ריח של אלול
וכך מתאר רבי יוסף יצחק את אוירת חודש אלול בעיירה ליובאוויטש:
בשבת מברכים[1]
אלול בליובאוויטש, למרות שהיה עדיין יום קיץ בהיר – האוירה כבר השתנתה. 'ריחו' של
אלול החל להיות מורגש, והחלה לנשוב 'רוח' של תשובה. כולם נעשו מתונים יותר, עסוקים
יותר במחשבותיהם, והחלו לשכוח את כל דברי החולין... וכשהגיעה שבת מברכים אלול החלו
כבר לחוש באויר של אלול. ברצינות רבה חיכו ל"לדוד ה' אורי וישעי"[2]
ולקול השופר. לתקיעה הראשונה שהיה בה משום הודעה ששערי חודש הרחמים נפתחו.
מאמרי החסידות[3]
של שבת מברכים אלול, היו כבר גדושים ברוח של אלול. כל יום מימי חודש אלול אינו
דומה כלל לימי השנה כולה.
כאשר שוכבים במיטה בשעה שש בבוקר, שומעים שמנין הותיקין[4] הראשון בבית המדרש כבר סיים
תפלתו ותוקעים בשופר[5].
קול השופר מעורר: "הרי אלול בעולם!". ממהרים להתלבש, והאדם אינו שׂבע
רצון עם עצמו מדוע איחר כל-כך בשנתו. ברעיונו חולפת המחשבה על משה רבנו ע"ה
שהיה בימים אלה בהר, ועל כך שהימים הם ימי רצון ואפשר לפעול בהם באופן אחר לגמרי.
צריכים להיות בן-אדם. אסור להפסיד את הזמן.
כשבאים לבית-המדרש כבר מוצאים קהל גדול במקום. חלקם אומרים תהילים;
חלקם לומדים חסידות או אומרים 'תיקוני-זוהר', ואחרים – מתפללים בעמידה או בישיבה.
-
השבת אנחנו מברכים את חודש אלול. "אלול" (ארמית) מיתרגם
בעברית ל"חיפוש". חודש החיפוש והביקורת העצמי. החודש האחרון בשנה מוקדש
אצל יראי-שמים לבדק בית פנימי, כהכנה לשנה המתקרבת, ובעיקר לראש השנה – היום בו
עומד כל יהודי בפני ריבון העולם, ומקבל על עצמו בתקיעת שופר "עול מלכות
שמים".
צירוף המילים "שבת מברכין אלול" מעביר בכל גו חסידי רטט
מיוחד. זר לא יבין זאת. בשנות גן-העדן שלנו בישיבה, היה הריח של האלול חזק
ואיכותי. המבט הרציני בעיניים של החברים, התפילה הלבבית, ההתנהגות בין אדם לחברו,
ה"התוועדויות" החברתיות בלילות חמישי ובשבת בצהריים – ועל הכל
"ניגוני התשובה" מעוררי הלב של חודש אלול.
לראש השנה היינו נוסעים תמיד לרבי. לציון-הקבר הקדוש שבניו יורק
רבתי. המחשבה שאיננה מרפה, שבעוד שבועות בודדים תעמוד פנים בפנים מול הרבי, הכריחה
כל הזמן להתנהג אחרת. לפחות להשתדל.
בעל התניא אמר, כי בחודש אלול, מתקרב הקב"ה לבניו בהתקרבות
מיוחדת. "הוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות, ומראה פנים שוחקות לכולם".
יריית הפתיחה היא השבת, כאשר נכריז על גבי בימת קריאת התורה על החודש המתקרב, ועל
"ירידתו" של הקב"ה – "המלך" לעולם שלנו, כדי לאפשר לכל
אחד ואחת להתקרב אליו לקראת השנה החדשה.
הנה אחד מניגוני התשובה המרטיטים, לחן: בעל התניא. מילים: 'שיר
השירים' –
