קשה להפריז בחשיבות העצומה של פסיקת נשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר לעיצוב המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל הריבונית ולהגנה על זכויות האדם והאזרח. הוא ביצר זכויות אדם רבות ובעיקר ביצר את חופש הביטוי כזכות יסוד חוקתית.
מאידך, קשה להתעלם משורת פסיקות מקוממות של בית המשפט העליון בתקופת נשיאותו לגבי זכויות פלסטינים בשטחים המוחזקים. אישור גירוש אנשים מבתיהם ואף אישור גירוש קולקטיבי וכן אישור הריסת בתי חפים מפשע. אלו דברים קשים ומקוממים. לא ניתן לשכוח אותם או להפחית מחומרתם.
קשה להפריז בחשיבות פסיקת הנשיא שמגר לעיצוב המשטר הדמוקרטי בישראל. מאידך, קשה להתעלם משורת פסיקות מקוממות של בית המשפט העליון בתקופת נשיאותו לגבי זכויות פלסטינים בשטחים המוחזקים
שמגר היה הפרקליט הצבאי הראשי בתקופת כיבוש הגדה, הרצועה, ירושלים המזרחית, סיני ורמת הגולן. הוא עיצב את המשטר הצבאי בגדה וברצועה מתוך מחשבה שמדובר במשטר זמני עד להכרעה בגורל השטחים המוחזקים במשא ומתן מדיני.
הוא לא ידע שתקופת ההחזקה תימשך עשרות שנים. הוא גם קבע שהתושבים הפלסטינים יוכלו לעתור לבג"צ. זה לא מובן מאליו. ודאי לא בהשוואה למשטרי כיבוש צבאיים אחרים במהלך ההיסטוריה המודרנית.
כשופט בבית המשפט העליון לא פסק שהתנחלויות אסורות על פי המשפט הבינלאומי אלא שמדובר בנושא שמצוי בתחום שיפוטו של הדרג המדיני. לטעמי מדובר בטעות חמורה. טעות היסטורית. בכיה לדורות.
לא ניתן להתעלם אפוא מכך שהאיש הדגול, המבריק, החרוץ, המעמיק, הקפדן, הלמדן, הנוקשה והמיוחד הזה, היה אחראי גם לאישור מעשי עוול קשים מטעם בג"צ בכל הקשור בזכויות פלסטינים. לרבות אישור מעצרים מנהליים בסיטונות.
חייבים לומר זאת: שמגר עצמו כתב ואמר ששופט אינו יכול לחמוק מאחריות. ראוי אפוא להזכיר גם את אחריותו לדברים הבעייתיים. לפגיעה לא מוצדקת בזכויות אדם בגדה וברצועה. למעשי עוול של ממש.
לא ניתן להתעלם אפוא מכך שהאיש הדגול, המבריק, החרוץ, המעמיק, הקפדן, הלמדן, הנוקשה והמיוחד הזה, היה אחראי גם לאישור מעשי עוול קשים מטעם בג"צ בכל הקשור בזכויות פלסטינים
מאידך, יש לזכור בפליאה את כושר עבודתו העצום, את למדנותו האינסופית ואת שורת הפסיקות פורצות הדרך שלו בהגנה על זכויות אדם ואזרח בתחום מדינת ישראל וכן בהגנה על עקרונות יסוד של המשטר הדמוקרטי: הוא זה שקבע שעל שמעון פרס לחשוף הסכם קואליציוני סודי.
הוא זה שקבע שעל רבין לפטר את שר הפנים דרעי לאחר הגשת כתב אישום חמור נגדו (אנו שומעים כיום את הביקורת הגורפת בנידון על פסיקה זו. כאילו שהרחקת שר מתפקידו בעקבות הגשת כתב אישום, פירושה פגיעה בחזקת החפות האישית שלו כאזרח).
הוא גם קבע בפרשת האונס בשמרת שעל גבר לוודא מפורשות את הסכמת האישה ליחסי המין. מה שאמור להיות הכי מובן מאליו. ולצערנו, אינו מובן מאליו עד היום.
הוא גם קבע בפרשת האונס בשמרת שעל גבר לוודא מפורשות את הסכמת האישה ליחסי המין. מה שאמור להיות הכי מובן מאליו. ולצערנו, אינו מובן מאליו עד היום
זכיתי להופיע לפני אשתו, השופטת המחוזית המצוינת מיכל רובינשטיין. אישה מקסימה ועדינה באמת. זה בטח אומר גם עליו הרבה.
איש דגול. פסיקות פורצות דרך. וגם ראוי לביקורת בגין פסיקות מקוממות. מגדולי המשפטנים במדינת ישראל. לגמרי. יהי זכרו ברוך.
עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
בשולי תקיפת חיילי צה"ל על ידי מתנחלים בסמוך ליצהר – כתב חדשות 13 פרסם שורה של ציוצים על הנושא, בבולט שבהם גינה העיתונאי את מפקד פיקוד מרכז, אלוף, נדב פדן, על כך שהוא "מתחנף" למתנחלים.
כבר תקופה ארוכה נדב פדן מתחנף לראשי לובי ההתנחלויות כולל ראשי הזרוע המדינית של נוער הגבעות. גם הבוקר הוא מדבר על "קומץ". אחרי שחרורו מצה"ל יוכל להתאים לתפקיד מנכ"ל בית"ר ירושלים pic.twitter.com/q9Df8ygkHB
— Barak Ravid (@BarakRavid) October 20, 2019
בימין ביקרו את דבריו של רביד (למשל, שמעון ריקלין: דברי רביד הם דברי הסתה ושנאה, חנן עמיאור: רביד חוגג את התקיפה). גם השר בצלאל סמוטריץ' נדרש לדברים.
ככה יעשה לקצין בכיר שלא מיישר קו עם תועמלני השמאל בתקשורת. אני נגד הכללות אז חשוב להדגיש שמדובר בקומץ ממורמר ולא מייצג של אנשי שמאל קיצוני בתקשורת – שקרנים, חמוצים, ואכולי שנאה עצמית, שלא בוחלים באמצעים כדי להכפיש את ההתיישבות והמתיישבים, גם באמצעות הכפשת אלוף בצה"ל במילים בוטות. https://t.co/Xlj5xZ71xO
— בצלאל סמוטריץ' (@bezalelsm) October 20, 2019
גם עמיתיו של רביד הגיבו לדברים. הכתב הצבאי אלון בן-דוד כתב בתגובה לדברי רביד: "אין הרבה הבדל בין האמירה המכוערת והנמוכה הזאת לבין ידוי אבנים בחיילי צהל. ניכר שאתה לא מכיר את מי שאתה מטיל בו דופי בכזאת קלות". לדברים של בן-דוד הצטרף גם עקיבא נוביק. לדיון הצטרפה אמילי מואטי מהעבודה-גשר, שפנתה לבן-דוד: "וואלה אלון, באמת אין הבדל בין ציוץ פרשני לבין חלאות שבאים לפוצץ לחיילים ת'פרצוף באבנים? מה לכל הרוחות קורה לכם?".
בכניסה ליצהר מפגינים תושבים נגד תקיפת חיילי צה"ל ובעד נוער הגבעות.
האלימות נגד חיילים ביצהר: תושבי יצהר מפגינים כעת בכניסה ליישוב, קוראים נגד האלימות ותומכים בחיילי צה"ל, מגנים את הפורעים באירוע האלים בו נפצע חייל מיידוי אבנים, אך לא מגנים את כלל נוער הגבעות • צפו בתיעוד מההפגנה @yishaiporat pic.twitter.com/5Ozwv3djet
— חדשות 13 (@newsisrael13) October 20, 2019
מחר, 21 באוקטובר, ימלאו שבעים שנים להולדתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. פעיל הימין רן כרמי בוזגלו מארגן חגיגה לרגל המאורע.
חוגגים יומולדת לנתניהו ביום ג' 18:00 גני יהושע ליד האגם (מול גני התערוכה) pic.twitter.com/rRNISaquPg
— רן כרמי בוזגלו ציונות בנחישות (@rankarmibuzaglo) October 19, 2019
במערכת הפוליטית נמשכות התגובות לתקיפת חיילי צה"ל על ידי מתנחלים ביצהר.
יושב ראש הרשימה המשותפת, חבר הכנסת איימן עודה
הפעולה הרלוונטית כלפי מתנחלים הוא פינוי, לא גינוי.
אין נורמטיבי ולא נורמטיבי, כולם חיים על אדמה גנובה בזמן שמיליוני פלסטינים סביבם חיים תחת משטר צבאי.
רק סיום הכיבוש והקמת מדינה פלסטינית עצמאית תבטיח שלום, עצמאות, ובטחון לשני העמים.
— Ayman Odeh (@AyOdeh) October 20, 2019
חבר הכנסת דוד ביטן מהליכוד
אני מגנה בתוקף את תקיפת חיילי צה"ל ע"י אותם נערים פורעי חוק שצריכים להיענש בכל חומרת הדין.
חיילי צה"ל הם הילדים של כולנו ואין לאף אחד זכות לפגוע בהם.— דוד ביטן (@davidbitan) October 20, 2019
יושב ראש משותף על המחנה הדמוקרטי, חבר הכנסת ניצן הורוביץ
מי ששתק כשפגעו בפלסטינים, מי שהתעלם מפיגועי ״תג מחיר״, מי שעצם עין כשתקפו פעילי שמאל, יתעורר עכשיו כשפגעו בחיילים?
המפגעים האלה משתוללים ושורפים כדבר שבשיגרה כי הם יודעים שהמערכת מגלה כלפיהם סלחנות מופלגת.
״אחים יהודים״?
פושעים.— Nitzan Horowitz ניצן הורוביץ (@NitzanHorowitz) October 20, 2019
יושבת ראש משותפת של הימין החדש, חברת הכנסת איילת שקד
הנהגת יצהר בשנים האחרונות פועלת יד ביד עם מפקדי צה"ל.
הנערים שניסו לפגוע בחיילי צה״ל צריכים להענש. זו חרפה . אבל צריך להפריד בינם לבין תושבי יצהר יישוב מיוחד שמחזיק בשיא תרומות הכליה הארצי.
מחזקת את מפקדי וחיילי צה״ל ואת הנהגת השומרון ויצהר במאבקם נגד פורעי החוק.— איילת שקד ayelet shaked (@Ayelet__Shaked) October 20, 2019
שר העלייה והקליטה, יואב גלנט מהליכוד
פגיעה בחיילי צה״ל ע״י כל אזרח ישראלי, בודאי מקרב הציבור היהודי, היא חציית קו אדום.
מחזק את ידיהם של לוחמי ומפקדי צה״ל המבצעים בנחישות ובאומץ את משימתם בהתאם להנחיות הפיקוד העליון ולאור הנחיות ממשלת ישראל.— יואב גלנט (@yoavgallant) October 20, 2019
חברת הכנסת תמר זנדברג מהמחנה הדמוקרטי
חשוב שרהמ והנהגת המתנחלים נבהלו מתקיפת חייל צה״ל, קמו בבוקר וגינו. במהלך חול המועד אותה הנהגה לא רק שלא גינתה תקיפת רבנים לזכויות אדם, אלא שתקה כשקולות בימין הנפיצו תיאוריית קונספירציה והאשימו את רבנים בהמצאת התקיפה. האלימות הזאת היא מפירות הבאושים של הכיבוש, ואותו צריך לחסל ומהר
— תמר זנדברג (@tamarzandberg) October 20, 2019
חבר הכנסת מיקי זוהר מהליכוד
חג שמח עם ישראל!
תקיפת החיילים שלנו הוא נושא שלא נסכים לשתוק עליו.
על התוקפים לשלם מחיר מלא בגין התנהגותם המטופשת על מנת שמקרים כאלו לא יתרחשו שוב בעתיד.
אנחנו תמיד נגבה את לוחמי צה״ל ואלו שיתקפו אותם (ואין זה משנה מי הם) יעמדו מול כולנו כאיש אחד עד שיתנו את הדין.— Miki Zohar מיקי זוהר (@zoharm7) October 20, 2019
ערב חג שמחת תורה, ובמערכת הפוליטית מאחלים לציבור חג שמח.
חג שמח! pic.twitter.com/t2CpAJTnBP
— ראובן (רובי) ריבלין (@ruvirivlin) October 20, 2019
אין כמו לטייל עם המשפחה.
רויטל, אני והילדים מאחלים לכם חג שמח מכל הלב. שימרו על עצמכם בדרכים! pic.twitter.com/rXjzglMY3s— בני גנץ – Benny Gantz (@gantzbe) October 20, 2019
פתקא טבא! pic.twitter.com/ZBeTlvhTQY
— Yuli Edelstein ???????? (@YuliEdelstein) October 20, 2019
מאחל לכל בית ישראל 'פתקא טבא' –
שאבינו שבשמיים ישמור עלינו 'וחתמנו לשנה בריאה ומאושרת' !
ולקראת חג שמחת תורה –
שנדע לשמוח בשמחתה של התורה, להיות עם אחד ומאוחד, יחיד ומיוחד.
שבוע טוב ומבורך וחג שמח ! ???? pic.twitter.com/1NKOkIbb7m— דודי אמסלם ???????? (@dudiamsalem) October 20, 2019
״שישו ושמחו בשמחת תורה ותנו כבוד לתורה״ חג שמח!
תמונה שלי מלפני 13 שנה בהקפות שניות עם מורי ורבי הרב הראשי הרב מרדכי אליהו זצ״ל pic.twitter.com/sZyyXO5GdI— ניר ברקת (@NirBarkatHebrew) October 20, 2019
"אחרי החגים יתחדש הכל, יתחדשו וישובו ימי החול", כתבה נעמי שמר בשירה "התחדשות". השבוע יגיעו חגי תשרי לסיומם, ומחרתיים, ביום שלישי, יתכנסו היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, וצמרת משרד המשפטים והפרקליטות במטרה לדון בכתבי האישום של ראש הממשלה בנימין נתניהו – לאחר ששמעו את טיעוניו בארבעת ימי השימוע, שהתקיימו בראשית החודש. לפי דיווח בחדשות 13, במשרד המשפטים ינסו להגיע להחלטה עד סוף חודש נובמבר.
במהלך הלילה יידו מתנחלים אבנים על לוחמי צה"ל לידי יצהר. במערכת הפוליטית מגנים את האירוע.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו
אני מבקש לחזק את לוחמי ומפקדי צה"ל שעושים לילות כימים כדי להגן על ביטחונם של כל אזרחי ישראל, ללא יוצא מן הכלל.
אני מגנה בתוקף כל תקיפה של חיילי צה"ל. לא תהיה שום סובלנות כלפי פורעי החוק שירימו ידם על חיילינו.
— Benjamin Netanyahu (@netanyahu) October 20, 2019
יושב ראש כחול לבן, חבר הכנסת בני גנץ
22 בצפון, בדרום, ביהודה ושומרון ובכל מקום ברחבי הארץ: עם ישראל ואזרחי ישראל תומכים בכם ומחזקים אתכם. לא נעבור לסדר היום על שום פגיעה בחיילי צה"ל.
— בני גנץ – Benny Gantz (@gantzbe) October 20, 2019
שר החינוך, יושב ראש הבית היהודי רפי פרץ
<<< תושבי יצהר משרתים במילואים, מתנדבים ואנשים ציוניים וטובים. מצער שישנם פורעים שמוציאים את דיבת היישוב רעה ופוגעים במפעל ההתיישבות כולו.
קורא לצה״ל ולמשטרת ישראל לחקור במהירות את המקרה ולהביא את האחראיים לדין בהקדם.
— רפי פרץ (@realrafiperets) October 20, 2019
חבר הכנסת יואב קיש מהליכוד
מגנה כל ארוע של פגיעה בחיילי צהל, יש להעניש את המתפרעים בכל החומרה.
מיעוט קיצוני ומסוכן זה אינו מייצג את מפעל ההתיישבות וזו לא דרכם של המתנחלים.
מיעוט קיצוני זה מזיק ופוגע במאמץ של ישוב ארץ ישראל. https://t.co/Qw0yPYSBX2— יואב קיש Yoav Kisch (@YoavKisch) October 20, 2019
יושב ראש העבודה-גשר, חבר הכנסת עמיר פרץ
ריטואל חוזר ונשנה בה קבוצה אלימה ולא נשלטת מפעילה טרור נגד אותם חיילים ששומרים עליהם.
שתיקת ראש הממשלה ושריו מול אירועי יצהר מעידה על כניעה מוחלטת לגורמים קיצוניים שמנסים להדליק את האזור. הגיע הזמן להלחם בכל טרור, מכל סוג שהוא, במקום ׳מדיניות הליטופים׳ כשמדובר בימין הקיצוני. https://t.co/rdsSQcZo67
— עמיר פרץ (@amirperetz) October 20, 2019
שר התחבורה, יושב ראש האיחוד הלאומי – תקומה בצלאל סמוטריץ'
יורד מאגרא רמא של תפילת הושענה רבה המרגשת לבירא עמיקתא של הידיעה המתסכלת על האלימות החמורה שהופעלה הלילה נגד חיילי צה"ל. אני מצטרף לאמירה הברורה של תושבי יצהר שגינו בכל תוקף את הארוע החמור בידי קומץ אלים ובלתי מייצג. האחראים למעשה חייבים להיתפס ולבוא על עונשם במלוא החומרה.
<<< pic.twitter.com/xS0dPA0EmC— בצלאל סמוטריץ' (@bezalelsm) October 20, 2019
חבר הכנסת יועז הנדל מכחול לבן צייץ מחדש דברים שכתב לפני חודשים אחדים
יד קשה נגד כל מי שמתקיף חיילים ושוטרים שלנו.
