אחת המסקנות הראשונות לאחר טבח השבעה באוקטובר הייתה כי יש הכרח לגבש תפיסת ביטחון חדשה. תפיסת הביטחון הקיימת שיושמה על די דוד בן גוריון קבעה שלושה יסודות הכרחיים: הרתעה, התראה, הכרעה. אל אלה נוספה תפיסת ההגנה או ההתגוננות שגובשה על ידי דן מרידור.
בשבעה באוקטובר נוכחנו כולנו שלא הייתה הרתעה ולא הייתה התראה. הכרעה וההתגוננות הגיעו רק לאחר שנרצחו, נשחטו, נאנסו ונחטפו קרוב ל-2000 בני אדם.
פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.
אני מתכוונת לעשות את הבלתי נתפס ולהגן רגע על המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש). זה בלתי נתפס, כי לכנות את מח"ש "גוף כושל" פירושו לעשות לה הנחה. מח"ש היא אחד הגופים הרקובים, המתפוררים והמרתיחים בחברה הישראלית.
מעולם לא נזקקה ישראל כל כך לגוף שיחקור ברצינות את משטרת ישראל, שהפכה שבויה מרצון בידיו של גזען אלים ומסוכן, ומה שקיבלנו במקום זאת זה את הגוף העבש הזה, שרואה את האלימות המשטרתית הבוטה ביותר ומעניק לה פטור אחר פטור אחר פטור.
עינת עובדיה היא מנכ"לית מכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם.
השבוע הציג שר המורשת, עמיחי אליהו, את פעילות משרדו בפני ועדת החינוך של הכנסת שבראשה עומד חבר הכנסת צבי סוכות.
הפער בין הנחישות והיעילות שבהן מוציא המשרד לפועל תוכניות פוליטיות מרחיקות לכת, אל מול הטעויות המביכות בעובדות וחוסר הקוהרנטיות שהפגינו השר והמנכ"ל איתי גרנק בדיון, הצליח להפתיע אותי.
אורי ארליך הוא עיתונאי לשעבר, פעיל שמאל ודובר ארגון הארכיאולוגים \"עמק שווה\".
אפשר לומר זאת בקול בריטון, אפשר לזעוק, ואפשר לנסות לזעזע את אמות הספים, אבל צריך להודות – אנחנו טועים. טועים ובגדול. דרך המאבק שלנו נכשלה. שבוע אחרי שבוע, הפגנה אחרי הפגנה, מחאה ועוד מחאה, עברה שנה ועוד שנה ושום דבר לא השתנה. להיפך.
מתייחסים למאבק שלנו כאל מטרד – המפלגות שבשלטון החליטו לדרוס להרוס, לרסק את כל הערכים עליהם הוקמה והתנהלה המדינה שלנו, המולדת שלנו. ושום דבר לא מביא אותם לסטייה מהדרך הזו.
פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.

הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם





















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מאמר שהוא כולו קישקוש.
תקשיבו לאחמד טיבי, שאינו מעוניין במדינה יהודית, ולא מוכן לקבל שישראל היא מולדת של העם היהודי.
הרצון לבצע מסעות הרג, כפי שהיה באוקטובר 23 , לא ייעלמו עם הקמת המדינה הפלסטינית, להיפך.
המראות מהעוטף יהיו בכל מקום, אנחנו נתגעגע לרק 1200 נרצחים.
רק ביחס לכתוב בכתבה
יש סממני קונספציה:
1. המשך שלטון שבעה מיליון יהודים על שבעה מיליון פלסטינים בין נהר לים באזור מוסלמי,
זה מתכון לאי-יציבות ומעגל דמים והמשך תהליכים שמובלים על ידי קיצונים מכל הצדדים. זה מצב שמצמיח עוינות, בידוד וערעור מוסר, משפט ולכידות.
2. האם יש הנחה סמויה שתיתכן מדינה ריבונית דמוקרטית שיוויונית אבל גם יהודית לא שיוויונית? האם מאחורי זה יש שאיפה להומוגניות ועליונות?
במציאות של גבולות מטושטשים וחדירים, מיעוטים גדולים, אוכלוסיות שזורות, ושחקנים לא־מדינתיים, השאיפה ליציבות הומוגנית הגמונית היא חסרת תוקף ותתנגש במציאות= תיצור מתח ואי ביטחון.
3. יש איזכור הבדל בין כישלון יישום לכישלון תפיסה. אבל, נחדד –
אם תפיסה אינה ניתנת למימוש לאורך זמן,
התפיסה עצמה היא הבעיה.
4.. אם עסוקים בתהליכים לשינוי משטר לכיוון פשיסטי מיליטריסטי תיאוקרטי של קידוש כיבוש ונדלן ואיפשור פירומניה ומלחמות נצח –
אין רלוונטיות לנייר ותפיסה שמכוונת לרציונליות ולא אינטרסים צרים ופנטזיות כככ .
5. ההמשגה לא מעודכנת: הרתעה, התרעה והכרעה אינם מושגים תקפים בעידן של לוחמה היברידית רציפה, רב מימדית (כולל השפעה וחדירה זרה, סייבר, טילים ומל"טים, פיננסים והשמדת ערך, ועוד).
למשל, פרוקסי שלא חס על אוכלוסיה אזרחית ולא מתחשב בכמות ההרס על אדמתו לא נתין של כתישה או נצחון מוחלט או שיקולי הרתעה לאורך קו או נורמה מוסרית, והשפעתו אזורית וגלובלית ומערערת משטרים בראיה לעשורים.
6. ביטחון,
ללא אמון אזרחי בדמוקרטיה וצבא עם והנהגת מופת שומרת חוק וטוהר מידות וממוקדת בחיי אדם וטובת האזרחים ומוסר ואחדות ותחושת משמעות –
הוא חלול מבפנים.
7. כעומק תהליכים והגעה למגבלות הכוח והסתבכות אסטרטגית והמנעות מהסדרה והגיג שאפשר להמשיך לדחות אותה,
ככה גדל הלחץ הבינלאומי והתלות בהכתבה האמריקאית והזרה, כולל גורמים מורכבים.
מדינה קטנה צריכה תפיסת ביטחון של מדינה קטנה, גם אם היא משתעבדת לכיבוש ומלחמות ושירות נצחי ומשאבים לספרטה. אחרת יש קריסות מהתשה ואובדן תפקוד וחוסר לגיטימציה.
8. תפיסת ביטחון שאינה כוללת קיימות תקציבית ויעילות משאבית לא ריאלית, מביאה להתרוששות, פירוק כוח העבודה, התדרדרות היתרון האיכותי, בידוד כלכלי מדעי ועוד. ביטחון זה לא רק צבא ולא רק מדינאות…
9. השפה שמפרידה ביטחון, מדיניות ותודעה מתהליכים פנימיים ותהליכים אצל השכנים ויריבים וגלובלית (משטר פטרודולר וסבך חובות, שינויי עומק בארה"ב ואירופה), אינה מקדימה בעשיה של שינוי מהותי את השינויים המהותיים שכבר מתרחשים.
10. איך מגיעים לשינוי ויישום יעיל אם יש פנימית שיתוק של הקיטוב, ההקצנה והמשטר בשטחים? תפיסת הביטחון מחייבת יציבות חברתית מוסדית משפטית תפקודית פנימית ואכיפת סדרי משטר דמוקרטי.
ומי ישנה, איך, בזמן?