חיים שכאלה
מה תחשבו על אדם, שהחלטתם להעניק לו מתנה גדולה, רכב מאזדה חדש, לדוגמה. והוא במקום לקחת בחיוך, בוחר לומר: "תודה רבה על ההתחשבות, אבל מאזדה זה לא בראש שלי, הייתי מבקש מרצדס אם יש, בטח שלא פחות...".
ועכשיו, קיראו את הסיפור הבא:
רבי יקותיאל מליעפלי היה חסיד גדול, ירא שמים בצורה בלתי רגילה, ו"עובד ה'" אמיתי, כל רגע מחייו היה מוקדש למחשבה: כיצד אעבוד את ה' בצורה הנכונה והטובה ביותר, כיצד אעשה הכי טוב לכבודו.
ואז יום אחד, הציע לו רבו, רבי שניאור זלמן מליאדי, בעל התניא, מתנה. ברכה לעשירות. מה רע? כמה מליארדים טובים בבנק הם לא דבר רע ומזיק לאף אחד. אבל הוא העדיף שלא לקבל את המתנה בטענה ש"העשירות עלולה להטריד ולהפריע לי מהריכוז הנפשי בעת לימוד החסידות ועבודת השם".
והרבי, רבי שניאור זלמן, שהחליט כבר לתת מתנה, בוחר במתנה אחרת: אריכות ימים. נו, זה כבר דבר שאין יצור בעולם שיש לו משהו נגדו – אבל גם את המתנה הזו מקבל רבי יקותיאל בתנאי: "אינני מעוניין בחיי איכרים פשוטים, ש'עיניים להם ולא יראו, אוזניים להם ולא ישמעו' – שאינם מסוגלים לראות ולחשוב על אלוקות...".
אם התעניינתם, רבי שניאור זלמן הסכים לתנאי, וברכו באריכות ימים מלאי תוכן יהודי – הברכה התקיימה כמובן והוא האריך מאוד ימים, כשהוא גודל ומתעלה בתורה וביראת שמים.
-
הרבי מליובאוויטש סיפר פעם את הסיפור הזה, והוסיף: רבי יקותיאל לא ביקש שדרוג למתנה שלו, הוא בסך הכל הסביר מהם "חיים" עבורו. חיים שאינם חיי תוכן ומשמעות אינם כלל חיים עבורו. ובחיים כאלו איננו מעוניין...
ספירת העומר מלמדת אותנו לספור את הזמן, לא לתת לו לעבור ולחלוף, אלא לספור ולשמור אותו.
אנחנו רגילים בדרך כלל לספור דברים כמו כסף. דברים שבאים והולכים, ויש לחשב ולדעת האם אנחנו ברווח או בהפסד. בספרי המוסר מופיעה אמרה נוקבת: "אדם דואג על דמיו, ואינו דואג על ימיו – דמיו חוזרים, אבל ימיו אינם חוזרים". המתנה הגדולה ביותר שניתנה לנו – זה הזמן. זמן שעובר אינו חוזר לעולם. לכל רגע שניתן לנו מריבון העולם יש משמעות ויש ייעוד. ניצלנו אותו – הרווחנו, לא ניצלנו – הפסדנו, אוהו הפסדנו...
בספירת העומר אנחנו בודקים שאכן בין פסח לשבועות עוברים ארבעים ותשעה יום מלאים ותמימים, גדושים בתוכן אמיתי-יהודי. אחרי הכנה שכזו, נוכל באמת לקבל מחדש את התורה.
-
בספרו המופלא 'לוח היום יום...' כותב הרבי: "חסידים היו תמיד סופרים.. כך הוא עניין העבודה. השעות צריכים להיות נספרים ואזי הימים נספרים. כשחולף יום, צריכים לדעת מה פעלו ומה צריכים להמשיך לפעול.. בכלל צריכים לראות שהמחר יהיה הרבה יותר יפה מהיום".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה