ממתי רמטכלו"ת היא ערבון הכנה להנהגת מדינה ? בראש כחול לבן עומדים ( לפי הסדר רמטכ"ל שהיה ברירת מחדל (גנץ) ושתלונה שמתבררת כנגדו עלולה לסיים את "הקריירה" הפוליטית שלו מוקדם מהצפוי.
אשכנזי , שעל חלקו בפרשת המסמך היה צריך לשבת בכלא.
לפיד , שרצה לגשת לדוקטורט בלי תואר ראשון
ובוגי .איש ישר דרך שמקנה שמץ מהוגנות לרביעיה המוזרה.
אנחנו נתקלים בתורה פעמיים בתיאור ראש השנה כיום תרועה.
בספר ויקרא, פרק כג', מדובר על זיכרון תרועה:
כד דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר בַּחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֜י בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֗דֶשׁ יִהְיֶ֤ה לָכֶם֙ שַׁבָּת֔וֹן זִכְר֥וֹן תְּרוּעָ֖ה מִקְרָא־קֹֽדֶשׁ ׃
ובספר במדבר פרק כט', מדובר על יום תרועה
א וּבַחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֜י בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֗דֶשׁ מִֽקְרָא־קֹ֨דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ י֥וֹם תְּרוּעָ֖ה יִהְיֶ֥ה לָכֶֽם
בשני המקומות אין כלל אזכור או פירוש למה הכוונה בתרועה.
מקובלת במסורת שתקיעת השופר בראש השנה היא התרועה הבאה לעורר אותנו לתשובה, לחשבון נפש וכו'.
אבל כדאי לקרוא גם במספר במדבר, פרק י', שם יש פירוט של משמעות התקיעה בחצוצרות:
אלוהים מצווה על משה להכין 2 חצוצרות מכסף:
א וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר ׃ ב עֲשֵׂ֣ה לְךָ֗ שְׁתֵּי֙ חֲצֽוֹצְרֹ֣ת כֶּ֔סֶף מִקְשָׁ֖ה תַּעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֑ם וְהָי֤וּ לְךָ֙ לְמִקְרָ֣א הָֽעֵדָ֔ה וּלְמַסַּ֖ע אֶת־הַֽמַּחֲנֽוֹת ׃
בפסוק הזה כתוב שהחצוצרות ישמשו כדי לקרוא לעדה (לקרוא לבוא להתייעצות) ולהעברת מסרים בין המחנות השונים בעם (בכל זאת מדובר על 2 מיליון איש לערך שצריכים לתקשר ביניהם).
נשמע מאוד הגיוני.
אבל בהמשך יש הסבר מפורט על שלל תפקידי החצוצרות:
- קריאה לכל בני ישראל לבוא לאוהל מועד.
- אם התקיעה היא רק בחצוצרה אחת אז יבואו רק נשיאי השבטים.
- אם משמיעים תרועה זה סימן לכל המחנות לזוז ("נוע נוע")
- יש תקיעה מיוחדת המסמנת רק לצד אחד של בני ישראל (הצד המזרחי) לנוע.
- התוקעים בחצוצרות – הם בני אהרון. יש כאן סממן שלטוני דתי. חיבור ראשון בין דת (כוהנים) לבין מדינה (תקשורת בין המחנות בזמן תנועה).
- בזמן מלחמה יש לתקוע בחצוצרות כדי להיזכר באלוהים ואז ינצחו בקרב (חיבור שני בין אמונה לעניינים של מדינה).
- ולבסוף, בזמן חגים, כאשר מעלים קורבנות, יש לתקוע בחצוצרות כדי להיזכר ביהוה שכה מיטיב עם העם:
י וּבְי֨וֹם שִׂמְחַתְכֶ֥ם וּֽבְמוֹעֲדֵיכֶם֮ וּבְרָאשֵׁ֣י חָדְשֵׁיכֶם֒ וּתְקַעְתֶּ֣ם בַּחֲצֹֽצְרֹ֗ת עַל עֹלֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעַ֖ל זִבְחֵ֣י שַׁלְמֵיכֶ֑ם וְהָי֨וּ לָכֶ֤ם לְזִכָּרוֹן֙ לִפְנֵ֣י אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם ׃
קראתי את כל זה והאסוציאציה הראשונה שעלתה לי בראש היא הצפירה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל והצפירה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה.
בימים האלה, חלק מהציבור החרדי אינו עומד בצפירה. האם ייתכן שהסיבה לכך נעוצה בחצוצרות של משה ובני אהרון? החצוצרות ששימשו בזמן מלחמה ובזמן חג כזיכרון ליהוה? האם הצפירה, שנועדה לעצור הכול כדי להיזכר ולתת כבוד למתים, לא מתקבלת ע"י החרדים הללו כי עמוק עמוק בחינוך שלהם, צפירה נועדה למשהו אחר, נועדה להיזכר ולקבל כוחות או להגיד תודה ליהוה?
אני קורא להשתמש בצפירות הללו, של ימי הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום הזיכרון לשואה ולגבורה, כצפירות ההתעוררות לחשבון הנפש של העם היהודי ושל מדינת ישראל.
ואת תרועת ראש השנה אפשר להשאיר במקומה, כתרועת זיכרון והודיה ליהוה עם הפיוט הנפלא בביצוע של ברברה סטרייסנד:
עופר בורין הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. אל״מ (מיל) בחיל האוויר. בן 58, נשוי ואב לשלושה. כותב פרשנות אישית לתנ״ך.
אל ארוחת החג תגיע שיר שפרן מותשת – אבל מרוצה מאוד. שפרן, בת 27, סטודנטית למדעי המוח באוניברסיטת בן גוריון, ניצחה בימים האחרונים על חמ"ל קטן שגייס רבנים מכל רחבי הארץ לפנות לציבור ולהפציר בו להפסיק או לפחות להפחית את השימוש בכלי פלסטיק חד פעמיים.
וזה עבד: על 'מכתב הרבנים' חתומים 30 רבנים אורתודוכסים, ביניהם הרב שלמה אבינר, הרב יובל שרלו, הרב אבי גיסר מעופרה, ודוד דודקביץ' רב היישוב יצהר. בנוסף, חתום על המכתב ארגון רבני ורבניות בית הלל, המונה כ-160 רבניות ורבנים מהזרמים הליברליים בציבור הדתי-לאומי.
תחת הכותרת "בל תשחית", כותבים הרבנים: "אנו מרגישים חובה תורנית, דתית ומוסרית, להשמיע קול ולקרוא לציבור להפחית את השימוש בכלים החד-פעמיים בחגי תשרי הבאים עלינו לטובה". הרבנים מצטטים ממדרש קהלת בו נכתב, "אמר בורא עולם לאדם הראשון: 'תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי! שאם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך!'"
בשנים האחרונות התפרסמו כמה גילויי דעת של רבנים בנושאי סביבה וצער בעלי חיים – למשל בכל הנוגע לצמצום המדורות וזיהום האוויר בל"ג בעומר, או הפסקת השימוש בתרנגולות למנהג הכפרות. שפרן מספרת שהרעיון לרתום את הרבנים למאבק במגיפת החד"פים (כלים חד-פעמיים) התבשל אצלה זמן רב.
"נושאי סביבה ובעיקר בעיית הפלסטיק יושבים אצלי מאוד עמוק, אני גם פעילה ב'מגמה ירוקה'", שפרן אומרת. "אני לא אוהבת את האצבע המאשימה שהרבה פעמים מפנים כלפי הציבור הדתי, כאילו הוא היחיד שמזהם ולא איכפת לו מהסביבה. גם החילוניים לא בדיוק טלית שכולה תכלת.
"אני אמנם לא שומרת שבת אבל למדתי במדרשת עין פרת והשותפה שלי לדירה דתייה, כך שאני מחוברת לעולם הזה וכבר מזמן חשבתי שפנייה של רבנים מכל זרמי הציונות הדתית אל הציבור יכולה לייצר אימפקט משמעותי. בערב החג הקרוב הארץ הולכת להתמלא בהרים של פסולת פלסטיק והרגשתי שאני חייבת לעשות משהו".
"מזמן חשבתי שפנייה של רבנים מכל זרמי הציונות הדתית אל הציבור יכולה לייצר אימפקט משמעותי. בערב החג הקרוב הארץ הולכת להתמלא בהרים של פסולת פלסטיק והרגשתי שאני חייבת לעשות משהו"
בסביבות פסח האחרון נתקלה בפרסום של רבני בית הלל בעניין זיהום הפלסטיק, יצרה קשר עם הרב רונן לוביץ, נשיא ארגון "נאמני תורה ועבודה" והוא סייע לה לנסח את מכתב הרבנים.
"שמתי דגש על ההשלכות הבריאותיות", היא אומרת, "כי הרבה אנשים חיים בתחושה שהפלסטיק זו בעיה של צבים ומשהו שמאוד מרוחק מאיתנו. היה חשוב לי להדגיש שמה שאנחנו פולטים אל הטבע הוא מקיא בחזרה אלינו. במחקרים מהשנים האחרונות נמצאו חלקיקי מיקרופלסטיק בצואה של בני אדם וגם בחלב אם".
אחרי גיבוש נוסח המכתב הגיע השלב הלוגיסטי: באמצעות הרשתות החברתיות נאספו פרטי הקשר של רבנים מכל רחבי הארץ, ומתנדבים לקחו על עצמם לפנות לרבנים מהזרם שלהם. "זה היה מאוד מרגש", אומרת שפרן, "המון אנשים פנו מיוזמתם והציעו לעזור לקדם את זה, וככה התחלנו לאסוף עוד חתימה ועוד חתימה.
"הייתי סקפטית לגבי מידת ההסכמה של הרבנים, אבל לשמחתי גילינו שלרובם זה מאוד חשוב. חלק מהרבנים אמרו שהם כבר מקפידים על הפחתת החד"פים בישיבה ובבית, אחרים הבטיחו לעשות בדק בית ולוודא שזה יקרה מכאן והלאה. אם זה העיר משהו והדליק איזה ניצוץ – מבחינתי עשיתי את שלי".
פארק בראוור בשכונת קראון הייטס בברוקלין שימש זירה לכמה מאירועי השנאה הקשים שידעה הקהילה היהודית בסביבה בתקופה האחרונה.
בסוף אוגוסט הושלך גוש קרח על גבר חרדי שנהג במכונית בסמוך לפארק. משטרת ניו יורק חוקרת את המקרה כפשע שנאה. באותו שבוע, הותקף גבר חרדי בפארק בראשו באמצעות לבנה ונפצע בפניו.
אבל שבועיים אחרי תקריות אלה, שהתרחשו בסוף אוגוסט, תושבי השכונה התכנסו באותו פארק והפגינו תדמית שונה לחלוטין.
בסוף אוגוסט הושלך גוש קרח על גבר חרדי שנהג במכונית בסמוך לפארק. משטרת ניו יורק חוקרת את המקרה כפשע שנאה. באותו שבוע, הותקף גבר חרדי בפארק בראשו באמצעות לבנה ונפצע בפניו
בפסטיבל הקהילתי, שנערך לאחרונה, חלקו את הבמה זמר ילדים חרדי פופולרי ולהקת רקדנים קריביים על קביים. ילדים יהודים וילדים אפריקאים-אמריקאים שיחקו יחד ברחוב, שנסגר לרגל הפסטיבל. בתוך אוהל שהוקם מאחורי הבמה, ישבו המשתתפים במעגל ודנו בנושאים טעונים כמו פשעי שנאה ואלימות בנשק.
זו השנה הרביעית לקיומו של פסטיבל "וואן קראון הייטס"(#OneCrownHeights), אך הפעם הוא היה רלוונטי במיוחד, בעקבות סדרת התקיפות של חרדים בברוקלין אשר העצימה את המתחים באזור.
קראון הייטס, בה ארעו כמה ממקרי התקיפה, היא שכונה מגוונת: יש בה רוב אפריקאי-אמריקאי, לצד קהילה חרדית משמעותית ופעילה ואוכלוסיית היפסטרים שהולכת וגדלה.
מקרי האלימות האחרונים עוררו זיכרונות כואבים מהמהומות של שנת 1991, אשר פרצו לאחר שילד שחור נהרג בשוגג מפגיעת מכונית שליוותה את רבי מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מלובביץ', ראש תנועת חב"ד. במהומות שנמשכו שלושה ימים, תקפו צעירים שחורים יהודים דתיים והרגו אחד מהם.
"כשקהילות מגוונות מאוד מתרבויות שונות מאוד חיות באזור אחד, אי אפשר לצפות שתמיד תהיה הרמוניה", אמרה לורי קאמבו, המייצגת את שכונת קראון הייטס במועצת העיר ניו יורק. "החיים בקהילה מגוונת דורשים עבודה רבה".
כמה מהמשתתפים בפסטיבל הדגישו שאירוע בודד אינו מעיד על המצב בשטח, אבל הביעו תקווה ליותר אינטראקציה בין הקבוצות השונות בשכונה כדי למנוע הישנות מקרים מסוג זה.
"הייתה פעילות רבה אחרי מהומות קראון הייטס, כך שהקהילות שונות למדו להסתדר ביניהן טוב יותר", אמר דוויין ג'וזף, מתנדב בפסטיבל שגדל בקראון הייטס וזוכר את המהומות. "אבל אני חושב שלאורך השנים גברה האדישות ופחת השיח, וזה מה שמנסים לעשות עכשיו, להחזיר את השיח".
הרב אלי כהן, מנהל המרכז הקהילתי היהודי בקראון הייטס, אמר ששכניו האפריקאים-אמריקאים גינו את התקיפות וכי הוא הרשויות הגיבו בהתאם.
לדבריו, זו אינה חזרה לימים הקשים של 1991. כיום, הוא אומר, השכונה מאוחדת יותר. "אני חושב שיש מגמה שאנחנו צריכים להתמודד איתה. אי אפשר להתעלם ממנה, אבל מצד שני, היחסים בקהילה בכללותם טובים מאוד", אמר כהן.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית עם גיא זהר ישירות לתיבת המייל שלכם


















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם