אפשר להעריך שאיראן נתונה עתה בדילמה. האם להגיב באופן שלא ייראה לישראל דרסטי מדי, שאחריו איראן תוכל להמשיך במסלולה המקורי (זה שנקבע לפני כל הסבב הזה שהחל עם פעולת חמאס), או לחילופין, יכולה איראן לבטא את זעמה ותסכולה, והפעם יחד עם זה של חזבאללה, בתגובה קשה שעלולה לגרור אסקלציה חריפה.

במקרה כזה, התוכנית הכללית שלה, שבנתה לאורך עשרות שנים, תעמוד למבחן, ותעלה האפשרות שהיא עצמה תהיה מטרה להתקפה – משהו שעד עתה היא לא התנסתה בו (את כל המכות והנזקים ספגו שלוחותיה).

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.

השבוע ראיתי על מספר גשרים בעירי כפר סבא שלטי חוצות ענקיים, המפרסמים לציבור "כורסאות טלוויזיה עם הטכנולוגיה הטובה בעולם". כישיש שכמעט לא צופה בשידורי הטלוויזיה, וכסאו בחדר העבודה עשוי עץ וזקור ב-90 מעלות, שאלתי את עצמי – עד לאן ממריאה דרגת הפינוק של הישראלי הממוצע? האם אינו מסתפק בכורסת ארצ'י באנקר (אם לא סתם, כמוני, בספה הסלונית) והוא אכן זקוק למיטב ההייטק מתחת לישבנו?

אפשר להבין את העיתוי המתוחכם של הקמפיין הפרסומי הזה בשבועות האחרונים – אליפות אירופה בכדורגל, משחקי האולימפיאדה, החיסולים, וכמובן – "משחקי המלחמה" שמנהלת ישראל בעת האחרונה, נגד כל העולם ואשתו. כל אלה נפרסים לאורך שעות שידור שאינן פוסקות, המחייבות מיצוב עכוזים אופטימלי.

ד"ר יוסי בן ארי הוא גמלאי קהילת המודיעין - 50 שנה בתפקידים מרכזיים שונים, ובהם, כתת אלוף בדימוס, היה המדריך הראשי במכללה לביטחון לאומי. הוא מוסמך אוניברסיטת חיפה לדוקטור, מ-2004, ובעברו הוראה אקדמית מרובת שנים. משמש היום כראש מערכת ״מבט מל״מ״, כתב העת של המרכז למורשת התודיעין.