ככל שחושבים על כך יותר, אנחנו הפעם במהדורה שנייה של מלחמת השחרור. יש דמיון ברמה העקרונית, והשוני הוא יותר ברמה הפרטנית.

כמו אז, יש קואליציה של גורמים שרוצים לבטל את קיומה של מדינה יהודית באזור פה, שרוב רובו מוסלמי. הקואליציה הזו התחלפה עם השנים, ואלה שהיו בקשרים עמנו בעבר, כמו איראן וטורקיה, הם עתה גדולי אויבינו, בעוד שאלה שהיו אז נחרצות נגדנו – הקואליציה של ארצות ערב – באופן חלקי כבר בצד שלנו. זו לא אהדה רגשית אלא נובעת זהות אינטרסים, אך ההבדל הזה כרגע לא חשוב.

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.

מבצעי הביטחון הנועזים, המורכבים והחשאיים שמתרחשים, על פי פרסומים זרים, בשטחי אויב כמו לבנון, מעידים על רמה גבוהה של תעוזה, אסטרטגיה וחשיבה לטווח ארוך.

מערכת הביטחון הישראלית מפגינה יכולות שאין שני להן – טכנולוגיה פורצת דרך, חשיבה אסטרטגית מדויקת, עם משאבים בלתי נדלים וניהול קפדני. שוב ושוב הישגים אלה חושפים את הפער העצום בין היכולות של מערכת הביטחון הישראלית לבין היכולות של המערכות האזרחיות במדינה.

עמית בן-צור הוא מנכ"ל פורום ארלוזורוב ומכון יסודות. לשעבר רמ"ט רשות החדשנות ויועץ בכיר למנכ"ל משרד הבריאות

בחודשים האחרונים מתנהל ויכוח ציבורי באשר לניסיון להגיע להסכם על שחרור החטופים – המכונה "עסקה". שאלת המחיר נמצאת בלב הוויכוח. המתנגדים לעסקה מדגישים את הסיכון העתידי הכרוך בשחרור מחבלים ובהפסקת הלחימה. המצדדים בעסקה שמים דגש על החובה המוסרית כלפי האזרחים שנחטפו.

הדיון יתבסס על מספר הנחות יסוד:

ד״ר אלדד שידלובסקי הוא מרצה לכלכלה במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.