לא אכפת לי אם התוקפים פלסטינים או יהודים. https://t.co/GGxoc13Per— Yoaz Hendel יועז (@YoazHendel1) July 29, 2019
חברת הכנסת מרב מיכאלי מהעבודה-גשר
חייל נפצע מאבנים שיידו מתנחלים ליד יצהר. כ-30 מתנחלים השתתפו בעימות עם הכוח; השבוע חסמו מתנחלים רכב צבאי בכניסה ליצהר על רקע מעצר חשוד ביידוי אבנים, ואחד מהם גם פתח את דלת הרכב ואיים על החיילים.
אבל אף אחד לא נעצר.
ימים נוראים. https://t.co/qM8rI043Gt
— Merav Michaeli מרב מיכאלי (@MeravMichaeli) October 20, 2019
(דיווח זה פורסם ב-9:33 ועודכן בפעם האחרונה ב-10:51)
בשונה מראשי הרשות המבצעת והמחוקקת, ראשי הרשות השופטת לא נקברים בחלקת גדולי האומה בהר הרצל שבירושלים. נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט בדימוס מאיר שמגר, שמת שלשום, ייקבר מחרתיים בגבעת שאול. על רקע מותו של שמגר קוראים אנשי יחסי הציבור רני רהב ואבי בניהו לשינוי מדיניות זו, כך שלצד נשיאים, ראשי ממשלה ויושבי ראש הכנסת – ייקברו במקום גם נשיאי בית המשפט העליון.
מצטרף לרני בקריאה לבחון מחדש ולהכיל את קבורתם נשיאי/ות בית המשפט העליון בחלקת גדולי האומה.
זה חשוב שבעתיים בימים אלו של נסיון לפגוע במרכזיות מערכת המשפט.
אגב, ראשי הסוכנות היהודית נכללים ב״גדולי האומה״ בגלל שההר שייך להנהלה הציונית (וכך למשל לאברהם בורג יש 2 חלקות..) https://t.co/JiDfp3GKMR— אבי בניהו (@AviBenayahu) October 20, 2019
נפתלי בנט יצא אתמול להגנתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בפוסט שפרסם בחשבון הפייסבוק שלו (עוד על כך – ברשומה שהופיעה ב-7:03 ביומן זה). דבריו זכו לשורה של תגובות ברשת.
מה לדעתכם @naftalibennett שכתב את הטקסט הכי מביך בחייו, שנאלץ להחזיר משכורת על עבודתו כי שרה התעצבנה ששילמו לו, שעבד בתוך קן הקוקיה המושחת ויודע יותר טוב מכלנו איך זה מתנהל, מה הוא לקח כשכתב את ״מתחנן בבקשה, פליז, רחמנות עלי, תנו לי לזחול לליכוד״
— Judy Mozes (@JudyMozes) October 20, 2019
בנט מפרסם הערב פוסט תמיכה בנתניהו וטוען שלהפיל אותו על סיגרים יהיה מכה אנושה לימין. הוא גם מגדיר את החקירות ״רדיפה של מחנה הימין כולו.״ לפני שנה הוא נשמע אחרת. pic.twitter.com/pGgmCYc8jR
— דפנה ליאל (@DaphnaLiel) October 19, 2019
שבוע טוב
יש מספיק בימין לצערי שבשבילם תמיכה בנתניהו היא המהות. תחרות מי מגבה חזק יותר.
דווקא עכשיו נדרשת חלופה:
ימין שמדבר על חשיבות מוסדות המדינה, שלטון החוק ודוגמא אישית כאידאל. הצורך בממשלת אחדות ציונית. כן בלי הכהניסטים והלאומנים הערבים.
שמדינת ישראל לא פחות חשובה מארץ ישראל.— Yoaz Hendel יועז (@YoazHendel1) October 19, 2019
נפתלי אתה משקר את העם ואתה לא תהיה מנהיג בארץ לעולם!מי כמוך מכיר את הזוג?מכיר בטח את מחאת המילואימנקים?מאיפה הגיע הכסף?ואתה עוד יודע הרבה דברים של הזוג.אתה כמו בעל מוכה.אתה זוכר מדוע לא מינו אותך למנכ״ל של יעלון?כי אני התקשרתי לשרה והיא צרחה על ביבי כמו מטורפת והמינוי בוטל מיד https://t.co/QQcwznihDQ
— ronimana (@RoniMana) October 19, 2019
אתה מכיר טוב מרבים אחרים את הריקבון והטירוף. לא, לא הכל כשר כדי להכנס לליכוד, נפתלי.
— Ben Caspit בן כספית (@BenCaspit) October 19, 2019
בשבוע שעבר דיווחה תמר אלמוג בתאגיד השידור כאן, שלא צפוי להיות מוגש כתב אישום נגד עורך הדין דוד שמרון בפרשת הצוללות. אפשר שדיווח זה הוא שהביא את השר דודי אמסלם להידרש לתיק 3,000.
תיראו מופתעים –
לא יהיו כתבי אישום נגד 2 "המעורבים הכי קרובים לנתניהו" בפרשת הצוללות, שכמעשה נבלה קראו לה במקרה תיק 3000, "פרשת השחיתות הגדולה בתולדות המדינה"
למרות ה'גילויים' של בוגי, חרף העליהום הנבזי על רה"מ.
בושה!— דודי אמסלם ???????? (@dudiamsalem) October 19, 2019
בסוף השבוע פורסם ב"הארץ" ראיון עם שרת החינוך לשעבר יולי תמיר, שבו מתחה ביקורת על שר החינוך הנוכחי, רפי פרץ. "כשאת רואה אותו במשרד החינוך, מה את מרגישה?", שאלה רוית הכט את תמיר, וזו השיבה: "אני רוצה למות. באמת. אני מיואשת. הוא מפר בברוטליות את ההבנה שהייתה לאורך כל השנים, גם כשהיו שרים דתיים – לא לכפות אחד על השני את אמונתו". אמש הגיב יושב ראש הבית היהודי לדברים.
כששרת החינוך לשעבר יולי תמיר משתלחת בי אישית למרות שלא נפגשנו מעולם זה מאכזב ומעיד על מצב הפוליטיקה בישראל. וזה כבר עובר כל גבול אפשרי.
אם מישהו בימין או בציונות הדתית היה מתבטא כך כלפי שליחי ציבור בשמאל, הטהרנים מהשמאל כבר היו חוגגים.
שבוע טוב ופתקא טבא, מתוך אחדות ואהבת חינם. pic.twitter.com/lXoMfQjLu0
— רפי פרץ (@realrafiperets) October 19, 2019
"הלוואי ויעשה ממשלה עם הערבים. הלוואי. זה יחזיק חודש וידעו כולם את הפנים ונלך לבחירות אחרי חודש – וניתן בראש. והליכודניקים יבינו כי לא יכול להיות, לא יכול להיות… אחמד טיבי בממשלה, ואיך קוראים לו ראש הרשימה המשותפת? אני לא זוכר… עאודה ברשימה, ופאודה ברשימה, וזה לא עובד" – כך אמר חבר הכנסת חיים כץ מהליכוד על בני גנץ בכינוס פוליטי, שנערך בשבוע שעבר ותוכנו פורסם אתמול על ידי עקיבא נוביק בחדשות 13.
חיים כץ: "הלוואי שגנץ יקים עם הערבים ממשלה שתיפול אחרי חודש" • @akivanovick עם דבריו המלאים >> https://t.co/ypkNI5sGez pic.twitter.com/wl5OXD658B
— חדשות 13 (@newsisrael13) October 19, 2019
הספירה לאחור לקראת פקיעת המנדט שניתן לבנימין נתניהו להרכיב ממשלה – נמשכת: השבוע, ביום רביעי הקרוב, יסתיים פרק הזמן שבו יכול יושב ראש הליכוד להציג ממשלה בראשותו. בתחילה אמנם אמר נתניהו שאין בכוונתו להותיר בידיו את המנדט אם ייווכח שאין בכוחו להקים ממשלה, אך עד כה לא הודיע לנשיא ראובן (רובי) ריבלין כי כשל בניסיונו.
עם תום 28 הימים שעמדו לרשות נתניהו, צפוי הנשיא להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על יושב ראש כחול לבן, בני גנץ. אפשר שקודם לכן ייוועץ ריבלין עם חברי הכנסת. לנתניהו אמנם יש אפשרות לבקש מריבלין ארכה בת 14 יום – דבר שעשה במערכות בחירות קודמות – אולם הסברה הרווחת היא שראש הממשלה יימנע מלעשות כן, הואיל והנשיא צפוי לדחות את הבקשה, כך מעריכים במערכת הפוליטית.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמנם פיטר את נפתלי בנט מממשלתו, פעל כדי להפיץ פרסומים שליליים על אשתו של בנט, גילת, ועל אביו, ג'ים, אבל זה לא מנע מיושב ראש הימין החדש לצאת אמש להגנתו של יושב ראש הליכוד.
חבריי במחנה הימין, שיהיה לכם ברור:אם מערכת המשפט תצליח להפיל את נתניהו בגלל סיגרים וכתבות באתר וואלה, זו תהא מכה…
פורסם על ידי נפתלי בנט – Naftali Bennett ב- יום שבת, 19 באוקטובר 2019
יו"ר מרצ לשעבר זהבה גלאון: "נתניהו מנסה למכור לציבור שעצם האצבע הערבית איננה לגיטימית, ופחד מ–20% מתושבי המדינה הוא ריאליזם".
נתניהו מנסה למכור לציבור שעצם האצבע הערבית איננה לגיטימית, ופחד מ–20% מתושבי המדינה הוא ריאליזם. זו הסתה ומתכון בדוק לדם. אבל מה שמביש זה לראות איך שלושה רמטכ"לים מגמגמים מול מבחני נאמנות שמחבר חשוד סדרתי, רגע לפני שהמנדט שלו פוקע https://t.co/ZpOzmAJ8eM
— זהבה גלאון (@zehavagalon) October 19, 2019
צעד נוסף בהתחממות היחסים בין ישראל ומדינות ערב: נציגה רשמית של ישראל תשתתף מחר (שני) בכנס ביטחוני בבחריין, כך מסר מקור בבחריין לזמן ישראל. הנציגה, מנהלת מחלקה בכירה במשרד החוץ, אשר שמה נאסר לפרסום מטעמי ביטחון, תייצג את ישראל בסדנה המוקדשת לביטחון ימי ואווירי.
הסדנה, שתימשך יומיים, צפויה להתמקד במאמצי המדינות לסכל את המתקפות המתגברות מצד איראן באזור. הנציגים אמורים לדון באמצעי הגנה לספינות נגד תקיפות איראניות במפרץ הפרסי, אמצעי מניעה להברחת נשק ואמל"ח, וכן הגנה אווירית לתעופה אזרחית.
המפגש, אשר אורגן על ידי בחריין, ארצות הברית ופולין, הינו חלק ממה שמכונה תהליך ורשה, אשר החל בועידת ורשה בבירת פולין בפברואר השנה, בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו. במקור, אמור היה הכנס הראשון להתמקד במאמצים הגלובליים לסיכול האיום האיראני, אולם מאוחר יותר נושא הכנס השתנה באופן מעומעם למאמצים המשותפים להשגת יציבות במזרח התיכון.
משרד החוץ לא הכחיש כי הנציגה תייצג את ישראל במנמה, בירת בחריין, ובתגובה תמציתית לזמן ישראל נמסר: "ישראל משתתפת בהמשך תהליך ורשה".
התמקדות הכנס מחר בהגנה ימית ואווירית מגיעה בעקבות מתיחות גוברת במפרץ הפרסי בין איראן לארצות הברית ובנות בריתה, מאז שהכריז נשיא ארה״ב דונלד טראמפ כי הוא נוטש את הסכם הגרעין עם איראן והחל להפעיל סנקציות כנגד הרפובליקה האיסלאמית. מאז, ספינות במפרץ הותקפו, מל״טים הופלו, ומיכליות נפט נחטפו.
שתי התקפות בשבועות האחרונים על מפעלים של תאגיד הנפט הסעודי הובילו לקיצוץ של 50% בתפוקת הנפט בממלכה וגררו להאשמות מצד וושינגטון ואירופה. בטהראן הכחישו כל קשר להתקפות הללו, למרות שמורדים בתמיכת איראן, הנלחמים בסעודים בתימן, לקחו ארחיות על ההתקפות הללו.
בספרו החדש מתאר ניר ברקת את קורותיו – מהצנחנים להיי-טק, לראשות עיריית ירושלים, ועתה לכנסת. הקריאה על אודות שירותו הצבאי מחדדת את ההבנה, שכמו ברקת וחבריו לשנתון 1977, גם עכשיו הטובים כמעט שלא חותמים לשירות קבע ארוך, וחשוב שחלקם לפחות, יוסיפו לשרת בצה"ל.
החודש יצא לאור "רץ למרחקים ארוכים" (הוצאת ידיעות ספרים, 2019), ספרו האוטוביוגרפי של הח"כ הטרי מטעם "הליכוד", ניר ברקת. עיקר הספר מתמקד, כצפוי, בימיו בעולם העסקים ובתקופה שבה שימש כראש עיריית ירושלים, אבל לכל אורכו הוא מדגיש את העובדה שהונע ופעל בהתאם לערכים שספג בשירותו הצבאי הקרבי.
עיקר הספר מתמקד, כצפוי, בימיו בעולם העסקים ובתקופה שבה שימש כראש עיריית ירושלים, אבל לכל אורכו הוא מדגיש את העובדה שהונע ופעל בהתאם לערכים שספג בשירותו הצבאי הקרבי
"את שש שנות שירותי הצבאי עשיתי בצנחנים. נפצעתי ב'מבצע מוביל' בלבנון ונלחמתי שלא יורידו לי פרופיל כדי שאוכל להגשים את משאת חיי ולהיות מ"פ. בשנות השירות הארוכות שלי כלוחם וכקצין, בסדיר ובמילואים, בין הלחימה בלבנון לקסבה של שכם, עוצבה אישיותי. את היכולת להגדיר יעדים ומטרות ולסחוף אחרי אחרים למדתי שם" (עמוד 9), כתב.
הקריאה בפרק על אודות הקריירה הצבאית הקצרה שלו מחדדת אבחנה על מצב הקצונה של צה"ל כיום – הטובים לא נשארים בקבע.
שנתון של כוכבים
הוא התגייס לצנחנים ב-1977. זו היתה שנה מוצלחת במיוחד לחטיבה, אשר הניבה שורת קצינים צעירים ובולטים, שהתחנכו תחת שרביטם של המח"טים אמנון ליפקין-שחק, דורון רובין ויורם יאיר, ולקחו חלק בשורה ארוכה של פשיטות בלבנון (שבאחת מהן כאמור, נפצע), בשלהי שנות השבעים וראשית שנות השמונים.
זה קרה, בין היתר, כתוצאה מכך שסיירת שקד פורקה אז ומתגייסיה, שממילא הוכשרו בבסיס הטירונים החטיבתי, שובצו בפלוגות הטירונים של החטיבה שהפכו גדולות ואיכותיות יותר בזכותם. ברקת, שהיה אחד מהם, עשה את המסלול בגדוד 890. את הדיבידנדים קטפו החטיבה הסדירה וחטיבות המילואים שלה במלחמת לבנון הראשונה.
במקביל אליו ולצידו שירתו אז בחטיבה גם בני גנץ, שבהמשך היה לרמטכ"ל ולראש המפלגה הגדולה בכנסת הנוכחית, גדי שמני, מאיר כליפי ויצחק גרשון, שהיו לאלופים, עו"ד אליעד שרגא, לימים יושב ראש התנועה לאיכות השלטון, אל"מ (מיל') יגאל שרון, שהיה מח"ט חברון, וכן דורון אביטל, מפקד סיירת מטכ"ל וח"כ לשעבר. בן מחזור נוסף, שאינו קצין, הוא הח"כ לשעבר איתן כבל.
כשפרצה מלחמת לבנון ביוני 1982, פיקד ברקת על פלוגת מסלול ב-890, אשר "מצאה את עצמה בלבנון במשך כמעט שנה, תקופה אינטנסיבית עם עסקת הכל־כלול: שיט על הנחֶתת 'בת שבע' של חיל הים ונחיתה בשפך נהר האוואלי, קרב בדאמור, קרבות בהרי השוף, שמירת קו בכביש ביירות־דמשק, קרבות הכניסה לביירות ועוד. נכנסתי ללבנון עם פלוגה צעירה, שהתבגרה שם מהר מאוד" (עמוד 32).
כשפרצה מלחמת לבנון ביוני 1982, פיקד ברקת על פלוגת מסלול ב-890, אשר "מצאה את עצמה בלבנון במשך כמעט שנה, תקופה אינטנסיבית עם עסקת הכל־כלול…"
הפלוגה ומפקדה הצטיינו בלחימה, שכללה קרבות מטווח קצר עם הקומנדו הסורי. ברקת היה מ"פ מעולה, אבל כמו רוב הקצינים המבטיחים מאותו שנתון (כאמור, ארבעה הגיעו בהמשך למטה הכללי), הוא השתחרר זמן קצר לאחר המלחמה.
מאז ועכשיו, הטובים לא נשארים בצבא
במילואים פיקד ברקת על פלוגה בגדוד 7008, בחטיבת הצנחנים 551 במשך שבע שנים. הפלוגה, כתב, "החליפה שבעה מפקדים בשבע שנים; אחד מהם היה עפר שלח, חבר ובן מחזור שלי מהסדיר" (עמוד 42). כששלח פיקד על פלוגת הצנחנים במילואים בלבנון, הכוח שלו עלה על מטען והוא נפצע קשה ואיבד את אחת מעיניו. לאחר קריירה מצליחה בתקשורת הגיע גם הוא כמו ברקת ואחרים מהשנתון לפוליטיקה, כח"כ מטעם "כחול לבן".
במאמר שהיה חלק מניסיון של עמיתו ב"מעריב", יואב לימור, לשרטט את המטה הכללי של 2008, זיהה שלח בעיית משאבי אנוש, שמאז רק החריפה. מכל חבריו למחזור הגיוס בצנחנים ב-1977, רבע מכלל הגיוס של אותה שנה, רק אחד נשאר בצבא (גדי שמני).
"שיטת המשולשים הוותיקה של צה"ל – הטוב משלושת המ"מים יהיה מ"פ, הטוב משלושת המ"פ יהיה מג"ד, וכך הלאה והלאה בסולם – הניחה שכל השלושה אכן רוצים להמשיך הלאה. זה כבר לא עובד ככה…"
"שיטת המשולשים הוותיקה של צה"ל – הטוב משלושת המ"מים יהיה מ"פ, הטוב משלושת המ"פ יהיה מג"ד, וכך הלאה והלאה בסולם – הניחה שכל השלושה אכן רוצים להמשיך הלאה. זה כבר לא עובד ככה. וכשבוחרים אחד מתוך אחד, העובדה שהוא באמת טוב היא כבר מקרה סטטיסטי, שלא קורה בכל מחזור ובכל בחירה", כתב.
שלח טען, בצדק, שהמצב הזה בוודאי טוב מהתקופה שבה כל קצין צנחנים ראה את עצמו כרמטכ"ל בפוטנציה, ושכלל לא בטוח שהחברה הישראלית "צריכה להיות עצובה שניר ברקת, גם הוא בן מחזור, הפך לנשיא בי.אר.אם, העומדת בחוד הטכנולוגי של קצה השפיץ הטכנולוגי, במקום למח"ט הצנחנים".
הדברים חלים כמובן על שאר בוגרי השנתון, אבל את צה"ל "המצב הזה הפך למערכת שרידותית, שבה מספיק לא לעשות טעויות כדי להתקדם. המאבק על הקידום, שפעם כלל טונות צבע, השמצות ועלילות גבורה ושווא, הפך לווריאציה מודרנית על הקלישאה הצבאית, לפיה אם תקשור סג"מ לעץ ותבוא בעוד עשר שנים, תמצא סגן-אלוף".
"המאבק על הקידום […] הפך לווריאציה מודרנית על הקלישאה הצבאית, לפיה אם תקשור סג"מ לעץ ותבוא בעוד עשר שנים, תמצא סגן-אלוף"
שלח כתב את המאמר ב-1998. מאז, המצב השתפר רק בעת עימותים גדולים כמו האינתיפאדה השנייה או לאחר מלחמת לבנון השנייה, כאשר תחושת צורך ושבר גדולים הניעו אנשים להישאר בקבע. בשאר הזמן, ובוודאי עכשיו, כפי שקבע נציב קבילות חיילים הקודם, אלוף (מיל') יצחק בריק, בדו"ח שפרסם "צה"ל נכשל בהשארת הטובים", בוודאי לשירות קבע ארוך טווח.
במילואים, כדברי הקמל"ר לשעבר, תא"ל (מיל') שוקי בן ענת, מורכב דור המ"פים והמג"דים למעשה מ"מי שאשתו מרשה לו". כתוצאה מכך גם מספר הקצינים בקבע שמחזיקים במינוי משנה (מנמ"ש) כמפקדי פלוגות וגדודים במילואים הוא במגמת גדילה מתמדת.
נכון, אלו שמשתחררים כיום מצה"ל נדרשים לחברה הישראלית, שאינה מצויה תחת איום קיומי, עוד יותר משהיו נדרשים בוגרי שנתון 1977. אבל בצבא, בסדיר ובמילואים, ישנו משבר כוח אדם של ממש.
כוחו של הצבא הוא באנשיו, ולא במערכיו הטכנולוגיים. אבל משוואה שתתבסס על תגמולים, שמתורגמים ל"מה יוצא לי מזה", ולא על תחושת משמעות, שייכות וערך – לא תחזיק מים. ואת אלו יש לחזק
כוחו של הצבא הוא באנשיו, ולא במערכיו הטכנולוגיים. אחת הדרכים להשאיר את הטובים בשירות, או לפחות את חלקם, היא מסלולי שירות משולבים שכוללים תחנות במערכי השדה, המודיעין והסייבר (שיבטיחו אפשרויות תעסוקה באזרחות). ישנן כמובן דרכים נוספות, אבל בכל מקרה משוואה שתתבסס על תגמולים, שמתורגמים ל"מה יוצא לי מזה", ולא על תחושת משמעות, שייכות וערך לא תחזיק מים. ואת אלו יש לחזק.
למבצע "חומת מגן" למשל, קבע האלוף (מיל) גיורא איילנד הגיע צה"ל עם ארבעה מפקדי חטיבות חי"ר, "מהטובים שהיו לו אי־פעם". המבצע ההוא הצליח לא מעט בגללם, וכדאי שמינויים לתפקיד לא יהיה בגדר מקרה סטטיסטי.
גל פרל פינקל, מפעיל הבלוג "על הכוונת", בלוג מדיני-ביטחוני על חזון, אסטרטגיה ופרקטיקה, ומתאם תכניות צבא, אסטרטגיה וביטחון סייבר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). קודם לכן עבד כאנליסט בחברת מחקרי שוק ומודיעין עסקי. בעבר שירת בצנחנים ועבד במשרד ראש הממשלה. בעל תואר שני בדיפלומטיה וביטחון מטעם אוניברסיטת תל אביב. במחקריו עוסק בצה"ל, מערך המילואים, דוקטרינות ואסטרטגיות צבאיות.
המחזמר "אגם הברבורים: אופרת הרוק", המוצג כעת בניו יורק, הוא התוצרת האחרונה בייצוא התרבותי של ישראל לארצות הברית.
למרות שהמחזמר לא כולל אפילו מילה בעברית, היוצרים שלו הם אייקונים ישראלים, ושני שליש מהצוות – המונה 12 שחקנים צעירים – מגיעים מהארץ.
המחזמר משתמש בבלט הקלסי של צ'ייקובסקי בתור בסיס, לרבות סיפור האהבה בין הנסיך זיגפריד, הפלייבוי המלכותי, לאודט, נסיכת הברבורים.
המופע נפתח עם המוזיקה המוכרת של המלחין הרוסי, אך אז לוקח זווית אחרת, ונוסק למחזמר פופ-רוק סקסי עם שירים חדשים.
הפרויקט החל כרעיון של הכותבת מירית שם-אור ובתה שרונה פיק, שאליהן הצטרף הבמאי צדי צרפתי. שרונה אומרת כי החומרים התאימו לה, משום שאביה, צביקה פיק, "היה נוהג לנגן את היצירה הזו באופן ספציפי כשהייתי ילדה.
"הוא הגיע מרקע קלסי, ומאוד מאוד אהב את זה, כך שהוא רצה שאנחנו נכיר את זה", היא אומרת. "התאהבתי ביצירת המופת הזו, ויצירת המחזמר הזה משלבת את האהבה שלי לפופ-רוק ולמוזיקה קלסית".
פיק ואחותה דניאלה (הנשואה לבמאי הקולנוע קוונטין טרנטינו) היו צמד בתחילת שנות ה-2000, ואחרי שהיה להם להיט ענק, אומרת פיק, היא הפכה ליותר בטוחה ביכולות ההלחנה שלה, והחלה להתייחס לזה יותר ברצינות.
בתור אם לשלושה ילדים קטנים, פיק הפחיתה את המיקוד בשירה והתמקדה במה שהיא קוראת לו "חלום חיי". לאחר שאמה כתבה את עלילת המחזמר והמילים לשירים, "היא וצדי ישבו במשך שעות ליצור את המחזה, ואני עבדתי איתו על השירים. זה מאמץ משותף", אומרת פיק.
צרפתי כבר מכיר את משפחת פיק: בתחילת שנות ה-70, הוא הופיע בגרסה הישראלית של המחזמר "שיער" עם צביקה. "לאחר 18 שנים בתור שחקן, מאז גיל 10, זו הייתה ההופעה האחרונה שלי על הבמה. חווה אלברשטיין ביקשה ממני אז לביים מופע שלה, ולפתע החיים שלי השתנו והפכתי לבמאי", מספר צרפתי.
צרפתי, הידוע בהפקות ענק על הבמה ובטלוויזיה בישראל, צוחק כשהוא אומר ש"אגם הברבורים: אופרת הרוק" הוא "הדבר הקטן ביותר שאי פעם עשיתי.
"אבל כשהייתי בן 13", הוא אומר, "שמעתי מוזיקה של צ'ייקובסקי, רציתי לחבר כוראוגרפיה ל'אגם הברבורים', ואפילו שיחקתי את הנסיך. אז כששרונה ומירית סיפרו לי על כך, אמרתי, בואו נשב יחד. אחרי שבועיים, אמרתי שאני בעניין".
צרפתי רואה במחזמר התאמה מתבקשת של היצירה הקלסית מהמאה ה-19 למאה ה-21. "אגם הברבורים תמיד היה בלט, אבל אף אחד לא כתב אותו בתור מחזה, עם טקסט, עם סיפור. עבדנו כדי לבנות סיפור בין השירים", הוא אומר.
מאפיין מרכזי בנראטיב הוא הנבל, הרוזן פון רוטברט, המגולם על ידי השחקן, הכותב והמפיק הישראלי-אמריקאי, עדן יעקב לוי. זה אתגר מהנה עבור לוי יליד ירושלים, שהגיע לניו יורק לפני קרוב לעשור בגיל 25 כדי ללמוד משחק.
"פון רותבארט הוא אדם מאוד מרושע", אומר לוי. "מגלומן שחושב שהוא מלך העולם, ורוצה לשלוט בכל מי שהוא יכול ומה שהוא יכול. לשחק תפקיד של חזיר שוביניסטי היה קשה, כי אני לא מזדהה עם שום דבר מזה ברמה האישית. למעשה, אני מתנגד לזה. אבל מנקודת מבט של משחק, לשחק דמות שכזו זה כיף".
לוי- אשר בדומה לשחקנים רבים, מחזיק בעבודה צדדית: מורה לעברית בברוקלין – מעריך את הזכות להשתתף כעת במחזמר כחול-לבן. "זה כיף, קומדיה קלה, פארסה, אבל היא גם מתמודדת עם נושאים רציניים כמו סקסיזם", אומר לוי.
פיק, צרפתי ולוי מלאים תקוות בנוגע לעתיד של היצירה האהובה שלהם, אשר מציגה כעת בחלל הקטן יחסית של Chelsea Music Hall מתחת לשוק צ'לסי במנהטן, והיא תעבור למיקום אחר בניו יורק סיטי בנובמבר.
לוי מדמיין את סצנת נשף המסכות הווינאי הנוצץ על במה גדולה יותר, וצרפתי להוט לגרום להצגה לצמוח, צעד אחרי צעד. "אני לא רוצה לראות ארבע או חמש ברבורות", אומר הבמאי, ביחס ללהקת הציפורים המרפרפות על במת המחזה. "אני רוצה לראות 12 מהן. זו אגדה, זו פנטזיה. ופנטזיות הן גדולות".
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית עם גיא זהר ישירות לתיבת המייל שלכם
































































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם