שלושה חודשים חלפו מאז נפילת משטר אסד בסוריה. כיצד ניתן לאפיין את התקופה הראשונית לשלטונו של אחמד א-שרע (אל-ג'ולאני)? איזו מין סוריה מתגבשת לקראת העתיד? על הפרק: כלכלה, מיעוטים, יחסי חוץ ומצב אסטרטגי – גם מול ישראל.
* * *
סוריה משתנה במהירות רבה, וחשוב שישראל תעקוב בדריכות אחר אופייה החדש של המדינה הניצבת בגבולנו הצפון-מזרחי. אל-ג'ולאני מאוד נזהר שלא להתבטא נגד ישראל, אך הכל יודעים מה הוא חושב בנושא. כדי להבין מה מתבשל שם כעת, כדאי לבדוק מי הדמות הראשית בעיצובה של סוריה החדשה: אחמד א-שרע, או בשמו התנועתי: אבו מחמד אל-ג'ולאני.
ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q
בניגוד לשיח הרווח בישראל, בטהרן לא איבדו שליטה. ההנהגה האיראנית פועלת לפי היגיון אסטרטגי קר ומחושב שמטרתו אחת: לא לנצח – אלא לא להפסיד, ולגבות מחיר כבד מכל מי שמעורב בעימות.
בישראל נוח לתאר את התנהלות איראן כהתפרצות אימפולסיבית של משטר לחוץ. אלא שהתמונה בפועל מורכבת הרבה יותר.
דני (דניס) סיטרינוביץ, שירת כ-25 שנים באגף המודיעין במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר של אמ"ן וכיום עמית מחקר במכון למחקרי בטחון לאומי (INSS).
נעים קאסם, מנהיג חזבאללה, הגדיר בנאום שנשא לפני שבעה חודשים את המערכה הצפויה של ציר ההתנגדות ואיראן נגד ארה"ב וישראל, כ"מערכה נוסח כרבלא". למה התכוון? ומדוע אין דרך אחרת להסביר אותה בעולם המושגים החילוני מלבד מצעד האיוולת?
* * *
נעים קאסם, מנהיג חזבאללה, באחד מנאומיו לפני כשבעה חודשים ניבא, אולי מבלי להתכוון, את מה שעתיד להתחולל בין איראן וציר ההתנגדות (המֻקאוַּמַה) לבין ישראל וארה"ב.
ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q
ההסלמה המתפתחת בין איראן למדינות המפרץ מסמנת נקודת מפנה חדה במשבר שהן ביקשו למנוע. הרי לפני המלחמה מדינות המפרץ ניסו לנקוט בעמדה – לכל הפחות פומבית – של ניטרליות והעדפה ברורה להסכם בין ארה"ב לאיראן.
מדינות המפרץ אף עשו ניסיונות לתווך בין השתיים והצהירו כי הן לא יתנו לארה"ב לתקוף משטחן את איראן. כל זאת כדי לנסות ולהרחיקן מקו האש. איראן איימה הרי לפני המלחמה כי כל הבסיסים והמתקנים האמריקאים בשטח המדינות הם מטרה לגיטימית עבורה לפגיעה.
ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם



















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם