את "הטקסים" שראינו בשבת בעזה יש להבין על רקע המגעים בעולם הערבי על "היום שאחרי". לא כל כך בגלל שאת העולם הערבי מעניין מה יקרה לעזתים, אלא בגלל הצורך לתת מענה לנשיא דונלד טראמפ על יוזמת הריביירה שלו.

מה שחמאס הקרין זה "היום שאחרי זה אנחנו". לא יהיה שום יום שאחרי בלעדינו. יתר על כן, קשה היה שלא להשתחרר מן הרושם כי חמאס מנסה ליצור דמיון בינו לבין סוריה של מוחמד אל-ג'ולאני, ואסביר בהמשך.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

תסריט דמיוני אבל למעשה לא כל כך: רכב "האמר" צה"לי מתקרב ליחידה של צה"ל בעזה או לאחד מיישובי העוטף. על הרכב גברים לבושים במדי צה"ל וחמושים ברובי "תבור" תוצרת ישראל המצויים בשימוש צה"ל.

מה עלול לקרות, אתם כבר ודאי מבינים.

אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.

"לא הייתה שום פקודת מבצע מקדימה לפני שיצאו למלחמה, מה עושים עם כל העצורים שיהיו בלבנון. אני יכול להגיד שבאיזשהו דיון מוקדם לפני המלחמה העליתי אצל ראש מטה פיקוד צפון (את השאלה): 'מה תעשו עם כל השבויים שיהיו בלבנון?' האלוף אמר שלא יהיו שבויים. אז היו עשרות-אלפים שהם לא במעמד שבויים, אלא במעמד של עצירים, אבל היה צריך לדאוג להם" (ציטוט של תא"ל במיל' גדי זהר מתוך הספר "קו לבן דק" מאת דותן נווה).

לפעמים הדברים הרבה יותר ציניים ומעוותים, כמו אותו מחשב י.ב.מ. שחרץ גורלות של חיילים אמריקאיים באי הדמיוני פיאנוזה במלחמת העולם השנייה, בספרו המופתי "מלכוד 22" של ג'וזף הלר. בהיררכיית המלכוד, מעל אותו מחשב, נמצא המנגנון שמנתב הכל כאילו היה "יד נעלמה" שמבטיחה את המשך המלחמה והרווחים ממנה.

חיים שדמי עושה סרטים, כותב ספרים והרבה שנים שהוא עיתונאי (לרוב בפרינט או בכתובה, אבל גם בטלוויזיה). הוא פיראט ממייסדי חבורת הקריים-מיניסטר גאנג ובסוף יפליג בנחת אל האופק, אבל עד אז – יש לו כמה עניינים לסדר