בקבוצות המחאה השונות יש דיון ער בשתי שאלות קשורות – מה עם ערביי ישראל ומה עם הכיבוש/אפרטהייד? האם ערביי ישראל הם חלק מהמחאה, ואם לא, האם טוב שכך או שמא זה כישלון של המחאה? והאם הכיבוש/אפרטהייד, הפיל שבחדר, הוא נושא שצריך להמשיך להתעלם ממנו כדי לא להפסיד את החלקים בציבור שלא רואים שום פיל? או שמא זהו נושא שהמחאה חייבת להתייחס אליו?

איני מתיימר לדעת מהי "הטקטיקה" הנכונה למחאה, אך זאת אני יודע: אין דמוקרטיה בלי שוויון. דמוקרטיה אינה מטרה בפני עצמה – היא כלי שמטרתו להבטיח, בין היתר, שוויון זכויות ושוויון בכוח הפוליטי לכל אזרחית ואזרח.

אהוד שפירא הוא פרופסור למדעי המחשב וביולוגיה במכון ויצמן, יזם, פעיל פוליטי, ואמן. תרם לפיתוח למידה ממחושבת, שפות תכנות מתקדמות, מחשבים מולקולריים, שחזור עץ שושלת התאים האנושית, ובאחרונה חוקר תשתית חישובית לדמוקרטיה דיגיטלית. ב 1993 הקים את יוביק בע״מ, חברת תוכנת האינטרנט הראשונה בעולם לרשתות חברתיות ומטאוורס, עשר שנים לפני פייסבוק ושלושים שנה לפני מטא. ב 2020 הקים את המפלגה הדמוקרטית. זמר בס-בריטון, הקים והוביל את להקת בא-רוק.

לפני מספר ימים הודעתי למארגני הכנס השנתי של האגודה הישראלית לסוציולוגיה שאני מבטל את השתתפותי בו.

הכל החל לפני ימים ספורים כשקיבלתי את תכניית הכנס והתברר לי שאני מציג בפאנל עם מציגה מהמוסד האקדמי באריאל (שבטעות, ובדרך עקומה נקרא "אוניברסיטה"). לא מכיר אישית או מקצועית את אותה מציגה, ולכן גם אין לי כל דעה אישית או מקצועית עליה – אבל מכללת אריאל היא סמל של הכיבוש.

ד"ר עמיר עקיבא סגל הוא סוציולוג, משורר, מבקר ספרות ופעיל שמאל. חוקר ומלמד על הגירה ,תהליכי גלובליזציה וקשרים טראנס-לאומיים, חברה אזרחית ופילנתרופיה. סיים לימודי דוקטורט במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בחקר עלייה לישראל. פרסם ספר על שירה פוליטית בישראל, שלושה ספרי שירה ורומן. חי בירושלים.

במלחמה המתנהלת מאז ה-7 באוקטובר 2023 ישראל נלחמת באויבים ערבים מחוץ לגבולות המדינה, בדגש על ארגון חמאס בעזה וחזבאללה בלבנון. אך כיצד השפיעה המלחמה על יחסי יהודים-ערבים בתוך ישראל?

עם פרוץ המלחמה, רמות החרדה ותחושת חוסר הביטחון בקרב היהודים בישראל זינקו. הטראומה, הפחד, והכעס הובילו לכך שיהודים רבים חששו להימצא בסביבתם של ערבים ישראלים ואף לשמוע מילים בערבית.

ד"ר עומר יעיר הוא מנהל המחקר ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

ככל שהשהות בשדה הקרב ממושכת יותר כך יהיה קשה יותר לטוות מחדש את רצף החיים שהיה לפני המלחמה לחיילי וחיילות צה"ל ומשפחותיהם. מדוע אצל חלק מהסובלים ממצב סטרס מתמשך הוא יהפוך למצב של פוסט טראומה, ומה ניתן לעשות?

*  *  *

עברנו את השבעה באוקטובר ואת מלחמת הקיום שהגיעה אחריו. כעת מגיע השלב שבו מתגברת העייפות, עייפות החומר ועייפות הרוח. ההתבוססות בעזה, אולי בלבנון וייתכן שגם בסוריה, נותנת את אותותיה. חיילים וחיילות הנמצאים תקופות ארוכות במצב מלחמה משלמים מחיר נפשי, משפחתי ותעסוקתי. והמחיר הוא כבד.

נטע ענבר סבן היא פסיכולוגית קלינית ומטפלת משפחתית וזוגית. מחברת הספרים "נשבר לי הלב, תעזרו לי - טיפול פסיכולוגי בילדים ובנוער" (גלילי הוצאה לאור), "מחול התודעה והנפש - מבט פסיכולוגי על תהליכי התפתחות אישית וחברתית" (גלילי הוצאה לאור) ו"פסיפס אנושי - מבט פסיכולוגי על הגוונים המרכיבים את עם ישראל" (צמרת הוצאה לאור).