מתקפת חמאס עלינו ב-7 באוקטובר 2023 פקחה לנו את העיניים. ברור היה שישראל לא יכולה לסבול שעל גבולה – בכל גבול, בכל גזרה – יש ישות טרוריסטית מחומשת ומצוידת, שתכליתה המוצהרת למרר את חיי הישראלים, לתקוף את מדינת ישראל ולהשמידה, פועלת לעשות זאת, ותבצע זאת במבצע יזום ברגע שתחוש שיש לה הזדמנות לעשות זאת.

נדרש היה שחמאס לא יצא נקי מהטבח שעשה, ויצטער ויתחרט על התקפתו על אזרחים וישובים בישראל. הייתה זו סיבה טובה ומוצדקת לתקוף את חמאס ואנשיו. מעבר לכך היה העניין העקרוני, שחייבים להסיר את האיום הצבאי של חמאס – תנועה טרוריסטית שהשתלטה על שטח ואוכלוסייה, הקימה צבא, חימשה אותו, והכינה ביצורים בכוונה מוצהרת להתקיף את ישראל ולנהל מלחמה להשמדתה.

יאיר טל הוא מהנדס מכונות שעבד במספר חברות. היום הוא גמלאי. חקר את ניהול המלחמה במלחמת יום הכיפורים והשלים את כתיבת הספר ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים אשר יצא לאור ב-2019 בהוצאת "ידיעות ספרים". ספרים נוספים שלו יצאו לאור בהוצאת "טפר – הוצאה לאור": אכזבה וגאווה – מלחמת יום הכיפורים ב-2023; ו-טליק: פרקי חיים ב-2024.

עד סוף השבוע שעבר שמענו ממקורות ישראליים כי מתווה ויטקוף עסק באפשרות שחמאס ישחרר 11 חטופים. לפי הדיווחים, חמאס סירב ואז ישראל חידשה את המלחמה בעזה.

ובכן, ככל הנראה זה לא בדיוק מה שקרה. סטיב ויטקוף, שליחו של הנשיא דונלד טראמפ לעזה, אוקראינה והסוגיה האיראנית – נתן סדרה של ראיונות מפורטים בארצות הברית, שם פרס בצורה חכמה ועניינית את המתווה האמיתי שלו. מתברר כי חמאס אכן דחה הצעה אמריקאית, אבל לא עכשיו, אלא לפני חודשיים, וכי גם אחרי שחמאס דחה את ההצעה, ביום שאחרי הוא חזר בו מהדחייה וקיבל את ההצעה.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

זאת אולי שאלת השאלות עבור פרשן פוליטי בישראל: מהו הרגע השפל ביותר של בנימין נתניהו? מהו המעשה ומהי האמירה שמזקקים את השפלות באופן הכי מובהק? לא פשוט בכלל.

כי כאשר ניגשים למלאכת הערכת רגעי השפל, נתקלים בסבך מורכב. המשוואה חייבת להביא בחשבון לא רק מה נעשה או נאמר, אלא גם למה, מתי, למי, באילו נסיבות ותחת אילו לחצים. האם היה זה תכנון קר, פעולה אימפולסיבית או מעשה אידאולוגי? גם ההקשר חשוב — שמא היה האדם בעמדת כוח או תחת איום? פעל לבד או כחלק ממערכת? יש לשקול את היקף הנזק, מידת הפרת האמון, וההשלכות ארוכות הטווח. האם מדובר היה במעשה פומבי או פרטי, האם הייתה חרטה, האם היו לו חלופות?

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com

המשבר סביב פיטורי ראש שב"כ רונן בר, התערבות בית המשפט העליון בהחלטה זו, והצהרת ראש הממשלה כי לא יכבד את פסיקת בית המשפט, אינם בגדר סכסוך פוליטי רגיל. משבר זה מייצג ביטוי חמור של תופעה מדאיגה, שניתן להשוות להפרעה אוטואימונית – כאשר הדמוקרטיה תוקפת את מנגנוני ההגנה של עצמה.

בדומה למערכת החיסון של הגוף, דמוקרטיה בריאה מסתמכת על "מערכת חיסון" של מוסדות וארגונים המזהים איומים ומגנים על המערכת כולה. בתנאים רגילים, מוסדות כמו שב"כ מתפקדים כחלק ממערכת חיסון זו, מזהים איומים על הביטחון הלאומי ורווחת אזרחיה. אבל כאשר ההנהגה הפוליטית מפטרת ראשי ביטחון בגלל הבעת הערכות לא רצויות, הדמוקרטיה למעשה תוקפת את "תאי החיסון" שלה עצמה.

שגית אלקובי פישמן היא דוקטורנטית בחוג לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן; חוקרת את האופנים בהם מתפתחים נרטיבים בסביבות שיתופיות ודיגיטליות והשלכותיהם על זהויות קולקטיביות מתהוות, בדגש על אירועים בעלי השפעה גלובלית.