מאמר שהוא כולו קישקוש.
תקשיבו לאחמד טיבי, שאינו מעוניין במדינה יהודית, ולא מוכן לקבל שישראל היא מולדת של העם היהודי.
הרצון לבצע מסעות הרג, כפי שהיה באוקטובר 23 , לא ייעלמו עם הקמת המדינה הפלסטינית, להיפך.
המראות מהעוטף יהיו בכל מקום, אנחנו נתגעגע לרק 1200 נרצחים.

רק ביחס לכתוב בכתבה
יש סממני קונספציה:
1. המשך שלטון שבעה מיליון יהודים על שבעה מיליון פלסטינים בין נהר לים באזור מוסלמי,
זה מתכון לאי-יציבות ומעגל דמים והמשך תהליכים שמובלים על ידי קיצונים מכל הצדדים. זה מצב שמצמיח עוינות, בידוד וערעור מוסר, משפט ולכידות.
2. האם יש הנחה סמויה שתיתכן מדינה ריבונית דמוקרטית שיוויונית אבל גם יהודית לא שיוויונית? האם מאחורי זה יש שאיפה להומוגניות ועליונות?
במציאות של גבולות מטושטשים וחדירים, מיעוטים גדולים, אוכלוסיות שזורות, ושחקנים לא־מדינתיים, השאיפה ליציבות הומוגנית הגמונית היא חסרת תוקף ותתנגש במציאות= תיצור מתח ואי ביטחון.
3. יש איזכור הבדל בין כישלון יישום לכישלון תפיסה. אבל, נחדד –
אם תפיסה אינה ניתנת למימוש לאורך זמן,
התפיסה עצמה היא הבעיה.
4.. אם עסוקים בתהליכים לשינוי משטר לכיוון פשיסטי מיליטריסטי תיאוקרטי של קידוש כיבוש ונדלן ואיפשור פירומניה ומלחמות נצח –
אין רלוונטיות לנייר ותפיסה שמכוונת לרציונליות ולא אינטרסים צרים ופנטזיות כככ .
5. ההמשגה לא מעודכנת: הרתעה, התרעה והכרעה אינם מושגים תקפים בעידן של לוחמה היברידית רציפה, רב מימדית (כולל השפעה וחדירה זרה, סייבר, טילים ומל"טים, פיננסים והשמדת ערך, ועוד).
למשל, פרוקסי שלא חס על אוכלוסיה אזרחית ולא מתחשב בכמות ההרס על אדמתו לא נתין של כתישה או נצחון מוחלט או שיקולי הרתעה לאורך קו או נורמה מוסרית, והשפעתו אזורית וגלובלית ומערערת משטרים בראיה לעשורים.
6. ביטחון,
ללא אמון אזרחי בדמוקרטיה וצבא עם והנהגת מופת שומרת חוק וטוהר מידות וממוקדת בחיי אדם וטובת האזרחים ומוסר ואחדות ותחושת משמעות –
הוא חלול מבפנים.
7. כעומק תהליכים והגעה למגבלות הכוח והסתבכות אסטרטגית והמנעות מהסדרה והגיג שאפשר להמשיך לדחות אותה,
ככה גדל הלחץ הבינלאומי והתלות בהכתבה האמריקאית והזרה, כולל גורמים מורכבים.
מדינה קטנה צריכה תפיסת ביטחון של מדינה קטנה, גם אם היא משתעבדת לכיבוש ומלחמות ושירות נצחי ומשאבים לספרטה. אחרת יש קריסות מהתשה ואובדן תפקוד וחוסר לגיטימציה.
8. תפיסת ביטחון שאינה כוללת קיימות תקציבית ויעילות משאבית לא ריאלית, מביאה להתרוששות, פירוק כוח העבודה, התדרדרות היתרון האיכותי, בידוד כלכלי מדעי ועוד. ביטחון זה לא רק צבא ולא רק מדינאות…
9. השפה שמפרידה ביטחון, מדיניות ותודעה מתהליכים פנימיים ותהליכים אצל השכנים ויריבים וגלובלית (משטר פטרודולר וסבך חובות, שינויי עומק בארה"ב ואירופה), אינה מקדימה בעשיה של שינוי מהותי את השינויים המהותיים שכבר מתרחשים.
10. איך מגיעים לשינוי ויישום יעיל אם יש פנימית שיתוק של הקיטוב, ההקצנה והמשטר בשטחים? תפיסת הביטחון מחייבת יציבות חברתית מוסדית משפטית תפקודית פנימית ואכיפת סדרי משטר דמוקרטי.
ומי ישנה, איך, בזמן?