אולי אני זה החבר הטוב… הדילמה לגבי המחאה בהיבט האישי תלווה אותנו עוד זמן רב.. מה עשינו .. איך עשינו והאם עשינו מספיק. אני למשל בנקודת הזמן הזו מתקשה לענות.
אבל חשוב להגיד שאת המחאה המוצלחת יותר ניהלו אנשים צעירים יותר שהשתלטו עליה לשמחת כולם

נושא הבדידות הוא מורכב מאוד וקשה . אנחנו הזקנים , כמו שדפנה אוהבת לכנות אותנו, מגיעים לגיל השלישי מרקעים שונים מניסיון חיים שונה ומצב חברתי ומשפחתי שונה. גם ההבדלים בין המינים משפיעים על הפתרונות לבדידות. לכן קשה לתת פיתרון אחד נכון וטוב לבעיה הזו. פרלמנטים הם פיתרון טוב לרבים . "קבוצות עיניין" כמו זקני הים שפגשנו בקפה שלנו בצפון הישן גם הם פיתרון טוב. הכי חשוב זה להגיע למספר רב של בני הגיל השלישי גם אלה שטוענים שהם "אינם בודדים"ולהביא אותם למסגרות חברתיות פורמליות ויבלתי פורמליות כדי שיהיה להם חיים חברתיים שייטיבו את זיקנתם

כן, יש מה ללמוד מהיפנים. הגיל השלישי , אצלם, נמשך יותר כנראה מקבוצות גיל אחרות. הם אנשים עם תרבות אחרת עם מצב גיאופוליטי אחר, עם מבנה חברתי שונה. כנראה שיש לכל אלה תרומה לאורך החיים הארוך של היפנים . האם לזקנים היפנים יש תחושת ערך? אני מקווה בשבילם שכן כי זה תנאי להזדקנות מיטבית.

דפנה, את כל כך צודקת.. שבא לי לצעוק את זה. אסור שיהיה לאנשים בגיל השלישי רטיה או פחד ממשהו. בטח לא מטכנולוגיה. אין דבר שאנחנו בגילנו לא יכולים כביכול לעשות. אנחנו מבינים את עולם הטכנולוגיה לא פחות מילדינו ..אבל פשוט צריך ללמוד את זה..וכולנו יכולים. אהבתי את הפודקסט על גילנות זהו מאבק חשוב נגד כל אלה שרוצים להקטין אותנו.