מעט מאוד ישראלים יוצאים למצרים השכנה בשל החשש הביטחוני מאז טבח אוקטובר, אבל מי שיעז להגיע ככל הנראה יחווה את סיני של פעם ● לי־שי כץ, שהייתה הישראלית היחידה שחצתה את הגבול כשבועיים לאחר מתקפת חמאס, אומרת: "נמאס לי להסביר לאנשים שמצרים בצד שלנו נגד חמאס"
הסוגיה מורכבת, קשה לחרוץ דעה פסקנית: האם ראוי לשלם כל מחיר עבור מימוש המטרה הקדושה של החזרת החטופים? ומה הקווים האדומים שעל נציגי ישראל להציב במשא ומתן הנפתל על עסקה להחזרתם?
אינני מהכול יודעים, לפחות בעיני עצמם. אין לי ידע מספיק, אסטרטגי ופוליטי, שנדרש כדי לגבש עמדה ברורה. אבל תופעה אחת הנלווית למחלוקת הסוערת סביב החזרת החטופים מקוממת אותי במיוחד. מדובר במתקפה על הדבקים העיקשים במאבק להחזרת החטופים.
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
זקן וחולה ומטפטף שתן, עם קוצב לב ובלי ערמונית, בנימין נתניהו עושה מה שהעליל ברשעות על יצחק רבין: קובר את מה שנשאר באין מפריע, ועל ערימת העצמות שהוא מכרסם עם סריסיו, רובץ גם כלב השמירה הרופס של הדמוקרטיה, העיתונות, או מה שנשאר ממנה על אדמת ישראל החרוכה.
הצבי ישראל על במותיך חלל, איך נפלו ונפלו ועדיין נופלים גיבורים תחת שלטון יחיד מסואב שלא רואה בעיניים. "הוא גדול הוא גדול הוא גדול" מתפעלים בממלכה השביעית מהנוכל שהחריב הכל ויצא מבין ההריסות כמו חדש, מכה על חזה אחרים וקושר לעצמו כתרים לא לו.
כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת
מותר לאזרחית מתוסכלת להתיז במנהיג הגרוע, חסר הלב, המסית והנצלני ביותר שהיה אי פעם לעם היהודי, חלקיק זעיר מנהרות הרעל שהאיש הזה מציף אותנו בו, בין אם בעצמו ובין אם באמצעות מעצמת הרעל שיצר כדי לשרוד כשליט על עם שלא יצר מבעוד מועד את הכלים הנדרשים כדי לעצור אותו ולהשליכו למקום שההיסטוריה תשליך אותו אליו ממילא.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם