בעידן אחר, ביוני לפני שנה, פרסמתי כאן רשומה שכותרתה "שוויון או חורבן – אין חלופה שלישית".  במאמרי הזכרתי שבין הים לירדן חיים מספר שווה של יהודים ופלסטינים, ושישנם כמה פתרונות שוויוניים לחיים כאן:

מדינה אחת עם שוויון לכל אזרחיה. קונפדרציה של שתי מדינות, ברוח ארץ לכולם ומגילת העצמאות – "מְדִינַת יִשְׂרָאֵל […] תִפְעַל לַהֲקָמַת הָאַחְדוּת הַכַּלְכָּלִית שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּתָהּ". או שתי מדינות ריבוניות לשני עמים.

אהוד שפירא הוא פרופסור למדעי המחשב וביולוגיה במכון ויצמן, יזם, פעיל פוליטי, ואמן. תרם לפיתוח למידה ממחושבת, שפות תכנות מתקדמות, מחשבים מולקולריים, שחזור עץ שושלת התאים האנושית, ובאחרונה חוקר תשתית חישובית לדמוקרטיה דיגיטלית. ב 1993 הקים את יוביק בע״מ, חברת תוכנת האינטרנט הראשונה בעולם לרשתות חברתיות ומטאוורס, עשר שנים לפני פייסבוק ושלושים שנה לפני מטא. ב 2020 הקים את המפלגה הדמוקרטית. זמר בס-בריטון, הקים והוביל את להקת בא-רוק.

בשנתיים האחרונות אני מעביר חלק ניכר מימי ולילותיי אצל בתי המתגוררת ביפו שוק הפשפשים. בתי נכת-צה"ל 100+ הזקוקה מעת לעת לסיוע. מעת לעת פירושו פחות או יותר כל יום, ולשם כך אני נמצא לא מעט במקום הקרוי רשמית "צפון יפו", והכולל את שוק הפשפשים, את השכונה האמריקאית-גרמנית ואת מתחם נוגה.

בתי כבר ותיקה ביפו-שוק-הפשפשים, וזה לה מחזור המגורים השני בעיר ובשכונה. במחזור המגורים הקודם התגוררה במרחק כמה בתים ממקום מגוריה הנוכחי, ועל כן היא מכירה היטב את השוק ואנשיו ולחילופין – האנשים בשוק וסביבותיו מכירים אותה.

ההפתעה שחווינו בפיטוריו של יואב גלנט, ולנוכח האיום בפיטורים צפויים נוספים של בעלי תפקידים מרכזיים, אינה רק בהחלפתו במישהו חסר ניסיון ביטחוני, אלא בעיתוי המדהים שבו ישראל נאבקת על קיומה וקוברת את מיטב בניה. בזמן כה רגיש, מי שתופס את הכותרות ומניע את סדר היום הם שוב, נציגים ממגזר שאינו שותף לגורל הישראלי.

לפני כמה חודשים נאמתי בעצרת בירושלים ושיתפתי את סיפורם של הלוחמים האמיצים בגדוד שלי, שכבר 200 יום אומרים "הנני". דיברתי בכבוד ובכנות על הצורך הפשוט לעוד אנשים במערך המילואים, כדי למנוע שחיקה ועייפות אצל אותם לוחמים שממשיכים לשאת בעול. לא האמנתי שבישראל של היום, תחת הממשל ה"ימין מלא מלא", אפשר להפוך מגיבור לבוגד ברגע. ממילואימניק מסור לאדם שמואשם בשנאת תורה ומגזר – רק כי העזתי לבקר תופעה שמחלישה את האנשים המסורים ביותר במדינה שלנו.

יהודה לפיאן הוא יזם חברתי ומנהל בעמותת "מסע שחרור" תוכנית המלווה לוחמים בתהליך החזרה לשגרת החיים האזרחית. מתגורר בתל אביב, גדל בירושלים בבית דתי-ציוני, וכיום מגדיר את עצמו כמסורתי. לאחר שסיים 151 ימי מילואים בדרום ובצפון, יהודה ממשיך לשרת בגאווה ומקדיש את מרצו לשיפור תדמיתה של ישראל בזירה הבינלאומית ולבניית גשרים בין מגזרים שונים בתוך החברה הישראלית. בעברו שימש כיועץ פוליטי וניהל ארבעה קמפיינים ארציים. בזמנו הפנוי, הוא חובב קולנוע ואוהב לשחות בים בחורף.