים לב אליהם.

אבל התמונה המלאה, העגולה, מלמדת על מהויות נוספות, על הזדמנויות נוספות, ועל ערכים נוספים שמוסיפים לעושר ולמהות של היהדות כתורת חיים.

נקח כדוגמא את הדבר שידוע לכל ילד/ה בגן: בסוכות צריכים ליטול 4 מינים. לא רק זה אלא כולם יודעים מגיל הגן מה הם: לולב, אתרוג, הדס וערבה. אבל מקור אחד מצביע על 5 מינים, ומינים אחרים במקצת מאלו הידועים היום. והמקור הזה איננו דבר זניח, אלא מקור במקרא, בספרות הקדושה של עם ישראל!

נקח כדוגמא את הידוע לכל ילד/ה בגן: בסוכות צריכים ליטול 4 מינים. לא רק זה אלא שכולם יודעים מה הם: לולב, אתרוג, הדס וערבה. אבל מקור אחד מצביע על 5 מינים, ומינים אחרים במקצת מאלו הידועים היום

הנה המקור על 4 מינים בתורה:

וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים: [ויקרא פרק כג, מ]

גם הזיהוי הברור והמוחלט לא ברור פה. היחיד שאפשר לטעון לגביו שהוא ברור זה ערבי נחל. תמר זה ברור, אבל כפות תמרים לא כל כך, אף על פי שתמר ידוע. לגבי פרי עץ הדר עץ עבת, אין לנו ידע בכלל.

הנה המקור על 5 מינים בספר נחמיה:

וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב: [נחמיה פרק ח, טו]

כאן יש שלושה מינים די ברורים: זית, הדס, ותמרים – אבל עדיין לא ברור עץ עבת ועץ שמן. כמו כן ברור שיש להביא את העלים בכל המינים.

והנה מדרש חז"ל שמתמודד עם האי התאמה בין שני המקראות:

… כל אותה חכמה שכתובה בשלמה "החכמה והמדע נתון לך" (דברי הימים ב' א, יב), "ותרב חכמת שלמה ויחכם מכל האדם" (מלכים א' ה, י – יא), ישב לו תמיה על ארבע מינין הללו, שנ' "שלשה המה נפלאו ממני" (משלי ל, יח), פסח ומצה ומרור, "וארבעה לא ידעתים", אילו ארבעת מינין שביקש לעמוד עליהן. פרי עץ הדר, מי יאמר שהוא אתרוג?! כל האילנות עושין פירות הדר. כפות תמרים, התורה אמרה טול שתי כפות תמרים להלל בהן והוא אינו נוטל אלא לולב ליבה שלתמרה?! וענף עץ עבות, מי יאמר שהוא הדס?! הרי הוא אומר במקום אחר "צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס" (נחמיה ח, טו). וערבי נחל, כל האילנות גדילין במים?! … ומי פירש להן לישראל ארבעת מינין הללו שהן אתרוג לולב הדס וערבה? חכמים, שנאמר "והמה חכמים מחוכמים" (משלי ל, כד). ]ויקרא רבה (מרגליות) פרשה ל, טו]

הנה העדות ברורה כשמש. החכמים מודים שקיימות אפשרויות רבות של הבנה על איזה מינים מדברים. לא זו בלבד, אלא שהם מודים כי התנ"ך עצמו מציג לנו שתי אפשרויות שונות לזהות את המינים.

החכמים מודים שקיימות אפשרויות רבות של הבנה על איזה מינים מדברים. לא זו בלבד, אלא שהם מודים כי התנ"ך עצמו מציג לנו שתי אפשרויות שונות לזהות את המינים

נכון, שבסופו של דבר המעשה מוגדר על ידי החכמים לפי הבנתם באותו דור. אמנם, קיימת פה החלטה על הגמוניה שקובעת את הנוהג, אבל אין הם מסתירים את העובדה הזאת. אנו אמורים להבין שרוב הזמן הכתובים אינם חותכים וחד משמעיים. ושמרו לנו את הדיון הזה כדי שלא נתדרדר לחד גווניות של רודנות בחיים הדתיים של העם.

ועוד פירשו את המינים כמטפורה לסוגים שונים של יהודים. מאלו ששומרים את כל המצוות ולומדים תורה, עד לאלו שלא שומרים מצוות ולא לומדים תורה.

"ומה הקב"ה עושה להן, לאבדן אי איפשר, אלא אמר הקב"ה יוקשרו כולן אגודה אחת והן מכפרים אילו על אילו". [ויקרא רבה (מרגליות) פרשה ל, יב]

בכל פעם שאני נוטל את ארבעת המינים בסוכות אני ער לגישה של יושר אינטלקטואלי ופתיחות לשינויים במשך ההיסטוריה, ורצון להכיל כל ישראל באגודה אחת.

ואני גם מתפלל שההנהגה הדתית בימינו תנהג כך כברירת מחדל. אז באמת יכולנו להיות חלק מן אגודה, טיפוסים שונים אבל עם לכידות חברתית, מתוך הכרה שלמה במקום של כל אחד.

הרב מיכאל גרץ שימש כעוזר לעורך הראשי של אנציקלופדיה יודאיקה, וכתב מאמרים לאנציקלופדיה על מחשבת ישראל בעת המודרנית. הוא היה בין המקימים של התנועה המסורתית בישראל ושימש כמנכ"ל הראשון של התנועה בזמן הקמתה. הוא היה הרב של קהילת מגן אברהם בעומר 32 שנים. היה בין המקימים של בית המדרש לרבנים במכון שכטר בירושלים, ושימש כמרצה שם בתחילתה. היה במשך כ-20 שנה מרצה בכיר למחשבת ישראל ומקרא במכללת קיי בבאר שבע, ופרסם מאמרים רבים. הוא גם היה רץ מרתונים וגמר כ-16 מהם בארץ ובחו"ל. רוב העבודה הציבורית שלו מוקדשת לקשר בין ערכים במסורת היהודית ובין הציבור בישראל.